התארכות הזמן: כל עצם נע במרחב-זמן במהירות האור; אפשר להסתכל בעצם "נייד" במרחב (שאליו צמוד צופה 1) כעצם שנע ב"אלכסון" ב-2 ממדים לפחות: הזמן וממד מרחבי; ולכן למרות שתנועתו השקולה היא במהירות האור - באלכסון יש לו "דרך" ארוכה יותר, כך שביחס לצופה "נייח" (צופה 2) לוקח לו זמן רב יותר להגיע ליעדו, כלומר אצל צופה 2 עבר זמן רב יותר מאשר אצל 1, וזה שקול לכך שהזמן אצל 2 התקדם מהר יותר. יש סימטריה - גם 1 רואה את 2 כאילו הוא נע בכיוון ההפוך, ולכן 1 מודד פרק זמן ארוך יותר אצל 2 - גם אצל 1 השעון נע מהר יותר ביחס לשעון של 2.
