משתמש:DrGurLiora/טיוטה
צהבת יילודים מאופיינת בגוון צהוב של לובן העין ושל עור היילוד, הנובע מרמות גבוהות של בילירובין. סימנים אפשריים נוספים הם ישנוניות ואכילה מעטה. סיבוכים נוירולוגיים יכולים להתבטא בפרכוסים, שיתוק מוחין, וצהבת מוחנית של היילוד (kernicterus).[1][2]
במרבית המקרים הצהבת היא תוצאה של תהליך פיזיולוגי תקין, ולא קיימת מחלת רקע.[3] במקרים שבהם הצהבת היא פתולוגית, הגורמים האפשריים לכך הם פירוק של תאי הדם האדומים, מחלת כבד, זיהום, תת פעילות של בלוטת התריס או בעיה במסלול מטבולי.[1][3] הגוון הצהוב עשוי להיות ניכר לעין כאשר ערך הבילירובין גבוהה מ-2mg\dL (מיליגרם לדציליטר). בתינוקות בריאים ללא מחלת רקע, החשש לסיבוכים עולה במקרים הבאים: ערך הבילירובין עולה על 18mg/dL, ניתן להבחין בצהבת ב-24 השעות הראשונות לחיים, קיימת עלייה חדה ברמת הבילירובין, הצהבת נמשכת יותר משבועיים, או התינוק נראה חולה.[1]
הצורך בטיפול תלוי ברמת הבילירובין, בגיל היילוד ובגורם למחלה.[1][4] האכלות תכופות, פוטותרפיה ועירוי חליפין הם מבין האפשרויות הקיימות לטיפול. בתינוקות שנולדו בלידה מוקדמת, המתרחשת לפני השבוע ה-37 להיריון, הטיפול הנדרש הוא לעיתים יותר אינטנסיבי. צהבת פיזיולוגית אורכת פחות משבעה ימים, והיא מופיעה ביותר ממחצית מהתינוקות בשבוע הראשון לחייהם, ובכ-80 אחוז מהפגים.[1][3]
בעולם, בכל שנה מתים מצהבת מעל ל-100,000 תינוקות המוגדרים "פגים מאוחרים" (שנולדו בין השבוע ה-34 לסוף השבוע ה-36 להיריון) או תינוקות שנולדו במועד (בין השבוע ה-37 לסוף השבוע ה-41 להיריון).[5]
תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
התסמין הבולט בצהבת יילודים הוא הגוון הצהבהב בלובן העין ובעור היילוד. במקרה של צהבת פתולוגית, ייתכנו סימנים נוספים שיעידו על מחלת רקע כמו מיעוט באכילה, תשישות או חום.[1]
ככל שערכי הבילירובין בדם עולים, התסמין מתפשט מכיוון הראש אל הרגליים – בתוך העין ניתן להבחין בצהבת בערכים שמעל ל-2mg/dL ובכפות הרגליים בערכים שסביב 20mg/dL.[1]
גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברוב המקרים, הצהבת ביילודים היא פיזיולוגית ומתפתחת משני גורמים – הראשון הוא העלייה ברמת הבילירובין בדם. הבילירובין נוצר בתהליך פירוק ההמוגלובין העוברי לצורך החלפתו בהמוגלובין הבוגר. השני הוא יכולתו המוגבלת של הכבד ליצור בילירובין מצומד המסולק במהירות מהגוף בשל חוסר בשלות של המסלולים המטבוליים יחסית לאדם הבוגר. מסיבות אלו ישנה הצטברות של בילירובין בדם (היפרבילירובינמיה) שתוצאתה הופעת תסמיני הצהבת.
אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל אחד מהבאים יכול להעיד על צהבת פתולוגית:[1]
1. צהבת המתבטאת במהלך היממה הראשונה שלאחר הלידה, מופיעה לאחר שבוע מהלידה, או שאינה נעלמת בתינוקות בני מעל לשבועיים.
2. עלייה של יותר מ-0.5mg/dL לשעה בערך הבילירובין הכללי, או של יותר מ-5mg/dL ביממה.
3. ערך בילירובין כללי מעל ל-18mg/dL (היפרבילירובינמיה).
4. ערך הבילירובין המצומד הוא מעל ל-20 אחוז מערך הבילירובין הכללי.
בנוסף לבדיקת הדם, כאשר מדובר בתינוקות שנולדו לאחר השבוע ה-35 להריון וגילם עולה על יממה, ניתן לבצע מדידה דרך העור באמצעות מכשיר הבילירובינומטר.[4]
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוטותרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפוטותרפיה נעשה שימוש באור צבעוני הפועל לשינוי הצורה המרחבית של מולקולת הבילירובין מטרנס-בילירובין לאיזומר ציס-בילירובין, אשר מסיס במים ולכן מופרש מהגוף.[6][7][8] ערך הבילירובין שעל פיו ניתן טיפול בפוטותרפיה תלוי בגילו של היילוד ובמצבו הבריאותי, אך כל יילוד שנמדד אצלו ערך בילירובין כללי של מעל ל-21mg/dL, נדרש לקבל טיפול זה.[9]
עירוי חליפין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדומה לפוטותרפיה, ערך הבילירובין שעל פיו נקבע הצורך לטיפול באמצעות עירוי חליפין תלוי בגילו של היילוד ובמצבו הבריאותי, אך כל יילוד עם ערך בילירובין כללי של מעל ל-25mg/dL, נדרש לקבל טיפול זה.[9][8]
היפרבילירובינמיה ממושכת (צהבת חמורה) עלולה לגרום לפגיעה מוחית (kernicterus), אך טיפול מהיר ונכון בצהבת יילודים מפחית את הסיכון לכך.[10][11][12]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Neonatal Hyperbilirubinemia - Pediatrics, Merck Manual Professional Edition (ב־Canadian English)
- ^ צהבת מוחנית של היילוד (kernicterus) - המדריך המלא, באתר Infomed
- ^ 1 2 3 Context | Jaundice in newborn babies under 28 days | Guidance | NICE, www.nice.org.uk, 2010-05-19
- ^ 1 2 Recommendations | Jaundice in newborn babies under 28 days | Guidance | NICE, www.nice.org.uk, 2010-05-19
- ^ Olusanya, BO; Teeple, S; Kassebaum, NJ, The Contribution of Neonatal Jaundice to Global Child Mortality: Findings From the GBD 2016 Study, Pediatrics 141(2), 2018
- ^ Laura A. Stokowski, FUNDAMENTALS OF PHOTOTHERAPY FOR NEONATAL JAUNDICE, Advances in Neonatal Care 6, 2006-12, עמ' 303 doi: 10.1016/j.adnc.2006.08.004
- ^ Separating Fact from Fiction in the Not-So-Normal Newborn Nursery: Newborn Jaundice | Science-Based Medicine, sciencebasedmedicine.org, 2014-05-09 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Allan W. Wolkoff, The Hyperbilirubinemias, 20, New York, NY: McGraw-Hill Education, 2018
- ^ 1 2 American Academy of Pediatrics Subcommittee on Hyperbilirubinemia, Management of Hyperbilirubinemia in the Newborn Infant 35 or More Weeks of Gestation, Pediatrics 114(1), 2004, עמ' 297-316
- ^ Linda Juretschke, Kernicterus: Still a Concern, Neonatal Network 24, 2005-03-01, עמ' 7–19 doi: 10.1891/0730-0832.24.2.7
- ^ James E. Colletti, Samip Kothari, Danielle M. Jackson, Kevin P. Kilgore, Kelly Barringer, An Emergency Medicine Approach to Neonatal Hyperbilirubinemia, Emergency Medicine Clinics of North America 25, 2007-11, עמ' 1117–1135 doi: 10.1016/j.emc.2007.07.007
- ^ Jon F. Watchko, Hyperbilirubinemia and Bilirubin Toxicity in the Late Preterm Infant, Clinics in Perinatology 33, 2006-12, עמ' 839–852 doi: 10.1016/j.clp.2006.09.002