משתמש:Eitan96/מצוות הלוואה

מצוות הלוואה או מצוות הלוואה לעני מצווה להלוות לעני לפי צורך העני ולפי יכולתו של המלווה. מצווה זו נלמדת מלשון הפסוק "אם כסף תלוה את עמי^[1]". מצווה זו היא המצווה הסו' בספר החינוך ומצוות עשה קסז' בספר המצוות לרמב"ם.

מקור המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכילתא^[2] על הפסוק "אם כסף תלוה את עמי" לומדת שחובה להלוות לעני כסף. המכילתא מביאה לימוד זה על המילה "אם" שבפסוק ומציינת שבמקום זה (ובשני מקומות נוספים בתורה) המילה "אם" באה לציין חובה. מצווה זו חוזרת בצורות שונות פעמים מספר בתורה כגון "לא תקפוץ את ידך מאחיך האביון... העבט תעביטנו די מחסורו"^[3]. בגמרא^[4] מובאת מחלוקת על הפסוק הנ"ל כאשר דעת רב יהודה היא שמלשון הפסוק לומדים שמצווה להלוות כסף לעני שלא רוצה להתפרנס מצדקה, וחכמים סוברים שמצווה להלוות כסף לעני גם כאשר הוא מוכן לקבל צדקה.

דיני המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצווה להלוות חלה לא רק על הלוואת כסף אלא מצווה להלוות גם חפצים וכלים השייכים לאדם. כמו כן מצווה להלוות לא רק לעני אלא גם לעשיר, כאשריש קדימות לעני ואם אינך יכול להלוות לשניהם עדיף שתלווה לעני. מצוות הלוואה חלה רק כאשר ההלוואה מגובה על ידי עדים או בשטר. כאשר דבר זה לא מתקיים אין חובה ואף אסור להלוות. ללווה אסור לקחת הלוואה למטרה שאינה נצרכת, כגון דברי מותרות, מחשש שמא הוא לא יוכל להחזיר את ההלוואה. השאלה הקשה ביותר בדיני המצווה היא איזה אחוז מכספו האדם צריך להלוות. דבר זה לא נקבע בבירור וכל אדם צריך לעשות חישוב עם עצמו כמה כסף הוא יכול להרשות לעצמו להלוות.