משתמש:Gerev10/הזכות לחיים במשפט הבינלאומי

הזכות לחיים במשפט הבינלאומי

רקע – הזכות לחיים הינה הזכות הבסיסית ביותר בנושא זכויות האדם, היא כוללת בתוכה זכויות נוספות מלבד הזכות לחיים עצמה – והן הזכות לביטחון והזכות לשמות הגוף והנפש. דהיינו, הזכות מגנה על האדם מפני פגיעה גופנית כלשהי (לא רק מפני מוות) ומפני חיים תחת פחד והשפלה הנגרמים על ידי אדם אחר או על ידי רשויות השלטון. הזכות לחיים נכללת תחת המושג "זכויות טבעיות". המונח זכויות טבעיות כולל בתוכו רשימה של זכויות אשר מוענקות לכל אדם רק בשל היותו אדם . השלטון לא מעניק זכויות אלו ואינו יכול לשלול אותן או לפגוע בהן . בין הזכויות הללו נמנות הזכות לחיים ובטחון, הזכות לחירות, הזכות לקניין, הזכות לשיווין, הזכות להליך משפטי הוגן, הזכות לכבוד ופרטיות . המונח זכויות טבעיות נטבע לראשונה על ידי הפילוסוף גון לוק במסגרת סיפרו "על הממשל המדיני" בו נטען כי כל אדם בעל זכויות טבעיות אך מתוך הרצון לשמור עליהן בונים בני האדם את החברה. לחברה אין זכות לפגוע בזכויות הטבעיות של הפרטים. ואילו, הזכויות הטבעיות זכו להכרה עולמית בעקבות הזוועות שהתרחשו במלחמת העולם השנייה. במסגרת מלחמה זו נפגעו זכויות אדם רבות בכלל והזכות לחיים בפרט. כמו כן, הרעיון של זכויות טבעיות תפס תאוצה בעידן ההשכלה ובעת המודרנית בעזרת שתי מהפכות ידועות המעגנות את הזכות לחיים בסיסמאותיהן – המהפכה האמריקאית והמהפכה הצרפתית. במהפכה האמריקאית נקבע כי "מקובלות עלינו אמירות אלו שמכוחות מאליהן שכל בני האדם שווים ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהן ובתוכן הזכות לחיים לחירות ולחיפוש אחרי האושר " . ואולם, בהכרזת זכויות האדם והאזרח אשר התקבלה בפריז בשנת 1779 נכתב כי "מטרתה של כל התנגדות מדינית היא שמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי הצהרת זכויות האדם והאזרח. בעת הנוכחית, הזכות לחיים מעוגנת גם בחקיקה של מדינות דמוקרטיות למשל במדינת ישראל הזכות לחיים מעוגנת במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

עוגנים בינלאומיים לזכות לחיים:

"ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם (1948)- מלחמת העולם השנייה מהווה דוגמה לפגישה קשה בזכויות האדם בכלל ובזכות לחיים בפרט. בעקבות התוצאות המזעזעות של המלחמה פרסמה העצרת הכללית של האו"ם את ההכרזה לכל באי עולם במסגרתה נאמר כי כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם ס'1 להכרזה. בנוסף, בסעיף 3 מצוינת הזכות לחיים ובטחון אישי. הכרזה זו מהווה את הצעד הראשון להסכמה כלל עולמית כלפי העבודה שיש זכויות המגיעות לאדם רק בשל היותו אדם ואף האמנה מהווה את הכרה העולמית הראשונה בזכות לחיים. אך, האמנה אינה בעלת תוקף משפטי ולכן הפרט לא יכול להסתמך עליה בבית המשפט .

ICCPR- האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדינות – אמנה רב צדדית שאומצה על ידי האומות המאוחדות בדצמבר 1996 ונכנסה לתוקף במרץ 1976 .האמנה מחייבת את המדינות החברות בה לכבד את זכויות האדם והאזרח. הפיקוח על יישום האמנה נעשה על ידי הועדה הלאומית לזכויות אדם אשר באחריותה לבדוק דיווחים של המדינות החתומות על האמנה לגבי אופן יישום הזכויות ואף בסמכות הועדה לדון בתלונות המוגשות על ידי אנשים פרטיים בנוגע לפגיעה בזכויותיהם על ידי מדינה חברה. כמו כן, במסגרת האמנה הזכות לחיים ושלמות הגוף מעוגנת בס'6 (א) המגדיר כי לכל אדם זכאי לזכות לחיים ואילו סעיף 6(ג) דן בהפרת הזכות לחיים באופן רחב העולה לכדי רצח עם , הסעיף מחייב את המדינות החתומות על האמנה למנוע רצח עם ולהגן על הזכות לחיים .

האמנה האירופאית לזכויות אדם- אומצה בפיקוח המועצה האירופאית בשנת 1950 על מנת להגן על זכויות האדם באירופה. האמנה מורכבת משלושה חלקים – הראשון מגדיר את הזכויות, השני דן בסמכות בית המשפט והשלישי מכיל הוראות נוספות. האמנה חלה על כל מדינות האיחוד האירופאי ומדינות אירופאיות נוספות. הזכות לחיים ובטחון מוגדרת בסעיף 2(1) המדינות מחויבות להגן על הזכות לחיים בשטחן. הייחודיות של האמנה נוגע לתחולתה הרחבה שכן האזרח הפרטי יכול להתבסס עליה בבית המשפט .

ACHR- האמנה האמריקאית לזכויות אדם ידועה בשם הסכם סן חוזה. הצהרה בדבר זכויות אדם בינלאומית. מטרתה לאחד את העולם הדמוקרטי סביב זכויות האדם. הפרק המשמעותי ביותר הוא פרק א במסגרתו נכללות הזכויות אותן לממשלה אסור להפר דוגמה לכך היא הזכות לחיים (ס'4 לאמנה). בנוסף, אמנה זו אוסרת על הפרה מכוונת של הזכות לחיים בשעת חירום של המדינות. הייחודיות של האמנה בנוגע לזכות לחיים מתבטאת בעצם ההחלה שלה ,הזכות לחיים מוגדרת באמנה זו כזכות החלה מגע ההתעברות .

האמנה האפריקאית לזכויות אדם וזכויות עמים (אמנת בנגול)- תפקידה להגן על זכויות האדם ביבשת אפריקה. היא הוקמה בחסות ארגון האיחוד האפריקאי ונכנסה לתוקף באוקטובר 1986. פיקוח על יישום האמנה נעשה על ידי הועדה האפריקאית לזכויות אדם. במסגרת סעיף 4 נכללת הזכות לחיים .

בתי משפט לזכויות אדם:

בית המשפט הגבוה לצדק ובית הדין הפלילי הבינלאומי – הסמכות השיפוטית המרכזית של האומות המאוחדת ,פועל משנת 1946 ויושב בעיר האג שבהולנד. בית הדין פועל מכוח סמכותה של מגילת האו"ם. לבין הדין שני תפקידים-הכרעה בנוגע לסכסוכים בין מדינות האו"ם ואף בית הדין מייעץ ל22 גופים בינלאומיים שונים. בית דין זה דן גם בנושא זכויות אדם . לעומתו, בית הדין הבינלאומי הפלילי שוכן גם הוא בהאג, הוא גוף עצמאי שפועל משנת 2002 מתוקף אמנת רומא . בית הדין דן גם הוא בהפרת זכויות אדם אך בהפרות ספציפיות מאוד וחמורות מאוד כמו רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשעי תוקפנות – בפשעים אלו מדובר בהפרה רחבה מאוד של זכויות אדם לרוב בהפרה של הזכות לחיים והפרה של כללי המשפט ההומניטרי .

בית הדין האירופאי לזכויות אדם- בית המשפט הוקם מכוח סעיף 19 באמנה האירופאית לזכויות אדם , בית המשפט הוקם בשנת 1959 ובסמכותו לדון בהפרות של זכויות אדם ובהפרה של הזכות לחיים ברחבי אירופה או כלפי אזרחים אירופאים. בסמכותו לדון גם בהפרה של זכויות אדם כלפי יחידים דבר אשר היווה חידוש בנושא זכויות האדם. מאידך, החלטת בית המשפט אינן מחייבות אוטומטית את המדינות האמורה אך בית המשפט מוסמך לפסוק פיצויים .

בית המשפט האמריקאי לזכויות אדם- הועדה האמריקאית לזכויות אדם הוקמה ב 1959 ויזמה את הקמת בית המשפט אשר ממוקם בסן חוזה. בית המשפט והועדה אמונים על קיום מערך ההגנה על זכויות אדם של ארגון המדינות האמריקאיות (OAS). בניגוד לבהמ"ש אירופאי, אזרחים של המדינות החברות אינם יכולים לפנות לבית המשפט אלא הם צריכים לפנות לוועדה אשר בסמכותה לפתור את הסוגיה. במידה והועדה אינה הצליחה למצוא פתרון התיק יועבר לבית המשפט .

בית המשפט האפריקאי לזכויות אדם- בית משפט נוסד בשנת 2004 מכוח האמנה האפריקאית לזכויות אדם וממוקם בטנזניה. נכון ליולי 2017, רק 8 מתוך 30 מדינות שחתומות על האמנה הכירו בסמכותו של בית המשפט לדון בעיניים של גופים לא ממשלים ובעניינם של יחידים. בית המשפט נמצא בפיקוח הוועדה האפריקאית לזכויות אדם ואף בסמכות הועדה להעביר מקרים של הפרת זכויות לדיון בבית המשפט .

סוגיות הנוגעות בזכות לחיים:

הזכות לחיים בדיני הלחימה- המלחמה היא המצב האלים ביותר אשר החברה יכלה להיקלע אליו. מחד, ישנה זכות למדינה להגן על עצמה מאידך צריך לשמור על זכויות האדם של האוכלוסייה . לכן, נדרשת הבחנה בין מטרה צבאית לגיטימית וחיילים לבין אוכלוסייה אזרחית. שאינה לוקחת חלק בפעולות האיבה בשום מקרה אזרחים אינם יכולים להוות מטרה צבאית לגיטימית ויש לשמור על זכויותיהם הטבעיות ביניהן גם על הזכות לחיים.( ס'3 אמנת גנבה) .

המתות חסד אל מול הזכות לחיים – מדובר בחולים סופניים אשר מבקשים למות כדי לקצר את סבלם. מחד, מדובר על הזכות של האדם להחליט על גופו, זכותו של האדם לבחור להימנע מסבל ומאידך הזכות לחיים נפגעת גם אם בהחלטת האדם עצמו . יתרה מזו, המתת חסד תבוצע על ידי אדם אחר (רופא) אשר יפגע בזכות לחיים של מטופליו גם אם הם מבקשים זאת . שכן, הזכות לחיים לא מכתיבה את איכות החיים אשר לפיה יש לחיות אלא רק מדגישה את הזכות לחיות .

הפלות – בנושא זה ישנה שאלה האם עובר נחשב ליצור אנושי הזכאי לזכויות ואם כך הדברים אז הפלת העובר תפגע בזכות לחיים שלו. מנגד, יש הטוענים שהעובר מתפתח בגופה של האישה ולה זכות ההחלטה על גופה. כמו כן, יש הסבורים כי בשלבים מוקדמים של ההיריון לעובר אין מודעות ולכן הסוגיה נתונה להחלטתה של האישה אך בשלבים מתקדמים כאשר איבריו התפתחו יש לראות בו בין אנוש הזכאי לזכות לחיים .

עונש מוות – עונש מוות הוא גזר הדין הקשה ביותר שמערכת המשפט יכולה לגזור על נאשם. עונש מוות כולל בתוכו קונפליקט בין הזכות לחיים לבין עצמה. מחד, האדם שנשפט למוות ביצע פשע נורא וככל הנראה לקח חיים של אנשים אחרים, שלל להם את הזכות לחיים. מנגד, המדינה שוללת את הזכות לחיים של אותו פושע. השאלה הנשאלת אצל מי מהצדדים הזכות חשובה יותר. התומכים בעונש יטענו כי הוצאה להורג מונעת מהפושע לחזור לפשע ומרתיע פושעים אחרים ובכך נשמרת הזכות לחיים של אזרחי המדינה. ומנגד, המתנגדים יטענו שכל בני האדם שווים ואומנם הנאשם אינו פטור מריצוי העונש אך ניתן לפסוק עונש חמור לא פחות כמו מאסר עולם ולא שלילת הזכות שלו לחיים שכן מדובר בזלזול בחיי אדם מצד המדינה .