משתמש:HardCounter/החוק למניעת העסקת עברייני מין במוסדות מסוימים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

החוק למניעת העסקת עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א- 2001, הוא חוק שמטרתו למנוע את העסקתם של אלו שהופללו בעבירות מין לעבודות שמטרתן מתן שירות לקטינים וחסרי ישע. החוק הונח לראשונה על שולחן הכנסת על ידי חבר הכנסת יובל שטייניץ ב-25.10.2001 בשם "חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים" ועבר בקריאה שלישית ב-07.08.2001.

היסטוריה של החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר נוסח החוק לראשונה על ידי ח"כ יובל שטייניץ, היה זה בגרסה יחסית מצומצמת, ולאחר דיונים פורטה גם הגדרתו של עבריין מין, המוסדות המדוברים ואופן העונשין. בתיקונו הרביעי של החוק, הוחלפו המוסדות המדוברים ממוסדות לקטינים לכל מוסד המספק שירות לחסרי ישע כמו קטינים, החולים בנפשם וקשישים.

החוק במתכונתו הנוכחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרות:

1. "חסר ישע": מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת אינו יכול לדאוג לצורכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו".

2. "חולה סיעודי" – א. חולה גריאטרי או תשוש נפש, לרבות חולה שמצב בריאותו ותפקודו ירודים כתוצאה ממחלה כרונית או מליקוי קבוע, הדורש מעקב רפואי מיומן במסגרת אשפוז, במשך 24 שעות ביממה לתקופה ממושכת. ב. אדם עם הפרעה התפתחותית מורחבת לרבות אדם הסובל מאוטיזם.

”בגיר“– מי שמלאו לו 18 שנים.

בית ספר“– כהגדרתו בפקודת החינוך, התשל״ח–1978.

החוק לאחר מכן מגדיר ביתר דיוק את המוסדות המדוברים, שהם באופן כללי ועדות המעניקים שירות לקטינים וחסרי ישע, כמו בתי ספר, גנים, בתי חולים לחולי נפש, בתי אבות או חברות הסעת לקשישים. חשוב להזכיר שהחוק אינו רק אוסר עבודה במוסד שכזה על עבריין המין, אלא אוסר על המעסיק להעסיק עבריין מין שביצע את העבירה המדוברת כאשר כבר היה בגיר בין אם בהתנדבות ובין אם בתמורה. האיסור חל כעשרים מאז הרשעתו של העבריין, ואם נידון למאסר- אז כעשרים שנה לאחר שחרורו של אותו בגיר. אם ירצה הבגיר לעבוד במוסד שכזה לאחר ריצוי הזמן שהוזכר, יצטרך לפנות למשטרה ולבקש אישור לכך. המשטרה רשאית לספק אישור כזה אם תווכך שאכן כבר ריצה את הזמן שנקבע שבמסגרתו לא יורשה לעבוד שאותו מוסד. שר המשפטים בהתייעצות

עם שר העבודה והרווחה מורשה להקים וועדה המורכבת בשופט משפט שלום כו"

פריט רשימה עם תבליטים ושני מומחים לדפוסי ההתנהגות של עברייני מין ולטיפול בהם. מטרת הוועדה היא במקרה הצורך להאריך את תקופת האיסור, לקצר אותה או לבטל אותה לחלוטין. הענישה על המעסיק שהעסיק עבריין מין ללא קבלת אישור מהמשטרה היא קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. בנוסף לכך, העונש על עבריין המין שעבד שמוסד שכזה לפני קבלת איושר מהמשטרה הוא ריצוי שנה אחת במאסר.

[[קטגוריה:ישראל: עבירות מין]] [[קטגוריה:ישראל: חוקים]]