אוטיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הספקטרום האוטיסטי)
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך ובפרט לצורך שכתוב הערך בצורה מודרנית בהתאם לחידושי השנים האחרונות, תוך שימוש במקורות מהימנים.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
אוטיזם
סמל הספקטרום האוטיסטי
סמל הספקטרום האוטיסטי
תחום פסיכולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם לא ידוע בוודאות
תסמינים חשחוש, תחום עניין אוטיסטי, מיקוד יתר, מלטדאון אוטיסטי, הליכה על קצות האצבעות, אקולליה, ליקוי בתפקודים הניהוליים, כנות, הפרעה לעיבוד התחושתי, הפרעת תקשורת חברתית עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 912781 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D001321
סיווגים
ICD-10 F84.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 6A02 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוטיזם,[1] הפרעה ברצף האוטיזם[2] או הספקטרום האוטיסטיאנגלית: Autism Spectrum Disorder ובקיצור ASD[3]) הוא שונות נוירולוגית[4][5] הנגרמת משילוב של גורמים סביבתיים (אנ'), תורשתיים וגנטיים.[6] זוהי תסמונת קלינית המתאפיינת בקשיים שונים בתחום הקשרים הבין-אישיים, בתחום החברתי, השפתי והתקשורתי.[7][8] מאפיינים נוספים שבדרך כלל מופיעים אצל אוטיסטים[1][9][10][11][12] הם התנהגות סטראוטיפית וחזרתית ובעיות בוויסות החושי.[13][14]

לפני 2013 היה נהוג לחלק את הספקטרום האוטיסטי למספר אבחנות נפרדות, שכללו אוטיזם קלאסי, תסמונת אספרגר, וקבוצת תסמונות בשם "הפרעה התפתחותית נרחבת" (באנגלית:Pervasive Developmental Disorder ובקיצור PDD), אולם לאחר פרסום הDSM-5 והICD-11 בוטלו האבחנות הנפרדות, וכל האבחנות אוחדו לאבחנה יחידה של אוטיזם.[15][16][17][18]

הספקטרום האוטיסטי מתאפיין בשונות נוירולוגית - שונות בהליכי חשיבה מורכבים ומודעים, ותפישתית - שונות בהליכי עיבוד מידע חושי.[19] מרבית מקרי האוטיזם הם בעלי קשר גנטי תורשתי - קיים מתאם גבוה בין שכיחות האוטיזם ובין קשר משפחתי.[20][21]

טרמינולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטיסטים רבים רואים באוטיזם חלק מהותי ממי שהם, ולכן מעדיפים שימוש במינוח של זהות-תחילה ולא של אדם-תחילה, כלומר מעדיפים להתייחס לעצמם כאל "אוטיסט" ולא כאל "אדם עם אוטיזם".[22][23][24] עם זאת, ישנם אוטיסטים וקרובים של אוטיסטים הטוענים כי המוגבלות משפיעה על חייהם בצורה כזו שהם מרגישים לקויים, ולכן הם מעדיפים לעשות שימוש במינוחים כמו "לקות" או "הפרעה" כדי להסביר את החוויה שלהם.[1][25]

מכיוון שיותר אנשים מאמינים כיום שאוטיזם הוא לא מחלה ולא הפרעה נפשית, שיח על ריפוי אוטיזם או מונחים שהיו בשימוש בעבר כמו "סובל מאוטיזם", הפכו למקובלים פחות.[1][25]

בקהילה האוטיסטית, השיח על תפקוד גבוה ועל תפקוד נמוך הוחלף בתיאור צורכי התמיכה של האדם. ישנם אוטיסטים שצריכים יותר תמיכה מהסביבה, וכאלו שפחות, והצורך בתמיכה עשוי להשתנות עם הזמן.[25][26] כמו כן, אוטיסטים רבים אינם רואים באוטיזם לקות, אלא שונות נוירולוגית.[1][25]

ישנם שני מודלים שדנים באופן שבו יש להתייחס לאוטיזם - המודל הרפואי, ומודל המגוון הנוירולוגי. שני המודלים מתקיימים זה לצד זה, כאשר הראשון מקובל יותר בקרב אנשי מקצוע ומטפלים, והשני מקובל בקהילה האוטיסטית. עם זאת, שיח שמשתמש בטרמינולוגיה המקובלת בקהילה האוטיסטית הפך לנפוץ יותר גם בקרב אנשי מקצוע וחוקרים.[22][1]

המודל הרפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל הרפואי מתייחס לאוטיזם כאל קבוצה של הפרעות נוירו־התפתחויות.[27] מודל זה שואף לשפר את מצבם של אוטיסטים באמצעות טיפול בסימפטומים שמקשים על התפקוד התקין שלהם בחברה. הטענה העומדת בבסיס המודל הזה היא שבדומה להפרעות אחרות, מצבם של רוב האוטיסטים היה טוב יותר לולא היו אוטיסטים. המודל הרפואי מעודד מחקר לזיהוי הגורמים לאוטיזם, כדי למנוע ולרפא אוטיזם. הטיפול בגישה הזו נועד להפחית סימפטומים הפוגעים בתפקודם של האוטיסטים.[25][28][29][30][31]

מודל המגוון הנוירולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל המגוון הנוירולוגי הוא מודל חברתי שבוחן כיצד אפשר להתאים את הסביבה לאנשים אוטיסטים. הטענה העומדת במרכז המודל היא שעל אף ששונות פיזית, חושית, אינטלקטואלית או פסיכולוגית עלולה להוות מגבלה, במקרים שבהם הסביבה תהיה מותאמת יותר למגוון ולשונות, השוני לא בהכרח יהווה מגבלה. על פי המודל, כדי להבין אוטיזם, יש להקשיב לחוויות של אוטיסטים.[25][29][30][31]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפייני הספקטרום האוטיסטי מפורטים בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי ה-DSM 5 שיצא לאור בשנת 2013.[16] המאפיינים המגדירים את הספקטרום האוטיסטי הם מגוונים, ואצל כל אוטיסט המאפיינים עשויים להתבטא בצורה שונה, וחלקם עשויים לא להופיע כלל. ישנם אנשים באוכלוסייה הכללית שקיימים אצלם מאפיינים אוטיסטים, אך ההופעה של מספר תסמינים ביחד ומידת המובהקות שלהם הם אלו שקובעים אם אדם הוא אוטיסט.[32][33]

קושי בתקשורת בין-אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיין המרכזי של אוטיזם הוא שוני תקשורתי וקשיים בתקשורת בין-אישית.

אוטיסטים רבים מציגים קושי ביצירת קשרים חברתיים ובשמירה עליהם, קושי בפירוש של תקשורת לא-מילולית ובהבנת סרקזם, קושי בקריאת שפת גוף והבעות פנים, קושי בשמירה על קשר עין בעת שיחה וקושי בתמלול רגשות.[33][34][35]

אוטיסטים רבים רוצים לרכוש חברים ומנסים לעשות זאת, לעיתים ללא הצלחה.[36] יש אוטיסטים שמתקשים בהבנת החוקים החברתיים המקובלים וחלקם עשויים להתבטא בכנות ובישירות שנחשבת בחברה לחסרת טאקט.[37] מערכות יחסים חברתיות של אוטיסטים עשויות להיות שונות מאלו של נוירוטיפיקלים. פעמים רבות ילדים אוטיסטים אוהבים לשחק לצד ילדים אחרים, במקביל אליהם, ולא ביחד איתם.[38] לאוטיסטים רבים יש תחומי-עניין ייחודיים שהם נוטים להתעמק בהם בצורה אינטנסיבית, ולדבר עליהם מבלי להבין האם הצד השני מעוניין או לא.[39][40][41][42]

לעיתים אינטראקציות חברתיות ואירועים המוניים יכולים להיות מתישים בעבור אוטיסטים, ולהוביל להצפה חושית או לתגובות כמו מלטדאון או שאטדאון. לכן, הקפדה על זמן לבד חשובה לתחושת הרווחה של אוטיסטים רבים.[43][44][45]

אצל ילדים אוטיסטים עשוי להיות איחור משמעותי בשימוש במחוות גופניות ובהצבעה לשם זיהוי חפצים או כיוונים בגיל הינקות. פעמים רבות העיכוב הוא זה שמוביל להבאת הילד להערכה התפתחותית ראשונית. כמו כן, אופייניים איחור בחיקוי, קושי במשחקי תפקידים, וקושי בהבנת מושגים חברתיים מופשטים כמו כסף. חלק מהאוטיסטים מתוארים כמנותקים ומופנמים, עסוקים בענייניהם, בעוד שחלקם יפגינו רצון לקשר חברתי אך יתקשו מאוד בהבנת חוקים חברתיים מקובלים.[34][33][46][47][48][49]

דפוסי התנהגות חזרתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – חשחוש, סטראוטיפיות
ילד על הספקטרום האוטיסטי בונה ערימת פחיות. פעולות החוזרות על עצמן מאפיינות ילדים אוטיסטים.
Sleeping boy beside a dozen or so toys arranged in a line
ילד אוטיסט שסידר את הצעצועים שלו בשורה

לרוב האוטיסטים ישנם דפוסים כלשהם של התנהגות חזרתית.[50]

אוטיסטים נוטים להשתמש בהתנהגות חזרתית כמו חשחוש בשביל להרגיע את הגוף ולהקל על הצפה חושית.[51][52] חשחוש עשוי לכלול תנועות חזרתיות כמו נפנופי ידיים או הליכה במעגלים, וכן גירויים חושיים חזרתיים מסוגים אחרים כמו השמעת צלילים ושימוש במילים או בהזזת חפצים באופן חזרתי.[53] החזרתיות יכולה להתבטא גם באופן מילולי בשימוש באקולליה, חזרה על מילים או על משפטים, וכן בציטוט משפטים ואף סצנות שלמות מתוך סדרות טלוויזיה או סרטים. חזרתיות מסוג מילולי עשויה להיות חלק מדרך התקשורת של אוטיסטים, ולחלופין עשויה להיחשב כסטימינג ולהופיע על מנת להרגיע.[54][55]

חזרתיות עשויה להתבטא גם בתחומי העניין האוטיסטיים, שנוטים להיות צרים יחסית ולא שגרתיים. תחומים נפוצים הם רכבות, מכוניות, דגלים, לוחיות רישוי, מספרים, ודינוזאורים. אוטיסטים רבים מתעמקים בתחומי העניין שלהם בצורה שעשויה להיראות אובססיבית ואינטנסיבית, ולכן בדרך כלל יהיה להם ידע מעמיק מאוד בנושאים הללו, והם יכירו פרטים מיוחדים ושוליים. אוטיסטים עשויים להיקשר לחפצים, לעיתים לכאלו יוצאי דופן כמו אבנים, אביזרי ניקוי, מכוניות ועוד, וחלקם מתחזקים אוספים שעשויים להיות קשורים לתחום העניין שלהם. אוטיסטים רבים מספרים כי העיסוק בתחומי עניין כאלו תורם לרווחתם הנפשית ולהרגשה חיובית,[56] וחלקם מנתבים את תחומי העניין שלהם ללימודים, לעבודה בתשלום, להתנדבות או לעיסוקים משמעותיים אחרים. עיסוק בתחום העניין העניין עשוי לספק ודאות שדרושה לאוטיסטים, לאפשר התחלה קלה של שיחה והרגשת ביטחון באירועים חברתיים, ולעזור לאדם להירגע.[57][58]

ילדים אוטיסטים עשויים להביע עניין בחלקים מסוימים בחפץ, למשל בעיניים של בובה, ולשחק בצורה סטראוטיפית שלעיתים כוללת סידור בשורה של חפצים תוך שמירה על תבנית מסוימת.[59][60][61]

לאוטיסטים רבים חשובה ההיצמדות לשגרה מסודרת, בין היתר מכיוון שאצל אוטיסטים קיים קושי עם מעברים, אפילו בין ביצוע של שתי פעולות שונות, וקושי עם שינויים, שעשויים לגרום לחרדה.[62][63] ההיצמדות לשגרה עשויה לכלול ביצוע פעולות מסוימות בזמנים קבועים, העדפות ספציפיות במזון ובלבוש, או ביצוע טקסים סמליים סביב רוטינות ופעולות קבועות בסדר היום. הכנה מראש לשינוי וויזואליזציה של מצבים שונים (למשל צפיה בתמונות ובסרטונים של מקום חדש לפני הביקור בו) יכולות לעזור עם הקושי.[64]

הפרעה בוויסות החושי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעה בוויסות החושי וקושי עם גירויים חושיים אופייניים לכ-96% מהאוטיסטים.[65][66] השינויים במערכת החושים יכולים להתבטא בתת-רגישות או ברגישות יתר, כאשר בכל אחד מהחושים התופעה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורה אחרת, כלומר ייתכן שאצל אותו האדם תהיה למשל רגישות יתר של חוש המישוש, ותת רגישות של חוש הטעם.[67][68][69][70]

אוטיסטים עשויים להתנהג בצורה שלא תמיד נראית קשורה לגמרי להבדל בגירוי התחושתי, על אף שעודף הגירויים הוא הגורם המרכזי להתנהגות. אדם שמתקשה לעבד מידע חושי עלול לחוות הצפה חושית, כך שגירויים רבים מדי עלולים לגרום ללחץ, לחרדה ואף לכאב פיזי.[71] ההצפה החושית עשויה לגרום לסימני מצוקה, לחוסר יכולת לתקשר, ואף למלטדאון.[67][72][73]

תת-רגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תת-רגישות היא הנטייה לסף גירוי תחושתי גבוה, כך שחלק גדול מהגירויים בחיי היומיום אינם נקלטים במוח. האדם זקוק לכמות גדולה מאותו גירוי על מנת להגיב.[74]

תת-רגישות של חוש השמיעה עשויה לגרום לקשיים לשמוע קולות מסוימים, ותת רגישות של חוש הריח עשויה לגרום לאדם לא להריח ריחות מסוימים, ולהשתמש בפעולות כמו ליקוק בשביל להצליח להבין את האובייקט שמולו מבחינה תחושתית. אנשים בעלי תת-רגישות של חוש הריח עשויים להימשך לריחות חזקים כמו בישום, ותת רגישות של חוש הטעם עשויה להתבטא באהבה לטעמים חזקים ולחריפות, ולעיתים באכילה של חפצים לא אכילים הידועה כתסמונת פיקה.[67][73]

רגישות יתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגישות יתר היא הנטייה לסף גירוי תחושתי נמוך, כך שכל גירוי נקלט במוח בצורה חזקה מידי, מעבר לנורמה וללא סינון יעיל. האדם עשוי להגיב מיד לכל גירוי ולו הקטן ביותר, ועשוי להתנהג ברתיעה או בתוקפנות ועוינות. עודף גירויים בחושים שיש בהם רגישות יתר עלול לגרום להצפה חושית.[75][71][76]

בחוש הראיה, רגישות יתר עשויה לגרום לרגישות לאורות בהירים ובפרט לתאורת פלואורסצנט. בחוש השמיעה, רעש והמולה עשויים להישמע חזקים מכפי שהם, והצליל עשוי להתעוות.[77] משקפי שמש ועמעום התאורה עשויים לעזור לרגישות יתר של חוש הראיה, ואטמי אוזניים ייטיבו עם הרגישות בחוש השמיעה. רגישות יתר בחוש הריח עשויה לגרום לריחות להיתפס כעזים ולגרום לרפלקסי הקאה. אנשים עם רגישות יתר של חוש הריח עשויים להימנע ממפגש עם אנשים בעלי ריחות חזקים. אוטיסטים עשויים להגביל את המאכלים שהם מוכנים לאכול בגלל טעמים חזקים.[67][73]

רגישות למגע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגישות למגע היא מאפיין בולט אצל אוטיסטים רבים, כאשר מגע מסוג מסוים עשוי להיות בלתי נסבל בעבורם, בעוד שמגע מסוג אחר עשוי להרגיע. אוטיסטים רבים מעדיפים מגע חזק, ותחושת לחץ פיזי, למשל כזה שנוצר על ידי שמיכת כובד (אנ'), עשויה להקל עליהם בזמן הצפה.[78][67]

אנשים בעלי תת-רגישות של חוש המישוש עשויים להיות בעלי סף כאב גבוה, ולגעת באחרים במגע חזק ולוחץ, למשל לחבק בצורה חזקה.

אנשים בעלי רגישות יתר למגע עשויים לפרש כל מגע, גם עדין, כגורם לכאב או לחוסר נוחות. המגע של בגדים על העור עשוי להפריע להם, וחלקם יפתחו העדפה לבגדים שעשויים מחומרים מסוימים או בעלי מאפיינים ספציפיים כמו היעדר פתקים, הדפסים, רוכסנים, כפתורים ועוד. פעמים רבות הרגישות למגע מתבטאת גם ברגישות למרקמים, ובפרט לאלו של אוכל, ועשויה להוביל לאכילה בררנית.[79][65][66][67][68][80]

מודעות לגוף ושונות מוטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים הפרופריוספציה של אוטיסטים מתבטאת באופן שונה מזו של נוירוטיפיקלים. לכ-80 אחוזים מהאוטיסטים יש קושי מוטורי. השוני עשוי לבוא לידי ביטוי בעמידה קרובה מדי לאדם אחר בזמן שיחה או בהתנגשות לא מכוונת בחפצים ובאנשים, ובאופן כללי בסרבול או בקושי לתכנן תנועה. בנוסף, ישנם אוטיסטים שמתקשים עם מוטוריקה עדינה כמו שמירה על שיווי משקל, ביצוע מיומנויות המצריכות תיאום עין-יד, ושימוש בחפצים קטנים.[81][82][83][84][85][86]

קשיים בשפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל חלק הילדים האוטיסטים מתואר איחור בהתפתחות השפה אשר גורם להורים להביא את הילד להערכה התפתחותית ראשונית, אם כי מאז פרסום ה-DSM-5, איחור שפתי כבר לא נכלל במאפיינים הנדרשים לאבחון אוטיזם. לחלק מהאוטיסטים יש איחור בשלבי רכישת השפה עד כדי חוסר יכולת לרכוש שפה ללא התערבות קלינית. אצל חלק מהילדים קיימת נסיגה פתאומית ומהירה במרכיבי השפה עד לכדי אילמות ודיספרקסיה.[87][88][89][90] בנוסף, אצל חלק מהאוטיסטים קיימים אידיוסנקרטית (אנ'), אקולליה או אילמות סלקטיבית, בהתאם לנסיבות האנושיות הסביבתיות או הנושאיות.[91][35]

אצל חלק מהאוטיסטים קיים קושי לנהל שיחה הדדית, ולעיתים נעשה שימוש במשפטים לא מקובלים או שאינם ברורים לשומע. כמו כן, עשוי לבוא לידי ביטוי חוסר גמישות בשפה המתבטא באקולליה מיידית (חזרה על משפט או מילים שנאמרו קודם) או באקולליה מאוחרת (משפטים שהילד זוכר מהיכרות קודמת, מספר, מדקלום או משיחה, שנאמרים בהקשר או שלא בהקשר). ילד אוטיסט עשוי שלא להגיע ל-"גיל הלמה" דהיינו לא להגיע לתקופה בה שואלים שאלות סיבתיות רבות. הוא יכול שלא לעשות את שגיאות הדקדוק האופייניות לילדים משום שהוא אינו מחבר כמעט משפטים אלא רק מצטט משפטים וכיוצא בזה.[35][87][92]

אצל אוטיסטים אחרים, לעומת זאת, אין כמעט איחור שפתי והשפה יכולה להיות פונקציונלית ואפילו מתקדמת ולכלול שימוש רב בביטויים מליציים או במשלב לשוני גבוה.[35][13][93]

נסיגה תפקודית גדולה וחד פעמית בגיל צעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל חלק מהילדים האוטיסטים ניתן לראות סממנים אופייניים לספקטרום האוטיסטי כבר בשנה הראשונה והשנייה לחייהם, שעשויים להתבטא בהימנעות מיצירת קשר עין, בחוסר תגובה לקריאה בשם, בהיעדר הצבעה על חפצים, במיעוט בתקשורת חברתית, ובעניין דל בסביבה לצד התנהגות סנסורית לא רגילה או התנהגות סטראוטיפית. כשליש מהילדים האוטיסטים יתפתחו באופן תקין עד גיל שנה וחצי ויפתחו שפה של מספר מילים או משפטים קצרים, אך בסביבות גיל זה תופיע נסיגה או עצירה בהתפתחות, אובדן השימוש בשפה וחוסר עניין חברתי.[94][13][95]

יכולות ייחודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הקשיים תקשורתיים, חלק מהאנשים האוטיסטים יגלו יכולות יוצאות דופן, לעיתים בצורה שנראית לא מותאמת לגילם, בתחום אחד או יותר. לדוגמה: זיכרון פנומנלי למקומות, זיכרון לתאריכים, ידע סדרתי, היפרלקסיה (קריאה בגיל מוקדם), יכולות מתמטיות גבוהות, יכולות מוזיקליות יוצאות דופן, יכולות ציור וכישורי ראייה מרחבית (פאזלים, זיהוי דרכים) ועוד. ישנם אוטיסטים בעלי תסמונת סוואנט.

מאפיינים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מאפיינים שמתלווים לאבחנה אצל אחוז ניכר מהאוטיסטים. עם זאת, מכיוון שאוטיזם הוא ספקטרום, אצל כל אוטיסט המאפיינים יכולים להתבטא בצורה אחרת, או לא להתבטא כלל.

תופעות נלוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המאובחנים כאוטיסטים, יש כאלו שהם גם בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ברמות שונות, בשכיחות גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.[122][123][124] 31% מהילדים שמאובחנים באוטיזם הם בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (70>IQ), 25% הם גבוליים (85>IQ), והשאר, כ-44%, הם בעלי IQ ממוצע ומעלה (IQ>85).[125][126]

בין 4% ל-17% מהילדים האוטיסטים חולים באפילפסיה, בעוד שבקרב מבוגרים אוטיסטים האחוזים עולים ל-20% עד 35%.

אוטיסטים סובלים יותר מהפרעות חרדה[127][128][129][130][131]

לעיתים מופיעים אצל אוטיסטים קשיים נוספים המפריעים לתפקוד. אלו כוללים הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, מיקוד יתר, לעיתים קיים אי שקט פסיכומוטורי בולט, פגיעה עצמית ושחיקה.[132][133][134][135][136][137]

לאוטיסטים ישנה גם שכיחות מוגברת של הפרעות אכילה, הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה, בררנות באוכל[138][139][140][141][142][143][144]

כ-70% מהאוטיסטים סובלים מהפרעות שינה שונות, שביניהן נדודי שינה, בעיות התעוררות, בעיות נשימה בשינה, בעיות במחזוריות השינה וכדומה. על פי האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה, בעיות השינה הנפוצות ביותר קשורות לקשיים בהירדמות ללא שמירה על הרגלים קבועים לפני השינה.[145][146][147][148][149]

אתגרים בסביבה נוירוטיפיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מהחיים בסביבה לא מותאמת לצרכיהם שבה מרבית הנורמות נקבעות על ידי נוירוטיפיקלים, אוטיסטים רבים חווים תגובות גופניות ונפשיות הנקראות שחיקה (Burnout), אינרציה (Inertia), מלטדאון (Meltdown) ושאטדאון (Shutdown).[150][151] אוטיסטים רבים נדרשים ללמוד איך להתנהג בצורה מותאמת לחברה, ומסתירים את ההתנהגות הטבעית שלהם על מנת להשתלב. הפעולה הזו מוכרת בשם מיסוך (masking).

מיסוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיסוך, הידוע גם בשם מאסקינג (masking), הוא התנהגות שכיחה בקרב אוטיסטים שבה הם מסתגלים או מדכאים במודע או לא במודע את ההתנהגויות הטבעיות, את הרגשות ואת התגובות שלהם, כדי לעמוד בנורמות ובציפיות חברתיות. מיסוך יכול להתבצע באופן אוטומטי שכן הוא מתפתח לרוב מגיל צעיר כאמצעי להתמודדות עם מצבים חברתיים, על מנת להימנע מתגובות שליליות או שיפוטיות של אחרים. המיסוך עשוי לכלול חיקוי הבעות פנים, מחוות או דפוסי דיבור כדי להידמות לאנשים אחרים שאינם אוטיסטים.[152][153][154]

המיסוך עוזר לאוטיסטים לנווט במצבים חברתיים, ליצור מערכות יחסים עם נוירוטיפקליים ולהצליח בסביבות מקצועיות. באמצעות התאמת התנהגותם לנורמות החברתיות, הם עלולים לחוות פחות אפליה, בריונות או בידוד חברתי. עם זאת, מחקר שנערך הראה שמיסוך לא שינה את ההתייחסות של לא אוטיסטים כלפי התנהגויות חברתיות של בני גילם האוטיסטים. גם כאשר אדם אוטיסט ממסך, אנשים לא אוטיסטים עדיין ירגישו שוני בהתנהגות שלו, ויעריכו אותו פחות אם הם לא ידעו שהוא אוטיסט. הטיה הלא מודעת הזו קיימת בחברה בעבור כל מי שמתנהג או חושב בצורה לא טיפוסית לפי אמות מידה נוירוטיפיקליות.[154][155][153]

עם זאת, למיסוך יכולות להיות גם השלכות שליליות על בריאות הנפש ועל הרווחה האישית. ההכרח לדכא באופן מתמיד את הנטיות הטבעיות ולשמור על חזית נוירוטיפיקלית עשויים להוביל לקשיים נפשיים כמו לחץ מוגבר, חרדה ושחיקה. יתרה מכך, מיסוך יכול להקשות על אחרים לזהות את הקשיים של הפרט, מה שמוביל לאבחון מאוחר, לחוסר תמיכה בצרכחם או לפרשנות שגויה של הצרכים. בסופו של דבר, בעוד שמיסוך עשוי לספק יתרונות לטווח קצר מבחינת קבלה ותפקוד חברתי, למיסוך ישנן גם השלכות שליליות ארוכות טווח.[156][153]

לחברה יש חשיבות מכרעת לטפח סובלנות למגוון העצבי, לאפשר לאנשים אוטיסטים לבטא את עצמם בצורה אותנטית, ולגשת לתמיכה שהם צריכים מבלי להסתיר את ההתנהגות הטבעית שלהם.[153]

שחיקה אוטיסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחיקה אוטיסטית (Autistic burnout) מתוארת כמקור מובהק לתשישות קשה וכרונית שנמשכת מספר חודשים לפחות, והיא כוללת אובדן מיומנויות זמני וסבילות מופחתת לגירויים. לשחיקה עשויה להיות השפעה שלילית על הבריאות, על היכולת להתנהל באופן עצמאי, ועל איכות החיים, ובמקרים קיצוניים היא עלולה לגרום להתנהגות אובדנית. השחיקה מתרחשת כתוצאה מלחץ תמידי ומצטבר שנוצר בעקבות מיסוך מתמשך ודיכוי תכונות אוטיסטיות, וצורך מתמיד להפגין התנהגויות מותאמות לסביבה נוירוטיפיקלית. אוטיסטים רבים מעידים שעל מנת להקל על השחיקה הם זקוקים למנוחה ולהתבודדות. פעולות נוספות שיכולות להקל על חוויית השחיקה הן קבלה של המאפיינים האוטיסטים ותמיכה חברתית, וצמצום הציפיות החברתיות על מנת לאפשר הפסקה במיסוך מאפיינים האוטיסטיים.[157][158][159][160][161][162][163]

אינרציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינרציה (Inertia) היא תופעה שבמסגרתה אוטיסטים חווים מצב של "תקיעות" ומתקשים לעסוק בפעילויות שהיו רוצים לעסוק בהן, או להפסיק לבצע את הפעולה הנוכחית שהם מבצעים. אוטיסטים מתארים את חווית האינרציה האוטיסטית כמשתנה בחומרה ובמשך הזמן. התופעה עשויה להיגרם על ידי מגוון גורמים כמו גירויים תחושתיים, חרדה או קשיים בתפקוד. האינרציה עלולה להוות אתגר בעבור אוטיסטים, והיא עשויה להפריע לתפקוד היומיומי שלהם, להקשות על ההתנהלות בעבודה, ואף לעצור בעדם מלגשת לטיפול.[164][165][166][167][168]

מלטדאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלטדאון הוא תגובה עוצמתית ובלתי נשלטת לסיטואציה מציפה, שקיימת אצל חלק מהאוטיסטים. המלטדאון מהתבטא כהתפרצות רגשית אינטנסיבית ועשוי לכלול בכי, צעקות, אגרסיביות או פגיעה עצמית. מלטדאון נובע ממצוקה שעשויה להיגרם כתוצאה משינויים לא צפויים, מסיטואציות חברתיות מסוימות, או מהצפה חושית. בעוד שהעוצמה והתדירות של מלטדאון יכולה להשתנות, הבנת הטריגרים ויישום אסטרטגיות התמודדות יכולים לעזור לנהל ולהקל על חייהם של אוטיסטים ועל סביבתם.[169][170][171][172]

בניגוד להתקף זעם, מלטדאון הוא בלתי רצוני. התקפי זעם הם לעיתים קרובות בעלי מניעים מניפולטיביים, כאשר הילד לומד שהוא יכול להשיג את מבוקשו אם הוא בוכה או צורח. לעומת זאת, מלטדאון אוטיסטי הוא אינו מניפולטיבי, ונובע ממצוקה.[171][172][173]

שאטדאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאטדאון, בדומה למלטדאון, הוא סוג נוסף של תגובה להצפה. השאטדאון מאופיין בנסיגה זמנית מאינטראקציה חברתית והוא כולל ירידה ביכולות התקשורתיות והקוגניטיביות. בניגוד למלטדאון, שמתבטא לעיתים קרובות כהתפרצות רגשית אינטנסיבית, שאטדאון מתבטא בנסיגה פנימה, כאשר הפרט הופך ללא תקשורתי ונדמה כמנותק. שאטדאון בדרך כלל נרגם כתוצאה מעומס חושי, מתשישות חברתית או ממצוקה רגשית, והוא משמש כמנגנון התמודדות אצל אוטיסטים עם מצוקה שהם חשים עקב ההצפה. במהלך השאטדאון, האדם עשוי להתקשות לעבד מידע, לקבל החלטות או לתקשר עם אחרים. השאטדאון עשוי להשתנות במשכו ובעוצמתו, ולהימשך בין דקות ספורות למספר שעות.[174][175][176][177][178]

על מנת להתאושש משאטדאון, האדם החווה אותו זקוק למרחב בטוח ושקט, ונטול גירויים במידת האפשר. סבלנות, הבנה ואמפתיה חיוניים בזמן שאדם חווה שאטדאון, כמו גם כיבוד הצורך של האדם בבדידות ובקלט חושי מופחת. באמצעות למידה של הטריגרים ניתן להפחית את התדירות ואת ההשפעה של השאטדאון.[174][175][178]

בעיית האמפתיה הכפולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיית האמפתיה הכפולה (אנ') היא רעיון שהוצע על ידי הפסיכולוג הבריטי דמיאן מילטון בשנת 2012. מילטון טען שבעיות בתקשורת חברתית בין אוטיסטים לבין אלו שאינם אוטיסטים נגרמות, לפחות בחלקן, מכיוון ששני סוגי האנשים חושבים בצורה שונה זה מזה ומבינים את אלו שחושבים בצורה דומה להם, אך מתקשים להבין אנשים שחושבים אחרת. הרעיון מנוגד לתפיסה הרווחת שלפיה בעיות התקשורת נובעות מכך שלאוטיסטים יש יכולות הבנה חברתית פחותות מאלו של אנשים שאינם אוטיסטים. על פי הרעיון ישנן דרכים שונות לחוות את העולם ולפעול בו, וכל אחת מהן נכונה.[179][180][181][182]

נשים אוטיסטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-80% מהנשים האוטיסטיות לא מאובחנות עד לגיל הבגרות מכיוון שרוב המחקר על אוטיזם נעשה על ילדים בנים ועל גברים, ולכן כלי האבחון מותאמים לאוכלוסיות הללו, ופחות מתאימים לאבחון נשים.[183][184] אוטיסטיות רבות לומדות לחקות את צורת התקשורת המקובלת בחברה בצורה משכנעת יותר מאשר אוטיסטים.[185] בנוסף, מחקרים העלו שאצל בנות יש בדרך כלל פחות תנועות חזרתיות מאשר אצל בנים, וייתכן שהיכולת השפתית שלהן תהיה טובה יותר. פעמים רבות בנות נוטות להתפספס באבחון בין היתר מכיוון שהן ממסכות יותר,[152][153] ותחומי העניין המצומצמים שלהן עשויים להיות תחומים שנחשבים ליותר מקובלים בחברה.[186][185] עם זאת, גם אם ההיטמעות בחברה ממסכת את המאפיינים האוטיסטיים, פעמים רבות האינטראקציה החברתית עשויה להיות מתישה ומייגעת, ואוטיסטיות רבות מעדיפות מערכות יחסים חברתיות עם בנים על פני יצירת חברויות עם בנות.[185]

אצל נשים אוטיסטיות רבות מופיעות הפרעות אכילה, ולמעשה 23% מהנשים שמפתחות הפרעות אכילה הן אוטיסטיות.[187] מחקרים הראו שהטיפול המקובל לאנורקסיה עוזר פחות לאוטיסטיות שמאובחנות עם הפרעת האכילה.[185][188]

לאוטיסטיות יש סיכוי גבוה במיוחד להיות מנוצלות במערכות יחסים. במחקר שנערך עלה ש-9 מכל 14 נשים שהשתתפו במחקר עברו התעללות מינית, כאשר חצי מהמקרים התרחשו במסגרת מערכת יחסים.[189]

פתופיזיולוגיה ותורשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיינים של אוטיזם נובעים משינויים בשלל מערכות המוח.[190] לא ידוע איך השינויים הללו גורמים לאוטיזם. ניתן לחלק את המנגנון המוחי שמאפיין אוטיזם לשני תחומים. הראשון הוא הפתופיזיולוגיה של מבני המוח והתהליכים הקשורים לאוטיזם, והשני הוא הקשרים הנוירופסיכולוגיים בין מבני מוח לבין ההתנהגות שבאה לידי ביטוי בפועל.[190][191]

ישנן ראיות המצביעות על כך שגנים המשפיעים על התפתחות הסינפסות עשויים להיות מעורבים בהתבטאות של אוטיזם, והתופעה נחקרת בתיאוריות נוירו-ביולוגיות המתמקדות בקישוריות במוח ובהשפעות עצביות של התבטאות גנים.[192] כמו כן, קיימות מוטציות נדירות שעשויות לגרום לאוטיזם על ידי שיבוש של מספר מסלולים סינפטיים, ובפרט אלו המעורבים בהיצמדות תאים (אנ').[193] נראה כי כל הטרטוגנים הידועים הקשורים להתבטאות של אוטיזם פועלים במהלך שמונת השבועות הראשונים מההתעברות, וישנן ראיות חזקות שמעידות על כך שבמקרים רבים אוטיזם קיים כבר בשלב מוקדם מאוד בהתפתחות.[194]

באופן כללי, מחקרים נוירואנטומיים תומכים בתפיסה שאוטיזם עשוי להתבטא בהתפתחות מוגברת של מסוימים במוח ביחס לנורמה, לצד אזורים אחרים שמפותחים פחות.[195] מחקרים אלו מצביעים על כך שאוטיזם עלול להיגרם כתוצאה מתהליכי גדילה וגיזום חריגים של נוירונים בשלבים המוקדמים של התפתחות המוח, הן בשלבים טרום לידתיים והן אחרי הלידה, מה שמשאיר אזורים מסוימים במוח עם עודף נוירונים ואזורים אחרים עם מחסור בנוירונים.[196] מחקרים מסוימים דיווחו על הגדלה בנפח של המוח אצל אוטיסטים, ובפרט נצפתה הגדלה של ההמיספרות, של המוח הקטן ושל הגרעין הקאודטי, בעוד שנפח הקורפוס קלוסום הצטמצם, אם כי לא בכל המחקרים נצפתה התופעה ברמת סמך גבוהה.[197][198]

במחקרים שהתבססו על דימות מוחי פונקציונלי, נמצא שבעת ביצוע משימות שמקושרות לתגובה רגשית ולתאוריה של התודעה, אצל האדם החציוני על הספקטרום האוטיסטי נצפית פעילות מופחתת באזורים הסומטו-סנסורים של קליפת המוח ובחריץ הרקתי העליון בהשוואה לאדם החציוני בקבוצת ביקורת. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם ממצאי עבר המדגימים דפוסים חריגים של עובי קליפת המוח ושל נפח החומר אפור באזורים המדוברים אצל אנשים אוטיסטים.[199][200][201]

נתונים מצביעים על הפחתה כללית של מספר הדנדריטים והקוצים הדנדריטים (אנ') במוח של אוטיסטים, וכן על שינוי במורפולוגיה שלהם.[202] כמו כן, נמצא שוני בחומר הלבן בין מוחם של אוטיסטים לבין מוח טיפיקלי.[203][204] תאים נוספים בעלי פעילות שונה במוחם של אוטיסטים הם תאי הגלייה. מעבר לזאת, אצל אוטיסטים שונים יש אבנורמליה אנטומית שונה של מבנים מוחיים מגוונים[205] ובמיוחד שוני ב-anterior insula[206] או באמיגדלה.[207] יש גם השערות על תת-פעילות של מערכת דיכוי תשדורות הנוירוטרנסמיטור GABA ושל עודף פעילות תשדורתית של הנוירוטרנסמיטור גלוטמט.[208]

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורמים המדויקים לאוטיזם אינם ידועים.[209][210][211][212] ההנחה הרווחת היא שקיימות סיבה גנטיות, קוגניטיביות ועצביות למאפיינים השונים של אוטיזם.[213][214] עם זאת, הסברה היא שאוטיזם הוא תופעה מורכבת, שלכל מאפיין שלה יש סיבה ברורה, ולעיתים קרובות הסיבות מתרחשות במקביל וגורמות למכלול המאפיינים להופיע.[213][215] למרות שלא סביר שקיים גורם אחד לאוטיזם,[215] גורמים רבים שזוהו בספרות המחקרית עשויים לגרום להתפתחות האוטיזם. הגורמים הללו כוללים גנטיקה, גורמים טרום-לידתיים (כלומר גורמים במהלך ההריון או בינקות המוקדמת), מומים נוירואנטומיים וגורמים סביבתיים.[216][217]

גנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאות גנים שונים מעורבים בהתפתחות אוטיזם. רובם משנים את מבנה המוח בצורה דומה.[218]

לאוטיזם יש בסיס גנטי חזק, אך הגנטיקה של אוטיזם מורכבת ולא ברור האם היא מוסברת בצורה טובה יותר על ידי מוטציות נדירות בעלות השפעה משמעותית, או על ידי אינטראקציות נדירות מרובות-גנים של גנים נפוצים.[219][220] מורכבות נוספת נוצרת מהשילוב של אינטראקציות גנטיות עם השפעות הסביבה ועם גורמים אפיגנטיים שאינם משנים את רצף ה-DNA אך הם תורשתיים ומשפיעים על התבטאות גנים.[221] באמצעות ריצוף הגנום של אוטיסטים ושל הוריהם, הצליחו חוקרים לקשר גנים רבים לאוטיזם.[222] עם זאת, לא זוהו מוטציות בודדות שמגדילות את הסיכוי לאוטיזם. בדרך כלל, לא ניתן לייחס אוטיזם למוטציה מנדלית בגן בודד או לאבנורמליות בכרומוזום בודד, ואף אחת מהתופעות הגנטיות הקשורות לאוטיזם לא הוכחה כגורמת לאוטיזם בפני עצמה.[223] לכל גן מבין הגנים המועמדים שאותרו יש השפעות קטנות בלבד.[223]

נכון ל-2018, המחקר של גורמים גנטיים לאוטיזם עבר מהתמקדות באללים בודדים להבנה שהגנטיקה של אוטיזם מושפעת ממספר רב של וריאנטים, חלקם שכיחים ובעלי השפעה קטנה, וחלקם נדירים ובעלי השפעה גדולה. הגן הנפוץ ביותר שנמצאו בו וריאנטים נדירים בעלי השפעה גדולה הוא CHD8, אך פחות מ-0.5% מהאוטיסטים הם בעלי מוטציה כזו.[224][225][226][227]

מחקרים עדכניים מצביעים על כך שגנים המגדילים את הסיכוי לאוטיזם הם אלו האחראים לסינתזת חלבון בתאי עצב, לפעילות של תאים עצביים, וליצירת סינפסות. הגנים הללו משפיעים בסופו של דבר על ההתפתחות העצבית ועל הקישוריות בין אזורים שונים במוח, באופן שאופייני למוח אוטיסטי. ידוע שחלק מהגנים הללו מווסתים את ייצור הנוירוטרנסמיטור GABA שהוא הנוירוטרנסמיטור המעכב העיקרי במערכת העצבים. גנים אלה הקשורים ל-GABA מתבטאים פחות במוח אוטיסטי. מצד שני, גנים השולטים בביטוי של תאי גלייה במוח, למשל אסטרוציטים ומיקרוגליה, מתבטאים יתר על המידה, וכמות גדולה שלהם נמצאה במוחות אוטיסטים בנתיחות שלאחר המוות. חלק מהגנים הנחקרים בפתופיזיולוגיה של אוטיזם הם אלו המשפיעים על במסלול העברת האותות של mTOR, שמשפיע על המטבוליזם התאי, ועל וגידול נפח התא.[228] כל הווריאנטים הגנטיים הללו משפיעים על התפתחות אוטיזם, אך עם זאת לא ניתן לקבוע בוודאות שהם גורם הכרחי לאוטיזם.[229]

על אף שישנו תת-אבחון אצל נשים אוטיסטיות,[230] לתופעות גנטיות כמו החתמה גנומית ותאחיזה לכרומוזום X יש סבירות להגדלת הסיכוי למצבים רפואיים כאלו אצל גברים. לאורך השנים הוצעו תיאוריות גנטיות שמנסות להסביר את האבחון המוגבר אצל גברים, כמו השערת המוח המוחתם (אנ') ותאוריית האמפתיה המערכתית (אנ').[231][232][233]

גורמים טרום-לידתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוכים בהריון ובלידה נמצאו כגורמים אפשריים לאוטיזם. גורמים אלו כוללים סוכרת הריונית של האם, גיל מבוגר של ההורים, דימום במהלך ההריון לאחר השליש הראשון, שימוש בתרופות מרשם מסוימות במהלך ההריון (למשל כאלו המכילות חומצה ולפרואית), והימצאות של מקוניום (אנ') במי השפיר. על אף שהמחקר אינו מצביע בצורה חד משמעית על הקשר בין הגורמים הללו לבין אוטיזם, כל אחד מהגורמים הללו נמצא בקורלציה גבוהה יותר בילדים אוטיסטים בהשוואה לילדים שאינם אוטיסטים.[234][235][236][237][238] אמנם לא ידוע בוודאות האם גורמים נקודתיים כלשהם בשלב ההיריון משפיעים על הסיכוי לאוטיזם, אך סיבוכים במהלך ההריון עשויים להגדיל את הסיכוי.[239][240]

תזונת האם במהלך ההיריון וזיהומים שונים משפיעים על ההתפתחות העצבית של העובר. פיגור גדילה תוך-רחמי מקושר לאוטיזם אצל פגים.[241][234] כמו כן, מחלות דלקתיות ומחלות אוטואימוניות של האם עלולות לפגוע ברקמות העובר, להחמיר בעיה גנטית או לפגוע במערכת העצבים.[242][243][238]

חשיפה לזיהום אוויר במהלך ההריון, במיוחד למתכות כבדות ולחלקיקים, עלולה להגביר את הסיכוי לאוטיזם.[244][245][246][247][248] ישנם גורמים סביבתיים שנטען שחשיפה אליהם עשויה לגרום לאוטיזם, אך אין לכך ראיות מוצקות.[249] בין הגורמים הללו נכללים מזונות מסוימים, מחלות זיהומיות, PCBs, פנולים המשמשים במוצרי פלסטיק, חומרי הדברה, צריכת אלכוהול, עישון, שימוש בסמים, ולחץ טרום-לידתי (אנ').[250][243][251] חלק מהגורמים הללו, כמו חיסון MMR, הופרכו לחלוטין.[252][253][254][255]

השערות אבולוציוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים פלאוגנטיים מצאו הבדלים גנטיים מסוימים בין אוכלוסיות נאנדרתלים לאוכלוסיות של אדם מודרני בגנים הקשורים לאוטיזם.[256] ממצאים אלה חיזקו השערות קודמות[257] שהבדלים ביכולת ההישרדות של קבוצות של בני-אדם קדמונים קשורים ליכולותיהם יוצאות הדופן של אוטיסטים, ובכך האוטיזם היווה כוח דוחף משמעותי באבולוציה של האדם.[258][259] השערות מתחום הפסיכיאטריה האבולוציונית (אנ') מצביעות על כך שהגנים שגורמים לאוטיזם שרדו מכיוון שהם קשורים לכושר המצאה ולאינטליגנציה אנושית גבוהה.[260][261][262][263]

בשנת 2011, מאמר מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית הציע השערה שלפיה ייתכן שתכונות אוטיסטיות מסוימות נבררו בברירה טבעית לאורך ההתפתות האנושית - בין היתר תכונות כמו אינטליגנציה מרחבית טובה, יכולת ריכוז וזיכרון טוב. לפי המחקר, התכונות הללו אפשרו חיפוש מזון עצמאי בסביבה יחסית מבודדת. השערה זו מכונה "Solitary Forager Hypothesis".[264][265][266] מאמר משנת 2016 בחן את תסמונת אספרגר כ"התנהגות סתגלנית פרו-חברתית אלטרנטיבית" שייתכן שהתפתחה בחברות קטנות של ציידים-לקטים, שבהן התרומה לקהילה ולהשרדות הקבוצה הייתה חשובה יותר מהבנה של סיטואציות חברתיות מורכבות.[267][260]

לעומת זאת, מספר מחקרים רב-תחומיים מצביעים על כך שהאבולוציה האנושית המודרנית (אנ') עשויה להיות גורם מזרז לעליה בשכיחות של מצבים רפואיים מסוימים, ובין היתר גם של אוטיזם.[268][269] מחקרים ברפואה אבולוציונית (אנ') מצביעים על כך שמכיוון שההשפעה של האבולוציה התרבותית הרבה יותר מהירה מזו של האבולוציה הביולוגית,[270] הפרעות הקשורות לתפקוד גופני נעשות שכיחות יותר עקב היעדר חשיפה לפתוגנים ולתנאים סביבתיים שליליים שבעבר השפיעו באופן נרחב על התפתחות אבולוציונית של אוכלוסיות. מכיוון שהברירה הטבעית מתעדפת רבייה על פני בריאות ואריכות ימים,[271] היעדר הדחף להסתגל לשינויים יוצר נטייה של גנים מסוימים לבטא את עצמם יתר על המידה, מה שעלול לגרום למגוון מחלות להתבטא ולהמשיך להתקיים מדור לדור, החל מהפרעות נפשיות ועד מחלות אוטואימוניות.[272][273][274][275]

טענות לא מבוססות על הקשר בין חיסונים לבין אוטיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מחקר פגום שפורסם ב-1998 וזכה לתהודה רבה באמצעי התקשורת, רבים בעולם מחזיקים בהשערה השגויה והבלתי מבוססת שאוטיזם נגרם (או מושפע) מקבלת חיסון.[276] עם זאת, מחקרים בתחום, שעברו ביקורת עמיתים, לא מצאו כל קשר בין החיסון לאוטיזם.[277][278][279][280][281][282]

ב-2 בפברואר 2010 מחק כתב העת לאנסט מהארכיון את מאמרו של אנדרו וייקפילד, הרופא הבריטי שפרסם ב־1998 כי יש קשר בין חיסון משולש לבין אוטיזם. הגורם למחיקה היו ממצאים שהראו כי המחקר מכיל הטעיות, והטענה כי מחקרים מאוחרים לא הצליחו לחזור על תוצאותיו.[283] לעומתם, מחקרים אחרים בתחום כן הצליחו לחזור על חלק מתוצאותיו של וייקפילד, אך לא על אלו הקשורות בחיסונים.[284] במאי 2010 רישיון הרופא של וייקפילד נשלל ממנו, ונאסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה.

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית,[285] האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית,[286] ושירות הבריאות הלאומי של בריטניה[287] הסיקו כי אין כל ראיה לקשר בין החיסון המשולש לאוטיזם. סקירה מערכתית של ספריית קוקרן מצאה כי אין קשר בין החיסון לאוטיזם, ושהחיסון מונע מחלות בעלות סיכון משמעותי לסיבוכים ומוות. לפי הסקירה, הפגיעה באמון הציבור ביחס לחיסון המשולש פגעה בבריאותו.[288][289][290][291]

ב-5 בינואר 2011 פרסם כתב העת British Medical Journal סדרת כתבות מאת העיתונאי בריאן דיר, אשר מאשימות את וייקפילד בהונאה ורמאות ביצירת המחקר הטוען שישנו קשר בין חיסון משולש לבין אוטיזם. על פי הכתבה, חלק מהילדים שהוצגו במחקר כאוטיסטים שחוו אוטיזם רגרסיבי (התדרדרות לאחר התפתחות תקינה) היו דווקא אוטיסטים קלאסיים, וחלקם מעולם לא אובחנו באמת כאוטיסטים.[292][293]

גם בשנים שלאחר מכן, לצד הקונצנזוס הרחב במחקר שלפיו אין קשר בין חיסונים ואוטיזם, ממשיכים חוקרים שונים לבדוק את הנושא באופן פרטני, ותוצאותיהם המצטברות של המחקרים השונים מחזקות את העדויות לחוסר הקשר בין החיסונים הנבדקים לאוטיזם.[294]

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Bar chart versus time. The graph rises steadily from 1996 to 2007, from about 0.7 to about 5.3. The trend curves slightly upward.
מספר העדויות לאוטיזם לכל 1,000 ילדים עלה במידה ניכרת בארצות הברית מ-1996 עד 2007. לא ברור האם הצמיחה הגיעה משינויים בשיעורי אוטיזם, או שהיא הגיעה כתוצאה ממודעות גבוהה יותר.

נכון ל-2023, ארגון הבריאות העולמי מעריך שכ-1 מכל 100 ילדים הוא אוטיסט.[295] בארצות הברית, אחד מכל 36 ילדים בגיל 8 מאובחן על ספקטרום האוטיסטי.[296] מספר האנשים המאובחנים גדל בקצב מהיר מאז שנות ה-90, גדילה שעשויה לנבוע משינויים בתהליך האבחון וממודעות ציבורית גדולה יותר.[297][298][299][300][301] כמו כן, ייתכנו גם גורמים סביבתיים לעליה בשכיחות שטרם זוהו, והראיות הקיימות אינן שוללות את האפשרות שהשכיחות האמיתית באוכלוסייה עלתה, ללא קשר לסיבות שנובעות מצורת האבחון.[302][303] הגידול בשכיחות אוטיזם באוכלוסייה צפוי לגרור הפניה של יותר תשומת לב ומימון למחקר של גורמים פסיכו-סוציאליים ושל גורמים סביבתיים, שתחליף את המשך המיקוד בחקר השונות הגנטית.[304] גם אם קיים שינוי בשיעור האוטים באוכלוסייה, הוכח כי חיסונים הם אינם הגורם לכך.[305]

חוקרים בתחום מאמינים שלגזע, למוצא אתני ולרקע סוציו-אקונומי אין השפעה על השכיחות של אוטיזם באוכלוסייה,[306] ובעוד ששיעורי אוטיזם עקביים בין תרבויות, הם משתנים מאוד לפי מגדר. יותר בנים מאובחנים מבנות: 1 מכל 70 בנים, לעומת 1 מתוך 315 בנות בגיל שמונה, כך שהיחס בין המאובחנים הוא כ-4.3 בנים שמאובחנים על כל בת שמאובחנת.[307][308] ההבדל בשכיחות עשוי להיות תוצאה של הבדלים מגדריים בצורת הביטוי של המאפיינים, כאשר נשים ונערות אוטיסטיות מציגות פחות התנהגויות לא טיפוסיות, ולכן לעיתים מאבחנים אותן בצורה שגויה באבחנה אחרת, על אף שמדובר באוטיזם.[309][184]

לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שהחלו חוקרים לתאר את התופעה בשנות ה-40 של המאה ה-20, פורסמו מחקרים אפידמיולוגיים רבים בנושא.[310] השכיחות שנמדדה בסביבות 1960 הייתה 4 מקרים לכל 10,000 בני אדם. בסקירות שנערכו בשנות ה-2000, העריכו שהשכיחות היא כ-9 מקרים לכל 1000 איש באוכלוסייה.[311][312][313][314]

מספר המקרים המאובחנים של אנשים על הספקטרום האוטיסטי גדל בצורה דרמטית בשנות ה-90 של המאה ה-20 ובעשור הראשון של שנות ה-2000. עלייה זו מיוחסת לשינויים בשיטות האבחון, לעלייה בנגישות של השירותים לאוטיסטים, לירידה בגיל האבחון ולמודעות ציבורית.[297][298][299][300] בעקבות אבחונים וגילוי מוקדם של אוטיזם, שכיחותו זינקה פי שלושה בעשור השני של המאה ה־21, עם הערכה של כ-62 מקרים לכל 10,000 בני אדם.[313][315][316]

מחקר של משרד החינוך של ארצות הברית מצא כי בין השנים 1992 ל-1997 חל גידול של 173 אחוזים במספר הילדים המאובחנים כאוטיסטים בבתי ספר ציבוריים בארצות הברית.[317] רוב הגידול היה באבחון PDD-NOS ותסמונת אספרגר. על פי דיווחי השכיחות של CDC, אחד מכל 44 ילדים (2.3%) בארצות הברית אובחן באוטיזם בשנת 2018.[318]

שכיחות האוטיזם בישראל בגיל צעיר נבדקה על ידי מכון המחקר של מכבי שירותי בריאות, ונמצא שבעשור האחרון חלה עלייה של 169% באבחון אוטיזם בילדים בישראל, וב־2018 אובחן כאוטיסט אחד מכל 78 ילדים בישראל - אחד מכל 48 בנים ואחת מכל 222 בנות.[319][320][321]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחון אוטיזם נעשה במקביל על ידי שני אנשי מקצוע - הראשון הוא פסיכולוג בעל הכשרה לאבחון אוטיזם, והשני הוא רופא פסיכיאטר או נוירולוג.[322][323]

הקריטריונים לאבחנת אוטיזם לפי DSM 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לאבחן אוטיזם, לאדם צריכים להיות ליקויים מתמשכים בכל אחד משלושת תחומי התקשורת החברתית וגם לפחות שני סוגי של התנהגויות מצומצמות וחזרתיות:[16][324][325]

  1. ליקויים מתמשכים בתקשורת חברתית ובאינטראקציה חברתית במספר הקשרים שונים, בהתאם לשלושת הסעיפים הבאים:
    1. ליקויים בהדדיות רגשית-חברתית. למשל כשל בניהול שיחה הדדית, הפחתה בשיתוף רגשות, או כשל ביצירת אינטראקציה חברתית או תגובה לאינטראקציה כזו.
    2. ליקויים בתקשורת לא מילוליות. למשל שפת גוף וקשר עין אבנורמליים, ליקויים בהבנה ושימוש במחוות, או היעדר הבעות פנים ותקשורת בלתי מילולית.
    3. ליקויים בפיתוח, שמירה והבנה של מערכות יחסים. למשל, קושי בהתאמת התנהגות למצב חברתי, קושי ביצירת חברים או בשיתוף חבר במשחק דמיוני. במקרים מסוימים אין כלל עניין ביצירת קשרים חברתיים.
  2. פעולות ודפוסי התנהגות חזרתיים ושל תחומי עניין מצומצמים, כפי שמתבטאים לפחות בשניים מהבאים:
    1. תנועות מוטוריות חזרתיות, שימוש חזרתי בחפצים או בדיבור. למשל סידור צעצועים בשורה, הפיכת חפצים, אקולליה, שימוש ייחודי בשפה.
    2. התעקשות קשיחה על שמירה על שיגרה, או דפוסי התנהגות טקסיים. למשל, מצוקה קיצונית בשל שינויים קטנים, קושי עם שינויים ועם מעברים, דפוסי חשיבה נוקשים, צורך לאכול את אותם המאכלים כל יום או לנסוע באותו המסלול.
    3. תחומי עניין מקובעים ומצומצמים מאוד שאינם נורמליים בעוצמתם או במיקודם. למשל התקשרות חזקה או עיסוק יתר בחפצים לא רגילים, תחומי עניין מצומצמים באופן מוגזם או עיקש.
    4. תגובתיות יתר או תת-תגובתיות לקלט חושי או עניין חריג בהיבטים תחושתיים של הסביבה. למשל אדישות לכאב או לטמפרטורה, תגובה שלילית לריחות, לצלילים או למרקמים מסוימים, סלידה ממגע, משיכה חזקה לאורות או לתנועה.
  3. על הסימפטומים להיות קיימים בתקופת ההתפתחות המוקדמת (אך הם עשויים שלא להתבטא במלואם עד לגיל מאוחר יותר, או להיות ממוסכים על ידי התנהגות שנלמדת במהלך החיים).
  4. הסימפטומים גורמים לפגיעה קלינית משמעותית בתחומים חברתיים, תעסוקתיים או בתפקוד של הפרט.
  5. ההפרעות אינן מוסברות טוב יותר על ידי אבחנה של מוגבלות שכלית התפתחותית או עיכוב התפתחותי כללי. מוגבלות שכלית ואוטיזם מתרחשים לעיתים קרובות במקביל. כדי שאדם יקבל אבחנה של מוגבלות שכלית וגם אוטיזם, יש לראות שהתקשורת החברתית נמוכה מהמצופה לאותה רמה התפתחותית.

חומרת ההפרעה בתחום התקשורת החברתית וההתנהגויות החזרתיות היא בשלוש רמות: (1) נדרשת תמיכה, (2) נדרשת תמיכה ניכרת, (3) נדרשת תמיכה ניכרת מאוד.

חלוקה לרמות תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-DSM-5, האוטיזם מחולק לשלוש קטגוריות שנקבעות לפי רמת התמיכה שהאוטיסט זקוק לה מהסובבים אותו. התמיכה נקבעת לפי היכולות של האדם ליצור אינטראקציה חברתית, ולפי מידת ההשפעה של דפוסי ההתנהגות החזרתיים עליו.[16][326][327][328][329]

  • דרגה 1 - נדרשת תמיכה: האדם מסוגל ליצור אינטראקציה חברתית, אך זקוק לעזרה או לתיווך בתקשורת. דפוסי ההתנהגות עשויים להפריע להתנהלות השגרתית, למשל כשהאדם מתעניין בתחום עניין בצורה אובססיבית שבאה על חשבון ביצוע פעולות אחרות.
  • דרגה 2 - נדרשת תמיכה ניכרת: האדם זקוק לעזרה משמעותית בתקשורת. דפוסי ההתנהגות החזרתיים משפיעים בעוצמה רבה על ההתנהלות וישנו קושי או חרדה במעבר בין פעולות.
  • דרגה 3 - נדרשת תמיכה ניכרת מאוד: האדם זקוק לעזרה משמעותית בתקשורת וכמעט שלא מסוגל לתקשר בלי תיווך. בדרך כלל הוא לא יצור אינטראקציה חברתית עם אנשים אחרים. דפוסי ההתנהגות משפיעים על האדם בצורה ניכרת כך שהוא מאוד מתקשה לבצע פעולות ולעבור מפעולה אחת לאחרת. פעמים רבות אוטיסטים בדרגה 3 הם לא ורבליים.

הן במחקר המקצועי והן בשימוש שגרתי, נהוג להתייחס לדרגות כאל "תפקוד גבוה", "תפקוד בינוני" ו"תפקוד נמוך".[330]

בשנת 2013, עם פרסום ה-DSM-5, החלו לסווג את תסמונת אספרגר כאוטיזם בתפקוד גבוה.[331] לאוטיסטים בתפקוד גבוה יש בדרך כלל IQ ממוצע ולעיתים גבוה מהממוצע, ותפקודי השפה שלהם תקינים.[332] לעומת זאת, אצל אוטיסטים בתפקוד נמוך מאוד שכיח הקושי בהבעה בדיבור, ופעמים רבות אוטיסטים בתפקוד נמוך הם לא ורבליים.[330]

המושגים "גבוה" ו"נמוך" הם מושגים יחסיים. פעמים רבות כשאדם מתאר "אוטיסט בתפקוד גבוה" הוא מתאר אדם אוטיסט המתפקד באופן טוב יותר מאוטיסטים אחרים שהכיר, ולא אדם המתפקד היטב ביחס לאוכלוסייה הכללית. באוכלוסייה הכללית, אדם שמצליח לשמור על קשרים חברתיים יציבים ומספקים, מצליח ללמוד במוסדות חינוך שנועדו לציבור הכללי, מצליח להתפרנס, ומצליח לגדל ילדים נחשב לאדם בתפקוד גבוה. על אף שהמינוח של רמות תפקוד מוכר והשימוש בו רווח, אוטיסטים רבים מעדיפים שימוש במינוח אחר, כגון תיאור צורכי התמיכה של האוטיסט, מכיוון שהמונח "תפקוד נמוך" או "תפקוד גבוה" אינו מדויק ויכול להיחשב פוגע.[333][334][335]

דרכי חלוקה אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מומחים עשויים לחלק את בעלי תסמונות הספקטרום האוטיסטי לבעלי תפקוד גבוה או נמוך במספר דרכים שונות. ישנם, למשל, המחלקים את האוטיסטים לרמות תפקוד לפי מנת המשכל שלהם, יש המחלקים לפי עוצמת המאפיינים של האוטיזם עצמו, ויש המחלקים על פי היכולת להסתדר עצמאית. אלה המחלקים לפי היכולת להסתדר עצמאית עשויים להחשיב אדם שיש לו מנת משכל גבוהה וגם מאפיינים קשים של אוטיזם כבעל תפקוד דומה לזה של אדם בעל מנת משכל נמוכה ומאפיינים קלים של אוטיזם. על פי הגישה הזו, לא רק מנת המשכל ועצמת המאפיינים משפיעים על התפקוד, אלא גם גורמים רבים נוספים. אדם שלמד ידע שימושי להשתלבות בחברה או מי שנמצא בסביבה נגישה, עשויים להיות בתפקוד גבוה יותר מאנשים שיש להם יכולות דומות אך גדלו בתנאים שונים.[336][337][338]

הן מבחינת סיווג והן מבחינת טיפול, לעיתים קרובות מחלקים את האוטיסטים לאלה עם מנת משכל נמוכה מ-80 שמוגדרים כ"אוטיסטים בתפקוד נמוך" (LFA), ואלה עם מנת משכל של 80 או יותר, שמוגדרים כ"אוטיסטים בתפקוד גבוה" (HFA).[126][339] עם זאת, מקובל יותר לסווג אוטיסטים לתפקוד נמוך או גבוה על פי יכולתם להתמודד עם משימות של חיי יום-יום, ולא על פי מנת המשכל שלהם.[336][340][337]

אי-התאמה זו עשויה להוביל לבלבול בקרב ספקי שירותים המבלבלים בין מנת משכל לבין תפקוד ועלולים לסרב לשרת אוטיסטים בעלי מנת משכל גבוהה המוגבלים מאוד ביכולתם לבצע משימות יום-יומיות, או להתעלם מהיכולת האינטלקטואלית של אוטיסטים רבים הנחשבים לבעלי תפקוד נמוך.[337]

כלים לאבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא קיימת בדיקה גנטית לאבחון אוטיזם. האבחנה של אוטיזם היא התנהגותית, ומורכבת מבחינת ביצועיו של הנבדק בתחומי ההתנהגות החברתית והתקשורתית, בהתנהגות במשחק ובדמיון. כמו כן, נלקחת בחשבון ההיסטוריה הקלינית שלו. נשקלים התנהגות הילד המאובחן, תיאור התנהגות ומאפיינים על ידי המשפחה, תצפיות על הילד, שימוש במבחנים פסיכולוגיים, ובניית כרונולוגיה של מהלך החיים. לא בהכרח מספיק עיכוב התפתחותי אחד בתקשורת (מילולית או לא מילולית) כדי לקבל אבחון של אוטיזם, שכן ישנן תסמונות שאינן על הספקטרום האוטיסטי, שאף הן עשויות להתאפיין, בין היתר, בעיכוב התפתחותי-תקשורתי,[341] למשל:

  1. אנשים עם חרדה חברתית מתמשכת
  2. אנשים עם דימוי עצמי נמוך
  3. אנשים שעברו לאורך ילדותם התעללות
  4. אנשים הסובלים ממחלה שעשויה להשפיע על יכולת התקשורת

אלו דוגמות לאוכלוסיות שגם הם מפגינות סימפטומים מסוימים של לקות בתקשורת, על אף שנכון ל־2020, התסמונות שלהם אינן על הספקטרום האוטיסטי. עם זאת, אין סתירה בין להיות בעל התופעות המוזכרות לבין להיות על הספקטרום האוטיסטי, והן יכולות להופיע במקביל.

עד לאחרונה אובחנה ההפרעה החל מגיל שלוש, אולם כיום ניתן לאבחן אותה כבר החל מגיל תשעה חודשים. ישנם מקרים בהם אנשים מאובחנים כאוטיסטים רק בגיל מאוחר יותר.

בנוסף, ניתן לאבחן אוטיזם גם אצל מבוגרים (מעל גיל 18). ישנם אפילו מקרים של הורים שאובחנו בעצמם כאוטיסטים (לאחר שכבר נהיו הורים), כאשר בחלק מאותם מקרים גם אחד או יותר מהילדים של ההורה האוטיסט אובחן כאוטיסט.[342][343]

קיימות מספר אפשרויות מחקר לפיהן נקבעים המאפיינים אותם ניתן לחזות באבחון אוטיזם: מחקרים רטרוספקטיביים, הכוללים ניתוח של סרטי וידאו מהשנה הראשונה לחיים של ילדים שקיבלו לאחר מכן הבחנה של אוטיזם; ומחקרים פרוספקטיביים, הכוללים מעקב אחר תינוקות.

תהליך האבחון מתבצע באמצעות שאלונים, ראיונות מובנים, וכלים אינטראקטיביים. הבוחן בודק את הילד באופן בו הוא משתדל לתמוך בילד, לאפשר לו ליזום אינטראקציות, לשמור עליהן ובאותו זמן להגיב על יוזמתו של הילד. האבחון וההערכה מתרחשים בסיטואציה שאינה מוכרת לילד, ולכן תפקודו יכול להיות ירוד ולא לשקף את מצבו האמיתי. כתוצאה מכך ישנם קשיים בקביעת אבחנת האוטיזם בגיל הרך, כי חלק מהתופעות ההתנהגותיות אינן מופיעות בגיל מוקדם.

כלים המשמשים כיום לאיתור וזיהוי אוטיזם:

  • Autism Observational Scale for Infants – AOSI – תצפית קצרה בתינוק על ידי איש מקצוע, שבסיומה הוא ממלא שאלון בו מופיעות 18 התנהגויות ספציפיות לאוטיזם.
  • First Year Inventor – FYI – שאלון הממולא על ידי הורים או מטפלים בתינוקות בני שנה. בשאלון 63 שאלות לגבי התנהגות חברתית ותקשורתית, והתנהגויות חושיות (סנסוריות).
  • Early Screening for Autistic Traits questionnaire – ESAT – שאלון דו שלבי הממולא על ידי ההורים, מטפלים ואנשי מקצוע. השאלון מכיל 14 שאלות למטרת סינון ואיתור מוקדם של תינוקות מהאוכלוסייה הכללית. מתוכם 4 פריטים זוהו כבעלי יכולת להבחנת האוטיזם, על פי מחקר שנערך על מדגם גדול של תינוקות שהגיעו לבדיקה שגרתית אצל רופא המשפחה שמילא את השאלון – במחקר זה, תינוקות שקיבלו ציונים חיוביים בארבעה פריטים אלו, עברו לשלב השני של המחקר, שהועבר על ידי אנשי מקצוע וכלל שאלון יותר מפורט, בדיקה התפתחותית מקיפה, ומעקב בגיל מאוחר.
  • Communication and Symbolic Behavior Scale – Developmental Profile – CSBS-DP – כולל שלושה מדדים נפרדים: שאלון איתור מקוצר הממולא על ידי ההורים; שאלון מורחב להורה; תצפית מובנית למחצה על התנהגות הילד במהלך אינטראקציה עמו.
  • Autism Diagnostic Interview – Revised – ADI-R – מבחן מקובל לאבחון האוטיזם, שמועבר כריאיון להורים ולמטפלים, וכולל שאלות המתייחסות להתנהגות הילד בהווה ובעבר. מבחן זה משמש בעיקר ככלי מחקר.
  • Autism Diagnostics Observation Schedule – ADOS – כלי שנחשב יעיל, המועבר לילדים ומבוגרים, ומאפשר לצפות בהתנהגויות האינטראקטיביות, באמצעות משחק, צעצועים מסקרנים ועוד.
  • כלי חשוב נוסף התורם לאיתור ואבחון האוטיזם, הוא בטריית המבחנים הפסיכולוגים הקלאסיים, שכוללת מבחנים סטנדרטים לאוטיזם, מבחני אינטליגנציה (בעיקר מבחן וקסלר לילדים או מבחן קאופמן), מבחנים התפתחותיים, והערכה של כישורי חיים יומיומיים. מבחנים אחרים המספקים מידע לגבי התפקוד הקוגניטיבי של הילד ומנסים לבדוק עד כמה התפתחותו מתאימה לנורמה של ילדים בגילו, הם מבחן ביילי ומבחן מאלן. (גמליאל וירמיה, 2008).
  • Autism-spectrum quotient – ASQ – שאלון שהומצא ופותח על ידי סיימון ברון-כהן ואחרים. השאלון כולל בתוכו 50 היגדים, כאשר כל אחת מהם מתייחסת, במידה מסוימת, למאפיינים של האוטיזם הקלאסי. ממלא השאלון צריך לסמן משבצת (תגובה) המסמנת באיזה מידה הוא מזדהה עם כל היגד. כאשר ממלא השאלון (שיכול להיות המאובחן הפוטנציאלי, אם כי ישנם גם מקרים בהם הורים לאוטיסט ממלאים את השאלון לגביו עבורו) מסיים למלא את השאלון, הוא מקבל ניקוד מסוים, כאשר הניקוד תלוי במשבצת שהממלא סימן עבור כל היגד. ההנחה היא שככל שהניקוד גבוה יותר, כך זה מגדיל את הסיכוי שהאדם עבורו השאלון ממולא הוא על הספקטרום האוטיסטי. כל מי שמעוניין למלא את השאלון ויש לו חיבור לרשת, יכול למלא אותו לבד אונליין.[344] ישנם עדויות לכך שהשאלון ממלא את מטרתו ברמה מרשימה – למשל, כאשר ביצעו ניסוי בו היו שתי קבוצות – קבוצה של אנשים על הספקטרום לעומת קבוצת אנשים עם מאפיינים דומים שאינם מאובחנים על הספקטרום כקבוצת הביקורת של הניסוי, 80% מהאנשים המאובחנים על הספקטרום שהשתתפו בניסוי קיבלו ניקוד מעל 32, לעומת 2% אצל קבוצת הביקורת.[345]

חוקרים מנסים למצוא עדויות ביולוגיות לאוטיזם. צוות חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון טען שמצא הבדלים בסריקת מוח בעת פעולות חברתיות בין אוטיסטים לבין ילדים שאינם אוטיסטים,[346] אולם הדרך לנצל ממצאים אלו באבחון אוטיזם רחוקה.

אבחון עצמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחון עצמי של אוטיזם הוא תהליך שבו אנשים מזהים ומעריכים את התכונות, ההתנהגויות והחוויות של עצמם ביחס למאפיינים הידועים של אוטיזם, ומוצאים התאמה. התהליך קורה לעיתים קרובות בשלב מאוחר יחסית בחיים, במיוחד בקרב נשים שיש להן סיכוי גבוה יותר לא להיות מאובחנות בגלל ההטיה המגדרית הקיימת באבחון הרשמי ובהגדרת המאפיינים. אבחון עצמי כרוך בדרך כלל במחקר מקיף של הנושא, בהתבוננות עצמית ובהשוואה עם חוויותיהם של אוטיסטים אחרים, לרוב באמצעות רשתות חברתיות, פורומים וקבוצות תמיכה. היתרונות של אבחון עצמי טמונים בכך שהוא יכול לספק תוקף אישי, הבנה עצמית ותחושת קבלה בקהילה.[347][348][349][350]

אבחון עצמי מקובל בקהילה האוטיסטית, שכן רבים מכירים באתגרים בקבלת אבחון רשמי כמו עלויות כספיות גבוהות, גישה מוגבלת לאנשי מקצוע מוסמכים או אילוצים גאוגרפיים. עם זאת, מכיוון שרוב המאבחנים את עצמם אינם אנשי מקצוע, ייתכנו אבחנות שגויות.[348][351]

עם זאת, מבחינת התמיכה על ידי הרשויות, אבחון עצמי אינו מחליף אבחון רשמי על ידי איש מקצוע מוסמך ומומחה בתחום. אבחון רשמי נחוץ לקבלת גישה לשירותי תמיכה, להכרה מצד הסביבה הנוירוטיפיקלית ולקבלת התאמות או התערבויות. עם זאת, אבחון עצמי הוא פעמים רבות הצעד ראשון בהבנת השוני, ובחיפוש אחר הערכה רשמית וסיוע נוסף של אנשי מקצוע בעת הצורך.[348][350][352]

אבחנה מבדלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגוון המאפיינים של אוטיזם העשויים להזכיר בחלקם תסמונות אחרות, גורמים לכך שאוטיסטים עלולים להיות מאובחנים בצורה שגויה,[353] עם אבחנות כמו הפרעת אישיות גבולית, הפרעה דו-קוטבית, הפרעת חרדה, דיכאון קליני, הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית, פסיכופתיה (הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית), הפרעת אישיות סכיזואידית, הפרעת אישיות סכיזוטיפלית, הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעת אישיות פרנואידית ואחרות.[354][355][356]

אצל נשים האבחון השגוי נפוץ אף יותר מכיוון שפעמים רבות אוטיזם מתבטא אצלן בצורה שונה וכולל קשיי תקשורת שונים מאלו של גברים,[357] וכן נשים רבות מפתחות יכולות מיסוך גבוהות.[358][359][360][361] נשים רבות מאובחנות במגוון האבחנות השונות, ורק בבגרותן מוחלפות האבחנות באבחנת אוטיזם שמסבירה את מכלול המאפיינים בצורה מתאימה יותר.[183]

הפרעת קשב וריכוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תחלואה נלווית להפרעת קשב

לאוטיזם ולהפרעת קשב וריכוז יש מאפיינים משותפים רבים כמו אימפולסיביות, מוסחות דעת, ובעיות בתפקודים ניהוליים. עם זאת, בדרך כלל לבעלי הפרעת קשב יש יכולת הבנה טובה של כוונות ושל רגשות של אחרים. בנוסף, אצל מרבית בעלי הפרעת קשב וריכוז שאינם אוטיסטים אין התנהגויות חזרתיות ותחומי עניין צרים, ולא מופיעה רגישות תחושתית. מאפיינים רבים של הפרעת קשב וריכוז קיימים אצל אוטיסטים, ופעמים רבות היא עשויה להתקיים לצד האוטיזם או כחלק ממנו. המצב ההפוך אינו נכון, ולרוב לבעלי הפרעת קשב וריכוז אין מאפיינים של אוטיזם.[354][362][363][364]

הפרעת אישיות גבולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאוטיזם ולהפרעת אישיות גבולית יש מעט מאפיינים משותפים כמו קשיים בקיום קשרים בין אישיים, קשיים בוויסות רגשי, וקושי להתמיד במסגרות. עם זאת, לבעלי הפרעת אישיות גבולית אין קושי לקלוט ולהבין רגשות של אחרים, והתקשורת הבין אישית שלהם נורמטיבית. בעלי הפרעת אישיות גבולית נוטים לחוסר אמון בזולת ולחוסר יציבות בקשרים, בעוד שלאוטיסטים יש לרוב נטייה לנאמנות וליחסים יציבים מבחינה רגשית. כמו כן, הפרעת אישיות גבולית היא לא מולדת אלא מתפתחת עקב השפעות סביבתיות, והיא לא כוללת את רוב המאפיינים הייחודיים לאוטיזם. אבחון שגוי של נשים אוטיסטיות עם הפרעת אישיות גבולית הוא נפוץ יחסית.[365][366][367]

דיכאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחיקה אוטיסטית עשויה להיראות כמו דיכאון. עם זאת, בניגוד לדיכאון, השחיקה האוטיסטית עשויה להיגרם מהצפה חושית ומעומס רגשי. במצבים כאלו מה שעשוי להקל על האדם החווה את השחיקה האוטיסטית הוא מנוחה, מקום שקט נטול גירויים, ונסיגה מסיטואציות שגורמות לעומס רגשי, לעומת אדם עם דיכאון שבדרך כלל חש שיפור רגעי בחשיפה לחברה ולפעילות. בשחיקה אוטיסטית האדם עשוי לאבד יכולות שהיו לו בעבר, כמו היכולת לדבר.[368] דיכאון כן עשוי להופיע אצל אוטיסטים שלא כחלק מהאוטיזם.[369][370][371][372]

הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאוטיזם ולהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית יש מאפיינים משותפים כמו התנהגות חזרתית וטקסית, קשיים בהבעת רגשות והתעניינות בתחומי עניין מצומצמים. עם זאת, ישנם מספר הבדלים בולטים בין השתיים. לבעלי הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית יש יכולת לקרוא ולהבין מצבים חברתיים, בעוד שחוסר ההבנה של סיטואציות כאלו הוא אחד מהמאפיינים המרכזיים של אוטיזם. כמו כן, אוטיזם הוא מולד, ואילו הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית מתפתחת במהלך החיים בגלל גורמים סביבתיים.[354][373][374][375][376]

הפרעת אישיות סכיזואידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שלאוטיזם ולהפרעת אישיות סכיזואידית יש מאפיינים משותפים רבים, כמו הנטייה לסגת ממגע חברתי והדיכאון והחרדה הנלווים לעיתים קרובות, ישנם הבדלים משמעותיים בין השתיים. אוטיסטים עשויים להימנע ממצבים חברתיים בשל קושי להבין מצבים חברתיים ורמזים בלתי מילוליים, בעוד שאצל אנשים בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית הנסיגה נובעת בדרך כלל מהעדפה להתבודדות שנוצרה בעקבות אירוע מוקדם יותר בחייהם. אוטיסטים יכולים להיות חברותיים ולשאוב סיפוק והנאה מקשרים חברתיים, ואילו סכיזואידים לרוב אינם מעוניינים בקשרים כאלו.[377][378][354][379]

פסיכופתיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטיזם שונה מפסיכופתיה בכך שאצל אוטיסטים המרכיב הרגשי של האמפתיה, כלומר היכולת להזדהות עם סבל הזולת ורגשותיו, חזק בדרך כלל מאשר המרכיב הקוגניטיבי של האמפתיה - הידיעה כיצד להתבטא ולהתנהג באופן היכול למצוא חן בעיני הזולת, או לכל הפחות בדרך כלל לא קיים רצון מכוון לפגוע בזולת. בפסיכופתיה המרכיב הקוגניטיבי של האמפתיה חזק בדרך כלל מהמרכיב הרגשי.[380][381]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

A graphite pencil portrait of a teenage boy, not wearing a shirt, from the mid-torso up
ויקטור מאוורון, ילד פרא שנתפס בשנת 1798, שהציג מאפיינים אפשריים של אוטיזם.[382]

על פי כל העדויות הקיימות, אוטיזם היה קיים אצל בני אדם משחר האנושות. עם זאת, מאפייני האוטיזם זוהו ותועדו רק במאה ה-20.[262] ישנם מחקרים שמראים כי וריאנטים תורשתיים הקשורים לאוטיזם נמצאו תחת ברירה טבעית חיובית במהלך התפתחות האדם, במספרים גדולים יותר ממה שהיה צפוי מברירה מקרית.[383][384][385]

בהיעדר ידע בנושא ואבחנה רשמית, אוטיסטים נחשבו לאורך ההיסטוריה לקדושים, ללוקים בפיגור, לאקסנטרים, לאילמים ועוד. סיפורים נפוצים באירופה של המאות ה-18 וה-19 באשר לילדים שכביכול "גודלו על ידי זאבים", ייתכן שמתייחסים לילדים אוטיסטים - בעלי אינטליגנציה ממוצעת ומעלה אך בעלי לקויות שפתיות, המציגים התנהגויות שנתפסו כ"חייתיות" (חוש ריח מפותח, חוסר דגש על קונבנציות חברתיות), ושלרוב נמצאו בודדים בשדות או ביערות (לאחר שמן הסתם הופקרו שם בידי הורים או מטפלים שלא ידעו או לא רצו להתמודד עם הקשיים שבגידולם).

החל מהמאה ה-19 ניתן למצוא דיווחים רפואיים ספורדיים העוסקים במטופלים שככל הנראה היו על הקשת האוטיסטית. אלו כוללים את דיווחיהם של הרופאים הבריטים ג'ון הסלאם (John Haslam) מ-1809, ויליאם האושיפ דיקנסון (William Howship Dickinson) ממחצית המאה ה-19, ג'ון לנגדון דאון (John Langdon Down) מ-1887, ו-מ.ו. באר (M. W. Barr), אשר ב-1898 דיווח על בחור הלוקה בפיגור הניחן בזיכרון פנומנלי ושדיבורו אקוללי.

בלוילר וסוחרבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אויגן בלוילר, טבע את המושג "אוטיזם".

המילה הלטינית החדשה (אנ') Autismus (בתרגום לעברית - אוטיזם) נטבעה על ידי הפסיכיאטר השווייצרי אויגן בלוילר בשנת 1910, בזמן שהגדיר את המאפיינים של סכיזופרניה, מושג שגם אותו טבע. בלוילר גזר את השם "אוטיזם" מהמילה היוונית αὐτός שמבוטאת "אאוטוס" ופירושה "עצמי". הוא השתמש בה כדי לתאר "נסיגה אוטיסטית של המטופל אל העולם הפנימי שלו, שכל השפעה מבחוץ הופכת להפרעה בלתי נסבלת". בלוילר ראה ב"אוטיזם" אחת מתוך ארבע צורות של סכיזופרניה, ובשימוש במונח התייחס לקטגוריה שונה מאוד מזו שהמונח מתאר היום.[386]

בשנת 1925 פרסמה פסיכיאטרית הילדים הסובייטית גרוניה סוחרבה מאמר העוסק בהרחבה במאפייני האוטיזם. בשנת 1926 המאמר פורסם גם בשפה הגרמנית.[387] התיאורים שכתבה במאמר תאמו היטב את התיאורים של אוטיזם כפי שמופיעים ב-DSM-5.[388][389] סוחרבה האמינה שאוטיזם הוא לא סוג של סכיזופרניה, ובתחילה היא ראתה באוטיזם "הפרעת אישיות סכיזואידית של הילדות".[388] עבודתה לא הייתה מוכרת בעולם דובר האנגלית מפני שהמאמר שכתבה תורגם לאנגלית רק בשנת 1996, על ידי סולה וולף.[390][391]

אספרגר וקנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Balding man in his early 60s in coat and tie, with a serious but slightly smiling expression
ליאו קנר טבע את המונח "אוטיזם בילדות מוקדמת" ב-1943.

בסוף שנות ה-30 ובתחילת שנות ה-40, עבדו שני פסיכיאטרים במקביל, באופן בלתי תלוי, על חקר של התופעה. הראשון היה הנס אספרגר מבית החולים הכללי של וינה והשני היה ליאו קנר מבית החולים ג'ונס הופקינס במרילנד. שניהם השתמשו במילה "אוטיזם" כדי לתאר את המטופלים שחקרו.[392][393][394]

אספרגר אימץ את המונח "פסיכופתים אוטיסטים" של בלוילר בהרצאה שהתקיימה בשנת 1938, ובמאמר שפרסם באותה שנה.[395][396] אספרגר חקר בעיקר צורה של אוטיזם שנודעה מאוחר יותר כתסמונת אספרגר, על שמו.[382] עבודתו קיבלה הכרה לראשונה בקרב פסיכיאטרים בעקבות הפרסום המחודש של מאמרו "Die 'Autistischen Psychopathen' im Kindesalter" ב-1944.[397] מחקרים הציעו שאספרגר כנראה היה מודע לעבודתה של קודמתו בתחום - סוחרבה.[398] עבודתו של אספרגר פורסמה לראשונה בגרמניה, ונחשפה לעולם דובר האנגלית רק בשנת 1981, כאשר פרסמה החוקרת לורנה וינג תיאורי מקרים שבהם הוצגו מאפיינים דומים.[399]

בשנת 1943, ד"ר לאו קנר חקר קבוצה של 11 ילדים וטבע את המונח "אוטיזם בילדות מוקדמת" (early infantile autism). הוא תיאר את הילדים, שהיו בעלי מאפיינים התנהגותיים דומים, במאמרו "הפרעות אוטיסטיות של מגע רגשי".[400][401] חלק מהמאפיינים תיאר קנר היו דומים לאלו שמזוהים עם אוטיזם היום.[402] ההגדרה של קנר, ובהמשך התיאור של מאפייני האוטיזם, הפכו את האוטיזם לאבחנה רפואית בפני עצמה.

גם אספרגר וגם קנר הבינו שאוטיזם שונה מסכיזופרניה, וראו הבדלים משמעותיים בין השניים.[403][404][405]

שנות ה-50 של המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורה הראשונה של ה-DSM של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה יצאה לאור ב-1952. בעקבות המינוח של בלוילר, ההגדרה של אוטיזם במהדורה הזו של ה-DSM הייתה "סכיזופרניה של הילדות".[406]

בשנות ה-50 המוקדמות, צצה תאוריית האם הקרה (אנ') כהסבר מקובל לגורמים לאוטיזם.[407] ההשערה התבססה על הרעיון שהתנהגויות אוטיסטיות נובעות מקרירות רגשית, מחוסר הבעת אהבה ומהתנהגות מרוחקת של אמו של ילד.[408] הורים לילדים אוטיסטים חוו רגשות אשם והאשמה מצד החברה, במיוחד כאשר הממסד הרפואי אימץ את התיאוריה, והיא המשיכה להיות התאוריה המובילה עד לאמצע שנות ה-60.[409][410][411] על אף שהוא עצמו היווה השראה לתיאורייה, ליאו קנר עצמו דחה את התיאורייה.[412]

בזמן ששימש כעוזר פרופסור לפסיכולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה מ-1957 עד 1962, צ'ארלס פרסטר השתמש בטכניקה בשם למידה חסרת שגיאות (אנ') כדי להדריך ילדים אוטיסטים צעירים כיצד לדבר.[413] אלו היו ניצנים ראשונים של השיטה שתיקרא מאוחר יותר ניתוח התנהגות יישומי.[414][415]

בשנת 1959, לורטה בנדר תיארה את האוטיזם לא כשיבוש פנימי של מערכת העצבים המרכזית, אלא כהפרעה שבסיסה הוא בחוסר היכולת של האדם להגן על עצמו מחרדה קיצונית, אך גם היא התייחסה לאוטיזם כאל צורת ביטוי מסוימת של סכיזופרניה.[416][417][418]

שנות ה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 פרסם הפסיכולוג האמריקאי ברנרד רימלנד ספר שהפריך את תאוריית האם הקרה.[419][420][421] במקום זאת, הציע רימלנד תאוריה ביוגנטית לגבי האוטיזם: "בסיס האוטיזם הוא בחוסר היכולת של הילד לקשר גירוי חדש לחוויות שנמצאות בזיכרון. לפיכך, הילד לא משתמש בדיבור על מנת לתקשר מכיוון שהוא לא יכול להבין סמלים או להשתמש בהפשטה של דברים קונקרטיים, והוא לא מגיב להוריו מכיוון שהוא לא מקשר אותם לחוויות נעימות קודמות". רימלנד סבר שהסיבה המרכזית לאוטיזם היא פגם באותו חלק במוח המקשר בין קלט חושי לבין חוויות קודמות. הספר קרא תיגר על התפיסה שהייתה מקובלת בממסד הרפואי לגבי אוטיזם.[422][423][422]

מסוף שנות ה-50, צ'ארלס פרסטר ואחרים השתמשו בגישה הביהביוריסטית שהייתה בצמיחה באותן השנים, כדי לנסות לטפל באוטיסטים.[424] הפופולריות של הגישה הובילה חוקרים מאוניברסיטת קנזס להקים את הז'ורנל לניתוח התנהגות יישומי בשנת 1968, תוך ביסוס העקרונות של ניתוח התנהגות יישומי (ABA).[425] עד מהרה התפשט ה-ABA והחל להיות בשימוש נרחב כשיטה לטיפול בילדים אוטיסטים בארצות הברית. מאוחר יותר הוקמו שתי אגודות מקצועיות אמריקאיות למטפלי ABA, שקיבלו אישור מ"המועצה להסמכת ניתוח התנהגות" שנוסדה ב-1998.[426][427]

שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך שנות ה-70 חוקרים הציעו הסברים ביוגנטיים לאוטיזם - תאוריות המתמקדות בשיבושים ביוכימיים ומטבוליים אצל אוטיסטים, או בבעיות במערכת העצבים המרכזית המשפיעות על התפתחות האוטיזם. בשלב זה החלו לראות באוטיזם הפרעה נוירוביולוגית.[428][429]

בשנת 1970 יצא לאור התרגום לאנגלית של ספרו של גרהרד בוש משנת 1962 בשם " Infantile autism: a clinical and phenomenological-anthropological investigation taking language as the guide".[430] בספרו הוא השתמש במונח "תסמונת אספרגר" לתיאור אוטיסטים בתפקוד גבוה.

בשנת 1976 השתמשה החוקרת הבריטית לורנה וינג מהמכון לפסיכיאטריה של לונדון במונח "תסמונת אספרגר" לתיאור אנשים עם תכונות אוטיסטיות שיש להם כישורי שפה טובים.[431] בעקבות הזיהוי של הבדלים רבים בצורת הביטוי של תכונות אוטיסטיות אצל אנשים שונים, טבעו לורנה ווינג וג'ודית גולד את המונח "ספקטרום האוטיזם" במאמרן משנת 1979.[432][433]

DSM-III - הפרעה התפתחותית נרחבת (1980–1987)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-DSM-III שפורסם בשנת 1980 הגדיר מחדש את הסכיזופרניה של הילדות, וחילק אותה לשלושה סוגים של "הפרעה התפתחותית נרחבת" (PDD). שלושת הסוגים כללו "אוטיזם ילדי" - אוטיזם שמופיע לפני גיל 30 חודשים, "הפרעה התפתחותית מתפרצת בילדות" - אוטיזם המופיע בין גיל 30 חודשים ל-12 שנים, ו"הפרעה התפתחותית לא טיפוסית" שהייתה דומה לסוגים האחרים אך המאפיינים שלה היו פחות בולטים, והיא הייתה עשויה להופיע בכל גיל.[434]

בפברואר 1981 פרסמה לורנה וינג סדרת מקרי בוחן בשם "Asperger's Syndrome: A Clinical Account". הפרסום הגביר מאוד את המודעות לקיומם אוטיסטים בעלי IQ ממוצע וגבוה.[435][436] כמו כן, הוא גרם לפופולריות של המחקר של הנס אספרגר לעלות, כאשר בעשרות השנים שעברו מאז פרסום המחקר שלו הוא לא זכה לתשומת לב מצד חוקרים דוברי אנגלית.[437]

DSM-III-R - הפרעה אוטיסטית והפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת (1987–1994)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-DSM-III-R, שיצא לאור בשנת 1987, מיזג את האוטיזם הילדי ואת ההפרעה ההתפתחותית המתפרצת בילדות שהופיעו ב-DSM-III, וקרא להן בשם "הפרעה אוטיסטית". המדריך סיפק רשימת קריטריונים לאבחון.[402] ההגדרה החדשה הייתה רחבה יותר מקודמותיה, ולכן יותר נוירוטיפים נחשבו לאוטיסטים על ידי הרופאים המאבחנים.[438] הקטגוריית השלישית של PDD שונתה ל"הפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת" (PDD-NOS).[434]

הסרט האמריקאי הפופולרי "איש הגשם" יצא לאקרנים ב-1988. הדמות המרכזית בסרט הייתה גבר אוטיסט. הסרט הגביר מאוד את המודעות לאוטיזם בחברה, אך עם זאת, הייצוג האוטיסטי שהופיע בסרט התקבע כסטיגמה שמאפיינת אוטיזם טיפוסי.[439][440][441][442]

בשנת 1992 פורסם מאמר שהציג את קיומם של נוירוני מראה אצל קופים.[443] החוקרים שפרסמו את המאמר גילו מאוחר יותר שגם כאשר בן אדם צופה באדם אחר מבצע פעולות, נוירונים מיוחדים במוחו של האדם הראשון פועלים באופן המשקף את פעילות הנוירונים באדם הפועל.[444] בעקבות המחקר הועלתה הסברה כי הבדלים במערכת נוירוני המראה עשויים להיות הבדל מרכזי בין אוטיסטים לבין נוירוטיפיקלים,[445] אם כי כיום קשר כזה, אם קיים, נחשב למקרי.[446]

האקטיביסט האוטיסט האמריקאי ג'ים סינקלייר נחשב לאדם הראשון שפעל למען זכויות אוטיסטים. הוא העלה את המודעות לגישה שמתנגדת למציאת ריפוי לאוטיזם בסוף שנות ה-80.[447] בשנת 1992 יסד סינקלייר את ארגון רשת האוטיסטים הבין-לאומית (ANI), ארגון המפרסם ניוזלטרים שנכתבו "על ידי אוטיסטים ולמען אוטיסטים". הארגון שהקים היה הבסיס לתנועת הזכויות האוטיסטית.[448][449]

DSM-IV - הפרעה אוטיסטית, תסמונת אספרגר ומצבים אחרים (1994–2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

1994-1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

טמפל גרנדין, אוטיסטית שהתפרסמה בשנת 1995.

בשנת 1994 פורסם ה-DSM-IV ששיקף בצורה ברורה יותר את המגוון האוטיסטי כפי שהוא היה מוכר באותה התקופה. ה"הפרעה האוטיסטית" הוגדרה מחדש, והורחבה עם המצבים החדשים שנקראו תסמונת אספרגר, תסמונת רט והפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית (CDD). בגרסה הזו של ה-DSM, ההגדרה של תסמונת אספרגר כללה מאפיין של קשיים בדיבור ובשפה. ההגדרה של PDD-NOS נשארה כמו שהיא.[450][451][452][453][454][455]

החוקרת האוטיסטית האמריקאית למדעי ההתנגות טמפל גרנדין התפרסמה ב-1995, עם פרסום ספרה "Thinking in Pictures: My Life with Autism". מאוחר יותר היא הפכה לחברת מועצת המנהלים של האגודה האמריקאית לאוטיזם.[456][457][458]

המונח "מגוון נוירולוגי" נטבע בשנת 1998 על ידי הסוציולוגית האוסטרלית ג'ודי סינגר והסנגורית האמריקאית ג'יין מאיירדין.[459] המגוון הנוירולוגי הוא הגדרה מחודשת של השונות העצבית האוטיסטית כחלק טבעי ובעל ערך מהמגוון האנושי, ולא כלקות או כהפרעה. המושג "גיוון עצבי" אומץ על ידי אוטיסטים בוגרים רבים ועל ידי חלק מההורים לילדים אוטיסטים, ונודעת לו השפעה הדרגתית גם על התפיסות המחקריות והטיפוליות של אוטיזם.[460][461]

במקביל, בשנת 1998, הרופא הבריטי אנדרו וייקפילד פרסם מאמר פגום שטען לקשר בין חיסונים לאוטיזם. לאחר מכן פורסם כי מדובר במרמה, אך ההדים הספיקו להשפיע על דעת הקהל, והיום ישנה קהילה גדולה שמתנגדת לחיסונים בטענה שהם גורמים לאוטיזם.[276][277][279][280][281]

2000-2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-DSM-IV TR שפורסם בשנת 2000 כלל שכתוב מן היסוד של ההגדרה של תסמונת אספרגר. השינוי המהותי היה הסרת המאפיין של קשיי דיבור ושפה מההגדרה.[462]

בשנת 2003 פרסמה פסיכולוגית הילדים הבריטית אליזבת ניוסון מאוניברסיטת נוטינגהאם מאמר בכתב העת Archives of Disease in Childhood בטענה כי הימנעות פתולוגית מדרישות (אנ') (PDA) צריכה להיות מוכרת כפרופיל ייחודי של הספקטרום האוטיסטי.[215][463] ניוסון זיהתה לראשונה את הדפוס של PDA בילדים בשנת 1980.[464][465][466] היא האמינה שאנשים אוטיסטים עם מאפייני PDA מובהקים נוטים להתנהג בצורה שונה לגמרי מאוטיסטים שאינם כאלו.[215][467]

2005-2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הכריז האו"ם על יום המודעות העולמי לאוטיזם. אחד המאפיינים של היום הוא הארת מבנים באור כחול בלילה. היום אומץ על ידי הארגון "Autism Speaks" שאוטיסטים רבים מתנגדים לפעילותו.[468][469][470]ב-2007 הופיעה לראשונה הדמות שלדון קופר בסיטקום הפופולרי המפץ הגדול. אמנם בשום שלב לא אושר על ידי יוצרי הסדרה ששלדון קופר הוא אוטיסט, אך לדברי ג'ים פרסונס, השחקן המגלם אותו, הדמות מציגה מאפיינים רבים שאופייניים לתסמונת אספרגר.[471][472]

בשנת 2012 הוצג הרעיון של בעיית האמפתיה הכפולה (אנ') על ידי הפסיכולוג הבריטי דמיאן מילטון. הרעיון שינה את התפיסה הרווחת שלפיה בעיות האינטראקציה נובעות מכך שלאוטיסטים יש יכולות הבנה חברתית פחותות מאלו של אנשים שאינם אוטיסטים.[179][180][181][182]

DSM-5 והיחס המודרני לאוטיזם (2013-היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2013 יצא לאור ה-DSM-5. החידוש בספר האבחנות היה שילוב של כל הפרעות הספקטרום האוטיסטי שבעבר אובחנו בנפרד, לאבחנה אחת - "הפרעת הספקטרום האוטיסטי" (ASD). כמו כן, המאפיינים קובצו לשתי קבוצות - מאפיינים הנוגעים לתקשורת חברתית, ומאפיינים הנוגעים להתנהגות חזרתית.[473] ההגדרה החדשה הייתה צרה יותר מההגדרות שהופיעו ב-DSM-IV, והקטינה את מספר האנשים המגוונים נוירולוגית הנכללים בה.

המוציאים לאור של ה-DSM מהאגודה האמריקאית לפסיכיאטריה, אמרו כי "האבחנה המתוקנת מייצגת דרך חדשה, מדויקת יותר ושימושית מבחינה רפואית ומדעית לאבחון הפרעות הקשורות לאוטיזם".[450]

בתרבות הפופולרית הופיעו שתי דמויות אוטיסטית שהוצגו בטלוויזיה האמריקאית החל מ-2017. הראשונה היא הדמות הראשית בסדרה "הרופא הטוב" - שון מרפי, מנתח צעיר אוטיסט. השנייה היא דמותה של ילדה אוטיסטית בת ארבע בשם ג'וליה ממשפחת החבובות שהצטרפה לסדרה רחוב סומסום, בסיוע של רשת הייצוג העצמי האוטיסטית.[474][475][476][477]

בעקבות הצמיחה של הרשתות החברתיות, אנשים אוטיסטים יכולים להשתמש בקהילות מקוונות כדרך להתחבר עם אנשים אחרים בצורה שמפחיתה את הצורך בתקשורת לא מילולית. פעמים רבות לאוטיסטים נוח יותר לתקשר בכתב מאשר בעל פה.[478] היבטים חברתיים ותרבותיים של אוטיזם התפתחו: חלקים מהקהילה מחפשים תרופה, בעוד שאחרים מאמינים שאוטיזם הוא זהות שמקורה בשונות נוירולוגית.[479][480]

על אף שהצמיחה של ארגוני הורים והניסיונות להקטנת הסטיגמטציה של אוטיזם בילדות השפיעו על האופן שבו האוטיזם נתפס,[481] הורים ממשיכים לחוש סטיגמה חברתית במצבים שבהם ההתנהגות האוטיסטית של ילדם מתבטאת.[482] רופאים רבים עדיין ממשיכים להתנהג בצורה שמתאימה לתפיסה מיושנת של אוטיזם.[483]

העיסוק המתמשך באוטיזם הביא למחלוקות רבות בקהילה המדעית, והחוקרים לא הצליחו להגיע לקונצנזוס על צורות הביטוי השונות של אוטיזם.[484] מחקר בריטי העלה שבמשך זמן רב היו חוסרים בחקר אוטיזם.[485] עדיין קיימת מחלוקת בנוגע לאטיולוגיה של אוטיזם.[480][486][487]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין טיפול אחד מקובל וסטנדרטי להפרעות ברצף האוטיזם,[488] אך יש דרכים שונות להפחית את הסימפטומים המפריעים לתפקוד היומיומי ולשפר את איכות החיים. מכיוון שאוטיזם מתבטא באופן שונה עבור כל אדם, ומכיוון שלעיתים קרובות ישנה תחלואה נלווית,[488] מקובל לבנות תוכנית טיפולית מותאמת אישית בעזרת צוות רב־תחומי. יחד עם זאת, רוב האנשים האוטיסטים מגיבים בצורה הטובה ביותר לתוכניות טיפול מובנות וייעודיות.[488] אבחנה וטיפול מוקדמים בילדות יכולים להגביר את סיכויי ההצלחה של תוכנית טיפולית.[488][489] הטיפול באוטיזם ניתן בהקשרים שונים כמו במסגרות חינוכיות, במערכת הבריאות, בקהילה ובבית. בגיל הבוגר, אוטיסטים יכולים להסתייע בשירותים נוספים לשם השתלבות בשוק התעסוקה, למציאת מסגרת דיור מתאימה ועוד.[490]

הטיפול הניתן לאוטיסטים תלוי, בין היתר, ברמת התפקוד שבה הם מסווגים. משרד הרווחה מסווג את האוטיסטים לארבע רמות תפקוד, ומספק שירותים בהתאם לכך.[491] הסיוע כולל, בין היתר, פיתוח מרכזי אבחון ברמה ארצית, תוכנית מיוחדת לקידום ילדים שנמצאים בשילוב אישי בגנים רגילים, הוספת מיטות אשפוז, תוספת קייטנות עירוניות לילדים המשולבים במסגרות רגילות, תוספת קייטנות ייעודיות לילדים נוספים, תוספת נופשונים לילדים נוספים, קלט חירום לילדים, תוספת שעות סמך, הרחבת שירותי ייעוץ והנחיה במרכז למשפחה, הרחבת שירותי טיפול על ידי עובד סוציאלי בקהילה.[491]

קיימות גישות שונות לטיפול ותמיכה בילדים ואנשים עם אוטיזם.[490]

גישות פסיכו-חינוכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר מטא אנליזה שכלל מעל ל-6,000 ילדים עד גיל שמונה, העמיד בספק את האפקטיביות הטיפולית של שיטות טיפול פסיכולוגיות התנהגותיות, התפתחותיות, חינוכיות, חושיות, מבוססות בעלי חיים ומבוססות טכנולוגיה. במחקר נמצא שכאשר לא מתחשבים במדדי האיכות של המחקר, וכוללים גם מחקרים שאינם איכותיים, לטיפולים התנהגותיים והתפתחותיים ישנן השפעות חיוביות משמעותיות. עם זאת, כאשר מגבילים את המחקרים רק לניסויים מבוקרים עם הקצאה אקראית (RCT) ולתוצאות שעבורן לא היה סיכון לזיהוי הטיה, אף שיטה טיפולית לא הראתה אפקט מובהק סטטיסטית.[492]

גישות התנהגותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישות התנהגותיות מתמקדות בשינוי התנהגויות על ידי הבנה של האירועים שהתרחשו לפני ואחרי ההתנהגות שאותה רוצים לשנות או לשמר. גישות אלה הן בעלות התמיכה המדעית הרבה ביותר בטיפול בסימפטומים של אוטיזם,[490] והן מקובלות ונפוצות בקרב אנשי חינוך ובריאות.[490][493]

ניתוח התנהגות יישומי Applied Behavior Analysis (ABA) מחזק התנהגויות רצויות ומדכא התנהגויות בלתי רצויות, על מנת לשפר מגוון של מיומנויות.[490] שני סוגים של ניתוח התנהגות יישומי הם Discrete Trial Training שבו מחלקים את ההתנהגויות לצעדים קטנים, ו־ Pivotal Response Training המתמקד במיומנויות מפתח, כמו תקשורת בינאישית, בסביבה הטבעית.[490]

על אף שהגישות ההתנהגותיות מקובלות על־ידי אנשי מקצוע רבים, מופנית כלפיהן גם ביקורת. שורשיו של ניתוח התנהגות יישומי דומים לאלו של טיפולי המרה. גישה זו טוענת כמקובל בימינו שהגורם לאוטיזם הוא הפרעה נוירולוגית, והיא מתבטאת במגוון התנהגויות.[494] שיטת ה־ABA עוסקת בהתנהגויות של יכולות ושל קשיים, על ידי מניפולציה של הסביבה בצורה שיטתית כדי ללמד ולחזק בעזרתן התנהגויות רצויות. דרך העבודה בשיטת ה־ABA היא לימוד מיומנויות בשלבים קטנים ומדידים, תוך שימוש בעקרונות המדעיים של ניתוח ההתנהגות שהוצעו על ידי ב.פ. סקינר. לטענת העוסקים בכך, כל תוכניות ABA מותאמות אישית לצרכיו של כל ילד. מחקרים רבים שנעשו על השימוש ב־ABA בטיפול בילדים על אוטיזם התמקדו לרוב בתחום מוגדר שנמדד, שהוצג על ידי תרשים המבטא את השפעת הטיפול. נמצא כי תרגול וחזרה אינטנסיביים מסייעים בשיפור ההתנהגות ורמת התפקוד הקוגניטיבי של ילדים אוטיסטים. חלק מבין הילדים שהחלו את הטיפול בגיל צעיר שולבו בכיתות בבתי ספר רגילים. מנגד, אוטיסטים רבים טוענים בבגרותם שהטיפול הזיק להם, נחווה כסוג של טיפול המרה ואפילו אילוף ויש מחקרים המקשרים בין הטיפולים האלו לטראומה, לדיכאון ואף להתאבדויות, בדומה לטיפולי המרה אחרים.[495][496]

גישות קוגניטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישות פסיכולוגיות נוספות יכולות לעזור לאנשים עם אוטיזם להתמודד עם חרדה, עם דיכאון ועם בעיות נפשיות אחרות. בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי מזהים מטרות רצויות ובהתאם לכך משנים את הדרך שבה האדם חושב, על מנת לשנות את התגובות שלו.[490] טיפול קוגניטיבי־התנהגותי יכול לשפר סימפטומים של אוטיזם עם גודל אפקט קטן עד בינוני.[497] בקרב בני נוער עם אוטיזם בתפקוד גבוה, טיפול קוגניטיבי־התנהגותי יכול להפחית סימפטומים של חרדה.[498] בצעירים, טיפול קוגניטיבי־התנהגותי יכול להפחית חרדה, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית ודיכאון.[499]

גישות התפתחותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישות התפתחותיות מתמקדות בשיפור מיומנויות התפתחותיות ספציפיות, כגון כישורי שפה. גישות אלה משולבות לעיתים קרובות עם גישות התנהגותיות. הטיפול ההתפתחותי הנפוץ ביותר עבור אנשים עם אוטיזם הוא טיפול בדיבור ושפה, באופן מילולי, באמצעות סימנים, מחוות או תקשורת תומכת וחליפית.[490]

טיפול התפתחותי נוסף נעשה באמצעות ריפוי בעיסוק, כאשר המטרה היא לשפר מיומנויות הנדרשות לתפקוד יומיומי (הלבשה, אכילה, רחצה). ריפוי בעיסוק יכול לכלול גם אינטגרציה חושית, המסייעת לשפר את התגובות לקלט חושי. ריפוי בעיסוק יכול גם לשפר מיומנויות פיזיות כמו מוטוריקה עדינה או גסה.[490]

מודל ההתחלה המוקדמת של דנוור (Early Start Denver Model) הוא מודל התפתחותי רחב המבוסס על עקרונות ניתוח התנהגות יישומי. המודל מתאים לטיפול בפעוטות בני שנה עד ארבע שנים. לפי מודל זה, הורים ומטפלים משתמשים במשחק, באינטראקציות חברתיות ובתשומת לב משותפת בסביבה הטבעית כדי לשפר שפה, מיומנויות חברתיות ולמידה.[490]

גישות חינוכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפולים חינוכיים ניתנים במסגרת החינוכית. גישה חינוכית אחת נקראת Treatment and Education of Autistic and Related Communication-Handicapped Children (TEACCH). גישה זו מבוססת על הרעיון שאנשים עם אוטיזם משגשגים כאשר הלמידה היא חזותית וישנם דפוסי למידה עקביים. מורים הנעזרים בגישה זו יכולים לדוגמה, לצייר את שגרת היום במקום בולט. הם יכולים להציב גבולות סביב תחנות לימוד, ולהוסיף הדגמה פיזית או הסבר ויזואלי להסברים מילוליים.[490]

גישות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישות חברתיות מתמקדות בשיפור מיומנויות חברתיות ובבניית קשרים רגשיים. לפי המודל The Developmental, Individual Differences, Relationship-Based model, שנקרא גם "זמן רצפה", מעודדים את ההורים והמטפלים לזהות במה הילד מתעניין, כדי להרחיב את ההזדמנויות לתקשורת בינאישית.[490] במודל The Relationship Development Intervention (RDI) model משלבים פעילויות המגבירות מוטיבציה, עניין ויכולת להשתתף באינטראקציות חברתיות משותפות.[490] בגישה של סיפורים חברתיים (Social Stories) מתארים לילד סיפורים פשוטים המסייעים לו להבין למה לצפות במצבים חברתיים שונים.[490] לבסוף, קבוצות לפיתוח כישורים חברתיים מספקות הזדמנויות לאנשים עם אוטיזם לתרגל מיומנויות חברתיות בסביבה מובנית[490] וכן אמצעי לפיתוח חשיבה חברתית שהיא התהליך המחשבתי שעומד מאחורי הבחירה להפעיל מיומנות חברתית זו או אחרת.

גישות תרופתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2023, אין תרופות המטפלות בסימפטומים העיקריים של אוטיזם, אך ישנן תרופות היכולות לסייע לאנשים עם אוטיזם לתפקד טוב יותר. ישנן תרופות שמסייעות להירגע, להתמקד או להפחית פגיעה עצמית, כמו דפיקת הראש על חפצים או נשיכה של כף היד. תרופות יכולות לסייע גם בהתמודדות עם הפרעות נלוות לאוטיזם, כמו חרדה, דיכאון, התקפי אפילפסיה ובעיות בשינה ובעיכול.[490]

מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את השימוש במספר תרופות אנטי פסיכוטיות, כמו ריספרידון ואריפריפזול, לטיפול בעצבנות הקשורה לאוטיזם. תרופות אלה יכולות להפחית היפראקטיביות, להפחית התנהגויות סטריאוטיפיות, ולמזער נסיגה ותוקפנות בקרב אנשים עם אוטיזם.[490]

מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI) הם תרופות נוגדות דיכאון, היכולות להפחית את תדירותן ועוצמתן של התנהגויות חוזרות; להפחית חרדה, עצבנות, התפרצויות זעם והתנהגות אגרסיבית ולשפר את קשר העין בקרב אנשים עם אוטיזם.[490]

נוגדי דיכאון טריציקלים הם סוג אחר של תרופות נוגדות דיכאון המשמשות לטיפול בדיכאון והתנהגויות אובססיביות-כפייתיות.[490]

תרופות ממריצות יכולות לעזור להגביר את הקשב ולהקטין את ההיפראקטיביות אצל אנשים עם אוטיזם. הן מועילות במיוחד עבור אלה עם תסמינים קלים של אוטיזם.[490]

תרופות נגד חרדה יכולות להקל על הפרעות חרדה ופאניקה, הנלוות לעיתים קרובות לאוטיזם.[490]

כמעט שליש מהאנשים עם סימפטומים של אוטיזם סובלים מפרכוסים או מהפרעות פרכוסים. תרופות נוגדות פרכוסים מטפלות בהפרעות פרכוסים כמו אפילפסיה.[490]

תרופות שנמצאו כבלתי יעילות להפחתת סימפטומים של אוטיזם כוללות בין השאר אוקסיטוצין.[500]

גישות משלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהאוטיסטים ובני משפחתם נעזרים גם בגישות המשלימות את הטיפול הקונבנציונלי. גישות אלה יכולות לכלול תזונה, תוספי מזון, טיפול בעזרת בעלי־חיים, טיפול באמנויות, קשיבות וטכניקות הרפיה.[490]

טיפול תזונתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים עם אוטיזם עלולים שלא לקבל את התזונה הנדרשת להתפתחות תקינה.[501] חלק מהילדים נמנעים ממזונות מסוימים בשל העדפות חושיות. אחרים נמנעים ממזונות שנקשרים אצלם לכאבי בטן או אי נוחות.[501] מסיבות אלה, ישנם הורים המגבילים את הדיאטה של ילדיהם. כאשר עושים זאת, יש להתייעץ עם דיאטנית מורשית, כדי לוודא שהילד מקבל תזונה בריאה.[501] לדוגמה, בארצות הברית ישנם הורים שמונעים מילדיהם גלוטן וקזאין (חלבונים הנמצאים בחיטה ובמוצרי חלב). מחקרים לא מראים תועלת בהגבלה תזונתית שכזו וייתכן שהיא אף מזיקה.[501] לילדים עם אוטיזם יש בממוצע עצמות דקות יותר בהשוואה לילדים ללא אוטיזם. אם מונעים מהם מוצרי חלב, מגמה זו עלולה להחמיר.[501]

למרות שנערכו מחקרים רבים על השפעתן של התערבויות תזונתיות, אין ממצאים משכנעים המראים את התועלת בדיאטות שכאלה, ולכן לא ניתן להמליץ עליהן.[502]

טיפול באמנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול במוזיקה יכול להוות כלי יעיל לשיפור תקשורת בינאישית בקרב ילדי גן עם אוטיזם.[503] נכון לשנת 2019, אין די עדויות לכך שטיפול בריקוד מסייע לאוטיסטים.[504]

טיפול בבעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן עדויות ראשוניות לכך שטיפול בעזרת סוסים יכול לסייע לילדים עם אוטיזם.[505]

קשיבות וטכניקות הרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפולים מבוססי קשיבות נמצאו כמועילים בטווח המיידי וכן לאחר 3 חודשים בשיפור הרווחה הסובייקטיבית של ילדים ומבוגרים עם אוטיזם.[506]

טכנולוגיה מסייעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפתחות הטכנולוגיה, החלו להופיע רובוטים חברתיים שמטרתם לעבוד עם ילדים אוטיסטים על כישורי התקשורת שלהם. נראה שקיים אפקט חיובי רגשי וקוגניטיבי לטיפולים מסוג זה.[507][508]

דרכי התערבות לא מבוססות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיעדר תרופה לאוטיזם[13][509][510] ובהיעדר טיפולים מוכחים מחקרית לריפוי אוטיזם,[511] ישנם שרלטנים[512] המציעים שיטות טיפול שאינן מבוססות בקנה מידה מדעי.[513][514] חלק משיטות הטיפול מבוססות על ניו-אייג', על רפואה אלטרנטיבית, על תיאוריות קונספירציה למיניהן, ועל פסאודו-מדע.[513] שיטות נוספות שלא מבוססות היטב הן:[514]

  • פסיכואנליזה – טיפול אשר היה נפוץ במאה העשרים, משנות הארבעים ועד לשנות השישים. כיום משתמשים בו לעיתים רחוקות לטיפול באוטיסטים. בשנים שבהן הטיפול היה נפוץ, הדעה הרווחת הייתה שהאם אשמה באוטיזם של בנה, ועל כן הטיפול החל בהפרדת הילד מאמו למסגרת חוץ ביתית חמה, תומכת ואוהבת, בעיקר במקרים שבהם היו בעיות התנהגותיות.[515][516][408]
  • תקשורת מסוייעת – בשיטה זו המטפל או ההורה מסייעים לילד להצביע על אותיות או מילים כתובות באמצעות נגיעה בידו או בזרועו של הילד, וזאת כדי לסייע לילד לתקשר. שיטה זו נפוצה להטיפול באנשים בעלי הפרעות נוירו-מוטוריות כמו שיתוק מוחין. שיטת ההתערבות הזו יושמה בילדים אוטיסטים בתחילת שנות 90 של המאה ה־20 והיא עוררה ויכוחים רבים. התומכים בשיטת הסיוע הסבירו ששיטה זו מאפשרת לילדים האוטיסטים לבטא את רגשותיהם ואת מחשבותיהם. בקהילה המדעית ישנה הסכמה נרחבת לכך שביטויי התקשורת נוצרו על ידי המטפלים עצמם, ביודעין או באופן לא מודע.[517][518][519] ניתן לראות הדגמה של השיטה בכתבה של אורית נבון במסגרת סדרת הרשת הדוקומנטרית "כאן מקשיבים".[520]
  • אימון שמיעתי (Auditory training) – שיטה שפותחה על ידי רופא בשם גי בראר, שמשתמשת בזיהוי התדרים הקוליים שלילד יש כלפיהם רגישות יתר. בזמן הטיפול, הילד מאזין בעזרת אוזניות לקלטות שמהן נמחקים התדרים שהוא רגיש אליהם. הטיפול באימון שמיעתי כולל עשרה מפגשים בני 60 דקות במשך שבועיים. במחקרים רבים מייעצים להורים למנוע כל התערבות אחרת עד לסיום הטיפולים. שיטת האימון השמיעתי צברה פופולריות בתחילת שנות התשעים, אך בכל זאת לא נמצאו ראיות לכך שרגישות יתר בשמיעה גורמת להתנהגויות לא מסתגלות אצל הילד. כמו כן, לא נמצאו ראיות לכך שהאזנה למוזיקה יכולה לשנות רגישות יתר שמיעתית.[521][522][523]
  • טיפול בהחזקה או באחיזה טיפולית מרסנת (Holding) – טיפול זה התפרסם בשנות ה־80 על ידי פסיכולוגית בניו-יורק וניתן לראות בו שרידים של הגישה הפסיכיאטרית הטוענת שהגורם לאוטיזם הוא ההורים. בשיטת טיפול זו ההורים אוחזים את הילד תוך מאבק גופני איתו עד אשר הילד מגיע לרגיעה בת מספר דקות. בזמן האחיזה ההורה עומד מול הילד פנים מול פנים, ואף רצוי שהוא יבטא בצעקה את רגשותיו כלפי הילד. לפי שיטה זו לאחר טיפולים רבים, הילד יוצא אהוב ומשוחרר. בדרך כלל אם השיטה לא מצליחה האשמה תופנה כלפי ההורים בטענה שהם אינם מתייחסים לסיבה ההפרעה של ילדם. אין הוכחות מדעיות לכך ששיטת החזקה גורמת להגברת ההשתלבות בחברה או כל מיומנות אחרות.[514][524][525][526]
  • שיטת אופשן (Option) – מפתחי הטיפול בשיטה זו הם ברי וסמריה קאופמן, והם עשו זאת למען בנם, רון, שאובחן כאוטיסט בגיל שנה וחצי. התנסותם מתוארת בספר "גידולו של ילד". לפי השיטה הטיפול צריך להיות באזור מוגן ומובדל מעולם החיצון, והיא כוללת: חיקוי תנועות הילד, ביטוי של קבלה רגשית במקום הצבת דרישות וציפיות. הספר מתאר את עבודתם כטיפול פורץ דרך שגרם לבנם להפסיק להיות אוטיסט. אין מחקר המוכיח שהשיטה אכן יעילה, וגם לא ברור אם אנשי המקצוע היו תמימי דעים לגבי האוטיזם של הילד לפני תחילת תהליך ההתערבות. יכולת החיקוי היא מיומנות חשובה שיכולה במקרה זה לעודד התנהגויות רצויות וכמו כן גם התנהגויות לא רצויות. שיטה זו אינה עוזרת ברכישת מיומנויות חדשות ואף אינה מרחיבה מיומנויות קימות.[527][528][529]
  • שיטת Customized Autism Treatment) C.A.T) – שיטת טיפול פסאודו-מדעית העוסקת בהפחתת מאפייני אוטיזם באמצעות איתור ותיקון תהליכים מטבוליים לקויים לרבות קיומן של בעיות עיכול וסילוק רעלים (Detoxification), עומס מחמצן הנובע מרעילות ממתכות כבדות ותהליכי מתילציה וסולפציה לקויים. איתור הבעיות המטבוליות מתבצע באמצעות בדיקות מעבדה מקיפות כמו בדיקת חומצות אורגניות בשתן (לאיתור תהליכים מטבוליים לקויים, עומס מחמצן גבוה וחוסר איזון תזונתי), בדיקת רגישות למזונות, בדיקת צואה מקיפה לאיתור תהליכי דלקת, היסטמינוזיס, שגשוג יתר של פטריות מזיקות וחיידקים מזיקים ובדיקת הצטברות רעלים ומתכות כבדות ברקמות.[530][531]

בקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל הגאווה של קהילת המגוון העצבי

עם עליית המודעות הציבורית לאוטיזם, החלה להתהוות התרבות האוטיסטית, המלווה בתנועות הזכויות האוטיסטית (אנ') ובתנועת המגוון העצבי. התנועות טוענות שיש לקבל אוטיזם כשונות שיש להתאים את הסביבה אליה, במקום לנסות לרפא אותה או לנרמל אוטיסטים.[532][533][534][535] עם זאת, עדיין קיימים אוטיסטים שהיו רוצים למצוא מרפא.[536]

ברחבי העולם מציינים אירועים הקשורים לאוטיזם, כמו יום המודעות העולמי לאוטיזם הנחגג ב-2 באפריל,[537] וחג האוטיסטים הבין-לאומי, הנחגג ב-18 ביוני.[538] ישנם גם כנסים ואירועים שמתרחשים בכל שנה ומיועדים לאוטיסטים, כמו אוטריט ואחרים.[539] מחקרים רבים נעשים על אוטיזם על מנת להעמיק את הידע בתחום,[540][532] ואוטיסטים רבים קוראים לשיתוף של אוטיסטים בצוות המחקר על פי עקרון "שום דבר עלינו בלעדינו".[541][542][543][544][545]

סמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל המגוון הנוירולוגי

במרוצת השנים ניסו ארגונים רבים ליצור סמלים שיתארו את מהות האוטיזם. בשנת 1963, מועצת המנהלים של האגודה הלאומית הבריטית לאוטיסטים (אנ'), בראשות ג'רלד גאסון, הציעה את "חתיכת הפאזל" כסמל לאוטיזם, משום שהיא מתאימה לתפיסה שלהם את האוטיזם כ"מצב תמוה" (באנגלית - Puzzling).[546] בשנת 1999, אימצה האגודה האמריקאית לאוטיזם (אנ') את סרט הפאזל כסימן האוניברסלי למודעות לאוטיזם.[547][548] אוטיסטים רבים מתנגדים לשימוש בסמל בטענה שהוא מציג אותם כחידה שחסר בה חלק, ומציג את האוטיזם כבעיה שיש לפתור ולא כשונות.[549][550][551]

בשנת 2004, העלו איימי וגוון נלסון, פעילות אוטיסטיות תומכות המגוון הנוירולוגי, את סמל האינסוף בצבעי קשת בענן. בתחילה היה זה הלוגו של האתר שלהן, אספים לחופש. עם השנים הפך הלוגו לסמל המגוון הנוירולוגי. האינסוף החל לשמש גם כסמל של הספקטרום האוטיסטי.[552][553][554][555]

ב-2018 כתב ג'וליאן מורגן את המאמר "Light It Up Gold" בתגובה לקמפיין "Light It Up Blue" של Autism Speaks (אנ'), שהושק ב-2007.[556][557][558] אוטיסטים רבים מתנגדים לצבע הכחול כמייצג אוטיזם בגלל העובדה שהוא מזוהה עם הארגון Autism Speaks, שאוטיסטים רבים מתנגדים לפעילותו מפני שהוא פועל בלי שיתוף של אוטיסטים, מפיץ פרסומים שמגבירים את הסטיגמה כנגד אוטיסטים ויוצרים מחסומים כנגד הקהילה. כמו כן, מעט מאוד מהתקציב שלו הולך בשביל לעזור לאוטיסטים.[559][560][561][562] סמל האוטיזם המקובל על מרבית האוטיסטים הוא אינסוף זהוב. הצבע הזהב כמייצג אוטיזם מגיע מהתחילית AU של המילה Autism, שהיא גם הסמל הכימי של היסוד זהב, מהמילה הלטינית Aurum.[563][564]

המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחות המטפלות בילד אוטיסט עשויות להתמודד עם מתח רב שנובע ממגוון סיבות.[565] ההורים עשויים להתקשות להבין את האבחנה, ורבים מהם מחפשים אפשרויות טיפול מתאימות. לעיתים קרובות הם מתקשים לקבל את האבחנה ורואים בה כשלילית ומטלטלת רגשית.[566] כ-85% מהאוטיסטים מתקשים לחיות באופן עצמאי, ולכן יותר ממחצית מההורים מעל גיל 50 עדיין חיים עם ילדם.[567] חלק מהמחקרים מצביעים על ירידה בהכנסה בקרב הורים המטפלים בילדים אוטיסטים.[568]

יתרה מכך, לעיתים קרובות בני משפחה, כולל הורים או אחים, אינם מאובחנים בעצמם, מה שעלול לסבך עוד יותר את הדינמיקה המשפחתית ואת הבנת האוטיזם. עם זאת, קיימים מקרים רבים שבהם אחד מהילדים במשפחה אובחן כאוטיסט, ובעקבות קבלת האבחון גם אחד ההורים אובחן כאוטיסט.[569][570][571]

אישים אוטיסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האישים הבאים אובחנו כאוטיסטים:[572][573]

אוטיזם בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אוטיזם בישראל

נכון ל-2020, מספר האוטיסטים המאובחנים החיים בישראל כולל 27,993 בני אדם אשר מהווים 0.002% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל.

בסקירת השירותים החברתיים של משרד הרווחה לשנת 2011 נמצא שמספר הבנים המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדול פי 6.3 ממספר הבנות המאובחנות. כמו כן, הסקירה גם הראתה שיותר ממחצית מהאנשים המאובחנים הם ילדים עד גיל 14 כש-37ֿֿֿֿֿֿ% הם ילדים עד גיל תשע.[597][598]

הסקירה הצביעה גם על קשר בין מגזר חברתי לשיעור האוטיסטים המוכרים. שיעור האוטיסטים המוכרים בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ הוא כעשירית מהשיעור באוכלוסייה היהודית; שיעור המוכרים בקרב יוצאי ארצות אירופה ואמריקה גבוה פי שניים-שלושה מאשר בקרב יוצאי אסיה ואפריקה; שיעור המוכרים לשירותי הרווחה עולה ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של היישוב שבו הם מתגוררים גבוה יותר – מיחס של כ-7.3 מוכרים לעשרת אלפים נפש באשכולות 1-3 עד יחס של כ-21 לעשרת אלפים ביישובים שבאשכול 10. ממצאים אלו שוחזרו גם בנתוני הביטוח הלאומי: מיחס של כ-11 מקבלי קצבת ילד נכה בעילת אוטיזם/PDD לכל עשרת אלפים ילדים בגילאים המתאימים ביישובים שבאשכול 1, עד יחס של 87 מקבלי קצבה לכל עשרת אלפים ילדים ביישובים באשכול 9.[597][598]

גיוס אוטיסטים לצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נערים ונערות המאובחנים כאוטיסטים זכאים לפטור משירות החובה בצה"ל.[599][600] עם זאת, רבים מהאוטיסטים בחרו במהלך השנים להתנדב בצה"ל על אף הפטור ובנובמבר 2020 החלה לפעול תוכנית "תתקדמו" אשר מאפשרת לצעירים אוטיסטים בתפקוד גבוה להתגייס לצה"ל עם פרופיל 64 או 45.[601][602][600] כיום צה"ל הוא המעסיק הגדול בעולם של אוטיסטים כשבסוף שנת 2020 שירתו בצה"ל כ-200 אוטיסטים בשירות סדיר ובסוף שנת 2021 כ-500 אוטיסטים.[603][604]

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הספר "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" מאת מארק האדון, שזכה לפופולריות רבה, נותן פתח לעולמו של ילד אוטיסט. הספר מספר בגוף ראשון כיצד מנסה הילד לפתור את תעלומת הירצחו של כלב השכנים. דרך הספר נחשף הקורא להלך רוחו של הילד, למחשבותיו ולהרהוריו הפנימיים.[605]
  • בשנת 2010 פורסם ספר "אספרגירלז" על התמודדות אישה עם תסמונת אספרגר. איגוד האוטיזם האמריקאי המליץ על קריאת הספר לנשים המאובחנות בתסמונת או למי שחושבת שעשויה להיות מאובחנת.[606]
  • הספר "פרויקט רוזי" מאת גרהם סימסיון מתאר את חייו של גבר אוטיסט לא מאובחן. במהלך העלילה, המסופרת בגוף ראשון, מחליט הגבר ששמו דון למצוא בת זוג, ויוצא למסע שמעמת אותו עם השונות שלו מול החברה. הספר יצא לאור בשנת 2013, תורגם ל-35 שפות, ועתיד להפוך לסרט.[607] ספר המשך, "אפקט רוזי", יצא לאור בשנת 2014,[608] וספר נוסף - "הכל בגלל רוזי" יצא לאור בשנת 2019. בספר השלישי בנו גדל והופך לנער שמאוד מזכיר לדון את עצמו, ורק כאשר אנשי מקצוע ממליצים לפנות לאבחון הבן, דון מבין שגם הוא אוטיסט.[609]
  • הרומן "חוקי הבית" מאת ג'ודי פיקו, שנכתב לפני פרסום ה-DSM-5, עוסק בנער עם תסמונת אספרגר שתחום העניין הייחודי שלו הוא פשע אמיתי. במהלך הספר הנער מואשם ברצח. הרומן מתאר את האתגרים שלו ושל משפחתו בתהליך, ואת חוסר ההתאמה של החברה, של מערכת המשפט ושל בתי הסוהר לאוטיסטים.[610]
  • הספר "כלנית בעמק הגרוטאות" מאת רבקה בן-דוד הוא סיפור אוטוביוגרפי על תלאותיה של ילדה בעלת תסמונת אספרגר, בישראל של שנות ה-60.[611]

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התוכנית Love on the Spectrum (אנ') היא תוכנית מציאות אוסטרלית שעוקבת אחר אוטיסטים במסע שלהם למציאת אהבה.[612]
  • הדמות של ד"ר שון מרפי בסדרה האמריקאית "הרופא הטוב" היא על הספקטרום האוטיסטי. שון מתואר כסוואנט, מה שמקנה לו יכולת ויזואליזציה נדירה שעוזרת לו בתור מנתח.[613]
  • בסדרת הטלוויזיה האמריקאית "המפץ הגדול", מתוארת דמותו של שלדון קופר (אחת הדמויות הראשיות, מגולם על ידי ג'ים פרסונס). צופים רבים סוברים כי מדובר בגבר בעל תסמונת אספרגר משום שתכונותיו מתאימות מאוד למאפייני התסמונת. יוצרי התוכנית טענו שזו לא הייתה כוונתם, ושהם יצרו אותו בעל תכונות "שלדוניות", כלומר תכונות שמתאימות לאופי של הדמות שהם דמיינו.[614] עם זאת, בראיון שעורכת השחקנית מים ביאליק עם יוצר "המפץ הגדול", ביל פריידי בפודקאסט "מים ביאליק ברייקדאון" שיצא ב-2 בפברואר 2021 מודה פריידי שדמותו של שלדון מבוססת על ניסיון חייו, כאדם החי עם תסמונת אספרגר.[615]
  • בקומדיית המצבים קומיוניטי, עאבּד נדיר (שדמותו מגולמת על ידי דני פודי) הוא סטודנט אוטיסט לקולנוע ממוצא ערבי-פולני, האובססיבי לתרבות הפופולרית, ובעל ידע רחב על סרטי קאלט וסדרות מפורסמות.[616][595]
  • הסדרה האמריקאית Atypical מתמקדת בחייו של נער אוטיסט, סם גרדנר בן ה-18.[617]
  • הסדרה הקוריאנית הפרקליטה וו מספרת את סיפורה של וו יאנג-ווּ, עורכת דין אוטיסטית.[618]
  • סרט האנימציה "מרי ומקס" (2009) מתאר התכתבות ארוכת שנים בין ילדה לבין אדם יהודי אוטיסט.[619]
  • דמותו של ג'רי אספנסון בסדרה הפופולרית "בוסטון ליגל" (מגולמת על ידי כריסטיאן קלמנסון), מוצגת כדמותו של איש עם תסמונת אספרגר.[620]
  • דמותה של הבלשית סאגה נורן בסדרה השוודית "הגשר" (מגולמת על ידי סופיה הלין) מאופיינת כאישה בעלת מאפיינים של תסמונת אספרגר. היא בעלת מנת משכל גבוהה המאפשרת לה לתפקד כבלשית ושוטרת מצוינת אך מתקשה בתחום החברתי והאישי.[621]

בטלוויזיה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעונה השנייה של התוכנית סליחה על השאלה של כאן11 היה פרק שהתמקד בחוויות של אוטיסטים בוגרים.[622]
  • ב-2018 שודרה הסדרה על הספקטרום – סדרה דרמה-קומית שבה שלוש הדמויות הראשיות הן על הספקטרום האוטיסטי.[623]
  • סדרת הדרמה הישראלית פלפלים צהובים עוסקת במשפחה המגדלת ילד אוטיסט בשם עומרי אוחיון.[624]
  • ב-2019 וב-2020 שודרה הסדרה אחד ממאה של כאן11 – סדרת כתבות שבמרכזן ריאיונות עם מגוון אוטיסטים.[625][626]

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "נפלאות החושים" (אנ') (Le goût des merveilles) (2015) עוסק בדמותו של פייר, אדם עם תסמונת אספרגר, ובכל המתרחש סביבו, המעורר חששות, מוזריות, תדהמה, וכן פליאה והשתאות, מצד האנשים שפוגשים בו. התקרבותו לדמות הנשית, המרכזית בסרט, מתגלה כתהליך מיוחד ורגיש, תחילה עם האם, ולאחר מכן בקשריו עם בנה ובתה.[627][628]

הסרט משוגעים מאהבה (2005) הוא קומדיה-דרמטית המתארת את סיפור אהבתם של שני צעירים אוטיסטים עם תסמונת סוואנט נלווית, בניסיונם לבסס את מערכת היחסים ביניהם ולחיות יחדיו. הסרט מבוסס במידה מסוימת על מערכת היחסים האמיתית של ג'רי ניופורט, אקטיביסט למען אוטיסטים, ומרי מיינל, רעייתו.[629]

הסרט רואה החשבון (אנ') (2016) הוא סרט מותחן המתאר את סיפורו של כריסטיאן וולף (בגילומו של בן אפלק), רואה חשבון עם תסמונת אספרגר ותסמונת סוואנט נלווית העובד עבור האנשים המסוכנים ביותר בעולם, שהרשות למלחמה בפשעים כלכליים של משרד האוצר האמריקאי כושלת בניסיון לעצור אותו על הלבנת הון עבור העולם התחתון.[630]

הסרט טמפל גרנדין (אנ') (2010) הוא דרמה המבוססת על סיפורה האמיתי של הד”ר למדעי החיים, טמפל גרנדין. גרנדין, אוטיסטית ילידת 1947, הייתה פעילה בהעלאת המודעות לאוטיזם. כשגרנדין הצעירה נשלחת לגור בחוותה של דודתה באריזונה, היא מפתחת כישרון גדול בטיפול בבעלי החיים וסוללת את דרכה ללימודים אוניברסיטאיים, ומאוחר יותר אף הופכת לאחד מהמומחים הגדולים בעולם להתנהגות בעלי חיים.[631]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Donna Williams, Autism: an inside-out approach. מסת"ב 1853023876
  • Devon Price, Unmasking Autism, מסת"ב 0593235231, April 2022
  • Sarah Hendrickx, Women and Girls with Autism Spectrum Disorder, מסת"ב 0857009826, May 2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטיזם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Ruth Monk, Andrew J. O. Whitehouse, Hannah Waddington, The use of language in autism research, Trends in Neurosciences 45, 2022-11-01, עמ' 791–793 doi: 10.1016/j.tins.2022.08.009
  2. ^ אוטיזם, באתר GOV.IL
  3. ^ אגודת הפסיכיאטריה האמריקאית, DSM 5 Autism Spectrum Disorder
  4. ^ Neurodiversity and the Benefits of Autism | Psychology Today, www.psychologytoday.com (באנגלית)
  5. ^ Introduction to Autism, Part 5: Neurodiversity (What is it and why do we care?), Reframing Autism, ‏2021-12-06 (ב־Australian English)
  6. ^ Darko Sarovic, A Unifying Theory for Autism: The Pathogenetic Triad as a Theoretical Framework, Frontiers in Psychiatry 12, 2021-11-16, עמ' 767075 doi: 10.3389/fpsyt.2021.767075
  7. ^ cchiaro, The Challenges Students with Autism Face, Graduate Programs for Educators, ‏2021-01-29 (ב־American English)
  8. ^ Common Challenges, Autism Tasmania (ב־Australian English)
  9. ^ Riley Buijsman, Sander Begeer, Anke M. Scheeren, 'Autistic person' or 'person with autism'? Person-first language preference in Dutch adults with autism and parents, Autism: The International Journal of Research and Practice 27, 2023-04, עמ' 788–795 doi: 10.1177/13623613221117914
  10. ^ ג'ני בלו, אל תלכו סחור סחור, תקראו לנו אוטיסטים!, באתר שווים, ‏2022-10-02
  11. ^ מדוע אני סולד מכינויי ״אדם עם…״ – אס"י – פעילי הקהילה האוטיסטית בישראל
  12. ^ אוטיסט או ״על רצף האוטיזם״? – אס"י – פעילי הקהילה האוטיסטית בישראל
  13. ^ 1 2 3 4 ד"ר איילת אביטל־מגן, אוטיזם: תשובות להרבה שאלות, באתר כללית, ‏2018
  14. ^ CDC, Basics About Autism Spectrum Disorder (ASD) | NCBDDD | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2022-12-09 (ב־American English)
  15. ^ American Psychiatric Association, Autism Spectrum Disorder, DSM-5, אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית, 2013
  16. ^ 1 2 3 4 American Psychiatric Association, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, American Psychiatric Association, 5, עמ' 42,50-59
  17. ^ Why Asperger's Syndrome Is No Longer an Official Diagnosis, Verywell Health (באנגלית)
  18. ^ Young Shin Kim, Eric Fombonne, Yun-Joo Koh, Soo-Jeong Kim, Keun-Ah Cheon, Bennett Leventhal, A Comparison of DSM-IV PDD and DSM-5 ASD Prevalence in an Epidemiologic Sample, Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry 53, 2014-5, עמ' 500–508 doi: 10.1016/j.jaac.2013.12.021
  19. ^ Alice B. Brandwein, John J. Foxe, John S. Butler, Natalie N. Russo, Ted S. Altschuler, Hilary Gomes, Sophie Molholm, The development of multisensory integration in high-functioning autism: high-density electrical mapping and psychophysical measures reveal impairments in the processing of audiovisual inputs, Cerebral Cortex (New York, N.Y.: 1991) 23, 2013-06, עמ' 1329–1341 doi: 10.1093/cercor/bhs109
  20. ^ Autism spectrum disorder: MedlinePlus Genetics, medlineplus.gov (באנגלית)
  21. ^ Pauline Chaste, Marion Leboyer, Autism risk factors: genes, environment, and gene-environment interactions, Dialogues in Clinical Neuroscience 14, 2012-09, עמ' 281 doi: 10.31887/DCNS.2012.14.3/pchaste
  22. ^ 1 2 Lorcan Kenny, Caroline Hattersley, Bonnie Molins, Carole Buckley, Carol Povey, Elizabeth Pellicano, Which terms should be used to describe autism? Perspectives from the UK autism community, Autism 20, 2016-05, עמ' 442–462 doi: 10.1177/1362361315588200
  23. ^ How to talk about autism, www.autism.org.uk (באנגלית)
  24. ^ Disability, apastyle.apa.org, ‏2019
  25. ^ 1 2 3 4 5 6 Autism Education Trust, AET Terminology Guide, autismeducationtrust.org.uk
  26. ^ Varying support needs, www.autism.org.uk (באנגלית)
  27. ^ Autism Spectrum Disorder, National Institute of Neurological Disorders and Stroke (באנגלית)
  28. ^ Medical Model of Autism, encyclopedia.pub (באנגלית)
  29. ^ 1 2 MEDICAL MODEL VS SOCIAL MODEL, NeuroDiverCity (באנגלית)
  30. ^ 1 2 Rebekah Kintzinger, Equity: What Model Should We Use When We Talk About Autism?, Canadian Journal of Autism Equity 1, 2021-11-08, עמ' 32–39 doi: 10.15173/cjae.v1i1.4982
  31. ^ 1 2 When it Comes to Autism, Can We Reconcile the Medical and Social Models of Disability?, NH-ME LEND (באנגלית)
  32. ^ Different minds. One Scotland, Different Minds | Autism Scotland (באנגלית)
  33. ^ 1 2 3 Dr Cathy Pratt, BCBA-D; Updated by: Rachel Hopf, M. A., SLP-CCC, Graduate Assistant and Kelsey Larriba-Quest, M. Ed, Graduate Assistant;, Characteristics of Individuals with an ASD: Articles: Indiana Resource Center for Autism: Indiana University Bloomington, Indiana Resource Center for Autism (ב־American English)
  34. ^ 1 2 CDC, Signs & Symptoms | Autism Spectrum Disorder (ASD) | NCBDDD | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2023-01-11 (ב־American English)
  35. ^ 1 2 3 4 Beverly Vicker, M. S. CCC-SLP, Social Communication and Language Characteristics Associated with High Functioning, Verbal Children and Adults with ASD: Articles: Indiana Resource Center for Autism: Indiana University Bloomington, Indiana Resource Center for Autism (ב־American English)
  36. ^ "לראות את החברה דרך עיניו של אוטיסט". הארץ. נבדק ב-2023-03-24.
  37. ^ How people with autism forge friendships, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-04-01 (ב־American English)
  38. ^ Ella Paldam, How autistic children relate to each other during play, Child and Family Blog, ‏2021-11-07 (ב־British English)
  39. ^ Obsessions and repetitive behaviour - a guide for all audiences, www.autism.org.uk (באנגלית)
  40. ^ | Special Interests in Autism, SPARK for Autism, ‏2018-01-12 (באנגלית)
  41. ^ The benefits of special interests in autism, Spectrum | Autism Research News, ‏2021-05-12 (ב־American English)
  42. ^ Chloe Jennifer Jordan, Catherine L. Caldwell-Harris, Understanding differences in neurotypical and autism spectrum special interests through Internet forums, Intellectual and Developmental Disabilities 50, 2012-10, עמ' 391–402 doi: 10.1352/1934-9556-50.5.391
  43. ^ Loneliness, www.autism.org.uk (באנגלית)
  44. ^ Understanding Why Autistic People Need Alone-Time, Autism Awareness, ‏2022-02-23 (ב־American English)
  45. ^ Reasons Why Autistic People Need Alone Time, Overcomers Counseling (ב־British English)
  46. ^ Autism - the importance of early diagnosis, Priory (באנגלית)
  47. ^ Reasons For and Against Seeking a Diagnosis | Care and Support in Cornwall, www.supportincornwall.org.uk
  48. ^ Why Autism Diagnoses Are Often Delayed, Child Mind Institute (ב־American English)
  49. ^ CDC, Screening and Diagnosis | Autism Spectrum Disorder (ASD) | NCBDDD, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2022-03-31 (ב־American English)
  50. ^ Repetitive behaviors and ‘stimming’ in autism, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-01-31 (ב־American English)
  51. ^ "Stimming: What autistic people do to feel calmer". BBC News (באנגלית בריטית). 2013-06-05. נבדק ב-2023-03-28.
  52. ^ Autism: Everything You Need to Know, HealthCentral, ‏2019
  53. ^ What Is Stimming and How Can It Be Managed?, Healthline, ‏2021-09-13 (באנגלית)
  54. ^ Why Does My Autistic Child Echo Words and Sounds?, Verywell Health (באנגלית)
  55. ^ Communicative functions of stimming, echolalia in ASD, jamaica-gleaner.com, ‏2022-04-13 (באנגלית)
  56. ^ The benefits of special interests in autism, Spectrum | Autism Research News, ‏2021-05-12 (ב־American English)
  57. ^ Obsessions and repetitive behaviour - a guide for all audiences, www.autism.org.uk (באנגלית)
  58. ^ | Special Interests in Autism, SPARK for Autism, ‏2018-01-12 (באנגלית)
  59. ^ Is It Autism? These Red Flags Don't Necessarily Mean a Diagnosis, Verywell Health (באנגלית)
  60. ^ Joe, Is Lining Things Up A Sign Of Autism? Explained, Early Impact Learning, ‏2022-02-16 (ב־American English)
  61. ^ Is Lining Up Toys Always A Sign Of Autism - AutismTalkClub.com, ‏2022-01-10 (ב־American English)
  62. ^ BeyondAutism, Routine and planning for change, BeyondAutism (באנגלית)
  63. ^ Changing routines: autistic children and teenagers, Raising Children Network (באנגלית)
  64. ^ A guide for all audiences, www.autism.org.uk (באנגלית)
  65. ^ 1 2 firespringInt, Sensory Integration in Autism Spectrum Disorders, Autism Research Institute (ב־American English)
  66. ^ 1 2 How Autistic People Experience Sensory Processing Issues | Psychology Today, www.psychologytoday.com (באנגלית)
  67. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Sensory differences - a guide for all audiences, www.autism.org.uk (באנגלית)
  68. ^ 1 2 Elysa J. Marco, Leighton B.N. Hinkley, Susanna S. Hill, Srikantan S. Nagarajan, Sensory Processing in Autism: A Review of Neurophysiologic Findings:, Pediatric Research 69, 2011-05, עמ' 48R–54R doi: 10.1203/PDR.0b013e3182130c54
  69. ^ Kate Wilkes, The sensory world of the autistic spectrum: a greater understanding, National Autistic Society, 2005, מסת"ב 978-1-899280-58-2. (באנגלית)
  70. ^ Sensory Differences, Autism Tasmania (ב־Australian English)
  71. ^ 1 2 ftadmin, Sensitivity Differences In Autism: Sensory Overload | Carmen B. Pingree, The Carmen B. Pingree Autism Center of Learning, ‏2021-02-18 (ב־American English)
  72. ^ Gillingham, G. (1995) Autism Handle with Care! Understanding and Managing Behavior of Children and Adults with Autism. Future Education Inc., Arlington. - References - Scientific Research Publishing, www.scirp.org
  73. ^ 1 2 3 Kate Wilkes, The Sensory World of the Autistic Spectrum, aut2know
  74. ^ Amber Felton, What Is Hyposensitivity?, WebMD (באנגלית)
  75. ^ What is Hypersensitivity in Autism?, Exceptional Individuals, ‏2022-07-05 (ב־British English)
  76. ^ Sensory Overload in Autism: Sensitivity Differences, Otsimo, ‏2018-03-21 (באנגלית)
  77. ^ Ying-Hua Tan, Chun-Yan Xi, Shu-Ping Jiang, Bing-Xin Shi, Li-Bo Wang, Lin Wang, Auditory abnormalities in children with autism, Open Journal of Psychiatry 2, 2012-01-19, עמ' 33–37 doi: 10.4236/ojpsych.2012.21005
  78. ^ Stephen M. Edelson; Meredyth Goldberg Edelson; David C. R. Kerr; Temple Grandin, Behavioral and Physiological Effects of Deep Pressure on Children With Autism: A Pilot Study Evaluating the Efficacy of Grandin’s Hug Machine, The American Journal of Occupational Therapy Vol. 53(2), 1999, עמ' 145–152 doi: https://doi.org/10.5014/ajot.53.2.145
  79. ^ Inmaculada Riquelme, Samar M. Hatem, Pedro Montoya, Abnormal Pressure Pain, Touch Sensitivity, Proprioception, and Manual Dexterity in Children with Autism Spectrum Disorders, Neural Plasticity 2016, 2016, עמ' 1–9 doi: 10.1155/2016/1723401
  80. ^ ‘I will feel actual rage.' Unusual responses to kind touches could help explain autism traits, www.science.org (באנגלית)
  81. ^ Ashikin Mohd Nordin, Juriza Ismail, Norazlin Kamal Nor, Motor Development in Children With Autism Spectrum Disorder, Frontiers in Pediatrics 9, 2021-09-15, עמ' 598276 doi: 10.3389/fped.2021.598276
  82. ^ Autistic Children and Motor Skills, www.autism.org.uk (באנגלית)
  83. ^ Motor difficulties in autism, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-08-13 (ב־American English)
  84. ^ Motor skills in autism: A missed opportunity, Spectrum | Autism Research News, ‏2022-01-04 (ב־American English)
  85. ^ Serena Wieder, Motor Development: How Autism Affects Motor Skills, Profectum Foundation | Autism Resources, ‏2018-04-18 (ב־American English)
  86. ^ Autism & motor control | Embrace Autism (ב־American English)
  87. ^ 1 2 Autism Spectrum Disorder: Communication Problems in Children | NIDCD, www.nidcd.nih.gov (באנגלית)
  88. ^ Language development in autistic children, Raising Children Network (באנגלית)
  89. ^ - Autism and Communication Problems, www.salusuhealth.com
  90. ^ Nancy Volkers, Untangling the Language Challenges of Autism: Delayed talking alone is not considered a risk factor for autism. So what accounts for high rates of language impairment in the disorder?, The ASHA Leader 22, 2017-04, עמ' 54–59 doi: 10.1044/leader.FTR2.22042017.54
  91. ^ Ioannis Vogindroukas, Margarita Stankova, Evripidis-Nikolaos Chelas, Alexandros Proedrou, Language and Speech Characteristics in Autism, Neuropsychiatric Disease and Treatment 18, 2022-10-14, עמ' 2367–2377 doi: 10.2147/NDT.S331987
  92. ^ Maria Mody, MGH/HST Athinoula A. Martinos Center for Biomedical Imaging, Harvard Medical School, Department of Radiology, Charlestown, MA, John W. Belliveau, MGH/HST Athinoula A. Martinos Center for Biomedical Imaging, Harvard Medical School, Department of Radiology, Charlestown, MA, Speech and Language Impairments in Autism: Insights from Behavior and Neuroimaging, American Chinese Journal of Medicine and Science 5, 2012, עמ' 157 doi: 10.7156/v5i3p157
  93. ^ אוטיזם (ASD) - שאלות ותשובות על הפרעות הספקטרום האוטיסטי | דנה, איכילוב, באתר אוטיזם (ASD) והפרעות הספקטרום האוטיסטי
  94. ^ Nouf Backer Al Backer, Developmental regression in autism spectrum disorder, Sudanese Journal of Paediatrics 15, 2015, עמ' 21–26
  95. ^ Amy Tobik BA, Regressive Autism – Why It Occurs, Autism Parenting Magazine, ‏2017-09-27 (ב־American English)
  96. ^ How an understudied trait has skewed autism studies for decades, Spectrum | Autism Research News, ‏2021-10-27 (ב־American English)
  97. ^ Difficulty identifying emotions linked to poor mental health in autistic people, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-11-12 (ב־American English)
  98. ^ Recognising, understanding and managing emotions: autistic children and teenagers, Raising Children Network (באנגלית)
  99. ^ emmareardonaw, Why Autistic people may experience intense emotions, Autism Wellbeing, ‏2022-02-28 (באנגלית)
  100. ^ | Autism, Meltdowns, and the Struggle to Manage Emotions, SPARK for Autism, ‏2022-03-14 (באנגלית)
  101. ^ Alexithymia, Autistica, ‏2021-02-26 (באנגלית)
  102. ^ Sebastian Gaigg, People with autism don't lack emotions but often have difficulty identifying them, The Conversation (באנגלית)
  103. ^ Rebecca Brewer,Jennifer Murphy,Spectrum, People with Autism Can Read Emotions, Feel Empathy, Scientific American (באנגלית)
  104. ^ Andréas RB Deolinda, BA BSc, A World Without Emotions: Alexithymia and Autism, Autism Parenting Magazine, ‏2021-07-09 (ב־American English)
  105. ^ Elisabeth M. A. Späth, Karin R. Jongsma, Autism, autonomy, and authenticity, Medicine, Health Care and Philosophy 23, 2020-03-01, עמ' 73–80 doi: 10.1007/s11019-019-09909-3
  106. ^ Authenticity and Autism | Psychology Today, www.psychologytoday.com (באנגלית)
  107. ^ Autism and Authenticity – Transforming Autism (ב־British English)
  108. ^ Authenticity & avoiding rejection | Embrace Autism (ב־American English)
  109. ^ Autism and honesty, Employment Autism (באנגלית)
  110. ^ Autistic Science Person, Be Honest: Autistic vs Neurotypical Honesty, Autistic Science Person, ‏2021-05-17 (באנגלית)
  111. ^ Autism and Logical Thinking: What to Know, Psych Central, ‏2016-10-14 (באנגלית)
  112. ^ Jae L, The Thinking Style That Gives Autistic People A Different Approach, Autistic Discovery, ‏2022-04-06 (באנגלית)
  113. ^ Marcelle Ciampi, Bottoms-Up: The Innovative Thinking Style of the Asperger’s Mind, DIFFERENT BRAINS, ‏2017-04-23 (באנגלית)
  114. ^ Martin Silvertant, Thinking styles in autistic people, embrace-autism.com, ‏June 2, 2018
  115. ^ Anna K. Reynolds, The benefits of bottom-up thinking, Inspire Virtue, ‏2021-01-18 (ב־American English)
  116. ^ Quora, Research Shows Three Distinct Thought Styles In People With Autism, Forbes (באנגלית)
  117. ^ Top Down and Bottom up Thinking, aspiedent.com
  118. ^ Andreas Riedel, Simon Maier, Kerstin Wenzler, Bernd Feige, Ludger Tebartz van Elst, Sven Bölte, Janina Neufeld, A case of co-occuring synesthesia, autism, prodigious talent and strong structural brain connectivity, BMC Psychiatry 20, 2020-12, עמ' 342 doi: 10.1186/s12888-020-02722-w
  119. ^ Simon Baron-Cohen, Donielle Johnson, Julian Asher, Sally Wheelwright, Simon E Fisher, Peter K Gregersen, Carrie Allison, Is synaesthesia more common in autism?, Molecular Autism 4, 2013-12, עמ' 40 doi: 10.1186/2040-2392-4-40
  120. ^ Synaesthesia in autism, www.autism.org.uk (באנגלית)
  121. ^ Autism & synesthesia | Embrace Autism (ב־American English)
  122. ^ Deborah L. Christensen, Matthew J. Maenner, Deborah Bilder, John N. Constantino, Julie Daniels, Maureen S. Durkin, Robert T. Fitzgerald, Margaret Kurzius-Spencer, Sydney D. Pettygrove, Cordelia Robinson, Josephine Shenouda, Tiffany White, Walter Zahorodny, Karen Pazol, Patricia Dietz, Prevalence and Characteristics of Autism Spectrum Disorder Among Children Aged 4 Years - Early Autism and Developmental Disabilities Monitoring Network, Seven Sites, United States, 2010, 2012, and 2014, Morbidity and Mortality Weekly Report. Surveillance Summaries (Washington, D.C.: 2002) 68, 2019-04-12, עמ' 1–19 doi: 10.15585/mmwr.ss6802a1
  123. ^ Intellectual Disability and ASD | CHOP Research Institute, www.research.chop.edu
  124. ^ Autism spectrum disorder and intellectual disability, FutureLearn (ב־American English)
  125. ^ Jon Baio, Lisa Wiggins, Deborah L. Christensen, Matthew J Maenner, Julie Daniels, Zachary Warren, Margaret Kurzius-Spencer, Walter Zahorodny, Cordelia Robinson, Rosenberg, Tiffany White, Maureen S. Durkin, Pamela Imm, Loizos Nikolaou, Marshalyn Yeargin-Allsopp, Li-Ching Lee, Rebecca Harrington, Maya Lopez, Robert T. Fitzgerald, Amy Hewitt, Sydney Pettygrove, John N. Constantino, Alison Vehorn, Josephine Shenouda, Jennifer Hall-Lande, Kim Van, Naarden, Braun, Nicole F. Dowling, Prevalence of Autism Spectrum Disorder Among Children Aged 8 Years — Autism and Developmental Disabilities Monitoring Network, 11 Sites, United States, 2014, MMWR. Surveillance Summaries 67, 2018-04-27, עמ' 1–23 doi: 10.15585/mmwr.ss6706a1
  126. ^ 1 2 T. Charman, A. Pickles, E. Simonoff, S. Chandler, T. Loucas, G. Baird, IQ in children with autism spectrum disorders: data from the Special Needs and Autism Project (SNAP), Psychological Medicine 41, 2011-03, עמ' 619–627 doi: 10.1017/S0033291710000991
  127. ^ Brian A Zaboski, Eric A Storch, Comorbid autism spectrum disorder and anxiety disorders: a brief review, Future Neurology 13, 2018-02, עמ' 31–37 doi: 10.2217/fnl-2017-0030
  128. ^ Anxiety, www.autism.org.uk (באנגלית)
  129. ^ Anxiety in autistic people, www.autism.org.uk (באנגלית)
  130. ^ Anxiety in Autism Spectrum Disorder, adaa.org (באנגלית)
  131. ^ Nicole, Autism and Anxiety, Autism Research Institute, ‏2020-09-14 (ב־American English)
  132. ^ ADHD and Autism Spectrum Disorder, CHADD (ב־American English)
  133. ^ John Perritano, Is It ADHD or Autism?, WebMD (באנגלית)
  134. ^ ADHD and Autism: Differing Symptoms of ADD and ASD, www.additudemag.com
  135. ^ Children with autism and ADHD often have additional mental health conditions, Spectrum | Autism Research News, ‏2023-02-10 (ב־American English)
  136. ^ Is This ADHD and Autism?, Psych Central, ‏2022-06-01 (באנגלית)
  137. ^ Autistic & ADHD traits | Embrace Autism (ב־American English)
  138. ^ Vanessa Huke, Jeremy Turk, Saeideh Saeidi, Andy Kent, John. F. Morgan, Autism Spectrum Disorders in Eating Disorder Populations: A Systematic Review: Autism Spectrum Disorders in Eating Disorders, European Eating Disorders Review 21, 2013-09, עמ' 345–351 doi: 10.1002/erv.2244
  139. ^ Dasha Nicholls et al, Selective Eating: Symptom, Disorder or Normal Variant, Clinical Child Psychology and Psychiatry, 2001 doi: 2 https://doi.org/10.1177/1359104501006002007
  140. ^ Sharon A. Cermak, Carol Curtin, Linda G. Bandini, Food Selectivity and Sensory Sensitivity in Children with Autism Spectrum Disorders, Journal of the American Dietetic Association 110, 2010-02, עמ' 238–246 doi: 10.1016/j.jada.2009.10.032
  141. ^ L. Bowers, An audit of referrals of children with autistic spectrum disorder to the dietetic service, Journal of Human Nutrition and Dietetics 15, 2002-04, עמ' 141–144 doi: 10.1046/j.1365-277X.2002.00345.x
  142. ^ Eating disorders, www.autism.org.uk (באנגלית)
  143. ^ Anorexia’s link to autism, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-12-07 (ב־American English)
  144. ^ Barbara Carpita, Dario Muti, Ivan Mirko Cremone, Andrea Fagiolini, Liliana Dell’Osso, Eating disorders and autism spectrum: links and risks, CNS Spectrums 27, 2022-06, עמ' 272–280 doi: 10.1017/S1092852920002011
  145. ^ Sleep and autism, www.autism.org.uk (באנגלית)
  146. ^ Sleep problems in autism, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-02-06 (ב־American English)
  147. ^ PreetiA Devnani, AnaitaU Hegde, Autism and sleep disorders, Journal of Pediatric Neurosciences 10, 2015, עמ' 304 doi: 10.4103/1817-1745.174438
  148. ^ Aitken, Kenneth J., Sleep Difficulties and Autism Spectrum Disorders : A Guide for Parents and Professionals, 2012
  149. ^ Sleep Difficulties and Autism Spectrum Disorders (A Guide for Parents and Professionals), Autism Tasmania (ב־Australian English)
  150. ^ Jasmine Phung, Melanie Penner, Clémentine Pirlot, Christie Welch, What I Wish You Knew: Insights on Burnout, Inertia, Meltdown, and Shutdown From Autistic Youth, Frontiers in Psychology 12, 2021-11-03, עמ' 741421 doi: 10.3389/fpsyg.2021.741421
  151. ^ Clare Shinebourne says, Overload, meltdown, shutdown, burnout, So, You're Autistic (think you are)?, ‏2018-10-25 (באנגלית)
  152. ^ 1 2 Understanding Autism Masking and Its Consequences, Healthline, ‏2021-03-10 (באנגלית)
  153. ^ 1 2 3 4 5 Autism Masking: What It Is and More, Psych Central, ‏2022-04-19 (באנגלית)
  154. ^ 1 2 Autistic people and masking, www.autism.org.uk (באנגלית)
  155. ^ Books, Dr Hannah Louise Belcher, ‏2020-06-15 (באנגלית)
  156. ^ Ad4pT4ble, What is Autism masking or camouflaging?, The Autism Service, ‏2022-11-20 (ב־British English)
  157. ^ Autistic burnout, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-03-30 (ב־American English)
  158. ^ Understanding autistic burnout, www.autism.org.uk (באנגלית)
  159. ^ Dora M. Raymaker, Alan R. Teo, Nicole A. Steckler, Brandy Lentz, Mirah Scharer, Austin Delos Santos, Steven K. Kapp, Morrigan Hunter, Andee Joyce, Christina Nicolaidis, “Having All of Your Internal Resources Exhausted Beyond Measure and Being Left with No Clean-Up Crew”: Defining Autistic Burnout, Autism in Adulthood 2, 2020-06-01, עמ' 132–143 doi: 10.1089/aut.2019.0079
  160. ^ Winegarner, Beth (2021-09-03). "'The Battery's Dead': Burnout Looks Different in Autistic Adults". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-04-04.
  161. ^ Sharon Kaye-O’Connor, Autistic Burnout: What It Is, Symptoms, & Recovery, choosingtherapy, ‏October 21, 2021
  162. ^ Autistic Burnout: Symptoms, Causes, and Recovery Tips, Psych Central, ‏2021-09-23 (באנגלית)
  163. ^ Autistic Burnout: What To Know, Verywell Mind (באנגלית)
  164. ^ Christie Welch, Deb Cameron, Margaret Fitch, Helene Polatajko, From “since” to “if”: using blogs to explore an insider-informed framing of autism, Disability & Society 37, 2022-04-21, עמ' 638–661 doi: 10.1080/09687599.2020.1836479
  165. ^ Autistic Inertia – Research and thoughts on why autistic people get stuck, Autistic Inertia (ב־American English)
  166. ^ What is autistic inertia?, Autism Awareness, ‏2023-01-03 (ב־American English)
  167. ^ Danielle Sullivan, What We Know (So Far) About Autistic Inertia, Neurodiverging, ‏2022-08-20 (ב־American English)
  168. ^ A Look at Autistic Inertia, Foundations for Divergent Minds, ‏2018-03-21 (ב־American English)
  169. ^ Meltdowns - a guide for all audiences, www.autism.org.uk (באנגלית)
  170. ^ Meltdowns and shutdowns, Ambitious about Autism (באנגלית)
  171. ^ 1 2 Autistic Meltdowns and How to Avoid Them, Verywell Health (באנגלית)
  172. ^ 1 2 Nicole, Meltdowns & Calming Techniques in Autism, Autism Research Institute, ‏2022-06-28 (ב־American English)
  173. ^ Autism Meltdowns vs. Tantrums: What's the Difference?, Psych Central, ‏2022-03-07 (באנגלית)
  174. ^ 1 2 Claire Delano BA, Autism Shutdown: The Causes and How to Manage It, Autism Parenting Magazine, ‏2021-07-29 (ב־American English)
  175. ^ 1 2 mmorran1, Autistic Shutdowns: A Guide for Neurodivergent Adults, My Soul Balm, ‏2022-01-11 (ב־American English)
  176. ^ Meltdown and shutdown of autistic people, autismwestmidlands, ‏2019
  177. ^ Emma Fox, Autism 101: What are autistic shutdowns?, The Autisphere, ‏2021-01-21 (ב־British English)
  178. ^ 1 2 What are Autistic Shutdowns? (adults and kids), A Day in our Shoes, ‏2023-03-31 (ב־American English)
  179. ^ 1 2 Laura S. DeThorne, Revealing the Double Empathy Problem: It’s not that autistic* people lack empathy. Rather, their different neurotypes and experiences may make it harder for nonautisic people to understand them—and vice versa., The ASHA Leader 25, 2020-04, עמ' 58–65 doi: 10.1044/leader.FTR2.25042020.58
  180. ^ 1 2 The double empathy problem, www.autism.org.uk (באנגלית)
  181. ^ 1 2 Double empathy, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2021-07-22 (ב־American English)
  182. ^ 1 2 Sia_Admin, Milton’s ‘double empathy problem’: A summary for non-academics - Reframing Autism, ‏2020-12-17 (ב־Australian English)
  183. ^ 1 2 Durham University, Women with autism & ADHD aren’t diagnosed until adulthood - Durham University, www.durham.ac.uk (ב־British English)
  184. ^ 1 2 Sara M. Schaafsma, Donald W. Pfaff, Etiologies underlying sex differences in Autism Spectrum Disorders, Frontiers in Neuroendocrinology 35, 2014-08, עמ' 255–271 doi: 10.1016/j.yfrne.2014.03.006
  185. ^ 1 2 3 4 Autism in Women: ASD Symptoms and Risks for Females, www.additudemag.com
  186. ^ קורי שולמן, אוטיזם אצל בנות: ממצאים ראשוניים, באתר יוטיוב, ‏21 בדצמבר 2021
  187. ^ Elisabet Wentz, J. Hubert Lacey, Glenn Waller, Maria Råstam, Jeremy Turk, Christopher Gillberg, Childhood onset neuropsychiatric disorders in adult eating disorder patients, European Child & Adolescent Psychiatry 14, 2005-12-01, עמ' 431–437 doi: 10.1007/s00787-005-0494-3
  188. ^ Catherine S. Stewart et al, Impact of ASD Traits on Treatment Outcomes of Eating Disorders in Girls, European Eating Disorders Review, 2017 doi: https://doi.org/10.1002/erv.2497
  189. ^ Sarah Bargiela, Robyn Steward, William Mandy, The Experiences of Late-diagnosed Women with Autism Spectrum Conditions: An Investigation of the Female Autism Phenotype, Journal of Autism and Developmental Disorders 46, 2016-10-01, עמ' 3281–3294 doi: 10.1007/s10803-016-2872-8
  190. ^ 1 2 Helen E. Penn, Neurobiological Correlates of Autism: A Review of Recent Research, Child Neuropsychology 12, 2006-02, עמ' 57–79 doi: 10.1080/09297040500253546
  191. ^ Eric London, The Role of the Neurobiologist in Redefining the Diagnosis of Autism, Brain Pathology 17, 2007-10, עמ' 408–411 doi: 10.1111/j.1750-3639.2007.00103.x
  192. ^ Susan E Levy, David S Mandell, Robert T Schultz, Autism, The Lancet 374, 2009-11, עמ' 1627–1638 doi: 10.1016/S0140-6736(09)61376-3
  193. ^ Catalina Betancur, Takeshi Sakurai, Joseph D. Buxbaum, The emerging role of synaptic cell-adhesion pathways in the pathogenesis of autism spectrum disorders, Trends in Neurosciences 32, 2009-07, עמ' 402–412 doi: 10.1016/j.tins.2009.04.003
  194. ^ Tara L. Arndt, Christopher J. Stodgell, Patricia M. Rodier, The teratology of autism, International Journal of Developmental Neuroscience 23, 2005-04, עמ' 189–199 doi: 10.1016/j.ijdevneu.2004.11.001
  195. ^ Koenig K, Tsatsanis KD, Volkmar FR, Neurobiology and Genetics of Autism: A Developmental Perspective, Routledge, 2001, מסת"ב 978-1-4106-0019-6
  196. ^ Nancy J. Minshew, Brief report: Brain mechanisms in autism: Functional and structural abnormalities, Journal of Autism and Developmental Disorders 26, 1996-04, עמ' 205–209 doi: 10.1007/BF02172013
  197. ^ Andrew C. Stanfield, Andrew M. McIntosh, Michael D. Spencer, Ruth Philip, Sonia Gaur, Stephen M. Lawrie, Towards a neuroanatomy of autism: A systematic review and meta-analysis of structural magnetic resonance imaging studies, European Psychiatry 23, 2008-06, עמ' 289–299 doi: 10.1016/j.eurpsy.2007.05.006
  198. ^ Aline Lefebvre, Anita Beggiato, Thomas Bourgeron, Roberto Toro, Neuroanatomical Diversity of Corpus Callosum and Brain Volume in Autism: Meta-analysis, Analysis of the Autism Brain Imaging Data Exchange Project, and Simulation, Biological Psychiatry 78, 2015-07, עמ' 126–134 doi: 10.1016/j.biopsych.2015.02.010
  199. ^ Gisela Sugranyes, Marinos Kyriakopoulos, Richard Corrigall, Eric Taylor, Sophia Frangou, Autism Spectrum Disorders and Schizophrenia: Meta-Analysis of the Neural Correlates of Social Cognition, PLoS ONE 6, 2011-10-05, עמ' e25322 doi: 10.1371/journal.pone.0025322
  200. ^ David G. Amaral, Cynthia Mills Schumann, Christine Wu Nordahl, Neuroanatomy of autism, Trends in Neurosciences 31, 2008-03, עמ' 137–145 doi: 10.1016/j.tins.2007.12.005
  201. ^ Thomas Nickl-Jockschat, Ute Habel, Tanja Maria Michel, Janessa Manning, Angela R. Laird, Peter T. Fox, Frank Schneider, Simon B. Eickhoff, Brain structure anomalies in autism spectrum disorder-a meta-analysis of VBM studies using anatomic likelihood estimation, Human Brain Mapping 33, 2012-06, עמ' 1470–1489 doi: 10.1002/hbm.21299
  202. ^ Verónica Martínez-Cerdeño, Dendrite and spine modifications in autism and related neurodevelopmental disorders in patients and animal models: Dendrite and Spine in Autism, Developmental Neurobiology 77, 2017-04, עמ' 393–404 doi: 10.1002/dneu.22417
  203. ^ Seok-Jun Hong, Brian Hyung, Casey Paquola, Boris C Bernhardt, The Superficial White Matter in Autism and Its Role in Connectivity Anomalies and Symptom Severity, Cerebral Cortex 29, 2019-09-13, עמ' 4415–4425 doi: 10.1093/cercor/bhy321
  204. ^ News, Big brains and white matter: New clues about autism subtypes, news
  205. ^ Autism Res. 2012 Jun 1. doi: 10.1002/aur.1232. Changes in the Sulcal Size Associated With Autism Spectrum Disorder Revealed by Sulcal Morphometry. Shokouhi M, Williams JH, Waiter GD, Condon B.
  206. ^ Neurosci Biobehav Rev. 2009 Sep;33(8):1198-203. Epub 2009 Jun 16. The anterior insula in autism: under-connected and under-examined. Uddin LQ, Menon V.
  207. ^ The amygdala theory of autism, Baron-Cohen et al. 2000
  208. ^ Genes Brain Behav. 2003 Oct;2(5):255-67. Model of autism: increased ratio of excitation/inhibition in key neural systems. Rubenstein JL, Merzenich MM.
  209. ^ Handbook of autism and pervasive developmental disorder : assessment, diagnosis, and treatment | WorldCat.org, www.worldcat.org (באנגלית)
  210. ^ Ann Katrin Sauer, Janelle E. Stanton, Sakshi Hans, Andreas M. Grabrucker, Autism Spectrum Disorders: Etiology and Pathology, Exon Publications, 2021-08-23, עמ' 1–16, מסת"ב 978-0-6450017-8-5
  211. ^ Joanna Kałużna-Czaplińska, Ewa Żurawicz, Jagoda Jóźwik-Pruska, Focus on the Social Aspect of Autism, Journal of Autism and Developmental Disorders 48, 2018-05, עמ' 1861–1867 doi: 10.1007/s10803-017-3407-7
  212. ^ Srinivas Medavarapu, Lakshmi Lavanya Marella, Aneela Sangem, Ram Kairam, Where is the Evidence? A Narrative Literature Review of the Treatment Modalities for Autism Spectrum Disorders, Cureus, 2019-01-16 doi: 10.7759/cureus.3901
  213. ^ 1 2 Francesca Happé, Angelica Ronald, The ‘Fractionable Autism Triad’: A Review of Evidence from Behavioural, Genetic, Cognitive and Neural Research, Neuropsychology Review 18, 2008-12, עמ' 287–304 doi: 10.1007/s11065-008-9076-8
  214. ^ Eyal Ben-David, Sagiv Shifman, Networks of Neuronal Genes Affected by Common and Rare Variants in Autism Spectrum Disorders, PLOS Genetics 8, 8 במרץ 2012, עמ' e1002556 doi: 10.1371/journal.pgen.1002556
  215. ^ 1 2 3 4 Francesca Happé, Angelica Ronald, Robert Plomin, Time to give up on a single explanation for autism, Nature Neuroscience 9, 2006-10, עמ' 1218–1220 doi: 10.1038/nn1770
  216. ^ Helen Tager-Flusberg, The origins of social impairments in autism spectrum disorder: Studies of infants at risk, Neural Networks 23, 2010-10, עמ' 1072–1076 doi: 10.1016/j.neunet.2010.07.008
  217. ^ Pauline Chaste, Marion Leboyer, Autism risk factors: genes, environment, and gene-environment interactions, Dialogues in Clinical Neuroscience 14, 2012-09-30, עמ' 281–292 doi: 10.31887/DCNS.2012.14.3/pchaste
  218. ^ Emily A. Brown, Jonathan D. Lautz, Tessa R. Davis, Edward P. Gniffke, Alison A. W. VanSchoiack, Steven C. Neier, Noah Tashbook, Chiara Nicolini, Margaret Fahnestock, Adam G. Schrum, Stephen E. P. Smith, Clustering the autisms using glutamate synapse protein interaction networks from cortical and hippocampal tissue of seven mouse models, Molecular Autism 9, 2018-12, עמ' 48 doi: 10.1186/s13229-018-0229-1
  219. ^ Brett S. Abrahams, Daniel H. Geschwind, Advances in autism genetics: on the threshold of a new neurobiology, Nature Reviews Genetics 9, 2008-05, עמ' 341–355 doi: 10.1038/nrg2346
  220. ^ Joseph D. Buxbaum, Multiple rare variants in the etiology of autism spectrum disorders, Dialogues in Clinical Neuroscience 11, 2009-03-31, עמ' 35–43 doi: 10.31887/DCNS.2009.11.1/jdbuxbaum
  221. ^ Isabelle Rapin, Roberto F. Tuchman, Autism: Definition, Neurobiology, Screening, Diagnosis, Pediatric Clinics of North America 55, 2008-10, עמ' 1129–1146 doi: 10.1016/j.pcl.2008.07.005
  222. ^ Stephan J. Sanders, Xin He, A. Jeremy Willsey, A. Gulhan Ercan-Sencicek, Kaitlin E. Samocha, A. Ercument Cicek, Michael T. Murtha, Vanessa H. Bal, Somer L. Bishop, Shan Dong, Arthur P. Goldberg, Cai Jinlu, John F. Keaney, Lambertus Klei, Jeffrey D. Mandell, Daniel Moreno-De-Luca, Christopher S. Poultney, Elise B. Robinson, Louw Smith, Tor Solli-Nowlan, Mack Y. Su, Nicole A. Teran, Michael F. Walker, Donna M. Werling, Arthur L. Beaudet, Rita M. Cantor, Eric Fombonne, Daniel H. Geschwind, Dorothy E. Grice, Catherine Lord, Jennifer K. Lowe, Shrikant M. Mane, Donna M. Martin, Eric M. Morrow, Michael E. Talkowski, James S. Sutcliffe, Christopher A. Walsh, Timothy W. Yu, David H. Ledbetter, Christa Lese Martin, Edwin H. Cook, Joseph D. Buxbaum, Mark J. Daly, Bernie Devlin, Kathryn Roeder, Matthew W. State, Insights into Autism Spectrum Disorder Genomic Architecture and Biology from 71 Risk Loci, Neuron 87, 2015-09, עמ' 1215–1233 doi: 10.1016/j.neuron.2015.09.016
  223. ^ 1 2 Brett S. Abrahams, Daniel H. Geschwind, Advances in autism genetics: on the threshold of a new neurobiology, Nature Reviews Genetics 9, 2008-05, עמ' 341–355 doi: 10.1038/nrg2346
  224. ^ Bahareh Haddad Derafshi, Tamas Danko, Soham Chanda, Pedro J. Batista, Ulrike Litzenburger, Qian Yi Lee, Yi Han Ng, Anu Sebin, Howard Y. Chang, Thomas C. Südhof, Marius Wernig, The autism risk factor CHD8 is a chromatin activator in human neurons and functionally dependent on the ERK-MAPK pathway effector ELK1, Scientific Reports 12, 2022-12-27, עמ' 22425 doi: 10.1038/s41598-022-23614-x
  225. ^ Orly Weissberg, Evan Elliott, The Mechanisms of CHD8 in Neurodevelopment and Autism Spectrum Disorders, Genes 12, 2021-07-26, עמ' 1133 doi: 10.3390/genes12081133
  226. ^ Marissa W. Mitchel, Scott M. Myers, Alexis R. Heidlebaugh, Cora M. Taylor, Hannah Rea, Emily Neuhaus, Evangeline C. Kurtz-Nelson, Rachel Earl, Raphael Bernier, David H. Ledbetter, Christa L. Martin, Evan E. Eichler, CHD8-Related Neurodevelopmental Disorder with Overgrowth, Seattle (WA): University of Washington, Seattle, 1993
  227. ^ Qiong Xu, Yuan-yuan Liu, Xiaoming Wang, Guo-he Tan, Hui-ping Li, Samuel W. Hulbert, Chun-yang Li, Chun-chun Hu, Zhi-qi Xiong, Xiu Xu, Yong-hui Jiang, Autism-associated CHD8 deficiency impairs axon development and migration of cortical neurons, Molecular Autism 9, 2018-12, עמ' 65 doi: 10.1186/s13229-018-0244-2
  228. ^ Jason A. Chen, Olga Peñagarikano, T. Grant Belgard, Vivek Swarup, Daniel H. Geschwind, The Emerging Picture of Autism Spectrum Disorder: Genetics and Pathology, Annual Review of Pathology: Mechanisms of Disease 10, 2015-01-24, עמ' 111–144 doi: 10.1146/annurev-pathol-012414-040405
  229. ^ Donna M. Werling, Harrison Brand, Joon-Yong An, Matthew R. Stone, Lingxue Zhu, Joseph T. Glessner, Ryan L. Collins, Shan Dong, Ryan M. Layer, Eirene Markenscoff-Papadimitriou, Andrew Farrell, Grace B. Schwartz, Harold Z. Wang, Benjamin B. Currall, Xuefang Zhao, Jeanselle Dea, Clif Duhn, Carolyn A. Erdman, Michael C. Gilson, Rachita Yadav, Robert E. Handsaker, Seva Kashin, Lambertus Klei, Jeffrey D. Mandell, Tomasz J. Nowakowski, Yuwen Liu, Sirisha Pochareddy, Louw Smith, Michael F. Walker, Matthew J. Waterman, Xin He, Arnold R. Kriegstein, John L. Rubenstein, Nenad Sestan, Steven A. McCarroll, Benjamin M. Neale, Hilary Coon, A. Jeremy Willsey, Joseph D. Buxbaum, Mark J. Daly, Matthew W. State, Aaron R. Quinlan, Gabor T. Marth, Kathryn Roeder, Bernie Devlin, Michael E. Talkowski, Stephan J. Sanders, An analytical framework for whole-genome sequence association studies and its implications for autism spectrum disorder, Nature Genetics 50, 2018-05, עמ' 727–736 doi: 10.1038/s41588-018-0107-y
  230. ^ Devlin, Hannah; correspondent, Hannah Devlin Science (2018-09-14). "Thousands of autistic girls and women 'going undiagnosed' due to gender bias". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-05-06.
  231. ^ Bernard Crespi, Christopher Badcock, Psychosis and autism as diametrical disorders of the social brain, Behavioral and Brain Sciences 31, 2008-06, עמ' 241–261 doi: 10.1017/S0140525X08004214
  232. ^ Bernard Crespi, Philip Stead, Michael Elliot, Comparative genomics of autism and schizophrenia, Proceedings of the National Academy of Sciences 107, 2010-01-26, עמ' 1736–1741 doi: 10.1073/pnas.0906080106
  233. ^ Simon Baron-Cohen, Rebecca C. Knickmeyer, Matthew K. Belmonte, Sex Differences in the Brain: Implications for Explaining Autism, Science 310, 2005-11-04, עמ' 819–823 doi: 10.1126/science.1115455
  234. ^ 1 2 Hannah Gardener, Donna Spiegelman, Stephen L. Buka, Perinatal and Neonatal Risk Factors for Autism: A Comprehensive Meta-analysis, Pediatrics 128, 2011-08-01, עמ' 344–355 doi: 10.1542/peds.2010-1036
  235. ^ Hannah Gardener, Donna Spiegelman, Stephen L. Buka, Perinatal and Neonatal Risk Factors for Autism: A Comprehensive Meta-analysis, Pediatrics 128, 2011-08-01, עמ' 344–355 doi: 10.1542/peds.2010-1036
  236. ^ Zenghua Yong, Yunlong Dou, Yuchen Gao, Xuena Xu, Yanli Xiao, Hongjuan Zhu, Shengli Li, Baoqiang Yuan, Prenatal, perinatal, and postnatal factors associated with autism spectrum disorder cases in Xuzhou, China, Translational Pediatrics 10, 2021-03, עמ' 63546–63646 doi: 10.21037/tp-21-54
  237. ^ Chengzhong Wang, Hua Geng, Weidong Liu, Guiqin Zhang, Prenatal, perinatal, and postnatal factors associated with autism: A meta-analysis, Medicine 96, 2017-05, עמ' e6696 doi: 10.1097/MD.0000000000006696
  238. ^ 1 2 Heidi Jeanet Larsson, William W. Eaton, Kreesten Meldgaard Madsen, Mogens Vestergaard, Anne Vingaard Olesen, Esben Agerbo, Diana Schendel, Poul Thorsen, Preben Bo Mortensen, Risk Factors for Autism: Perinatal Factors, Parental Psychiatric History, and Socioeconomic Status, American Journal of Epidemiology 161, 2005-05-15, עמ' 916–925 doi: 10.1093/aje/kwi123
  239. ^ Hannah Gardener, Donna Spiegelman, Stephen L. Buka, Prenatal risk factors for autism: comprehensive meta-analysis, British Journal of Psychiatry 195, 2009-07, עמ' 7–14 doi: 10.1192/bjp.bp.108.051672
  240. ^ Emma J. Glasson, Carol Bower, Beverly Petterson, Nick de Klerk, Gervase Chaney, Joachim F. Hallmayer, Perinatal Factors and the Development of Autism: A Population Study, Archives of General Psychiatry 61, 2004-06-01, עמ' 618 doi: 10.1001/archpsyc.61.6.618
  241. ^ Betty R. Vohr, Elysia Poggi Davis, Christine A. Wanke, Nancy F. Krebs, Neurodevelopment: The Impact of Nutrition and Inflammation During Preconception and Pregnancy in Low-Resource Settings, Pediatrics 139, 2017-04-01, עמ' S38–S49 doi: 10.1542/peds.2016-2828F
  242. ^ Mohtashem Samsam, Pathophysiology of autism spectrum disorders: Revisiting gastrointestinal involvement and immune imbalance, World Journal of Gastroenterology 20, 2014, עמ' 9942 doi: 10.3748/wjg.v20.i29.9942
  243. ^ 1 2 Padideh Karimi, Elahe Kamali, SeyyedMohammad Mousavi, Mojgan Karahmadi, Environmental factors influencing the risk of autism, Journal of Research in Medical Sciences 22, 2017, עמ' 27 doi: 10.4103/1735-1995.200272
  244. ^ Cheng-Kuan Lin, Yuan-Ting Chang, Fu-Shiuan Lee, Szu-Ta Chen, David Christiani, Association between exposure to ambient particulate matters and risks of autism spectrum disorder in children: a systematic review and exposure-response meta-analysis, Environmental Research Letters 16, 2021-06-01, עמ' 063003 doi: 10.1088/1748-9326/abfcf7
  245. ^ Md Mostafijur Rahman, Yu-Hsiang Shu, Ting Chow, Frederick W. Lurmann, Xin Yu, Mayra P. Martinez, Sarah A. Carter, Sandrah P. Eckel, Jiu-Chiuan Chen, Zhanghua Chen, Pat Levitt, Joel Schwartz, Rob McConnell, Anny H. Xiang, Prenatal Exposure to Air Pollution and Autism Spectrum Disorder: Sensitive Windows of Exposure and Sex Differences, Environmental Health Perspectives 130, 2022-01, עמ' 017008 doi: 10.1289/EHP9509
  246. ^ Kristen Lyall, Rebecca J Schmidt, Irva Hertz-Picciotto, Maternal lifestyle and environmental risk factors for autism spectrum disorders, International Journal of Epidemiology 43, 2014-04, עמ' 443–464 doi: 10.1093/ije/dyt282
  247. ^ Juleen Lam, Patrice Sutton, Amy Kalkbrenner, Gayle Windham, Alycia Halladay, Erica Koustas, Cindy Lawler, Lisette Davidson, Natalyn Daniels, Craig Newschaffer, Tracey Woodruff, A Systematic Review and Meta-Analysis of Multiple Airborne Pollutants and Autism Spectrum Disorder, PLOS ONE 11, 2016-09-21, עמ' e0161851 doi: 10.1371/journal.pone.0161851
  248. ^ Erin Flanagan, Ebba Malmqvist, Ralf Rittner, Peik Gustafsson, Karin Källén, Anna Oudin, Exposure to local, source-specific ambient air pollution during pregnancy and autism in children: a cohort study from southern Sweden, Scientific Reports 13, 2023-03-08, עמ' 3848 doi: 10.1038/s41598-023-30877-5
  249. ^ Newschaffer CJ, Croen LA, Daniels J, Giarelli E, Grether JK, Levy SE, et al. (2007). "The epidemiology of autism spectrum disorders". Annual Review of Public Health. 28: 235–58. doi:10.1146/annurev.publhealth.28.021406.144007. PMID 17367287.
  250. ^ Autism, National Institute of Environmental Health Sciences (באנגלית)
  251. ^ D Kinney, K Munir, D Crowley, A Miller, Prenatal stress and risk for autism, Neuroscience & Biobehavioral Reviews 32, 2008-10, עמ' 1519–1532 doi: 10.1016/j.neubiorev.2008.06.004
  252. ^ Azhar Hussain, Syed Ali, Madiha Ahmed, Sheharyar Hussain, The Anti-vaccination Movement: A Regression in Modern Medicine, Cureus, 2018-07-03 doi: 10.7759/cureus.2919
  253. ^ Jeanne P. Spencer, Ruth H. Trondsen Pawlowski, Stephanie Thomas, Vaccine Adverse Events: Separating Myth from Reality, American Family Physician 95, 2017-06-15, עמ' 786–794
  254. ^ Carlo Di Pietrantonj, Alessandro Rivetti, Pasquale Marchione, Maria Grazia Debalini, Vittorio Demicheli, Vaccines for measles, mumps, rubella, and varicella in children, Cochrane Database of Systematic Reviews 2021, 2021-11-22 doi: 10.1002/14651858.CD004407.pub5
  255. ^ Environmental risk for autism, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2018-11-05 (ב־American English)
  256. ^ Nuttle, X. et al., Emergence of a Homo sapiens-specific gene family and chromosome 16p11.2 CNV susceptibility, Nature, ‏03/08/2016
  257. ^ Joe Griffin, Michael Fitzgerald, Autistic tendencies: the consequences for our culture, ‏2006
  258. ^ Penny Spikins, How our autistic ancestors played an important role in human evolution, The Conversation, ‏27/03/2017
  259. ^ Penny Spikins, Barry Wright & Derek Hodgson, Are there alternative adaptive strategies to human pro-sociality? The role of collaborative morality in the emergence of personality variation and autistic traits, ‏15/11/2016
  260. ^ 1 2 Bernard J. Crespi, Autism As a Disorder of High Intelligence, Frontiers in Neuroscience 10, 2016-06-30 doi: 10.3389/fnins.2016.00300
  261. ^ Simon Baron-Cohen, The Pattern Seekers: A New Theory of Human Invention, Penguin Books Limited, 2020-11-10, מסת"ב 978-0-241-24219-3. (באנגלית)
  262. ^ 1 2 Penny Spikins, The Stone Age Origins of Autism, InTech, 2013-03-06, מסת"ב 978-953-51-1022-4. (באנגלית)
  263. ^ Daniel Lomelin, An Examination of Autism Spectrum Disorders in Relation to Human Evolution and Life History Theory, Nebraska Anthropologist, 2010-01-01
  264. ^ Jared Edward Reser, Conceptualizing the Autism Spectrum in Terms of Natural Selection and Behavioral Ecology: The Solitary Forager Hypothesis, Evolutionary Psychology 9, 2011-04-01, עמ' 147470491100900 doi: 10.1177/147470491100900209
  265. ^ Autism may have had advantages in humans' hunter-gatherer past, researcher believes, ScienceDaily (באנגלית)
  266. ^ Lonely hunters, Spectrum | Autism Research News, ‏2011-07-08 (ב־American English)
  267. ^ Penny Spikins, Barry Wright, Derek Hodgson, Are there alternative adaptive strategies to human pro-sociality? The role of collaborative morality in the emergence of personality variation and autistic traits, Time and Mind 9, 2016-10, עמ' 289–313 doi: 10.1080/1751696X.2016.1244949
  268. ^ Amr T. M. Saeb, Dhekra Al-Naqeb, The Impact of Evolutionary Driving Forces on Human Complex Diseases: A Population Genetics Approach, Scientifica 2016, 2016, עמ' 1–10 doi: 10.1155/2016/2079704
  269. ^ Mary Lauren Benton, Abin Abraham, Abigail L. LaBella, Patrick Abbot, Antonis Rokas, John A. Capra, The influence of evolutionary history on human health and disease, Nature Reviews Genetics 22, 2021-05, עמ' 269–283 doi: 10.1038/s41576-020-00305-9
  270. ^ Charles Perreault, The Pace of Cultural Evolution, PLoS ONE 7, 2012-09-14, עמ' e45150 doi: 10.1371/journal.pone.0045150
  271. ^ Lucas S. Trindade, Toshiro Aigaki, Alexandre A. Peixoto, Alex Balduino, Ivana B. Mânica da Cruz, Jonathan G. Heddle, A novel classification system for evolutionary aging theories, Frontiers in Genetics 4, 2013 doi: 10.3389/fgene.2013.00025
  272. ^ Ongoing human evolution could explain recent rise in certain disorders, ScienceDaily (באנגלית)
  273. ^ Randolph M. Nesse, Carl T. Bergstrom, Peter T. Ellison, Jeffrey S. Flier, Peter Gluckman, Diddahally R. Govindaraju, Dietrich Niethammer, Gilbert S. Omenn, Robert L. Perlman, Mark D. Schwartz, Mark G. Thomas, Stephen C. Stearns, David Valle, Making evolutionary biology a basic science for medicine, Proceedings of the National Academy of Sciences 107, 2010-01-26, עמ' 1800–1807 doi: 10.1073/pnas.0906224106
  274. ^ Dana G. Smith, Susceptibility to Mental Illness May Have Helped Humans Adapt over the Millennia, Scientific American (באנגלית)
  275. ^ Sara Reardon, Geneticists are starting to unravel evolution's role in mental illness, Nature 551, 2017-11, עמ' 15–16 doi: 10.1038/nature.2017.22914
  276. ^ 1 2 כותבי האתר, "אוטיזם וחיסונים: יותר ממחצית הבריטים הצרפתים והאיטלקים עדיין חושבים שאולי יש קשר", באתר מהאתר "הידען", ‏30.8.2018
  277. ^ 1 2 Jeffrey S. Gerber, Paul A. Offit, Vaccines and Autism: A Tale of Shifting Hypotheses, Clinical Infectious Diseases 48, 2009-02-15, עמ' 456–461 doi: 10.1086/596476
  278. ^ National Health Service(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019) (2004). "MMR: myths and truths". אורכב מ-המקור ב-2008-09-13. נבדק ב-2009-12-26.
  279. ^ 1 2 "אין קשר בין חיסונים לאוטיזם", באתר מהאתר של משרד הבריאות, ‏בין 1998 ל־2020
  280. ^ 1 2 כתבו מתנדבי עמותת מדעת, "חיסונים ואוטיזם – המיתוס והמציאות", באתר מהאתר של עמותת "מדעת"
  281. ^ 1 2 ד"ר ארז גרטי, "19 שנים לפרסום המאמר המפוברק הקושר לכאורה בין חיסונים לאוטיזם", באתר מהאתר של מכון דוידסון למדע, ‏28.2.2017
  282. ^ גלעד דיאמנט, "המדענים השמרנים האלה לא מפסיקים לשנות את דעתם!", באתר מהבלוג "חשיבה חדה", ‏6.9.2012
  283. ^ איתי גל, תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש, באתר ynet, 4/2/10
  284. ^ Peer Reviewed Papers Support Findings - AGE OF AUTISM
  285. ^ Autism and Vaccines Theory, from the U.S. Centers for Disease Control.
  286. ^ Immunization Safety Review: Vaccines and Autism. From the Institute of Medicine of the United States National Academy of Sciences 17/05/2004(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019)
  287. ^ MMR Fact Sheet, from the United Kingdom National Health Service(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019)
  288. ^ Carlo Di Pietrantonj, Alessandro Rivetti, Pasquale Marchione, Maria Grazia Debalini, Vittorio Demicheli, Vaccines for measles, mumps, rubella, and varicella in children, The Cochrane Database of Systematic Reviews 2021, 2021-11-22, עמ' CD004407 doi: 10.1002/14651858.CD004407.pub5
  289. ^ Cochrane Review confirms effectiveness of MMR vaccines, www.cochrane.org (באנגלית)
  290. ^ MMR vaccines: do they work and are they safe?, Evidently Cochrane, ‏2020-06-11 (ב־British English)
  291. ^ Autism and Vaccines: Read the Science, Autism Science Foundation (באנגלית)
  292. ^ Brian Deer (2011). "How the case against the MMR vaccine was fixed".
  293. ^ ד"ר ארז גרטי, המאמר הקטלני, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 בפברואר 2017
  294. ^ Anders Hviid, DrMedSci, Jørgen Vinsløv Hansen, PhD, Morten Frisch, DrMedSci, Mads Melbye, DrMedSci, Measles, Mumps, Rubella Vaccination and AutismFREE, acpjournals, ‏April 16, 2019
  295. ^ World Health Organization, Autism, www.who.int (באנגלית)
  296. ^ Autism Prevalence Higher, According to Data from 11 ADDM Communities, CDC, ‏2016-01-01 (ב־American English)
  297. ^ 1 2 Ginny Russell, Sal Stapley, Tamsin Newlove‐Delgado, Andrew Salmon, Rhianna White, Fiona Warren, Anita Pearson, Tamsin Ford, Time trends in autism diagnosis over 20 years: a UK population‐based cohort study, Journal of Child Psychology and Psychiatry 63, 2022-06, עמ' 674–682 doi: 10.1111/jcpp.13505
  298. ^ 1 2 Eric Fombonne, Epidemiology of Pervasive Developmental Disorders, Pediatric Research 65, 2009-06, עמ' 591–598 doi: 10.1203/PDR.0b013e31819e7203
  299. ^ 1 2 Lorna Wing, David Potter, The epidemiology of autistic spectrum disorders: is the prevalence rising?, Mental Retardation and Developmental Disabilities Research Reviews 8, 2002, עמ' 151–161 doi: 10.1002/mrdd.10029
  300. ^ 1 2 Morton Ann Gernsbacher, Michelle Dawson, H. Hill Goldsmith, Three Reasons Not to Believe in an Autism Epidemic, Current Directions in Psychological Science 14, 2005-04, עמ' 55–58 doi: 10.1111/j.0963-7214.2005.00334.x
  301. ^ Ginny Russell, Sal Stapley, Tamsin Newlove‐Delgado, Andrew Salmon, Rhianna White, Fiona Warren, Anita Pearson, Tamsin Ford, Time trends in autism diagnosis over 20 years: a UK population‐based cohort study, Journal of Child Psychology and Psychiatry 63, 2022-06, עמ' 674–682 doi: 10.1111/jcpp.13505
  302. ^ Eric Fombonne, Epidemiology of Pervasive Developmental Disorders, Pediatric Research 65, 2009-06, עמ' 591–598 doi: 10.1203/PDR.0b013e31819e7203
  303. ^ M. Rutter, Incidence of autism spectrum disorders: Changes over time and their meaning*: Incidence of ASD, Acta Paediatrica 94, 2007-01-02, עמ' 2–15 doi: 10.1111/j.1651-2227.2005.tb01779.x
  304. ^ Michael Szpir, Tracing the Origins of Autism: A Spectrum of New Studies, Environmental Health Perspectives 114, 2006-07 doi: 10.1289/ehp.114-a412
  305. ^ Luke E. Taylor, Amy L. Swerdfeger, Guy D. Eslick, Vaccines are not associated with autism: An evidence-based meta-analysis of case-control and cohort studies, Vaccine 32, 2014-06, עמ' 3623–3629 doi: 10.1016/j.vaccine.2014.04.085
  306. ^ Kiah Bertoglio, Robert L. Hendren, New Developments in Autism, Psychiatric Clinics of North America 32, 2009-03, עמ' 1–14 doi: 10.1016/j.psc.2008.10.004
  307. ^ Matthew J. Maenner, Kelly A. Shaw, Jon Baio, EdS1, Anita Washington, Mary Patrick, Monica DiRienzo, Deborah L. Christensen, Lisa D. Wiggins, Sydney Pettygrove, Jennifer G. Andrews, Maya Lopez, Allison Hudson, Thaer Baroud, Yvette Schwenk, Tiffany White, Cordelia Robinson Rosenberg, Li-Ching Lee, Rebecca A Harrington, Margaret Huston, Amy Hewitt, PhD-7, Amy Esler, Jennifer Hall-Lande, Jenny N. Poynter, Libby Hallas-Muchow, John N. Constantino, Robert T. Fitzgerald, Walter Zahorodny, Josephine Shenouda, Julie L. Daniels, Zachary Warren, Alison Vehorn, Angelica Salinas, Maureen S. Durkin, Patricia M. Dietz, Prevalence of Autism Spectrum Disorder Among Children Aged 8 Years — Autism and Developmental Disabilities Monitoring Network, 11 Sites, United States, 2016, MMWR. Surveillance Summaries 69, 2020-03-27, עמ' 1–12 doi: 10.15585/mmwr.ss6904a1
  308. ^ Craig J. Newschaffer, Lisa A. Croen, Julie Daniels, Ellen Giarelli, Judith K. Grether, Susan E. Levy, David S. Mandell, Lisa A. Miller, Jennifer Pinto-Martin, Judy Reaven, Ann M. Reynolds, Catherine E. Rice, Diana Schendel, Gayle C. Windham, The Epidemiology of Autism Spectrum Disorders, Annual Review of Public Health 28, 2007-04-01, עמ' 235–258 doi: 10.1146/annurev.publhealth.28.021406.144007
  309. ^ Elias Tsakanikos, Lisa Underwood, Eugenia Kravariti, Nick Bouras, Jane McCarthy, Gender differences in co-morbid psychopathology and clinical management in adults with autism spectrum disorders, Research in Autism Spectrum Disorders 5, 2011-04, עמ' 803–808 doi: 10.1016/j.rasd.2010.09.009
  310. ^ Piecing Together the Mystery: A look at the portrayal of autism in the 1940s, 1970s, and today. – Educ 300: Education Reform, Past and Present (ב־American English)
  311. ^ Autism and Developmental Disabilities Monitoring Network Surveillance Year 2008 Principal Investigators, Centers for Disease Control and Prevention, Prevalence of autism spectrum disorders--Autism and Developmental Disabilities Monitoring Network, 14 sites, United States, 2008, Morbidity and Mortality Weekly Report. Surveillance Summaries (Washington, D.C.: 2002) 61, 2012-03-30, עמ' 1–19
  312. ^ האם יש יותר אוטיסטים והאם אוטיזם הוא מחלה נוירולוגית?, כתב העת הרפואי MEDICINE בנושא נוירולוגיה, עמ' 44–49, גיליון 11, 2009
  313. ^ 1 2 Cynthia Nevison, Mark Blaxill, Walter Zahorodny, California Autism Prevalence Trends from 1931 to 2014 and Comparison to National ASD Data from IDEA and ADDM, Journal of Autism and Developmental Disorders 48, 2018-12, עמ' 4103–4117 doi: 10.1007/s10803-018-3670-2
  314. ^ Selma Idring, Dheeraj Rai, Henrik Dal, Christina Dalman, Harald Sturm, Eric Zander, Brian K. Lee, Eva Serlachius, Cecilia Magnusson, Autism Spectrum Disorders in the Stockholm Youth Cohort: Design, Prevalence and Validity, PLoS ONE 7, 2012-07-20, עמ' e41280 doi: 10.1371/journal.pone.0041280
  315. ^ The history of autism, www.autism.org.uk (באנגלית)
  316. ^ Mayada Elsabbagh, Gauri Divan, Yun-Joo Koh, Young Shin Kim, Shuaib Kauchali, Carlos Marcín, Cecilia Montiel-Nava, Vikram Patel, Cristiane S. Paula, Chongying Wang, Mohammad Taghi Yasamy, Eric Fombonne, Global Prevalence of Autism and Other Pervasive Developmental Disorders: Global epidemiology of autism, Autism Research 5, 2012-06, עמ' 160–179 doi: 10.1002/aur.239
  317. ^ Autism spectrum disorders מאת Chantal Sicile-Kira
  318. ^ CDC, Autism and Developmental Disabilities Monitoring (ADDM) Network, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2023-03-23 (ב־American English)
  319. ^ אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, אחד מכל 48 בנים מאובחן: שיעור המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדל ב־170% בעשור, באתר הארץ, 22 ביולי 2019
  320. ^ ענבר טויזר, תוך עשור: זינוק של 169% באבחון ילדים אוטיסטים, באתר ynet, 22 ביולי 2019
  321. ^ ענת יודפת, אבחון יתר של אוטיזם בישראל – גורמים ומשמעויות, באתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
  322. ^ משרד הבריאות, מדינת ישראל, אבחון אוטיזם
  323. ^ therpathways, Who is Qualified to Diagnose Autism, Therapeutic Pathways, ‏2021-03-09 (ב־American English)
  324. ^ בטיפולנט | תסמונת הקשת האוטיסטית (אוטיזם), באתר בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
  325. ^ CDC, Diagnostic Criteria | Autism Spectrum Disorder (ASD) | NCBDDD | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2022-11-02 (ב־American English)
  326. ^ https://www.facebook.com/verywell, Making Sense of the Three Levels of Autism, Verywell Health (באנגלית)
  327. ^ The 3 Levels of Autism – Diagnosing Autism, The Place for Children with Autism (ב־American English)
  328. ^ Levels of autism: Symptoms and criteria, www.medicalnewstoday.com, ‏2020-06-01 (באנגלית)
  329. ^ The 3 Levels of Autism: Symptoms and Support Needs, Psych Central, ‏2019-11-16 (באנגלית)
  330. ^ 1 2 https://www.facebook.com/verywell, Are High- and Low-Functioning Autism Meaningful Descriptions?, Verywell Health (באנגלית)
  331. ^ בטיפולנט | אוטיזם בתפקוד גבוה (אספרגר), באתר בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
  332. ^ High-Functioning Autism Symptoms (and Controversy), Psych Central, ‏2021-11-23 (באנגלית)
  333. ^ Rachel Elkin, Higher or Lower? Why using functional labels to describe autism is problematic – Psychiatry-UK (ב־British English)
  334. ^ Large study supports discarding the term ‘high-functioning autism’, Spectrum | Autism Research News, ‏2019-07-03 (ב־American English)
  335. ^ The ROYGBV of Autism: Replacing High or Low Functioning, www.intercaretherapy.com (באנגלית)
  336. ^ 1 2 David O. Black, Gregory L. Wallace, Jennifer L. Sokoloff, Lauren Kenworthy, Brief Report: IQ Split Predicts Social Symptoms and Communication Abilities in High-Functioning Children with Autism Spectrum Disorders, Journal of Autism and Developmental Disorders 39, 2009-11, עמ' 1613–1619 doi: 10.1007/s10803-009-0795-3
  337. ^ 1 2 3 IQ scores not a good measure of function in autism, Spectrum | Autism Research News, ‏2011-01-06 (ב־American English)
  338. ^ Miriam Liss, Brian Harel, Deborah Fein, Doris Allen, Michelle Dunn, Carl Feinstein, Robin Morris, Lynn Waterhouse, Isabel Rapin, Predictors and correlates of adaptive functioning in children with developmental disorders, Journal of Autism and Developmental Disorders 31, 2001, עמ' 219–230 doi: 10.1023/A:1010707417274
  339. ^ Kristina Denisova, Zhichun Lin, The importance of low IQ to early diagnosis of autism, Autism Research 16, 2023-01, עמ' 122–142 doi: 10.1002/aur.2842
  340. ^ Nicole Wolff, Sanna Stroth, Inge Kamp-Becker, Stefan Roepke, Veit Roessner, Autism Spectrum Disorder and IQ – A Complex Interplay, Frontiers in Psychiatry 13, 2022-04-18 doi: 10.3389/fpsyt.2022.856084
  341. ^ Eve Kutchman, Managing ADHD, Autism, Learning Disabilities, and Concussion in School, coursera
  342. ^ שחר סמוחה, "הורים על הספקטרום: מה עובר על הורים שמגלים באמצע החיים שהילד אוטיסט וגם הם בעצם על הרצף", באתר מהאתר "גלובס", ‏24.8.2019
  343. ^ רותי שילוני, "בעקבות אבחון הילדים: ההורים גילו אוטיזם", באתר מהאתר "מאקו", ‏10.5.2014
  344. ^ כותבי האתר psychology-tools, "Autism Spectrum Quotient", מהאתר Psychology-tools
  345. ^ Simon Baron-Cohen, Sally Wheelwright, Richard Skinner, Joanne Martin, and Emma Clubley, [http://docs.autismresearchcentre.com/papers/2001_BCetal_AQ.pdf The Autism-Spectrum Quotient (AQ): Evidence from Asperger Syndrome/High-Functioning Autism, Males and Females, Scientists and Mathematicians], Journal of Autism and Developmental Disorders, 2001 doi: 10.1023/A:1005653411471
  346. ^ ד"ר איתי גל, פריצת דרך: חוקרים הצליחו לזהות אוטיזם ב-MRI, באתר ynet, 3 בדצמבר 2014
  347. ^ T.A.M. McDonald, Autism Identity and the “Lost Generation”: Structural Validation of the Autism Spectrum Identity Scale and Comparison of Diagnosed and Self-Diagnosed Adults on the Autism Spectrum, Autism in Adulthood 2, 2020-03-01, עמ' 13–23 doi: 10.1089/aut.2019.0069
  348. ^ 1 2 3 Self-Diagnosed Autism: What Is It + Is It Safe?, www.crossrivertherapy.com
  349. ^ Yolande Loftus, BA LLB, Self-Diagnosed Autism: A Valid Diagnosis?, Autism Parenting Magazine, ‏2022-06-23 (ב־American English)
  350. ^ 1 2 Am I Autistic? A Guide to Diagnosis for Adults, Autism Awareness, ‏2020-06-29 (ב־American English)
  351. ^ Terri Hopkinson, Reasons Autism Self-diagnosis is Valid — Autism Q & A, Autistic Adults, AutismBC, ‏2022-11-03 (ב־American English)
  352. ^ University of Washington, Self-Diagnosis-Friendly Resources and Communities
  353. ^ Autism Misdiagnosis: What Is Autism Often Misdiagnosed As?, Psych Central, ‏2022-04-29 (באנגלית)
  354. ^ 1 2 3 4 שגית בלומרוזן-סלע, הדור האבוד של האספרגר, רסלינג, 2021, פרק אבחנות מבדלות ואבחנות נלוות אפשריות
  355. ^ Shannon Des Roches Rosa, Adult Misdiagnosis: The Default Path to an Autistic Identity, THINKING PERSON'S GUIDE TO AUTISM, ‏2022-10-15 (ב־American English)
  356. ^ Camilla Rinaldi, Margherita Attanasio, Marco Valenti, Monica Mazza, Roberto Keller, Autism spectrum disorder and personality disorders: Comorbidity and differential diagnosis, World Journal of Psychiatry 11, 2021-12-19, עמ' 1366–1386 doi: 10.5498/wjp.v11.i12.1366
  357. ^ Heather Davis, Ph D, BCBA, LBA, Adult Autism Center Clinical Director, Autism and Women | Adult Autism Center, Adult Autism Center of Lifetime Learning, ‏2021-02-18 (ב־American English)
  358. ^ שגית בלומרוזן-סלע, תת-האבחון של תסמונת אספרגר בקרב מבוגרים בכלל ונשים בפרט, באתר פסיכולוגיה עברית
  359. ^ Liliana Dell’Osso, Barbara Carpita, What misdiagnoses do women with autism spectrum disorder receive in the DSM-5?, CNS Spectrums, 2022-02-02, עמ' 1–2 doi: 10.1017/S1092852922000037
  360. ^ Julie Cumin, Sandra Pelaez, Laurent Mottron, Positive and differential diagnosis of autism in verbal women of typical intelligence: A Delphi study, Autism: The International Journal of Research and Practice 26, 2022-07, עמ' 1153–1164 doi: 10.1177/13623613211042719
  361. ^ Maia Szalavitz, Autism—It's Different in Girls, Scientific American, 2016
  362. ^ Regina Taurines, Christina Schwenck, Eva Westerwald, Michael Sachse, Michael Siniatchkin, Christine Freitag, ADHD and autism: differential diagnosis or overlapping traits? A selective review, ADHD Attention Deficit and Hyperactivity Disorders 4, 2012-09, עמ' 115–139 doi: 10.1007/s12402-012-0086-2
  363. ^ Eva Bühler, Christian Bachmann, Hannah Goyert, Monika Heinzel-Gutenbrunner, Inge Kamp-Becker, Differential Diagnosis of Autism Spectrum Disorder and Attention Deficit Hyperactivity Disorder by Means of Inhibitory Control and ‘Theory of Mind’, Journal of Autism and Developmental Disorders 41, 2011-12, עמ' 1718–1726 doi: 10.1007/s10803-011-1205-1
  364. ^ Nanda Rommelse, Janne Visser, Catharina Hartman, Differentiating between ADHD and ASD in childhood: some directions for practitioners, European Child & Adolescent Psychiatry 27, 2018-06, עמ' 679–681 doi: 10.1007/s00787-018-1165-5
  365. ^ Alta Loma, BPD vs. Autism | Know the Difference, Alta Loma, ‏2023-02-13 (ב־American English)
  366. ^ BPD vs Autism: How to Spot the Difference [GRAPHIC], Insights of a Neurodivergent Clinician (ב־American English)
  367. ^ Crystal I. Lee, Is It BPD Or Autism? Thoughts From An Autism Specialist, LA Concierge Psychologist, ‏2022-04-04 (ב־American English)
  368. ^ Autistic Burnout vs Depression: How to Tell the Difference, Insights of a Neurodivergent Clinician (ב־American English)
  369. ^ The difference between autistic burnout and depression, Student Life (ב־British English)
  370. ^ Tara Chandrasekhar, Linmarie Sikich, Challenges in the diagnosis and treatment of depression in autism spectrum disorders across the lifespan, Dialogues in Clinical Neuroscience 17, 2015-6, עמ' 219–227
  371. ^ Depression vs Burnout in Autism - How To Tell The Difference | Patrons Choice, נבדק ב-2023-03-30
  372. ^ Depression, www.autism.org.uk (באנגלית)
  373. ^ W. Gadelkarim, S. Shahper, J. Reid, M. Wikramanayake, S. Kaur, S. Kolli, N. Fineberg, S. Osman, Obsessive compulsive Personality Disorder and Autism Spectrum Disorder Traits in the Obsessive-compulsive Disorder Clinic, European Psychiatry 41, 2017-04, עמ' S135–S136 doi: 10.1016/j.eurpsy.2017.01.1959
  374. ^ A. Abd Elgawad, A. Elbatrawy, E. Shorub, M. Ramadan, H. Elkhatib, Autistic traits and obsessive-compulsive personality traits in OCD patients, Middle East Current Psychiatry, Ain Shams University 29, 2022, עמ' 45 doi: 10.1186/s43045-022-00213-0
  375. ^ W. Gadelkarim, S. Shahper, J. Reid, M. Wikramanayake, S. Kaur, S. Kolli, S. Osman, N. A. Fineberg, Overlap of obsessive-compulsive personality disorder and autism spectrum disorder traits among OCD outpatients: an exploratory study, International Journal of Psychiatry in Clinical Practice 23, 2019-11, עמ' 297–306 doi: 10.1080/13651501.2019.1638939
  376. ^ What Autism Is Not, MentalHelp.net, ‏2019-03-25
  377. ^ Sally M. Walker, Secrets of a Civil War submarine : solving the mysteries of the H.L. Hunley, Minneapolis: Carolrhoda Books, 2005, מסת"ב 1-57505-830-8
  378. ^ Buket Ünver, Özgür Öner, Pınar Yurtbaşı, [Differential diagnosis between Schizotypal Personality Disorder and Autism Spectrum Disorders: a case report], Turk Psikiyatri Dergisi = Turkish Journal of Psychiatry 26, 2015, עמ' 65–70
  379. ^ Schizoid Personality Disorder vs. Autism: Symptom Overlap?, Psych Central, ‏2022-06-29 (באנגלית)
  380. ^ M. A. Hansman-Wijnands, J. W. Hummelen, [Differential diagnosis of psychopathy and autism spectrum disorders in adults. Empathic deficit as a core symptom], Tijdschrift Voor Psychiatrie 48, 2006, עמ' 627–636
  381. ^ M A Hansman-Wijnands, Jacobus Hummelen, Differential diagnosis of psychopathy and autism spectrum disorders in adults. Empathic deficit as a core symptom, ResearchGate, 2006
  382. ^ 1 2 Sula Wolff, The history of autism, European Child & Adolescent Psychiatry 13, 2004-08 doi: 10.1007/s00787-004-0363-5
  383. ^ Penny Spikins, How our autistic ancestors played an important role in human evolution, The Conversation (באנגלית)
  384. ^ Sapiens, What Role Did Autism Play in Human Evolution?, SAPIENS, ‏2017-05-09 (ב־American English)
  385. ^ "Genetic risk of autism spectrum disorder linked to evolutionary brain benefit". YaleNews (באנגלית). 2017-02-27. נבדק ב-2023-04-02.
  386. ^ Roland Kuhn, Charles H. Cahn, Eugen Bleuler’s Concepts of Psychopathology, History of Psychiatry 15, 2004-09, עמ' 361–366 doi: 10.1177/0957154X04044603
  387. ^ Ssucharewa, G.G. "Die schizoiden Psychopathien im Kindesalter" (PDF) (בגרמנית). נבדק ב-2 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  388. ^ 1 2 Irina Manouilenko, Susanne Bejerot, Sukhareva—Prior to Asperger and Kanner, Nordic Journal of Psychiatry 69, 2015-08-18, עמ' 1761–1764 doi: 10.3109/08039488.2015.1005022
  389. ^ How history forgot the woman who defined autism, Spectrum | Autism Research News, ‏2018-11-07 (ב־American English)
  390. ^ S. Wolff, [http://link.springer.com/10.1007/BF00571671 The first account of the syndrome Asperger described?: Translation of a paper entitled ?Die schizoiden Psychopathien im Kindesalter by Dr. G. E. Ssucharewa; scientific assistant, which appeared in 1926 in the Monatsschrift f�r Psychiatrie und Neurologie 60:235?261], European Child & Adolescent Psychiatry 5, 1996-09, עמ' 119–132 doi: 10.1007/BF00571671
  391. ^ Annio Posar, Paola Visconti, Tribute to Grunya Efimovna Sukhareva, the woman who first described infantile autism, Journal of Pediatric Neurosciences 12, 2017, עמ' 300 doi: 10.4103/jpn.JPN_46_17
  392. ^ Simon Baron-Cohen, Leo Kanner, Hans Asperger, and the discovery of autism, The Lancet 386, 2015-10-03, עמ' 1329–1330 doi: 10.1016/S0140-6736(15)00337-2
  393. ^ Herwig Czech, Hans Asperger, National Socialism, and “race hygiene” in Nazi-era Vienna, Molecular Autism 9, 2018-12, עמ' 29 doi: 10.1186/s13229-018-0208-6
  394. ^ Elon Green, Rewriting The History of Autism, The Atlantic, ‏2015-08-17 (באנגלית)
  395. ^ Das psychisch abnorme Kind, Hans Asperger, WIENER KLINISCHE WOCHENSCHRIFT, 1938
  396. ^ A brief summary of Hans Asperger’s 1938 “Psychically abnormal child” | Stuart Neilson (ב־American English)
  397. ^ Hans Asperger, Die „Autistischen Psychopathen” im Kindesalter, Archiv für Psychiatrie und Nervenkrankheiten 117, 1944-06, עמ' 76–136 doi: 10.1007/BF01837709
  398. ^ Irina Manouilenko, Susanne Bejerot, Sukhareva—Prior to Asperger and Kanner, Nordic Journal of Psychiatry 69, 2015-08-18, עמ' 1761–1764 doi: 10.3109/08039488.2015.1005022
  399. ^ Christopher Gillberg, Lorna Wing OBE, MD, FRCPsych: Formerly psychiatrist and physician, Social Psychiatry Unit, Institute of Psychiatry, King's College London, co-founder of the UK National Autistic Society, BJPsych Bulletin 39, 2015-02, עמ' 52–53 doi: 10.1192/pb.bp.114.048900
  400. ^ Kanner, L., Autistic disturbances of affective contact, APA PsycNet, ‏1943 (באנגלית)
  401. ^ "Autistic Disturbances of Affective Contact" (1943), by Leo Kanner | The Embryo Project Encyclopedia, embryo.asu.edu
  402. ^ 1 2 Nicole E. Rosen, Catherine Lord, Fred R. Volkmar, The Diagnosis of Autism: From Kanner to DSM-III to DSM-5 and Beyond, Journal of Autism and Developmental Disorders 51, 2021-12, עמ' 4253–4270 doi: 10.1007/s10803-021-04904-1
  403. ^ Noah J. Sasson, Amy E. Pinkham, Kimberly L. H. Carpenter, Aysenil Belger, The benefit of directly comparing autism and schizophrenia for revealing mechanisms of social cognitive impairment, Journal of Neurodevelopmental Disorders 3, 2011-06, עמ' 87–100 doi: 10.1007/s11689-010-9068-x
  404. ^ Schizophrenia or Autism: A brief history of schizophrenia and autism and how to spot the difference, Insights of a Neurodivergent Clinician (ב־American English)
  405. ^ Leo Kanner’s 1943 paper on autism, Spectrum | Autism Research News, ‏2007-12-07 (ב־American English)
  406. ^ Autism in the DSM – The Autism History Project, blogs.uoregon.edu
  407. ^ The evolution of ‘autism’ as a diagnosis, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2018-05-09 (ב־American English)
  408. ^ 1 2 Leo Kanner, Problems of nosology and psychodynamics of early infantile autism., American Journal of Orthopsychiatry 19, 1949-07, עמ' 416–426 doi: 10.1111/j.1939-0025.1949.tb05441.x
  409. ^ Early Infantile Autism and the Refrigerator Mother Theory (1943-1970) | The Embryo Project Encyclopedia, embryo.asu.edu
  410. ^ ונטורה, גיל (2007-12-12). ""אני מודה - לפעמים, גם פסיכולוגים אומרים שטויות"". Ynet. נבדק ב-2023-05-12.
  411. ^ "Bad Parenting" Does Not Cause Autism, Verywell Health (באנגלית)
  412. ^ James Harris, Leo Kanner and autism: a 75-year perspective, International Review of Psychiatry 30, 2018-01-02, עמ' 3–17 doi: 10.1080/09540261.2018.1455646
  413. ^ Times, Special to the New York (1981-02-08). "Charles B. Ferster, 58; Psychology Researcher". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-05-12.
  414. ^ Applied Behavior Analysis – The Autism History Project, blogs.uoregon.edu
  415. ^ History Of ABA Therapy & Who Invented It?, www.crossrivertherapy.com
  416. ^ Lauretta Bender, 1897-1987 – The Autism History Project, blogs.uoregon.edu
  417. ^ Lauretta Bender, “The Autistic Child,” 1960 – The Autism History Project, blogs.uoregon.edu
  418. ^ Gloria Faretra, Lauretta bender on autism: A review, Child Psychiatry & Human Development 10, 1979-12, עמ' 118–129 doi: 10.1007/BF01433504
  419. ^ L. D. Ryan, R. Roskoski, Selective release of newly synthesised and newly captured GABA from synaptosomes by potassium depolarisation, Nature 258, 1975-11-20, עמ' 254–256 doi: 10.1038/258254a0
  420. ^ Melanie Glock, Bernard Rimland’s "Infantile Autism": The book that changed autism, Autism Research Institute, ‏2014-03-13 (ב־American English)
  421. ^ Bernard Rimland, Infantile autism : the syndrome and its implications for a neural theory of behavior by Bernard Rimland, Ph.D., London ; Philadelphia : Jessica Kingsley Publishers, 2015, מסת"ב 978-1-84905-789-9
  422. ^ 1 2 Thomas H. Maugh II, Bernard Rimland, 78; author was the father of modern autism research, Los Angeles Times, ‏2006-11-26 (ב־American English)
  423. ^ "ASA Founder, Pioneer in autism research, support, to be honored by community he founded". US Newswire. Washington. 22 בנובמבר 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  424. ^ behavioranalysishistory / Ferster, Charles, behavioranalysishistory.pbworks.com
  425. ^ John Borrero, About This Journal, Journal of Applied Behavior Analysis, University of Maryland, Baltimore County doi: 10.1002/(issn)1938-3703.
  426. ^ Presence, ABA Therapy for Autism: Why is it so Popular and Controversial?, Presence, ‏2019-01-01 (ב־American English)
  427. ^ ABA: Inside the controversy surrounding the most popular therapy on autistic children in Ontario, The Pointer (באנגלית)
  428. ^ Michael Rutter, Genetic Studies of Autism: From the 1970s into the Millennium, Journal of Abnormal Child Psychology 28, 2000-02-01, עמ' 3–14 doi: 10.1023/A:1005113900068
  429. ^ R. DeLong, C. Nohria, Psychiatric family history and neurological disease in autistic spectrum disorders, Developmental Medicine and Child Neurology 36, 1994-05, עמ' 441–448
  430. ^ Gerhard Bosch, Infantile autism; a clinical and phenomenological-anthropological investigation taking language as the guide, Berlin, New York, Springer-Verlag, 1970. (בengger)
  431. ^ Carolyn Cole, What is Asperger’s Syndrome, Guiding Pathways, ‏2018-01-24 (ב־Australian English)
  432. ^ The history of autism, www.autism.org.uk (באנגלית)
  433. ^ Lorna Wing, Judith Gould, Severe impairments of social interaction and associated abnormalities in children: Epidemiology and classification, Journal of Autism and Developmental Disorders 9, 1979-03, עמ' 11–29 doi: 10.1007/BF01531288
  434. ^ 1 2 Lynn Waterhouse, Lorna Wing, Robert Spitzer, Bryna Siegel, Pervasive developmental disorders: From DSM-III to DSM-III-R, Journal of Autism and Developmental Disorders 22, 1992-12, עמ' 525–549 doi: 10.1007/BF01046326
  435. ^ Lorna Wing, Asperger's syndrome: a clinical account, Psychological Medicine 11, 1981-02, עמ' 115–129 doi: 10.1017/S0033291700053332
  436. ^ Simon Baron-Cohen, Ami Klin, What’s so special about Asperger Syndrome?, Brain and Cognition 61, 2006-06, עמ' 1–4 doi: 10.1016/j.bandc.2006.02.002
  437. ^ Mnookin, Seth (2018-06-18). "Was Autism a Nazi Invention?". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-05-26.
  438. ^ Volkmar F.R., Bregman J., Cohen D.J., Cicchetti D.V, DSM-III and DSM-III-R diagnoses of autism, American Journal of Psychiatry 145, 1988-11, עמ' 1404–1408 doi: 10.1176/ajp.145.11.1404
  439. ^ Recent UCLA grad helped Wikipedia set the record straight on ‘Rain Man’ and autism, UCLA (ב־American English)
  440. ^ McCarthy, Jay (2018-12-13). "Rain Man at 30: damaging stereotype or 'the best thing that happened to autism'?". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-05-27.
  441. ^ Knights, Karl (2018-12-17). "Rain Man made autistic people visible. But it also entrenched a myth". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-05-27.
  442. ^ Patricia Henderson, 'Rain Man': 30 Years of Misrepresenting Autism, MovieBabble, ‏2018-12-18 (ב־American English)
  443. ^ Giacomo Rizzolatti, Maddalena Fabbri-Destro, Mirror neurons: from discovery to autism, Experimental Brain Research 200, 2010-01, עמ' 223–237 doi: 10.1007/s00221-009-2002-3
  444. ^ Vittorio Gallese, Luciano Fadiga, Leonardo Fogassi, Giacomo Rizzolatti, Action recognition in the premotor cortex, Brain 119, 1996, עמ' 593–609 doi: 10.1093/brain/119.2.593
  445. ^ Mirella Dapretto, Mari S Davies, Jennifer H Pfeifer, Ashley A Scott, Marian Sigman, Susan Y Bookheimer, Marco Iacoboni, Understanding emotions in others: mirror neuron dysfunction in children with autism spectrum disorders, Nature Neuroscience 9, 2006-01, עמ' 28–30 doi: 10.1038/nn1611
  446. ^ Ilan Dinstein, Cibu Thomas, Marlene Behrmann, David J. Heeger, A mirror up to nature, Current Biology 18, 2008-01, עמ' R13–R18 doi: 10.1016/j.cub.2007.11.004
  447. ^ Andrew Solomon, The New Wave of Autism Rights Activists -- New York Magazine - Nymag, New York Magazine, ‏2008-05-23 (ב־American English)
  448. ^ History of ANI, www.autreat.com
  449. ^ Jim Sinclair, Don't Mourn for Us, Autism Network International newsletter 1, 1993
  450. ^ 1 2 American Psychiatric Association, DSM-5 Autism Spectrum Disorder Fact Sheet, psychiatry.org, ‏2013
  451. ^ DSM-IV – Diagnostic Classifications, Autism Society of Southern Arizona (ב־American English)
  452. ^ Ace Panol, Diagnostic Criteria for Autism Spectrum Disorder, The Autism Community in Action, ‏2020-06-05 (ב־American English)
  453. ^ DSM IV Criteria for Asperger's Disorder*, www.kennedykrieger.org (באנגלית)
  454. ^ American Psychiatric Association, DSM-IV Diagnostic Criteria for Asperger's Disorder, Psychiatric News 41, 2006-10-06, עמ' 21–21 doi: 10.1176/pn.41.19.0021a
  455. ^ Seyed Alireza Hosseini, Mohammed Molla, Asperger Syndrome, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2023
  456. ^ Temple Grandin, How People with Autism Think, Boston, MA: Springer US, 1995, עמ' 137–156, מסת"ב 978-1-4899-1288-6. (באנגלית)
  457. ^ firespringInt, Temple Grandin: Inside ASD, Autism Research Institute (ב־American English)
  458. ^ Manoush Zomorodi, Katie Monteleone, Sanaz Meshkinpour, How do different thinkers interpret the world?, NPR TED, ‏March 17, 2023
  459. ^ Timeline – The Autism History Project, blogs.uoregon.edu
  460. ^ Judy Singer, Odd People In: The Birth of Community amongst people on the Autistic Spectrum. A personal exploration based on neurological diversity
  461. ^ Kathy Leadbitter, Karen Leneh Buckle, Ceri Ellis, Martijn Dekker, Autistic Self-Advocacy and the Neurodiversity Movement: Implications for Autism Early Intervention Research and Practice, Frontiers in Psychology 12, 2021-04-12 doi: 10.3389/fpsyg.2021.635690
  462. ^ Gen Ishikawa, Kayo Ichihashi, [Autistic psychopathy or pervasive developmental disorder: how has Asperger's syndrome changed in the past sixty years?], Nihon Rinsho. Japanese Journal of Clinical Medicine 65, 2007-03, עמ' 409–418
  463. ^ autistic adults, www.autism.org.uk (באנגלית)
  464. ^ A Brief History of Pathological Demand Avoidance, www.autismawareness.com.au
  465. ^ Autism East Midlands - The Elizabeth Newson Centre, www.autism.org.uk (באנגלית)
  466. ^ Autism with PDA profile, Help for Psychology (ב־British English)
  467. ^ PDAadmin, PDA… the story so far, PDA Society Resources (ב־British English)
  468. ^ United Nations, World Autism Awareness Day - background, United Nations (באנגלית)
  469. ^ National Day Calendar, WORLD AUTISM AWARENESS DAY - April 2, National Day Calendar, ‏2023-04-02 (ב־American English)
  470. ^ World Autism Awareness Day, Autism Speaks (באנגלית)
  471. ^ Is the world ready for an Asperger's sitcom? - By Paul Collins - Slate Magazine, web.archive.org, ‏2009-02-10
  472. ^ Kathy Lyford, ‘Big Bang Theory’: Jim Parsons — ‘Everybody has a little Sheldon in them’, ‏13 בנובמבר 2008
  473. ^ Jeffrey P. Baker, Autism at 70 — Redrawing the Boundaries, New England Journal of Medicine 369, 2013-09-19, עמ' 1089–1091 doi: 10.1056/NEJMp1306380
  474. ^ The Good Doctor, 2017-09-25, נבדק ב-2023-05-26
  475. ^ Iati, Marisa (2023-05-14). "'The Good Doctor' memes go viral, reigniting debate about autism portrayal". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2023-05-26.
  476. ^ Bever, Lindsey (2019-09-20). "How a 'Sesame Street' Muppet became embroiled in a controversy over autism". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2023-05-26.
  477. ^ Meet Julia: Sesame Street's First Muppet on the Autism Spectrum » Victoria University, vicu.utoronto.ca (ב־Canadian English)
  478. ^ Celeste Biever, Web removes social barriers for those with autism, New Scientist 2610, 2007-06
  479. ^ Chloe Silverman, Fieldwork on Another Planet: Social Science Perspectives on the Autism Spectrum, BioSocieties 3, 2008-09, עמ' 325–341 doi: 10.1017/S1745855208006236
  480. ^ 1 2 https://www.facebook.com/verywell, 5 Controversies in the Autism Community, Verywell Health (באנגלית)
  481. ^ Sula Wolff, The history of autism, European Child & Adolescent Psychiatry 13, 2004-08 doi: 10.1007/s00787-004-0363-5
  482. ^ Patrick Chambres, Catherine Auxiette, Carole Vansingle, Sandrine Gil, Adult Attitudes Toward Behaviors of a Six-year-old Boy with Autism, Journal of Autism and Developmental Disorders 38, 2008-08, עמ' 1320–1327 doi: 10.1007/s10803-007-0519-5
  483. ^ Amanda D. Heidgerken, Gary Geffken, Avani Modi, Laura Frakey, A Survey of Autism Knowledge in a Health Care Setting, Journal of Autism and Developmental Disorders 35, 2005-06, עמ' 323–330 doi: 10.1007/s10803-005-3298-x
  484. ^ Melanie Glock, Defining Degrees of Autism: The Controversy and a Suggested Solution, Autism Research Institute, ‏2022-06-09 (ב־American English)
  485. ^ Mind the gap: What is missing in the autism research agenda?, University of Birmingham (ב־British English)
  486. ^ Autism Controversies, Autism Spectrum Explained (באנגלית)
  487. ^ Bonnie Evans, The first autism controversies, Manchester University Press, 2017. (באנגלית)
  488. ^ 1 2 3 4 What are the treatments for autism?, National Institute of Child Health and Human Development, ‏19 באפריל 2021 (באנגלית)
  489. ^ Early Intervention for Autism, National Institute of Child Health and Human Development, ‏19 באפריל 2021 (באנגלית)
  490. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 CDC, Treatment and Intervention Services for Autism Spectrum Disorder, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2022-03-09 (ב־American English)
  491. ^ 1 2 ח"כ מאיר כהן, מר מנחם וגשל, גב' גלית גבע, ד"ר הראל גורן, "דין וחשבון, הצוות הבין-משרדי לאסדרת הטיפול באוכלוסיית האנשים עם אוטיזם", באתר מהאתר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. המידע הרלוונטי בעמוד 28, ‏23.6.2013
  492. ^ Micheal Sandbank, Kristen Bottema-Beutel, Shannon Crowley, Margaret Cassidy, Kacie Dunham, Jacob I. Feldman, Jenna Crank, Susanne A. Albarran, Sweeya Raj, Prachy Mahbub, Tiffany G. Woynaroski, Project AIM: Autism intervention meta-analysis for studies of young children., Psychological Bulletin 146, 2020-01, עמ' 1–29 doi: 10.1037/bul0000215
  493. ^ Behavioral Management Therapy for Autism, National Institute of Child Health and Human Development, ‏19 באפריל 2021 (באנגלית)
  494. ^ Sandoval-Norton, A.H., Shkedy, G. & Shkedy, D., Long-term ABA Therapy Is Abusive: A Response to Gorycki, Ruppel, and Zane, https://link.springer.com/, ‏2021
  495. ^ Aileen Herlinda Sandoval-Norton & Gary Shkedy, How much compliance is too much compliance: Is long-term ABA therapy abuse?, /www.tandfonline.com, ‏03 May 2019
  496. ^ C.L. Lynch, Invisible Abuse: ABA and the things only autistic people can see, https://neuroclastic.com/, ‏March 28, 2019
  497. ^ Lisa Weston, Joanne Hodgekins, Peter E. Langdon, Effectiveness of cognitive behavioural therapy with people who have autistic spectrum disorders: A systematic review and meta-analysis, Clinical Psychology Review 49, 2016-11, עמ' 41–54 doi: 10.1016/j.cpr.2016.08.001
  498. ^ Danielle Ung, Robert Selles, Brent J. Small, Eric A. Storch, A Systematic Review and Meta-Analysis of Cognitive-Behavioral Therapy for Anxiety in Youth with High-Functioning Autism Spectrum Disorders, Child Psychiatry & Human Development 46, 2015-08, עמ' 533–547 doi: 10.1007/s10578-014-0494-y
  499. ^ Sasha Walters, Maria Loades, Ailsa Russell, A Systematic Review of Effective Modifications to Cognitive Behavioural Therapy for Young People with Autism Spectrum Disorders, Review Journal of Autism and Developmental Disorders 3, 2016-06-01, עמ' 137–153 doi: 10.1007/s40489-016-0072-2
  500. ^ Yue Wang, Meng-Jie Wang, Ying Rong, Hui-Zhong He, Chang-Jiang Yang, Oxytocin therapy for core symptoms in autism spectrum disorder: An updated meta-analysis of randomized controlled trials, Research in Autism Spectrum Disorders 64, 2019-08, עמ' 63–75 doi: 10.1016/j.rasd.2019.03.007
  501. ^ 1 2 3 4 5 Nutritional Therapy for Autism, National Institute of Child Health and Human Development, ‏31 בינואר 2017 (באנגלית)
  502. ^ Elisa Karhu, Ryan Zukerman, Rebecca S Eshraghi, Jeenu Mittal, Richard C Deth, Ana M Castejon, Malav Trivedi, Rahul Mittal, Adrien A Eshraghi, Nutritional interventions for autism spectrum disorder, Nutrition Reviews 78, 2020-07-01, עמ' 515–531 doi: 10.1093/nutrit/nuz092
  503. ^ Su Su Maw, Chiyori Haga, Effectiveness of cognitive, developmental, and behavioural interventions for Autism Spectrum Disorder in preschool-aged children: A systematic review and meta-analysis, Heliyon 4, 2018-09, עמ' e00763 doi: 10.1016/j.heliyon.2018.e00763
  504. ^ Hideki Takahashi, Kanae Matsushima, Toshihiro Kato, The Effectiveness of Dance/Movement Therapy Interventions for Autism Spectrum Disorder: A Systematic Review, American Journal of Dance Therapy 41, 2019-06, עמ' 55–74 doi: 10.1007/s10465-019-09296-5
  505. ^ Tomasz Trzmiel, Barbara Purandare, Michał Michalak, Ewa Zasadzka, Mariola Pawlaczyk, Equine assisted activities and therapies in children with autism spectrum disorder: A systematic review and a meta-analysis, Complementary Therapies in Medicine 42, 2019-02, עמ' 104–113 doi: 10.1016/j.ctim.2018.11.004
  506. ^ Matthew Hartley, Diana Dorstyn, Clemence Due, Mindfulness for Children and Adults with Autism Spectrum Disorder and Their Caregivers: A Meta-analysis, Journal of Autism and Developmental Disorders 49, 2019-10, עמ' 4306–4319 doi: 10.1007/s10803-019-04145-3
  507. ^ Christine K. Syriopoulou-Delli, Eleni Gkiolnta, Review of assistive technology in the training of children with autism spectrum disorders, International Journal of Developmental Disabilities 68, 2022-03-04, עמ' 73–85 doi: 10.1080/20473869.2019.1706333
  508. ^ Mohammed A. Saleh, Fazah Akhtar Hanapiah, Habibah Hashim, Robot applications for autism: a comprehensive review, Disability and Rehabilitation: Assistive Technology 16, 2021-08-18, עמ' 580–602 doi: 10.1080/17483107.2019.1685016
  509. ^ טיפול באוטיזם, באתר האתר autism.org.il
  510. ^ "ניסויים קליניים", באתר הסבר על תהליך יציאת התרופות לשוק, מהאתר של עמותת מדעת
  511. ^ הוכחה שדיצה צחור היא אכן נוירולוגית ילדים מוסמכת, "רופאים בעלי רשיון ותחומי מומחיותם", באתר מהאתר של משרד הבריאות
  512. ^ ד"ר אילן דינשטיין, "אם מדענים הצליחו לגרום לחמוס לראות באמצעות מערכת השמיעה, מה נוכל ללמד בני-אדם? ואם נבין בדיוק מה מייחד מוח אוטיסטי, האם נוכל להחזיר את הגלגל אחורה ולאפשר לו ללמוד מחדש?", באתר מהאתר "אלכסון"
  513. ^ 1 2 אנונימי, טיפולים פסאודו-מדעיים לאוטיסטים, באתר מהאתר RationalWiki
  514. ^ 1 2 3 Beware of Non-Evidence-Based Treatments, Autism Science Foundation (באנגלית)
  515. ^ D. V. M. Bishop, Joel Swendsen, Psychoanalysis in the treatment of autism: why is France a cultural outlier?, BJPsych Bulletin 45, 2021-04, עמ' 89–93 doi: 10.1192/bjb.2020.138
  516. ^ "Bad Parenting" Does Not Cause Autism, Verywell Health (באנגלית)
  517. ^ Ralf W. Schlosser, Susan Balandin, Bronwyn Hemsley, Teresa Iacono, Facilitated Communication and Authorship: A Systematic Review, Augmentative and Alternative Communication 30, 2014-12, עמ' 359–368 doi: 10.3109/07434618.2014.971490
  518. ^ Jason C. Travers, Matt J. Tincani, Russell Lang, Facilitated Communication Denies People With Disabilities Their Voice, Research and Practice for Persons with Severe Disabilities 39, 2014-09, עמ' 195–202 doi: 10.1177/1540796914556778
  519. ^ Bronwyn Hemsley, Lucy Bryant, Ralf W Schlosser, Howard C Shane, Systematic review of facilitated communication 2014–2018 finds no new evidence that messages delivered using facilitated communication are authored by the person with disability, Autism & Developmental Language Impairments 3, 2018-01, עמ' 239694151882157 doi: 10.1177/2396941518821570
  520. ^ איך נשמעות המחשבות בראש של ילדה אוטיסטית שלא מדברת? | כאן מקשיבים - ללא מילים, נבדק ב-2021-08-13
  521. ^ Auditory Integration Training (AIT), Raising Children Network (באנגלית)
  522. ^ Yashwant Sinha, Natalie Silove, Katrina Williams, Andrew Hayen, Auditory integration training and other sound therapies for autism spectrum disorders, Chichester, UK: John Wiley & Sons, Ltd, 2004-01-26, עמ' CD003681.pub2. (באנגלית)
  523. ^ Auditory integration therapy for autism spectrum disorders, www.cochrane.org (באנגלית)
  524. ^ Holding therapy, Raising Children Network (באנגלית)
  525. ^ Holding Therapy, Association for Science in Autism Treatment (ב־American English)
  526. ^ The Dangers of Holding Therapy - The Natural Child Project, www.naturalchild.org
  527. ^ Herbert JD, Sharp IR, Gaudiano BA (2002). Separating fact from fiction in the etiology and treatment of autism: a scientific review of the evidence. Sci Rev Ment Health Pract. 1 (1): 23–43.
  528. ^ Williams KR (2006). The Son-Rise Program intervention for autism: prerequisites for evaluation. Autism. 10 (1): 86–102
  529. ^ Howlin P (2005). The effectiveness of interventions for children with autism. In Fleischhacker WW, Brooks DJ. Neurodevelopmental Disorders. Springer. pp. 101–119
  530. ^ עידן מוטולה, חשיפה: המטפלת המפורסמת מנפנפת בתואר שני יוקרתי, אבל הוא מפוברק, באתר שווים, ‏2019-10-27
  531. ^ 5 Pseudo-Science Myths About Treating Autism, www.appliedbehavioranalysisedu.org, ‏2017-08-15 (ב־American English)
  532. ^ 1 2 Chloe Silverman, Fieldwork on Another Planet: Social Science Perspectives on the Autism Spectrum, BioSocieties 3, 2008-09, עמ' 325–341 doi: 10.1017/S1745855208006236
  533. ^ Bijal Trivedi, Autistic and proud of it, New Scientist (ב־American English)
  534. ^ Andrew Solomon, The New Wave of Autism Rights Activists -- New York Magazine - Nymag, New York Magazine (ב־American English)
  535. ^ Joseph Shapiro, Autism Movement Seeks Acceptance, Not Cures, npr, ‏June 26, 2006
  536. ^ Results and Analysis of the Autistic Not Weird 2022 Autism Survey - Autistic Not Weird, ‏2022-03-23 (ב־British English)
  537. ^ United Nations, World Autism Awareness Day - EN, United Nations (באנגלית)
  538. ^ Autistic Pride Day 2015: A Message to the Autistic Community - Autistic Self Advocacy Network, https://autisticadvocacy.org/, ‏2015-06-18 (ב־American English)
  539. ^ About Autreat, www.autreat.com
  540. ^ Ginny Russell, Steven K. Kapp, Daisy Elliott, Chris Elphick, Ruth Gwernan-Jones, Christabel Owens, Mapping the Autistic Advantage from the Accounts of Adults Diagnosed with Autism: A Qualitative Study, Autism in Adulthood 1, 2019-06, עמ' 124–133 doi: 10.1089/aut.2018.0035
  541. ^ Rosa A. Hoekstra, Fikirte Girma, Bethlehem Tekola, Zemi Yenus, Nothing about us without us: the importance of local collaboration and engagement in the global study of autism, BJPsych International 15, 2018-05, עמ' 40–43 doi: 10.1192/bji.2017.26
  542. ^ Autism Research: Nothing About Us, Without Us! - Autistic Self Advocacy Network, https://autisticadvocacy.org/, ‏2021-07-07 (ב־American English)
  543. ^ Nothing About Us, Without Us: Playing a Part in the Neurodiversity Revolution | Milestones Autism Resources | March 30, 2021, www.milestones.org (באנגלית)
  544. ^ Cole G. Kingsbury, Elizabeth C. Sibert, Zachary Killingback, Christopher L. Atchison, “Nothing about us without us:” The perspectives of autistic geoscientists on inclusive instructional practices in geoscience education, Journal of Geoscience Education 68, 2020-10-01, עמ' 302–310 doi: 10.1080/10899995.2020.1768017
  545. ^ Karin E. van den Bosch, Anna Krzeminska, Eun Young Song, Lineke B. E. van Hal, Mitzi M. Waltz, Hannah Ebben, Alice P. Schippers, Nothing about us, without us: A case study of a consumer-run organization by and for people on the autism spectrum in the Netherlands, Journal of Management & Organization 25, 2019-07, עמ' 464–480 doi: 10.1017/jmo.2018.54
  546. ^ Firstpath Autism, Autism Awareness: History & Symbols, FirstPath Autism, ‏2016-04-02 (ב־American English)
  547. ^ Drew Melson, The Autism Puzzle Piece Design, Sarah Dooley Center for Autism, ‏2021-10-27 (באנגלית)
  548. ^ Chaps Pit Beef, The History and Meaning of the Autism Puzzle Piece, Chaps Pit Beef, ‏2019-04-01 (ב־American English)
  549. ^ Valerie, Why The Puzzle Piece Isn’t Used in Autism Acceptance, Rock Paper Scissors, ‏2022-03-28 (באנגלית)
  550. ^ The Ableist History of the Puzzle Piece Symbol for Autism, In the Loop About Neurodiversity, ‏2019-03-20 (באנגלית)
  551. ^ Altogether Autism, Autism no puzzle, nothing wrong with us, Altogether Autism, ‏2021-03-28 (ב־)
  552. ^ Aviva Seigler, Autistic History: Aspies For Freedom, Fierce Autie, ‏2021-06-19 (באנגלית)
  553. ^ Donnesa McPherson AAS, Symbols for Autism: What Do They Mean?, Autism Parenting Magazine, ‏2022-04-05 (ב־American English)
  554. ^ Jayar Brenner, Michigan State University, The Puzzle Piece Vs. Infinity Symbol — What To Use To Represent Autism?, Study Breaks, ‏2021-08-26 (ב־American English)
  555. ^ Why is the infinity symbol used for autism?, www.calendar-canada.ca
  556. ^ Corinne Gray, Light It Up Gold for Autism Acceptance, URevolution, ‏2022-06-23 (באנגלית)
  557. ^ 5 Things You Can Do Instead of Light it Up Blue for Autism Acceptance Day, Autistic Mama, ‏2019-04-02 (ב־American English)
  558. ^ Kaylene, 5 Shocking Reasons NOT to Light it Up Blue for Autism Day, Autistic Mama, ‏2020-03-29 (ב־American English)
  559. ^ Autistic advocacy, Before you donate to Autism Speaks, Consider the facts, autisticadvocacy.org
  560. ^ Tori Morales, Autism Speaks is the Largest Autism Organization — So Why Don’t Autistic People Like it?, ArtfullyAutistic, ‏2022-07-16 (באנגלית)
  561. ^ Why I Do Not Support Autism Speaks, Autistic Mama, ‏2018-02-07 (ב־American English)
  562. ^ Lee Beaudrot, This April, Don’t Support Autism Speaks, FSView (ב־American English)
  563. ^ Jane Green, Why ‘Going Gold’ is important on Autism Acceptance Day - 2nd April, edpsy.org.uk, ‏2021-04-02 (ב־British English)
  564. ^ Why ‘Going Gold' for Autism acceptance is important in April, Social Care Institute for Excellence (SCIE) (באנגלית)
  565. ^ Márcia Cristina Maciel de Aguiar, Milena Pereira Pondé, Parenting a child with autism, Jornal Brasileiro de Psiquiatria 68, 2019-03, עמ' 42–47 doi: 10.1590/0047-2085000000223
  566. ^ Levinovitz, Alan. "An Alternative-Medicine Believer's Journey Back to Science". Wired (באנגלית אמריקאית). ISSN 1059-1028. נבדק ב-2023-04-01.
  567. ^ Jeffrey S. Karst, Amy Vaughan Van Hecke, Parent and Family Impact of Autism Spectrum Disorders: A Review and Proposed Model for Intervention Evaluation, Clinical Child and Family Psychology Review 15, 2012-09, עמ' 247–277 doi: 10.1007/s10567-012-0119-6
  568. ^ Guillermo Montes, Jill S. Halterman, Association of Childhood Autism Spectrum Disorders and Loss of Family Income, Pediatrics 121, 2008-04-01, עמ' e821–e826 doi: 10.1542/peds.2007-1594
  569. ^ Malia, Jen (2020-04-16). "My Daughter and I Were Diagnosed With Autism on the Same Day". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-04-04.
  570. ^ Moorhead, Joanna (2021-12-16). "'A lot fell into place': the adults who discovered they were autistic – after their child was diagnosed". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-04-04.
  571. ^ View Author Archive, Email the Author, Follow on Twitter, Get author RSS feed, I didn't find out I was autistic until I was an adult at 35, ‏2021-07-30 (ב־American English)
  572. ^ admin, 10 Famous People who are Autistic - 2022, The Autism Page, ‏2018-07-02 (ב־British English)
  573. ^ Zack Budryk, More celebrities are coming out as autistic. That makes a huge difference., The Washington Post, ‏September 8, 2021
  574. ^ firespringInt, Temple Grandin: Inside ASD, Autism Research Institute (ב־American English)
  575. ^ Donna Williams: About me, www.donnawilliams.net
  576. ^ Johnson, Richard (2005-02-12). "A genius explains". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-03-24.
  577. ^ Hope King, Elon Musk opens up about growing up with Asperger's, Axios, ‏2022-04-15 (באנגלית)
  578. ^ "Elon Musk reveals he has Asperger's on Saturday Night Live". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-05-09. נבדק ב-2023-03-24.
  579. ^ Greta Thunberg: a climate advocate with autism as her superpower | Aruma, Aruma Disability Services, ‏2019-09-25 (באנגלית)
  580. ^ "Greta Thunberg responds to Asperger's critics: 'It's a superpower'". the Guardian (באנגלית). 2019-09-02. נבדק ב-2023-03-24.
  581. ^ Deveney, Catherine (2013-12-08). "Susan Boyle: my relief at discovering that I have Asperger's". The Observer (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-2023-03-24.
  582. ^ Daily, City of dreams: Autistic artist reveals extraordinary pictures of intricate metropolis... which he has designed in his mind for 20 years, Mail Online, ‏2012-02-21
  583. ^ "Torrent creator on piracy and autism". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-03-24.
  584. ^ "BitTorrent's Bram Cohen Isn't Limited by Asperger's". Bloomberg.com (באנגלית). 2008-10-16. נבדק ב-2023-03-24.
  585. ^ Beaumont, Mark (2014-09-12). "The Vines' Craig Nicholls: 'I already thought I was a genius'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-03-24.
  586. ^ Harmon, Amy (2004-12-20). "How About Not 'Curing' Us, Some Autistics Are Pleading". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-03-24.
  587. ^ Michael Ellermann, Interview with Jim Sinclair
  588. ^ mtframe, Neurodiversity Advocates: Jim SInclair, Neurodiversity, ‏March 30, 2018
  589. ^ Dr. Vernon Smith – Nobel Prize Winning Autistic Professor – Aspergers Autism News (ב־American English)
  590. ^ Mild autismhas 'selective advantages', NBC News (באנגלית)
  591. ^ Caiseal Mór, A Blessing and a Curse: Autism and Me, Jessica Kingsley Publishers, 2007, מסת"ב 978-1-84310-573-2. (באנגלית)
  592. ^ Bestselling novelist, Caiseal Mor comes out as autistic., Polly's pages (aka 'Donna Williams'), ‏2007-04-22 (ב־American English)
  593. ^ Dan Aykroyd Says Being on the Spectrum Helped Him, Child Mind Institute, ‏2013-12-12 (ב־American English)
  594. ^ Sarah Ewing, Under the microscope with Dan Aykroyd, Mail Online, ‏2013-12-10
  595. ^ 1 2 Margaret Lyons, Community’s Dan Harmon Discovered He Had Asperger’s While Writing Abed’s Character, Vulture (ב־American English)
  596. ^ Chanel Georgina, Sir Anthony Hopkins says his autism diagnosis is a 'fancy label', Express.co.uk, ‏2022-10-02 (באנגלית)
  597. ^ 1 2 לילי אבירי, רנטה גורבטוב, מירי בן שמחון, סקירת השירותים החברתיים של משרד הרווחה לשנת 2011
  598. ^ 1 2 הצוות הבין-משרדי לאסדרת הטיפול באוכלוסיית האנשים עם אוטיזם, דו"ח ביניים ליום 23 ליוני 2013, עמ' 10
  599. ^ seoweb, שילוב אוטיסטים בצבא: יותר ויותר צעירים אוטיסטים מתגייסים לצה"ל בכל שנה, באתר אוטיזם אונליין, ‏2017-07-11
  600. ^ 1 2 שירות בצה"ל לצעירים עם אספרגר ועל רצף האוטיזם, באתר כל-זכות
  601. ^ "תתקדמו", באתר מתגייסים
  602. ^ ההשוואה בין מסלולי השירות האפשריים לצעירים על רצף האוטיזם, באתר מתגייסים
  603. ^ מעין מנלה, כנס הגיוון בהייטק"צה"ל הוא המעסיק הגדול בעולם של אוטיסטים, זה גיים צ'יינג'ר", באתר כלכליסט, 29 בינואר 2023
  604. ^ קורין אלבז-אלוש, היסטוריה בצה"ל: 3 חיילים על הרצף האוטיסטי יצאו לקורס קצינים, באתר ynet, 2 בדצמבר 2022
  605. ^ Book Review: The Curious Incident of the Dog in the Night-time | Organization for Autism Research (באנגלית)
  606. ^ Book: Aspergirls Empowering Females with Asperger Syndrome by Rudy Simone, web.archive.org, ‏2014-08-12
  607. ^ פרויקט רוזי / גרהם סימסיון; מאנגלית - סיון בסקין | סימסיון, גרהם, 1956 - (בסקין, סיון, 1976) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  608. ^ אפקט רוזי / גרהם סימסיון ; מאנגלית: סיון בסקין | סימסיון, גרהם, 1956 - מחבר (בסקין, סיון, 1976 - ) | בסקין, סיון, 1976 - | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  609. ^ הכול בגלל רוזי / גרהם סימסיון ; מאנגלית: דנה טל | סימסיון, גרהם, 1956 - מחבר (טל, דנה, 1980 - (מתרגם) ) | טל, דנה, 1980 - (מתרגם) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  610. ^ חוקי הבית - ג'ודי פיקו
  611. ^ כלנית בעמק הגרוטאות / רבקה בן דוד | Disney characters, Character, Art, באתר Pinterest (באנגלית)
  612. ^ Love on the Spectrum (TV Series 2019–2021) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2023-03-25
  613. ^ The Good Doctor (TV Series 2017– ) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2021-09-04
  614. ^ Is the world ready for an Asperger's sitcom? - By Paul Collins - Slate Magazine, web.archive.org, ‏2009-02-10
  615. ^ Bialik Breakdown, www.bialikbreakdown.com
  616. ^ Kate Ellis, How Watching Abed Nadir Made Me Feel Seen, The McGill Daily, ‏2021-04-05 (ב־American English)
  617. ^ Atypical, IMDB
  618. ^ Extraordinary Attorney Woo (TV Series 2022) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2023-03-25
  619. ^ Mary and Max (2009) - Adam Elliot | Synopsis, Characteristics, Moods, Themes and Related | AllMovie (באנגלית), נבדק ב-2021-07-23
  620. ^ The Bridge and the End of Asperger’s on TV, Vulture (ב־American English)
  621. ^ סדרת הבילוש הסקנדינווית שפותרת תעלומות ושוברת סטריאוטיפים, באתר Haaretz הארץ
  622. ^ מאת ערוץ כאן 11, "סליחה על השאלה עונה 2 ❓ | אוטיסטים - שידור בכורה ביוטיוב!", באתר הפרק מהאתר יוטיוב, ‏שודר בתאריך 1.9.2019
  623. ^ על הספקטרום, באתר Yes, ‏2018
  624. ^ Yellow Peppers, 2010-12-18, נבדק ב-2023-03-25
  625. ^ ממפיקי ערוץ כאן 11, "על הרצף | החיים עם אוטיזם" - פליליסט של סרטונים על אוטיזם, שחלקם מהווים כל הפרקים המלאים של הסדרה "אחד ממאה", באתר מיוטיוב, ‏נכון ל-2.7.2020
  626. ^ אחד ממאה, באתר כאן11, ‏2019-2020
  627. ^ 'The Sense of Wonder': A film too tasteful for its own good, Haaretz.com (באנגלית)
  628. ^ The Sense of Wonder (2015) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2023-03-25
  629. ^ Mozart and the Whale (2005), IMDb (ב־American English)
  630. ^ The Accountant (2016), IMDb (ב־American English)
  631. ^ טמפל גרנדין | Temple Grandin, באתר third-ear.com

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.