משתמש:IdoZ6/אפקט סילביה פלאת'
אפקט סילביה פלאת' הוא כינוי לנטיית משוררים ללקות בנפשם יותר מכותבים יצירתיים אחרים[1]. המונח נטבע ב-2001 על ידי הפסיכאטר ג'יימס ק. קאופמן. למרות שמחקרים רבים (אנדרסאן, 1987; ג'יימיסון, 1989; לודוויג, 1995) הראו שכותבים יצירתיים מועדים יותר ללקות בנפשם, לא נחקר לעומק הקשר בין שני הדברים הללו. מחקריו של קאופמן הראו שמשוררות מועדות ללקות בנפשם יותר מכל סוג אחר של כותבים. בנוסף, התגלה שנשים משוררות מועדות יותר ללקות בנפשם מנשים מפורסמות אחרות, כפולטיקאיות, שחקניות ואמניות[2]. משמעות התגלית והשלכותיה עודן נידונות.
האפקט קרוי על שם סילביה פלאת', ששמה קץ לחייה בגיל 30. ב-11 בפברואר 1963 חסמה פלאת' את הכניסה למטבחה במגבות ובבגדים, הדליקה את התנור ומתה משאיפת פחמן דו-חמצני.
תימוכין מחקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במחקר הראשון, 1,629 כותבים נותחו על ידי פסיכיאטרים, שחיפשו סימנים להפרעות נפשיות. משוררות נמצאו כמועדות יותר במידה משמעותית ללקות בנפשן מאשר כותבות פרוזה או כותבים גברים מכל סוג. במחקר השני נותחו ביתר תשומת לב 520 נשים בולטות (משוררות, כותבות פרוזה, כותבות ספרות עיונית, אמניות חזותיות, שחקניות ופוליטיקאיות), ונמצא פעם נוספת שמשוררות מועדות יותר במידה משמעותית ללקות בנפשן[2].
במחקר אחר, שנערך באוניברסיטת קנטקי, כותבות התגלו כמועדות יותר לסבול לא רק מהפרעות מצב רוח, כי אם מהתקפי חרדה, חרדה כללית, התמכרות לסמים והפרעות אכילה. שכיחותן של הפרעות נפשיות רבות אחרות נמצאה גם היא גבוהה יותר באותן כותבות.
Although it was not explored in depth, abuse during childhood (physical or sexual) also loomed as a possible contributor to psychological issues in adulthood. The cumulative psychopathology scores of subjects, their reported exposure to abuse during childhood, mental difficulties in their mothers, and the combined creativity scores of their parents represented significant predictors of their illnesses. The high rates of certain emotional disorders in female writers suggested a direct relationship between creativity and psychopathology, but the relationships were not clear-cut. As the results of the predictive analysis indicated, familial and environmental factors also appeared to play a role.