משתמש:Igal.dahan/מסעוד דהאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Igal.dahan.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Igal.dahan.

{{עריכה}} הרב מסעוד דהאן, ה'תרע"ג - יא' אייר ה'תשנ"ג, 19131993. מחשובי רבני העיר אשדוד. רב העיר דימנאת שבמרוקו, תלמיד של הרב מנחם הכהן מסקורא ורבי דוד דהאן מדימנאת, תלמיד חבר של רבי חיים בוחבוט (המכונה: בבא סידי).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי דוד דהאן נלב"ע הת"ש

הרב מסעוד דהאן נולד בשנת 1913 (שנת "כאייל תערג") לאביו הרב מאיר דהאן בעיר סקורא[1] שבמרוקו. אביו שימש שם כרב מקומי ושו"ב (שוחט ובודק) מומחה. בגיל 7 עקרה המשפחה לתקופה קצרה לעיר דימנאת, הנמצאת כמרחק של שעה מהעיר מרקש, אולם המשפחה לא נקלטה בעיר וחזרה לסקורא. רבי מסעוד החל ללמוד תורה מגיל צעיר אצל אביו, בהמשך למד בישיבת "עץ חיים" אצל רבו המובהק הרב מנחם הכהן ,רב מחוז העיר סקורא וגלילותיה. בהגיעו לגיל 18, הרב מסעוד דהאן הוסמך לשו"ב, ע"י רבו, רבי מנחם הכהן[2].

בישיבת עץ החיים הוכשרו רבנים לתפקידים של שו"ב. סדר הלימוד עמד על חצי שנה גמרא וחצי שנה הלכה וכן עסקו בתורת הקבלה. לאחר שנת לימודים בישיבה הזמין רבי מנחם לסעודה חגיגית את כל רבני האיזור וכל תלמיד היה ניגש להיבחן ולאחר מכן היו חותמים כל הרבנים ביחד על התעודה.

בחותמת לתעודה הוא היה מוסיף "הגולה מארצו", כנראה עדות להיות שד"ר (שלוחא דרבנן).

לאחר מכן עברה המשפחה לגור בעיר דימנאט, באופן קבוע.כעבור זמן קצר רבי מסעוד נסע לקזבלנקה, כנראה למד תורה אצל חכם נחמיאס.

אביו רבי מאיר כיהן כרב ושו"ב בעיירה קרובה לעיר דימנאת, כאשר את המשכורת הוא שלח למשפחתו בעיר דימנאת.

באותה תקופה רבי דוד דהאן כיהן כרב הראשי של העיר דימנאט. רבי דוד דהאן היה נשוי לדודה של רבי מסעוד.

רבי מסעוד שב לדימנאת ושם המשיך ללמוד עם רבו וחבירו המקובל רבי יוסף חיים בוחבוט (בבא סידי)[3], וגם אצל קרוב משפחתו רב העיר רבי דוד דהאן.

לימים נשא רבי מסעוד את חסיבה, קרובת משפחתו של רבי דוד דהאן, לאישה.

עם פטירתם של רבי יוסף חיים בוחבוט ורבי דוד דהאן מונה רבי מסעוד לשו"ב, מוהל, חזן, מסדר קידושין, ודיין דיני ממונות, ובכלל אחראי על כל הצרכים הרוחניים של העיר דימנאט.

בשנת 1950, הוקמה ישיבת אוצר התורה ברחבי דימנאט וגלילותיה, רבי מסעוד התמנה לראש הישיבה "אוצר התורה" בדימנאט, וכן למנהל אדמיניסטרטיבי של אוצר התורה בגלילותיה של דימנאט. רבי מסעוד היה מלמד את השיעור המרכזי בישיבה בגפ"ת.

רבי מסעוד כיהן ברבנות בדימנאת עד שנת תשכ"ה (1965), אז החליטה המשפחה לעלות לארץ ישראל. באותה זמן רוב הקהילה היהודית בדימנאת היתה על סף פירוק, רובה היגר לישראל או לשאר הערים הגדולות במרוקו(מראכש, קזבלנקה).

לאחר עלייתו ארצה, ביקשו מהרב מסעוד דהאן לכהן כרב הראשי של המושבים, אולם הרב מסעוד סירב לכך. הוא השתקע בעיר אשדוד ושם הוא הצטרף לחבורת השוחטים והמנקרים בבית המטבחיים בעיר אשדוד. הוא גם העביר שיעורים בהלכה ואגדה בכולל ערב אשר הוקם במיוחד לחבורה הזו.

בנוסף הוא היה מייעץ בענייני הלכה לרבנים הראשיים של אשדוד באותם הימים לרב סיני אדלר, ולרב ישראל אליזרע.

בנוסף גם הרב האשכנזי יוסף שיינין (מחליפו של הרב אדלר) התיעעץ רבות ברבי מסעוד דהאן, הרב שיינין היה בין המספידיו החשובים.

בשנת 1980, ביקש ממנו הרב מאיר אבוחצירא ("בבא מאיר") לכהן כראש הכולל "יצחק ירנן"[4].

הרב מסעוד העביר השיעורים בגפ"ת, הלכה ואגדה, הוא כיהן כראש הכולל עד ליום פטירתו.

תקופת חייו של הרב Igal.dahan/מסעוד דהאן על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר פעילותו של הרב מסעוד בחו"ל היה:

  • שו"ב, מוהל, חזן, מסדר קידושין, סופר סת"ם, ודיין דיני ממונות

ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר פעילותו של הרב מסעוד בארץ ישראל היה:

  • שו"ב (הניקור בעיקר)
  • ראש כולל השוחטים והמנקרים בעיר אשדוד.
  • ראש כולל "יצחק ירנן" בראשותו של הרב מאיר אבוחצירא (בבא מאיר).
  • רב בית כנסת באשדוד.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר על שחיטה וטריפות בכלל ומנהגי שחיטה וטריפות לעיר מראכש.
  • ספר פיוטים מפי ספרים ומשוררים.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסמוכה לעיר וורזאז'ת
  2. ^ נפטר ב- א באייר תרצ"ז, עצמותיו הועלו לארץ ישראל ב- אלול תשס"ט (אור עקיבא).
  3. ^ רבי חיים בוחבוט נולד בעיר דימנאת לבית משפחת בוחבוט המקובלים, כבר מנעוריו ינק מבית אביו את כל רזי התורה והקבלה, נתמנה לרב ראשי בדימאנת וכל אגפיה היה לומד יחד עם עוד 14 צדיקים בניהם רבי רפאל אנקוואה גם רבי דוד הלוי.
  4. ^ הוקם בשנת '71 כבית כנסת ולאחר מכן הורחב לכולל


קטגוריה:רבנים מרוקאים