גפ"ת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיקום הגפ"ת בעמוד גמרא (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ב', עמוד א' העמוד הראשון בש"ס הבבלי): באמצע הטקסט של הגמרא מימין פירוש רש"י משמאל תוספות

גפ"ת (ראשי תיבות: גמרא, פירוש, תוספות) היא שיטת לימוד בסיסית ונפוצה של התלמוד הבבלי.

לימוד הגפ"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב הראשוני בלימוד גפ"ת הוא לימוד טקסט הגמרא עצמו. זהו הלימוד הבסיסי ביותר המהווה את השלד לכל הדיון הפרשני וההלכתי שבא אחריו.

פירוש רש"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שניתן להבין גמרא לאחר שלומדים את המונחים ויודעים את השפה הארמית, חסרה בלימוד הגמרא הרחבה על פי מושגים שאינם קיימים בדף אלא ממקורות אחרים. הרחבה זו מתאפשרת בין היתר על ידי לימוד פירוש רש"י, המשלב ביאור מונחים, ביאור מהלכי הגמרא ופתרון קשיים נוספים העומדים בפני הלומדים.

תוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימוד התוספות, וליתר דיוק החלקים מספרות בעלי התוספות המופיעים על גבי המבנה המסורתי של דף הגמרא, מהווה נדבך נוסף בלימוד הבסיסי וכולל העמקה בבירור השיטות ההלכתיות השונות, יישוב קשיים המתעוררים כתוצאה מהשוואה בין סוגיות שונות בש"ס וכן הלאה.

גפ"ת במסגרות הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד לימוד של גמרא ורש"י בלבד מחד גיסא, ולימוד מקיף של מפרשים נוספים מאידך גיסא, מהווה לימוד גפ"ת מודל ביניים ובהרבה מהישיבות קיים לימוד מסודר של גפ"ת ככזה, לעתים כבסיס ללימוד בעיון או בפלפול.

קיימות מסגרות ישיבתיות שדורשות לימוד שלם של הגפ"ת, כך לדוגמה במוסדות צאנז ובמפעל הש"ס. לימוד גפ"ת באופן מלא (ולא רק גמרא ורש"י) הוא מסגרת הכרחית לפי מייסד מפעל הש"ס, הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גפ"ת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"