מאיר אבוחצירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר אבוחצירא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1917 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 במרץ 1983 (בגיל 66 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 31 במרץ 1983 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב באבא סאלי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברו של הבבא מאיר בהר הזיתים ירושלים

רבי מאיר שלום אבוחצירא (בבא מאיר; ה'תרע"ז, 1917י"ז בניסן ה'תשמ"ג, 31 במרץ 1983) היה ראש ישיבה ומקובל מרוקאי-ישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במחוז תאפילאלת שבמרוקו, בן בכור לרבי ישראל אבוחצירא, ה'בבא סאלי', ולרבנית פרחה (לבית אמסלם).

בתור נער נודע כעילוי ובעל זיכרון, וביום בר המצווה שלו נבחן אצל אביו על כל ספר שב שמעתתא, כשאביו העיד עליו שידעו היטב.[1]

בהיותו צעיר לימים נישא לרעייתו הרבנית שמחה לבית שוקרון מעיר מלייה, אמם של בנותיו ורוב בניו.

בהיותו כבן עשרים הלך לבית הדין הגדול ברבאט - בירת מרוקו, כדי להיבחן לדיינות. למרות קושי המבחנים הוא עמד בהם בהצלחה רבה, עד שאב בית הדין כתב לאביו "בנו הצעיר נ"י בא להיבחן ונמצא בוחן", מכתב זה שמור בין בני המשפחה עד היום.[1]

בשנת ה'תש"ב, בהיותו כבן 25 שנים הוסמך לרבנות.

בשנת ה'תש"ה מונה לרבה של העיר מידלת (אנ') שבמרוקו ולאחר מכן לראש ישיבת תומכי תמימים של חב"ד בעיר.

בשנת ה'תשי"ג מונה לרבה של העיר ארפוד.

בט' באב ה'תשכ"ה (חל בשבת) נפטרה רעייתו שמחה, ונקברה במקנס. באותה שנה עלה לישראל והתיישב ביבנה, ולאחר מכן באשדוד.

לאחר מכן נישא בשנית לרבנית מזל אשר נודעה כצדקת גדולה, ונולד להם בנו הרב ישועה ורחמים[2].

העידו עליו כי שלט בעל פה בתלמוד הבבלי כולו, עד שלא נזקק להחזיק בפניו גמרא כלל.[1] הוא נודע גם בשמירת העיניים שלו, בקדושתו ובמופתיו[3]. אנשים החלו לקבל את עצתו וברכותיו כבר בחיי אביו.

בסוף ימיו חלה ונפטר באשדוד בחול המועד פסח - י"ז בניסן ה'תשמ"ג, כשנה לפני פטירת אביו.

נקבר בבית הקברות בהר הזיתים. רעייתו מזל ובנו רבי אלעזר נקברו לצידו.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש 'קול שמחה' ברכסים, ע"ש הרבנית שמחה - אשת רבי מאיר אבוחצירא

בניו ונכדיו נוהגים לחגוג את יום ההילולה שלו, בעריכת סעודה בהשתתפות קהל רב[4].

שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מאיר כתב וחיבר עשרות שירים, חלקם מוכרים ונפוצים בין קהילות יהודי מרוקו כגון "יחיד רם יערות חושף" ועוד. שיריו קובצו יחד בספר יגל יעקב.

ערך מורחב – יגל יעקב

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו הראשונה - הרבנית שמחה, אמם של רוב בניו וכל בנותיו, נפטרה במרוקו בט' באב ה'תשכ"ה בגיל מ"ה שנים, ונקברה במקנס.

אשתו השנייה - הרבנית מזל, אמו של הרב ישועה ורחמים, נפטרה בח' באב ה'תשע"ה בגיל 85 ונקברה לצידו בהר הזיתים.[2]

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 איגוד עמלי התורה, מדור 'מאורי האומה', הקהילות - גיליון י"ב, ירושלים: הוצאת טקסט רץ, תשפ"א
  2. ^ 1 2 משה ויסברג, הרבנית מזל אבוחצירא: אשת 'הבאבא מאיר' זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, ‏ח' באב, ה'תשע"ה
  3. ^ תולדות חייו קדושתו וסיפורי נפלאותיו מובאים בספרים "עוצם השמים לטוהר" "אביר יעקב" בחלק שלישי הנקרא מאיר עיני ישראל" בספר "מעשה ניסים" ובשאר ספרים וסרטונים (מהם הרבה ביוטיוב) מאנשים שהכירוהו שמספרים על צדקתו ונפלאותיו.
  4. ^ יעקב כהן, הילולת רבי מאיר באשדוד • תיעוד מיוחד, באתר בחדרי חרדים, ‏י"ז בניסן ה'תשע"ב
  5. ^ העמוד על עמותת אור מאיר שמחה