משתמש:IzisVE/יאיר זלטנרייך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יאיר זלטנרייך (נולד: 2 יוני, 1949, תל אביב). פרופסור אמריטוס ומומחה להיסטוריה תרבותית של החברה העברית בארץ ישראל ובמיוחד בהיבטים של חינוך, גבריות, רגשות וזהויות. לשעבר ראש החוג לחינוך וראש החוג ללימודים הרב תחומיים במכללה האקדמית תל-חי . כמו כן לימד שנים רבות בחוג לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

לימודים וקריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זלטנרייך קיבל תארים ראשון ושני בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ודוקטורט מאוניברסיטת נאנט בצרפת ב-1982, בהדרכת איב דיראן. נושא עבודת המחקר שלו היה: בית האצולה של רוהאן 1396-1540 ועסק במוביליות חברתית: כיצד בית אצולה פרובינציאלי, בית רוהאן, הפך תוך מאה וחמישים שנה לבית אצולה מרכזי בממלכת צרפת.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של זלטנרייך עוסקים בהיבטים שונים של השתקפות תרבות אירופית בחברה העברית בארץ ישראל ובמיוחד חינוך, גבריות, רגשות וזהויות ומהווים תשתית למחקריו על תולדות  החינוך בגליל או על החברה המגויסת בתקופת המנדט והשפעותיהם על החברה היישובית בארץ ישראל.

2.1 שלושה היבטים של תרומתו למחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש דיסציפלינות מחקריות מושרשות בחקר ההיסטוריה האירופית ובמחקרו בוחן זלטנרייך את השתקפותם בחברה היישובית העברית, במיוחד בתקופת המנדט, ובתרבותה.

2.1.1 היסטוריה של הגבריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריות כקוד תרבותי המתווה דרכי התנהגות, כגון שליטה עצמית, ומעניק להן תיווי ערכי ותגמול חברתי רגשי, בעיקר דרך כבוד. אף כי המושג עצמו, 'גבריות', נעדר מהשיח של התקופה, הוא היווה תו בלתי נפרד מדפוס 'העברי החדש' ועל כן הייתה לו נוכחות סמויה רבת השפעה על התנהגויות ותגובות.

2.1.2 נרטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרטיב (סיפר) ככלי ביטוי הכרחי בסביבה העברית  ובה  שימש הסיפר להצדקת כוונות וליצירת זיקה בין היחיד לבין סביבות שאליהן רצה לחבור או שמהן חפץ להיבדל. סוגיית הנרטיביים עולה במיוחד מחקריו של זלטנרייך המבוססים על יומנים אישיים.  

2.1.3 היסטוריה של הרגשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עיקריה של ההיסטוריה של הרגשות היתוו החוקרים פיטר סטירנס (Stearns) וויליאם רדי (Reddy) וברברה רוזנויין (Rosenwein) בעשורים האחרונים. גישה זו מניחה כי לרגשות מקום מרכזי במיוחד בהתנהלות יחידים וחברות והיא מנסה להבין כיצד מתפתחות מערכות של התנהגויות ותגובות היונקות מן הרגש, כיצד חברות מודרניות מנסות ליצור שליטה ובקרה על אופני הביטוי של אמוציות וכיצד, לעתים, נפרצות המסגרות האמוציונליות החברתיות. מחקרו של זלטנרייך עוסק בחיבור בין תחום הרגש לנסיונות ליצור דמות של 'עברי חדש'.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סוגיות בהתפתחות משטרים דמוקרטיים במערב, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה (ספר קורס במסלול מ"א ללימודי דמוקרטיה), 2000, 117 עמודים, עברית.
  • דמוקרטיה בין יציבות למשברים: משטרים רפובליקניים בצרפת במאה העשרים,  תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2004, 198 עמודים, עברית.
  • האנשים מכאן: מחנכים וחינוך במושבות הגליל בתקופת היישוב (1939-1882), ירושלים ורמת גן: יד בן צבי וההוצאה לאור של אוניברסיטת בר אילן, 2014. 440 עמודים, עברית.  
  • Secularism, Education, and Emotions: Cultural Tensions in Hebrew Palestine (1882-1926), New York, Bern, Frankfurt, Berlin, Brussels, Vienna, Oxford, Warsaw: Peter Lang, 2015, 263pp, English.
  •   Yair Seltenreich, Mustafa Abbasi, Roberta R. Greene, Nancy Greene and Shira Hantman, Living in Mandatory Palestine: Personal Narratives of Resilience of the Galilee during the Mandate Period, 1918-1948, New York and London: Routledge, 2018, 166pp, English

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'גבריות, כבוד וגוף במושבות פיק"א בגליל בתקופת היישוב'. סוציולוגיה ישראלית י"א, 1, 157-137.  (2009)
  • Seltenreich, Yair (2015). ‘The Solitude of Rural Teachers: Hebrew Teachers in Galilee Moshavot at the Beginning of the Twentieth Century’. Paedagogica Historica, 51, 5, 579-594.
  • Seltenreich, Yair, (2016). '"Children of Our Future": Climate, Degeneration, and Education in Hebrew Society in Mandatory Palestine'. History of Education, 45, 3, 335-351.  
  • Yair Seltenreich, (2017). ‘Hygiene and Medical Care as Pedagogical Attributes : Jewish Settlements in Galilee (1882-1939)’. Canadian Bulletin of Medical History, 34, 1, 179-205.
  • 'זהויות ורגשות בעולמם של תלמידי בית ספר רמת גני: 1962-1955', דור לדור נ"ג, 292-272. (2017)
  • 'עיצוב תרבות מגויסת בימי מאורעות תרצ"ו: "ספר מאורעות תרצ"ו" ו"קובץ השומר" ', עיונים בתקומת ישראל 33, 243-220. (2020)
  • 'בודדים בחברה היישובית המגויסת בתקופת המנדט: הרהורים ראשונים', בתוך: גראוויס קובלסקי, אופירה ויחיעם ויץ (עורכים). בין הפרטי לכללי בהתיישבות היהודית בארץ ישראל (חיפה: מוסד הרצל לחקר הציונות), 45-19. (2020)

חברות בארגונים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר ועדות הפרס של יד בן צבי: פרס בן צבי לחקר תולדות ארץ ישראל ויישובה ופרס איש שלום (משנת 2018).  

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]