משתמש:JohnBuuseue/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בעית הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפניה לערך באנגלית: רוברט אורנסטיין (אנ') טקסט[1]

[2]

הערת לסינג מקורי[3]

הערת לסינג[4]

מערך אינשטיין [5]

הערה עם טקסט [6]

ציטוט עם הערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופים מאמינים, ... שהאנושות מתפתחת לקראת גורל מסוים. כולנו משתתפים בהתפתחות זאת. יש "איברי חוש" ההופכים להיות ממשים כתוצאה מהצורך לאיברים מסוימים (רומי). האורגניזם של בן האדם מצוי בתהליך ליצירת מכלול חדש של "איברים" כאלה כתגובה לצורך כזה. בעידן שלנו שבו יש עליה על מגבלות של זמן ומרחב, מכלול האברים קשור לעליה על המגבלות הללו. מה שהאדם המצוי רואה כהתפרצויות ארעיות ומקריות של כוח טלפתי או נבואי, נראה בעיני הסופים כלא פחות מההתעוררויות ראשוניות של אותם איברים. ההבדל בין כלל האבולוציה עד עתה ובין הצורך הנוכחי לאבולוציה הוא שבעשרת אלפים השנים האחרונות בערך קיבלנו אפשרות של אבולוציה מודעת. [עכשיו] הצורה המיוחדת הזו של אבולוציה היא כה הכרחית שהעתיד שלנו תלוי בה.

אידריס שאה, הסופים[7]

התרדמה של החיים הרגילים היא כה מורגלת שאפשר להגיד שבני אנוש הם גזע שישן ומתעורר, אבל לא ער לגמרי. מפני שלרוב משימותינו מספיק להיות חצי ער, מעטים מאוד מאתנו מודעים לבעייתיות המצב שלנו.

ארתור ג'יי דיקמן [8]

גיאורג איבאנוביץ' גורדייף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 יצא לאור המורים של גורדייף, בו המחבר טוען...

דוריס לסינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך רעיונות מסופיות, שלסינג למדה מ"חברי ומורי" אידריס שאה[9]

סיפורי עם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורי עם נהוגים ונפוצים בכל תרבות ידועה, ולרוב מכילים שילוב של מאפיינים כלל אנושיים ומאפיינים ייחודיים לתרבות בה מסופר הסיפור. דוגמה לשילוב כזה בין המקומי לכללי הם האויקוטיפים: סיפורים הקיימים בתרבויות רבות, אך מסופרים באופן שונה בכל תרבות, בהתאם למאפייניה.[10]

[11]

גרברת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התייחסות ל"ראש החוחמה" [12]

סר ריצ'רד פרנסיס ברטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא טייל לארצות שונות וכתב רבות. מאוחר יותר הוא שירת בתפקיד קונסול בטריאסטה (איטליה), בדמשק, ובפרננדו פו. (אי בחוף המערבי של אפריקה).

בין יצירותיו שירה ארוכה בשם הקסידא, שנכתב לאחר חזרתו ממכה אבל הוצא לאור שני עשורים יותר מאוחר. יצירה זו צוין כראיות לעובדה שבורטון היה בעצם סופי. הוצג על ידי ברטון בכוונה כתרגום, השיר וההערות ופרשנות שלו שפורסם יחד איתו כולל שכבות של מסרים סופים. ככול הנראה השירה נכתב כדי להפיץ במערב תורת הסופים.[13] לאחר מכן היא כתבה את שיקאסטה בו שילבה הרבה מוסגים סופיים.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירות של אידריס שאה שפורסמו במקור באנגלית, תורגמו לשפות רבות כגון צרפתית, גרמנית, לטוית, פרסית, פולנית, רוסית, צפרדית, שוודית, טורקית ואחרות. אין עדיין תרגום לעברית. [14]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Estate of Idries Shah, "Idries Shah, Sayed Idries el-Hashimi (official website)", מארכיון, ‏9 לאוקטובה 2008 (באנגלית)
  2. ^ "Idries Shah the Sufis Robert Graves", מארכיון, ‏9 לאוקטובה 2008 (באנגלית)
  3. ^ Doris Lessing, [ISHK On Sufism and Idries Shah's The Commanding Self (1994)], http://ishk.net/sufis/lessing_commandingself.html, ‏31 ליונאר 1999
  4. ^ Doris Lessing, On Sufism and Idries Shah's The Commanding Self (1994), מארכיון, ‏18 ליולי 2007 (באנגלית)
  5. ^ Brian, Dennis (1996), Einstein: A Life, New York: John Wiley & Sons, p. 127, ISBN 0-471-11459-6
  6. ^ אוגי הייטר (Augy Hayter), תלמידם גם של אידריס וגם של עומר עלי שאה, טוען שהמאמר שיצא לאור בכתב העת Blackwood's, נכתב על ידי אידריס שאה בשם בדוי. רג'י הואר, חסיד גורדייף ועמית של בנט, קרא את המאמר והיה סקרן מתיאור של תרגילים המוכרים רק לקבוצה קטנה מאוד של תלמידי גורדייף. כאשר הוא כתב למחבר המאמר דרך כתב העת, היה שאה שענה לו, ולאחר מכן הואר הציג את שאה לבנט. בהמשך לפי הייטר שאה תיאר את המאמר ב-Blackwood's כ"דייג". (Hayter, Augy (2002). Fictions and Factions. Reno, NV/Paris, France: Tractus Books. p. 187. ISBN 2-909347-14-1.)
  7. ^ Shah, Idries (1977) [1964]. The Sufis. London, UK: Octagon Press. p. 54. ISBN 0-86304-020-9.
  8. ^ Chang, Larry (2006). Wisdom for the Soul. Gnosophia Publishers, p. 66 ISBN 978-0-9773391-0-5.
  9. ^ Lessing, Doris, "On the Death of Idries Shah (excerpt from Shah's obituary in the London The Daily Telegraph)", ‏Retrieved 3 October 2008 (באנגלית)
  10. ^ בשנת 1979, אידריס שאה ערך את הספר World Tales, אוסף של 65 סיפורי עם מארצות רבות. לכל סיפור יש הקדמה קצרה שנכתבה ע"י העורך הנותנת היסטוריה קצרה של האגדה, והמציינת את הדומות יוצאת הדופן של גרסאות הסיפור ממקומות רחוקים גאוגרפית או היסטורית.
  11. ^ אידריס שאה, World Tales, Harcourt Brace Jovanovich, 1979, ISBN 0-86304-036-5. (באנגלית)
  12. ^ Shah, Idries (1977) [1964]. The Sufis. London, UK: Octagon Press. p. 224. ISBN 0-86304-020-9.
  13. ^ Shah, Idries (1977) [1964]. The Sufis. London, UK: Octagon Press. p. 249−­257. ISBN 0-86304-020-9.
  14. ^ קרן אידריס שאה (Idries Shah Foundation) מבצע בשנים אחרונות פרויקט "החזרה למקור": תרגום של קוטרים נבחרים לשפעות ותרבויות שהם מקור להרבה מהחומרים שפרסם. כבר פורסם ספרים בדארית, פרסית וטורקית. ראה https://idriesshahfoundation.org/project/middle-east-and-asian-translations/

שיחה בסיפורים מלמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני שמח מאוד על הדיון. לפני כל החלטה על איחוד, אני מציע קריאה בפרק על סיפורים מלמדים בערך אידריס שאה. JohnBuuseue - שיחה 10:58, 2 בספטמבר 2023 (IDT)