משתמש:Kedem lewis/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לגרטה היא דמות אגדית ויקינגית. לפי האגדה, היא הייתה אשת מגן (אשת מגן זהוא השם שניתן ללוחמות ויקינגיות) ושליטה במה שנקרא היום נורווגיה. היא חיה במאה ה-9, והיתה אחת מנשותיו של רגנאר לוטברוק. האגדה שלה תועדה על ידי כרונולוג סאקסוני במאה ה-12. וגם על ידי ההיסטוריון הדני סאקסוני  (Saxo cognomine Longus) שחי בערך בין המאה ה-12 למאה ה- 13. היא תועדה בספרו התשיעי ב-  Gesta Danorum.[1][2]

“Lagertha as imagined in a lithography by Morris Meredith Williams

פגישתה עם ראגנאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגרטה ורגנאר נפגשו לראשונה לאחר שאדם בשם Frø הרג את Siward המלך וסבו של רגנאר, והשפיל את משפחתו של המלך המת על ידי כך ששם את משפחתו בבית בושת. כאשר נודע לכך על רגנאר הוא יצא מביתו שבדנמרק כדי לנקום, הוא יצא עם כוח גדול של ספינות ואנשים.  כאשר הם הקימו מחנה במה שהיום נקרא שוודיה הצטרפו לשורותיו כמה לוחמות מהאזור שרצו גם הם לנקום במלך השוודי, בין אותן נשים היתה לגרטה. כאשר התחיל הקרב בין כוחותיו של רגנאר לכוחותיו של Frø (המלך השוודי) לגרטה התבלטה בקרב ורגנאר שם לב אליה, הוא מתפעל מכישוריה בקרב ובכך שם לב אליה. תוצאותיו של הקרב זה ניצחון לרגנאר, הוא כל כך מתלהב מלגרטה ויכולתיה בקרב שהוא רצה לתת לה את הניצחון ואמר שבזכותה הם ניצחו. כאשר לרגנאר נודע שהיא גם מבית אצולה אהבתו אליה רק גוברת ובזמן שהוא יוצא לסבב לחימה נוסף בדנמק ובשבדייה הוא מקפיד לשלוח לה מכתבים. כאשר הוא חוזר מהקרבות הוא מבקש את ידה. לגרטה רצתה לבדוק את כוחו של ראגנר ואת כוח רצונו אז היא עשתה לו שני מבחנים, כאשר הוא בא לביתה היא הציבה בפתח דוב גדול וכלב ציד ענק כאשר השניים ראו אותו הם תקפו. את הכלב ראגנאר הרג במו ידו ואת הדוב אם חנית. כשלגרטה ראתה אותו היא הסכימה לחתונה ובכך השניים נהיו אחד של השני.[2][1]

משפחה וסוף הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללגרטה ולרגנאר היו שלושה ילדים ביחד , שתי בנות ובן. שלא כמו מה שמופיעה בסדרה "הויקינגים" ביורן (Björn Ironside) אינו הבן שלה אלא של אשתו אסלוג (Kráka or Kraba). שמו שלה בנה האמיתי הוא: פרידליף (Fridleif). שמם של שתי הבנות אינו ידוע. ראגנאר נשאר בשוודיה במשך שלוש שנים לפני שחזר לממלכתו שבדנמרק. הוא חוזר בגלל שהמלך השוודי הירוד (Herodd), נותן את יד בתו ת'ורה (Thora) ובכך גם את המפתח והירושה של ממלכתו, למי שיצליח להרוג את נחשי המחמד שלה שגדלו לגודל ענק. רגנאר יוצא לשם ברכיבה על סוס בלבד ומשאיר את לוחמיו בידי בנו פרידליף (Fridleif). כאשר הוא מצליח להרוג את הנחשים ולהתחתן אם ת'ורה לגרטה לא מוזכרת ולא יודעים מה קרה לה אך סיפורה לא נגמר.[3][1]

הסיפור מתפצל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה סיפורה של לאגרטה מתפצל וחלק מפסיקים לכתוב עליה וחלק ממשיכים ומספרים המשך לסיפור.

כאשר ראגנאר עוזב אותה היא מחליטה להתחתן מחדש למלך שוודי שלא ידוע שמו. כעבור כמה שנים כשרגנאר צריך את עזרתה בקרב הוא שולח ללגרטה מכתב בו הוא מבקש את עזרתה ואת לוחמיה. לגרטה שלא רק שולחת לעזרתו 120 ספינות קרב היא בעצמה מגיעה עוזרת לאדם שלפי דבריה "שם אותה בצד" והעדיף אחת אחרת. יכולותיה בקרב מצויים גם בסיפור הזה כאשר בנו של ראגנאר סיראד (Siward) נפצע וכל תקווה לנצח כבר נמוגה לארגתה נכנסת לקרב ומשנה את הצדדים ובכך הם מנצחים. כותבים סאקסונים מסיימים את סיפורה של לגרטה כאשר היא חוזרת לביתה בשוודיה והורגת את בעלה המלך בעזרת ראש חנית שהחביאה בתוך שמלתה ובכך תופסת את המלוכה והופכת למלכה של אותה ממלכה. סיפורה של לגרטה מסתיים אחרי הפיכתה למלכת הממלכה שלה, היא אינה מוזכרת בעוד מקומות והיא נעלמת מדפי ההיסטוריה.[3]

חשוב לציין שרוב סיפורה של לגרטה כתוב במקורות סאקסונים ובה- Gesta Danorum שהוא נכתב על ידי כותב דני סאקסוני, לכן אין אנו יודעים אם המציאו סיפור זה או לא. הרבה היסטורינים ואנשים שחקרו את הנושא מאמינים שסיפורה של לגרטה הוא סיפור מומצא מאת הסאקסונים ושהוא הוסף מאוחר יותר לסאגה של ראגנאר. הם ניסו לתת דוגמא ללוחמות הויקינגיות שמהן הם פחדו. למרות שאין ממצאים חד משמעיים שבכלל היו לוחמות ויקינגיות, עדיין הרבה אנשים מאמינים שהן אכן היו וזה מאוד הרתיע את הסאקסונים שהיו רגילים לזה שנשים אינן פועלות בתחומים צבאיים ומסוכנים ושזוהי עבודתם של הגברים. וזה מה שגרם להם להיות כל כך נדהמים מהלוחמות הויקינגיות.[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Hector Munro Chadwick‏, The Early Cultures of North-West Europe, 2013
  2. ^ 1 2 Lagertha, World History Encyclopedia (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Saxo Grammaticus, The history of the Danes, 1979
  4. ^ Judith Jesch‏, Women in the Viking Age, 1991