משתמש:Motibb00
מפת גרמי השמיים כהקבלה להתפתחות האנושית ומימושה
מפת גרמי השמיים עם כול המאורעות האסטרונומיים מבטאים את היחסים בינינו כלפי הטבע(גימטריה-אלוהים)ואת תהליך הלידה הרוחנית לשוב אל המירקם האחד המושלם והניצחי.
כוכב: ניצוץ שבכל אדם(לכוכבים ישנה תכונה מיוחדת שהם אוהבים להתאחד עם כוכבים אחרים בתהליך סינרגטי ")השלם גדול מסך כל חלקיו( "באינטרקציה כבידתית ובכך נוצרת קלגסיה. הגלקסיה שלנו נקראת "שביל החלב" ובמקורות שמה "נהר דינור"- היטהרות רוחנית.)צביר גלקסיות- מקום אחד ביקום כולו שבו מאוחדים כאלף גלקסיות באיזון מושלם(מקום במקורות זה אור שוכן שם בשלמות). ירח: מלכות(אנחנו) שתלויה באור השמש. שמש: האור העליון. עולמות מקבילים: "האדם הוא עולם קטן".לכל אדם עולם קטן משלו שנראה לו כהשתקפות של תכונותיו עצמו. חור שחור וחור לבן: מודל המפץ הגדול של היקום מכיל נקודה סינגולרית(ייחודיות - תהליך נקודה בזמן או גבול דמיוני שבהם הגידול (או הקיטון) הכמותי הופך לאיכות חדשה ושונה,) בתחילתו של הזמן. בסינגולריות המפץ הגדול, המודל חוזה שצפיפות החומר ועיקום המרחב-זמן יהיו אינסופיים. במודלים קוסמולוגיים מסוימים קיימת נקודה סינגולרית נוספת של היקום, הקרויה הקריסה הגדולה, והיא מציינת את קץ הזמן ביקום. ישנו ויכוח אם ומתי הסינגולריות תתרחש, וישנם עתידנים הטוענים שהיא תתרחש בעשור השלישי של המאה ה-21 וזה מקביל לתהליך המעבר ממימד אחד למימד אחר לשינוי צורה בתכונת האנושות מקבלה לעצמי לנתינה לזולת(מוסבר בהרחבה למטה). תופעה קוונטית: לכל אדם העתקים רבים בעולמות מקבילים כי כל אחד בעולם הפרטי שלו כל הדמויות דמיוניות ומשתקפות מתכונותיו עצמו. "התפשטות היקום"- זה הרצון הכללי של כל האנושות שהולך וגדל(כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו) "אנרגיה אפלה" שזה רוב היקום אזורים ריקים לחלוטין שהם בעצם דוחפים וגורמים להתפשטות היקום. וזה הריקנות וחיסרון האגו שברצון הכללי ולהפתעת המדענים היקום הולך ומאיץ את התפשטותו ("תיאוריית היקום התופח" לפי התיאוריה הזאת, שהוצעה ב-1981 על-יד אֶלֶן גוּת (Guth) מארה"ב, בשלב מוקדם מאד של התפתחות היקום הייתה תקופה קצרצרה של התפשטות מהירה מאד שמכונה "תפיחה" (Inflation). בתקופה זו היקום הכפיל את גודלו שוב ושוב,)למרות שסברו ההיפך בגלל כח המשיכה של הגלקסיות וזה כתוצאה מגדילת האגו האנושי אפשר להבחין גם לפי התפתחות הקידמה בכל התחומים בחיינו במקביל להתרחבות היקום שהחל כביכול מהמפץ הגדול שבו ההמבנה הראשוני הוא גרעין האטום שמורכב משלושה חלקים בסיסיים: פרוטונים שלהם מטען חשמלי חיובי. אלקטרונים שלהם מטען חשמלי שלילי ונויטרונים שלהם מטען חשמלי נטרלי. ואלה בעצם הכוחות העיקריים שנקראים בחוכמת קבלה וספר הזוהר "ג' קווים" וכל מה שעלינו לממש זה לאחד את הכח החיובי(אלטרואיסטי) עם השלילי(אגואיסטי) ע"י הכח האמצאי שנקרא "בורא"(מלשון בוא וראה) ע"י רצון והשתוקקות לשינוי הפנימי שלנו. ועד שלא נעשה כך צרותינו ילכו ויתגברו משום שהם נובעים משני הכוחות(חיובי ושלילי) המנוגדים זה לזה(העיקרון של פצצה אטומית) ובלי הכח האמצעי שיאחד אותם(כמו בזרם חשמלי) ימשיכו הניצים המנוגדים להתקוטט ולריב וסיבלנו ילך ויתגבר. עוד דוגמה טובה לחיבור בטבע שמוביל לתוצאה טובה זה "המימן(מלשון מים שזו תכונתו ובקבלה-חסדים) ואם נחבר למימן "הליום"(גז-גימטריה 10-בקבלה האדם זו תבנית של 10 ספירות-רצונות ותכונות שבאדם ובמציאות כולה) ובחיבור בינהם ייווצר אור בדיוק כמו התהליך בשמש. ואם אנחנו באמת רוצים לגלות את האור האלטראיסטי אנו צריכים להתקרב אליו ע"י שינוי תכונתנו וכמו במחקרים כשאור מתקרב אלינו הוא נראה בצבע כחול(שמיים) וכשהאור מתרחק מאיתנו הוא משתנה לאדום שזה על פי חוכמת הקבלה "רצון לקבל".
התיאוריה, “Creatio ex Nihilo” , שפורסמה בכתב העת “Physics of the Dark Universe” מתבססת על עקרונות מחקר מעולם מערכות המידע – תחום התמחותם של שני החוקרים, ומסבירה כיצד היקום נוצר מ"כלום". כפי שמצויין בקבלה שהרצון לקבל נוצר מ"יש מאין"( E = mc2 מסה הופכת לאנרגיה וההפך(כי הטבע כולו אלטרואיסטי ללא קבלה כלל לכן בריאת הרצון לקבל נוצר מ"יש מאין" אך המדע מגלה לנו שישנו חלקיק בשם היגס (החלקיק האלוהי) ואנחנו נמצאים בתוך ים של חלקיק ההיגס הבלתי נראה לעיין המוגבלת שלנו כמו הרבה מולקולות וחומרים אחרים הבלתי נראים לנו.ובתוך הים הזה אנחנו מתפקדים על ידי שלטתו בנו וכשהאינטרקציה איתו מנוגדת לתנועה שלנו אנחנו מרגישים כבדות או במצב רוח ירוד. וכל התהליך הזה נועד בכדי שנחזור לנקודת ההתחלה בלבוש חדש שנקרא "השתוות הצורה" לתכונת הטבע שהיא רק נתינה. והנברא בנתינה עם קבלה כלומר ל"קבל אל מנת לתת" וזוהי בעצם מטרת הבריאה. וגם לפי תורת הקוונטים יש היגיון ל"יש מאין" ולקביעת חכמי הקבלה הקודמים שהמציאות שלנו היא דימיונית לחלוטין "היינו כחולמים".
חור שחור שנמצא במרכזה של כל גלקסיה גם בבית שלנו "שביל החלב" ישנו חור שחור שמקנה לנו את האפשרות לעבור ממימד אחד לאחר דילוג במרחב הזמן. וכולם בפנימיות האדם מאחר וכל מה שאנו רואים מחוצה לנו זו רק השתקפות של פנמיותנו. חור שחור כגשר שמחבר בין שני עולמות שונים או תהליך פנימי ללידה רוחנית. נוצר כתוצאה של כוכב לכת בתהליך סיום חייו ע"י דחיסתו לנקודה קטנה. לדוגמה כוכב לכת כמו כדור הארץ נדחס לגודל של כדור טניס. (מקביל לצימצום האגו בתהליך הרוחני כשהנברא מחליט להיוולד לרוחניות כאדם ולממש את עצמו)
וכך הוא הופך לחור שחור שבולע כל דבר שמתקרב אליו המדענים מכנים אותם "פחי הזבל של היקום" בדומה לאדם לפני השינוי בו שהופך אותו מקבלה לנתינה כמו ההיפוך של חור שחור ששואב הכל ואחרי ההיפוך לחור לבן רק מוציא מעצמו. והאירועים מתנהלים בו מעבר למהירות האור ובכך הזמן הולך ומאט עד שנעצר כליל. לדוגמה אם אסרונאוט היה נשאב לתוכו למשך שעה וחוזר אל כדור הארץ הוא היה מגלה שכולם התבגרו בעשרות או אפילו מאות שנים אל העתיד. (האדם בתהליך הרוחני ברגע שעובר נקודה שנקראת "מחסום" לקראת גילוי העולם האמיתי "אין סוף" נשאב אל נקודת האל חזור ועובר תהליך של שינויים הפרוסים על 125 שלבים-מדרגות. ובשלב הזה הוא מסיים את תהליך ההיפוך מדרגת החי לדרגת האדם).
בשלב הזה החור השחור סיים את חייו ואת תפקידו והוא הופך ל"חור הלבן" שהוא הפוך במהותו כלומר במקום לשאוב כל דבר לתוכו,הוא פולט החוצה ממנו במקום לעצמו.( וזה נקרא "ואהבת לרעך כמוך" כלומר התחברות לניצוצות אחרים ורק בהם אתה מרגיש תענוג אין סופי)
אז מה מעקב אותנו מלעשות זאת? החשש מתהליך הסינגולריות הפחד להשתנות בתכונתנו מקבלה לנתינה. ועל זה כתוב "והעיקר לא לפחד כלל" וגם המשפט "כל העולם כולו גשר צר מאוד" מרמז לנו על אותו תהליך סינגולרי בחור שחור שבפנימיות האדם ואפשר לנגוע בנקודת השינוי ולהגדירה כ"מוות", מוות לתכונה העוזבת וחיים לתכונה החדשה חדשה. לכן כוכבים מסיימים את חייהם הנוכחיים הופכים לחור שחור ונולדים מחדש במתקונת שונה לחלוטין. ישנה הלצה שבמכונות כביסה ישנם חורים שחורים כי אחרת איך זה שהרבה פעמים גרב אחת חסרה מזוג גרביים כשמוציאים מהמכונה. אנלוגיה אחרת מספרת שישראלים לא אוהבים להכנס לחור שחור משום שלא ניתן לחזור מאותה כניסה ולספר לחברה.
מקובלים(אנשים שחקרו והשיגו) לדורותיהם שעברו את התהליך המרתק הזה שבעצם כולם יעברו אותו במוקדם או במאוחר כי זו מטרת הבריאה. כתבו לנו על התהליך שהנברא עובר שינוי צורה מדרגת החי לדרגת האדם(מלשון אדמה-דומה לעליון)בכל מיני סגנונות כמו ספר התנ"ך או הזוהר. או עץ חיים. מגילות.אגדות והרבה נוספים. בין כל הפרטים שהם מסרו לנו אחד מהם זה "תפיסת המציאות" שאין כלום מחוצה לנו הכל דמיון (היינו כחולמים) ושאנו קולטים ובעצם יוצרים בצורה סובייקטיבית את המציאות שמצטיירת לנו על פי תכונתנו הפנימית. קבלה לעצמנו זה העולם הזה הזמני. חיבור לזולת זה העולם הבא הניצחי. ואם נרצה להשתנות לתכונת האדם "ואהבת לרעך כמוך" נגיע לתחנה הסופית של עולם אין סוף של אהבה חלוטה גילוי הבורא ניצחיות ושלמות. ובכך ממשנו את מטרת הבריאה שלמעשה כבר קיימת במצב הזה ונותר רק לגלות אותה בתודעה כי אין זמן ברוחניות והכל נעשה בבת אחת גם השבירה(המפץ) וגם התיקון.