משתמש:Motiga/המחשבה אלוהים

"במדע המחשבה" - "המחשבה אלוהים" משמעותה - האבסטרקט הבורא הראשון, שאינו פיזיקאלי, הגורם הבסיסי, היסוד הראשוני, המחשבה הפרמיירית ממנה נבראו "חומר המחשבה", ה"אנרגיה" ו"מימד ומרחב הזמן", הכוללים את עולמנו הפיזי, הרוחני והנפשי, החי, הצומח והדומם וכל הגלוי והנסתר. על פי "חוק שימור המחשבה" שבראה, היא אינה "נעלמת" אלא רק משנה את פניה - מחשבה זו, "נעה ללא הפסקה וללא גבולות של זמן" הניתנים לחישוב ארימטרי, ומטרתה על פי עובדות העבר - התקדמות והתפתחות אל השפע מקסימאלי .

על פי התיאוריה המדעית התומכת בקיומה של "המחשבה אלוהים" היקום בו "מתרחשים כל האירועים" בנוי משלושה "כוחות" - ווקטורים- (גדלים יסודיים ובסיסיים בעלי כיוון) עיקריים : א. "חומר המחשבה" – הווקטור המנטאלי . ב. ה"אנרגיה" – הווקטור הפיזיולוגי. ג. "מימד ומרחב הזמן" – הווקטור המחבר ומקשר ביניהם.

על פי "מדע המחשבה", לא ניתן לברוא "מציאות וחיים" ללא שילוב של שלושתם יחד - אלו הם בסיסי הקיום.

"מדע המחשבה" – הינו מדע, העוסק בחקר יסוד "חומר המחשבה" ו"המחשבה אלוהים" על כל צורותיהם, והשלכותיהם על הקיום. מדע זה, הוא שיטה לאיסוף מידע אודות העולם, באמצעות תצפית, ניסוי והסקה שיטתיים, ודרכי מחקר, שנועדו לפתח ידע זה. השיטה המדעית ב"מדע המחשבה" ,כוללת עקרונות ותהליכים המשמשים לאיסוף מידע, ומחקר מדעי על עולמנו המנטאלי.

"חומר המחשבה"- "חומר המחשבה"- (גודל מנטאלי) הינו וקטור בסיסי - על כל יסודותיו וצורותיו, והוא אחד משלושת הווקטורים המהווים את יסוד הקיום.

"אנרגיה"- "אנרגיה" - (גודל פיזיקאלי) הינו וקטור בסיסי – על כל יסודותיו וצורותיו, והוא אחד משלושת הווקטורים המהווים את יסוד הקיום.

"חוק השימור" - חל על "חומר המחשבה" ועל ה"אנרגיה" .כלומר הם אינם נוצרים יש מאין או "נעלמים", אלא עוברים מגוף לגוף, ומשנים את "הפנים או הצורה". (וכן את תנועתם או התהוותם).

"מימד ומרחב הזמן" "מימד ומרחב הזמן", הווקטור הבסיסי, ה"משלב" בין "חומר המחשבה" ובין ה"אנרגיה", מוסבר ע"י המדע - כמודל מתמטי, המתאר את היקום כבעל ארבעה ממדים - שלושת הממדים המוכרים (אורך, רוחב ועומק), כשאליהם נוסף מימד רביעי – הזמן. נקודה במרחב - זמן, קרויה גם "מאורע". והיא מיוצגת באמצעות 4- וקטור, כלומר וקטור שלו ארבע הקואורדינאטות. תורת היחסות קובעת שארבעת הממדים הללו אינם ניתנים להפרדה. כלומר, כל שינוי בעולם במרחב יגרום לשינוי גם בממד הזמן, וכל שינוי בזמן יגרום לשינוי גם במרחב. (את התיאור המתמטי של מרחב זה פיתחו, יחד עם אלברט איינשטיין, המתמטיקאים הרמן מינקובסקי ומרסל גרוסמן).

באופן פשטני, אם נתון עולם דו-ממדי, שלו נוסיף את ממד הזמן, ניתן לדמיין את היקום כיריעת גומי שעליה פרוסים העצמים ביקום, בהם הכוכבים, כוכבי הלכת והגלקסיות. כאשר, כל גוף (השמש למשל), מעקם את היריעה הזו, ורמת העיקום מתאימה למסה ולנפח של הכוכב. ככל שמסתו גדולה יותר ונפחו קטן יותר, כך העיקום שהוא יוצר גדול יותר.

"מחשבה" - במדע "המחשבה" - מחשבה, הינה גודל מנטאלי היוצר את הסיבתיות למיקומי ה"אנרגיה". המחשבה הינה "המשך תהליך" ע"י יסוד בסיסי, בעל כיוון תכליתי במימד ומרחב הזמן. כל "מחשבה" מורכבת מ"המחשבה אלוהים" (את ההסבר המדעי לערך זה נלמד בהמשך) ומ"חומר המחשבה", על כל צורותיו והשלכותיו, היוצר את קיומה המנטאלי.

"על המחשבה" חל "חוק השימור" כלומר, היא אינה נוצרת יש מאין או "נעלמת". אלא, עוברת מ"גוף לגוף" ומשנה את "פניה או את צורתה" (וכן את תנועתה או התהוותה). וכלל זה –"מחשבה חושית" או "מחשבה אינדיווידואלית פשטנית" שאינה מהווה צורך בפעולה, לדוגמא:"בדיחה", או ביטוי כגון: "איזה יום יפה" - מחשבה זו נוצרת מסיבתיות מיקומי ה"אנרגיה" הנראית לעין ו"מתורגמת" ע"י "ההבנה המחשבתית" - ב"תפיסת הצורות" של המוח - "מרכז החשיבה" האינדיווידואלי. השפעתה של "מחשבה" על רגשות, תחושות ומעשיו של האדם או החי, נובעים מ"חומר המחשבה" ותנועתו הגלובלית.