משתמש:Rachelveyossi/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ישראל מכטינגר (18 ביוני 19185 בנובמבר 1956) היה יזם, ומבוני תל אביב כעיר הלבנה טרום הקמת המדינה. ממובילי המעבר מסגנון אדריכלות אקלקטי לבינלאומי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל מכטינגר נולד בשנת 1918 בעיר חלמניק שבפולין, למרדכי, איש עסקים, ולשרה, עקרת בית. התחנך ב"קילצה" שבפולין.

עלה ארצה בהיותו בן 16,למד בבית ספר מונטיפיורי ושירת כנוטר. התגייס לצבא הבריטי ולאחר מכן נלחם במלחמת העצמאות במהלכה נפצע. חבר לאדריכל יהודה מגידוביץ' איתו בנה מספר בתים בתל אביב. נפל במבצע סיני 1956, ונקבר בבית העלמין קריית שאול.

חשיבות עבודתו: מעבר מסגנון אדריכלי אקלקטי לבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השלושים של המאה העשרים התנהל בעיר תל אביב מאבק בין שתי אסכולות אדריכליות שונות. מחד, הוביל את המאבק האדריכל יהודה מגידוביץ', ומאידך, אדריכל העיר החדש, יעקב בן-סירה (שיפמן). מגידוביץ', שתכנן כבר מאות בתים בתל אביב, בעיקר בלב העיר ורחוב אלנבי, ייצג את האסכולה הישנה של מבנין אקלקטיים מפוארים. בן סירה, שפעל בעיקר באזור הצפון הישן, אך כמהנדס העיר היה אחראי על כל העיר, ייצג את האסכולה הבינלאומית המינימליסטית. לתוך הקלחת הזו נכנס היזם ישראל מכטינגר. לא פעם תיווך בין שני האדריכלים, כדי להגיע להסכמה. כך, למשל, בבניין שישראל מכטינגר בנה לעצמו בשנת 1931 ברחוב גאולה. לבית מכטינגר ערך אדריכלי, הוא עונה על עקרונות הסגנון הבינלאומי (מודרני): הא-סימטריה במקום סימטריה, בניה ללא קישוטיות, הדגשה אופקית, הדגשת תפקוד חדר המדרגות, ופינה מעוגלת ביטוי לצורת האנייה. המיקום של המבנה, בעל חשיפה לציר מרכזי (רחוב אלנבי), תוכנן על ידי אדריכל מהמובילים בדורו ובעיר תל אביב, והוא מהמבנים הראשונים בהם עבר האדריכל יהודה מגידוביץ', לדרישתו של מכטינגר, מאדריכלות אקלקטית לסגנון הבינלאומי המודרני. תכנית המבנה ערוכה במילון צורות מודרני, ניקיון צורני ללא עיטורים, שימוש בברזל במעקות המרפסות, אפיון חלון חדר המדרגות, ומשחק הנפחים. מבנה זה בסגנונו הבינלאומי, הוביל לפריצת דרך לא רק בסגנונו של מגידוביץ', אלא גם ביחס לסביבתו. באותה עת המבנים הסמוכים לו מצדדיו, מולו ומבנים נוספים ברחוב גאולה (ובחלקים גדולים של רחוב אלנבי)- נבנו כולם בסגנון האקלקטי עדיין.

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית מכטינגר, רחוב גאולה 42, 1931.
  • אלנבי 53, 1935
  • אבן גבירול (לימים גולדנברג) ,6 1935

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גלעד דובשני, אדריכל יהודה מגידוביץ (תצלומים: אברהם חי), תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1993.
  • נח בי (בירזובסקי), פני תל אביב בקריקטורות, עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, 1939.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קטגוריה:יהודים פולנים קטגוריה:תל אביב: אישים קטגוריה:העיר הלבנה: אישים קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1918 קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1956