עקרת בית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עקרת בית היא אישה העובדת במשק ביתה, ואינה מועסקת, כשכירה או כעצמאית, מחוץ למשק ביתה.

שתי עקרות בית במטבחן
עטיפת כתב העת "ניהול טוב של משק הבית" מאוגוסט 1908

מקור המושג בספר תהלים, שבו נאמר "מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה", אם כי בפסוק זה מקובל לפרש את הצירוף "עקרת הבית" כמתייחס לאישה עקרה[1].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתה של עקרת הבית כוללת שלל משימות, ובהן טיפול בילדים, בישול, כביסה, ניקיון ועוד. לעתים שוכרת עקרת הבית עוזר המסייע לה במשימותיה.

עקרת הבית איננה מקבלת שכר על עבודתה, ופרנסתה היא, בדרך כלל, על הכנסתו של בן זוגה (אם כי לעתים יש לה הכנסה מפנסיה או מרכוש). לפי מחקר שפרסם אתר Salary.com, מתן תשלום לעקרת הבית בארצות הברית על עבודתה במשק ביתה היה מזכה אותה בשכר של 138,000 דולר בשנה‏[2]. שכר גבוה זה נובע מכך ששעות עבודתה של עקרת הבית עולות במידה רבה על היקפה של משרה אחת.

עקרות הבית הן קהל צופים עיקרי בתוכניות טלוויזיה המשודרות בבוקר, ולוח השידורים בנוי במידה רבה בהתאם לכך. ברשת ב' של "קול ישראל" שודרה בשעות הבוקר תוכנית ששמה אמר זאת במפורש - "התוכנית לעקרת הבית".

בחוקי מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

השאלה האם יש להקל במיסוי על משפחה שבה האישה היא עקרת בית קיבלה בישראל תשובות שונות במהלך השנים. בחוק הביטוח הלאומי ניתן לעקרת הבית, הנשואה לתושב ישראל, פטור מדמי ביטוח לאומי,‏[3] ופטור דומה ניתן לה מדמי ביטוח בריאות. בתחילת כהונתו של בנימין נתניהו כשר האוצר נקבע, בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל, חיוב של עקרות הבית בדמי ביטוח בריאות, בסכום קבוע. החלטה זו ספגה ביקורת רבה, ובסופו של דבר לא מומשה ובוטלה. בפרק העוסק בביטוח נכות בחוק הביטוח הלאומי ובתקנות שהותקנו מכוחו נקבעו הוראות מיוחדות לעניין עקרת בית.‏[4]

במשך שנים רבות ניתנה בפקודת מס הכנסה נקודת זיכוי בגין בן זוג שאין לו הכנסה, הקלה שמרבית הנהנות ממנה היו משפחות שבהן האישה היא עקרת בית. הקלה זו צומצמה מאוד בתחילת שנת 2005, והיא ניתנת רק במקרים חריגים. לפי דברי ההסבר להצעת החוק, ביטול נקודת הזיכוי נועד להוות תחליף לגביית מס בריאות מעקרות בית,‏[5] אך הוא פוגע גם במשפחות שבהן הגבר הוא בן הזוג שאין לו הכנסה.

חילופי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם זוגות בהם הגבר הוא שעוסק בעבודות הבית, והאישה מפרנסת אותו, אך מצב זה פחות נפוץ. גם החוק בישראל מערים קשיים על חילופי תפקידים אלה. כאמור, לעקרת בית, הנשואה לתושב ישראל, ניתן פטור מדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. פטור כזה אינו ניתן לגבר שהוא עקר בית. לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הוגשה תביעה[6], לפיה מצב זה הוא בגדר הפליה פסולה, אך בית הדין דחה את התביעה. החלטה זו אושרה בבית הדין הארצי לעבודה‏[7], בעתירה לבג"ץ‏[8] ובעתירה לדיון נוסף‏[9]. עם זאת, בהחלטתה לדחות את הבקשה לדיון נוסף העירה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש:

אין ספק, והדברים עולים אף מפורשות מפסק הדין, כי העותרים הפנו בעתירתם זרקור לסוגיה חשובה המצביעה על קשיים במצב המשפטי הנוהג כיום בעניין ההסדרים החלים על "עקרת בית". נראה אף, ובכך מצטרפת אף אני לדברי חבריי בפסק דינם, כי המציאות המודרנית בה אנו חיים מחייבת חשיבה מחודשת בכל הנוגע להסדרים אלה וראוי כי המחוקק ייתן דעתו לדבר - ויפה שעה אחת קודם.

פקודת מס הכנסה אינה מתייחסת במפורש לעקרת הבית, אך במשך שנים רבות נקבע בה שהנציג בפני פקיד השומה של בני זוג נשואים הוא הגבר. בשנת 1993 בוטלה קביעה זו, והנציג הוא אחד מבני-הזוג, המכונה בפקודה "בן-זוג רשום".

האקדמיה ללשון העברית עסקה בסוגיה מהי צורת הזכר של "עקרת הבית", והחליטה, באוקטובר 2007, על הצורה "עֶקֶר הַבַּיִת" (עי"ן וקו"ף בסגול), וברבים "עַקְרֵי בַּיִת", שבה המילה "עקר" מרמזת לעיקר, ולא לעקרות‏‏[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשפה העברית משמש השורש לעתים לדבר והיפוכו למשל שחר שהוא ההפך משחור או לחטא שהוא ההפך מחטאים,כך גם המושג עקרת בית משמעותו עיקרו של הבית ולא אישה עקרה (נלקח מפינתו של אבשלום קור)
  2. ^ רויטרסעקרות בית בארצות הברית היו יכולות להרוויח 138 אלף דולר בשנה, באתר הארץ, 6 במאי 2007
  3. ^ דוד רגב, מדריך: מתי עקרת בית צריכה לשלם ביטוח לאומי, באתר ynet‏, 13.4.2004
  4. ^ תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לעניין עקרת בית), התשמ"ד-1984‏, באתר המוסד לביטוח לאומי
  5. ^ ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 143, עמ' 373
  6. ^ בל 3809/04 מני יחזקאל וסניה יחזקאל נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-28.6.06
  7. ^ עבל 519/06 מני יחזקאל וסניה יחזקאל נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-28.6.2006
  8. ^ בג"ץ 1046/09 מני יחזקאל וסניה יחזקאל נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-15.8.2010
  9. ^ דנג"ץ 6319/10 מני יחזקאל וסניה יחזקאל נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-26.10.2010
  10. ^ ‏רונית גדיש, "היא עֲקֶרֶת הַבַּיִת, והוא?", אקדם, יוני 2008‏