משתמש:Shaniage/יכולת קליטת הידע
תיאורית יכולת ספיגת הידע - היכולת הארגונית לזהות ערכו של ידע חדש, להעריך ולהשתמש בו ליצירת יתרון תחרותי. התאוריה והמושגים נוסחו לראשונה על ידי כהן ולוינטל במאמרם "Absorptive capacity: A new perspective on learning and innovation" מ-1990.
המודל של כהן ולוינטל[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיאוריה לספיגת הידע הוצגה ב- 1990 על ידי שני חוקרים כהן ולוינטל, חקרו "מה הארגון צריך לעשות בכדי ליצור לעצמו ערך מוסף בנוגע לחדשנות?". הנחת היסוד של החוקרים הינה שידע קודם מגדיל את היכולת לרכוש, לקלוט ולהשתמש בידע חדש. במאמרם מציינים שרב החדשנות נוצרת כתוצאה מ"השאלות" ופחות מיצירה, כלומר אנו משפרים תהליכים או מוצרים קיימים על סמך הידע הקודם. תהליך הלמידה הוא תהליך אינקרמנטלי צריך לדעת מושגי יסוד בכדי להבין את המאמר, בעקבות צורת למידה זו, משתפרת היכולת לבצע את המשימה הבאה. לדוגמא- קל יותר ללמוד שפה שלישית משנייה, קל יותר ללמוד חשבון דיפרנציאלי אחרי שלמדנו בבית הספר חשבון ואלגברה. החוקרים מתארים הבדלים בין שני מושגים יכולת למידה ויכולת פתרון בעיות:
- יכולת הלמידה מאפשרות את היכולת להטמיע ידע קיים
* יכולת פתרון בעיות מייצג את היכולת ליצירת ידע חדש
מרמת הפרט לרמת הארגון והקשר ביניהם להעברת הידע רב הידע במחקר ופיתוח הוא חבוי – קשה ללמדו בקריאה ונדרשת הדגמה. ברמת הפרט הזיכרון הוא אסוציאטיבי, אירועים "מוקלטים" לזיכרון על ידי קישור לקונספטים קיימים. ברמת הארגון - לא מדובר בסכום פשוט של היכולות לספיגת הידע של כלל העובדים, אלא תלוי גם בטיב מעבר הידע בין תתי היחידות בארגון ומחוצה לו, את תהליך העברת הידע מאפשרים ה- "- "gatekeepers "שומרי סף" שמתרגמים את הידע בין היחידות השונות לשפה ארונית משותפת ואותה מתרגמים לסביבה החיצונית.
ההחלטה על אופן ביצוע ההחלטה בעתיד מקושר תמיד להחלטה קודמת (גם אם אינה רלוונטית). צבירת מיומנות בתחום מסוים תורמת לחברה ולכן אם ההשקעה הראשונית תהיה נמוכה בעתיד החברה תבזבז הון רב ומשאבים לרכוש אותה בעתיד, החברה לא תצליח לקלוט ולעבד את השינויים בתחום.
החוקרים התמקדו במחקר ופיתוח בארגונים שבדקו מכיוון שבו נוצר ידע חדש בחברה כזה שתורם ל AC. שלושת הגורמים בארגון שמשפיעים על רמת האינטנסיביות של מחקר ופיתוח בחברה: 1. DEMAND- (ביקוש) רמת מכירות וגמישות מחיר ביחס לדרישה 2. APPROPRIABILITY-(אפשריות) יכולת החברה לנצל הזדמנויות רווחיות ולהימנע מבזבוז כספים 3. TECHNOLOGICAL-(טכנולוגי) כמה יעלה לחברה להשיג התקדמות טכנולוגית בתחום מסוים בתעשייה
מסקנת החוקרים היא שבכדי שחברה תשיג ותשתמש בידע (ללא קשר לפעילותה השוטפת) עליה לפתח AC .
המודל של זהרה וגו'רג[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמר נוסף הוא של צמד החוקרים זהרה וג'ורג', בשנת 2002 מציגים הרחבה להגדרת כהן ולוינטל, טוענים במאמרם שאין להתמקד רק במו"פ, אלא בארגון כולו. מגדירים את ה- AC בארגון כסט של תהליכים ורוטינות על ידן החברה תוכל לרכוש, לקלוט, לעבד ולנצל את הידע לצורך יצירת יכולות דינאמיות, אלו חיוניות להצלחת החברה הארגון חייב להשתנות בהתאם לקצב השינויים בענף שלו, בכדי ליצור לו יתרון תחרותי.
מחלקים את יכולת ספיגת הידע לשניים פוטנציאלי ומציאותי (מה שקרה בפועל), בנוסף, יצרו 4 מימדים חדשים קומבינציה מנצחת וניתנת למדידה:
Potential Absorptive Capacity (PACAP)- פוטנציאלי
Acquisition- (רכישה) השקעה מוקדמות, ידע קודם, עוצמה שמבטאת במהירות ומגוון.
Assimilation- (הטעמה) התהליכים בארגון שתורמים להבנה
Realized Absorptive Capacity (RACAP)- מציאותי (בפועל)
Transformation- (שינוי) התאמה לצרכים
Exploitation- (ניצול) שימוש ויישום
מוצג מודל קלט פלט, הפעם מורחב ומפורט יותר, כאשר שלושת העיגולים התחתונים הם גורמים מתערבים\ משתנים. הקלט נותר זהה ידע קודם וחיצוני, בין הקלט לתהליך יש תהליכי טריגר פעולה, מה מדרבן את הארגון לפעול.
התהליך במקרה של המודל החדש מורכב משני החלקים שהזכרתי קודם לכן הפוטנציאלי והמציאותי, ביניהם ישנם מנגנוני שיתוף ידע (קשר שלא תמיד קיים במלואו). בין התהליך לפלט יש את היכולת של הארגון לנכס לעצמו משאבים ומוצרים בצורה בלעדית, הפלט הוא היתרון התחרותי של הארגון שיתבטא בחדשנות, ביצועים פיננסים וגמישות אסטרטגית.
יישומי התאוריה בתחומים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביישומי התיאוריה במערכות מידע רב המאמרים עוסקים ביישומי ERP, לדוגמא – המאמר הראשון, עוסק בבחינת שיפור התאמת ERP לתהליכים הארגוניים על ידי העברת ידע.
צוות חוקרים יפניים, העבירו 1000 שאלונים לחברות שהטמיעו ERP ביפן. השערות המחקר שלהם היו: 1. קיים קשר חיובי בין AC למעבר ידע 2. קיים קשר חיובי בין מעבר ידע להטמעת טובה של ERP בארגון מתוך 1000 החברות, הורכב מדגם של 132 חברות, מתוכן 55% הטמיעו ERP לפני למעלה משנתיים ו 43% הטמיעו 45 מודולים, לאחר מבחנים סטטיסטים שביצעו נמצא ששתי ההשערות נכונות.
מחקר נוסף שפורסם ב 2011, התבצע בתחום ה BI – בינה עסקית, מטרתו הייתה לבדוק את השפעת ניהול הידע והמשאבים על הטמעת BI טובה יותר. המחקר התבצע באמצעות שאלונים ל 347 חברות מובילות באוסטרליה.
ממצאי המחקר נמצא קשר חיובי בין AC ברמה הביצועית לבין הטמעת BI וקשר חיובי בין AC ברמה הביצועית לרמת תחכום התשתית הטכנולוגית.
מחקרים נוספים הקשורים להתפתחות AC בנושאים משאבי אנוש, ניהול ידע, מבנים ארגונים ומתוכם מקבלים תמונה שה AC מאפשר לכל חברה למצוא את הכלים המתאימים ביותר לפיתוח ה AC.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Cohen and Levinthal (1990), "Absorptive capacity: A new perspective on learning and innovation", Administrative Science Quarterly, Volume 35, Issue 1 pg. 128-152.
- Zahra and George (2002), "Absorptive Capacity: A Review,Reconceptualization,and Extension", Academy of Management Review,Volume 27, Issue 2,pg.185-203
- "Improving ERP fit to organizational process through knowledge transfer" E.T.G. Wang et al. / International Journal of Information Management 27 (2007) 200–212
- “The Role of Organizational Absorptive Capacity in Strategic Use of Business Intelligence to Support Integrated Management Control Systems” P. Collier, M. Bashir and S. Sutton. 2011.The Accounting Review 86: 155-184.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)