ניהול ידע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ניהול ידע (או בשם אחר: ניהול ידע בארגונים) הוא תחום עיסוק שמטרתו שיפור תפוקה ולמידה, על ידי אופטימיזציה של דרכי השימוש בידע, לרוב במסגרת פעילות ארגונית. ניהול ידע עוסק בארבעה תחומי דעת: שימור, שיתוף, הנגשה ופיתוח של ידע וזאת בשיטות מתודולוגיות סדורות, לקידום יעדי הארגון.

מרכיבי ניהול הידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי ניהול ידע המוזכרים ניתנים ליישום ברמה ארגונית, מחלקתית, צוותית ו/או אישית. בכל פתרון ניהול ידע משולבים ארבעה היבטים עיקריים:

  • תרבות - טיפוח המודעות והרצון לשמר, לשתף ולפתח את הידע הארגוני. בניית תרבות ארגונית המעודדות ומתגמלת ניהול ושיתוף בידע.
  • תהליכים - הגדרת תהליכי עבודה בהם יעשו שימוש בידע; הגדרת תהליכי עבודה (ובעלי תפקידים כגון: מנהל ידע, מנהלת ידע, עובד ידע) לעדכון הידע ותחזוקתו.
  • תוכן - עיסוק בהבניית התוכן, ניהול תוכן, עיבודו, ארגונו ודרך הנגשתו, באופן שייקל על המשתמש לעשות שימוש נבון ויעיל בידע.
  • מחשוב (טכנולוגיה) - פלטפורמה מאפשרת לשימור, שיתוף והפצה. ישנן מגוון רב של טכנולוגיות כגון אינטראנט, פורטל,בלוג, ויקי, קבוצת דיון, קהילה מקוונת

פתרונות טכנולוגיים וארגוניים לניהול ידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו מגוון רחב מאד של פתרונות לניהול הידע המסייעים לכל אחד, בדרכו, לנהל את הידע הארגוני. כל פתרון הוא שילוב של כלי מחשובי, תהליכי עבודה תומכים, ארגון ועיבוד תכנים והיבט תרבותי ארגוני. הפתרונות המוכרים לניהול ידע כוללים:

פתרונות טכנולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתרונות ארגוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שימור ידע פורשים - מתודולוגיות להתמודדות עם הקטנת הנזק באובדן ידע לקראת עזיבתם של פורשים.
  • הפקת לקחים - מתודולוגיות ליצירת ידע חדש על בסיס ניסיון העבר, באמצעות תחקור. כולל גם ניהול לקחים - ניהול מחזור החיים השלם של הלקח, החל מהפקתו, דרך ניהולו כמאגר וקידום השימוש בו.
  • ניהול תובנות (תובנה) - מתודולוגיה העוסקת בזיקוק לקחים ו- Good Practices, שיתופם ושילובם מחדש בסביבת העבודה הארגונית.
  • למידה מהצלחות - מתודולוגיות ליצירת ידע חדש על בסיס למידה וניתוח הצלחות. - איתור וזיהוי הצלחות, מיצוי הגורמים שהביאו להצלחה, הפיכתם לעקרונות פעולה פרקטיים מכווני הצלחה, ויישום עקרונות אלו בנושאים אחרים בהם רוצים להגיע להצלחה. ראו גם למידה ארגונית
  • פיתוח תורה מקצועית - מתודולוגיה לפיתוח התורה המקצועית הארגונית בתחומי ליבה, על ידי איגום הידע הקיים, תוך חשיבה מחודשת .
  • חדשנות - כלים ומתודולוגיות לפיתוח ידע בארגון, בדרך כלל על ידי חשיבה לא לינארית.
  • ניהול נהלים (נוהל) - מתודולוגיה להבניה פנימית של מסמכים לשיפור קריאותם והבנתם.
  • חוכמת ההמונים בארגונים - יישום של גישות אילו בתוך הארגון.

היערכות ארגונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניהול ידע הוא מהלך ארגוני המחייב התייחסות כוללת:

  • מינוי בעלי תפקידים: מְנַהֵל ידע (אחד או צוות), מובילי פעילות ביחידות השונות, מומחי תוכן, ואחראי כולל (בעל חסות מטעם הנהלת הארגון).
  • הקצאת משאבים - זמן ופלטפורמה טכנולוגית.
  • אחריות הנהלה למימושו של תהליך ניהול ידע בארגון.
  • משילות (Governance)- הגדרה סדורה של פתרונות, דרכי עבודה, מדידה, נהלים והנחיות.

מונחים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ידע סמוי מול ידע גלוי - ידע סמוי (Tacit Knowledge) מוגדר כידע בראשם של האנשים ו/או גופם אשר אינו מובע באופן מודע, להם ולאחרים. ידע גלוי (Explicit Knowledge) מוגדר כידע בר הבעה במילים, מספרים, תמונות או סימבולים.
  • נתונים, מידע וידע - ישנן מספר גישות להבחנה בין מונחים אלו, המקובלות שבהן:
    • נתונים הם גולמיים; מידע הוא עיבוד או אגרגציה של הנתונים; ואילו ידע הוא מידע לפעולה (מידע בעל משמעות בהקשר מסוים).
    • נתונים הם מספריים כמותיים או בסיסיים גולמיים כתובים; מידע הוא תהליכי או טקסטואלי, כתוב ומובע בפירוש; ידע נמצא בראש של האנשים וכולל תובנות המבוססות על ניסיון. ניתן לבטא אותו באמצעות הפקת מידע במדיות מוחשיות שונות או באמצעות שיחות בין אנשים או בתוצאות של עבודה ויצירה.
    • גישה המוצגת על ידי דיויד ויינברגר בספרו [Too Big To Know] מתייחסת לידע כאל רשת של תכנים או עובדות או רעיונות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום ניהול הידע חדש יחסית ואוזכר לראשונה מאמצע שנות ה-90. בין הארגונים ראשונים בעולם שהקדישו מאמץ בנושא: Buckman Labertories, בריטיש פטרוליום הבנק העולמי, NASA.[דרוש מקור].

מובילי דעה ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיטר דרוקר- מגדולי עולם הניהול במאה ה-20. טבע את המונח עובד ידע (Knowledge Worker).
  • לונרס פרוסק - חוקר ויועץ, מייסדה Institute for Knowledge Management (ביחד עם תומאס דוונפורט להלן). כתב מספר ספרים בתחום, המפורסם שבהם Working Knowledge
  • תומאס דוונפורט - פרופסור ב Babson College ויחד עם פרוסק ייסד את ה Institute for Knowledge Management וכתב את הספר Working Knowledge. עוסק כיום באנליטיקה.
  • נונקה - פיתח יחד עם טאוקאוצ'י את מודל ה SECI לפיתוח ידע: Socialization, Externalization, Combination, Internalization. מבוסס על פיתוח ידע בתרבות המזרח הרחוק.

התפתחות התחום בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחום הוצג לראשונה בישראל על ידי ד"ר עדנה פשר, יועצת לניהול, בכנס ראשון שערכה הנושא ב 1996- אשר עסק בידע לפעולה.[דרוש מקור] מנהל הידע הראשון בישראל היה רון דביר, שמונה למנהל ידע ב ECI. לימים עשה רון דביר דוקטורט בתחום. כיום ישנם כעשרה בעלי תואר ד"ר בתחום ניהול הידע, וניתן ללמוד אותו במסגרת תואר שני באוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת חיפה (במשולב עם מדעי המידע).[דרוש מקור]

בשנת 2001 הוקם פורום ניהול הידע בישראל כקהילה בה חברים אנשי מקצוע מארגונים שונים, יועצים, מנהלי ידע ואחרים המתעניינים בניהול ידע ובתחומים הקשורים לו. הפורום פועל להיות מקור ורשת ידע מקצועיים ומובילים עבור כל העוסקים בניהול ידע בישראל. הוא מקיים כנס כללי מדי שנה ומספר מפגשים וימי עיון לאורך השנה, מוציא לאור ספרים הנכתבים בשיתוף על ידי חברי הפורום ומקיים אתר רשת חברתית ומקצועית.

ישראל הייתה הראשונה לפתח תו תקן בתחום, ביוזמת מכון התקנים הישראלי (ת"י 2006), ומובילה את צוות המומחים הבינלאומי בגיבוש תקן ISO גלובלי (ISO 30401).[דרוש מקור]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Knowledge Management Handbook A step-by-step guide to embedding effective knowledge management in your organization. Nick Milton and Patrick Lambe, Kogan Page Publishers, 2016, ISBN 978-0749475536 לסיכום בעברית
  • Working Knowledge How organizations manage what they know. Tom Davenport and Laurence Prusak.. Harvard Business Press, 1998. לסיכום בעברית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ויקי ארגוני, דואלוג ויקי