ניהול ידע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ניהול ידע הוא גישה הוליסטית שמטרתה שיפור תפוקה ולמידה, על ידי אופטימיזציה של דרכי השימוש בידע (מבוסס על ההגדרה הבינלאומית של ISO- 30401)

ניהול ידע עוסק בארבעה תחומי דעת: שימור, שיתוף, הנגשה ופיתוח של ידע וזאת בשיטות מתודולוגיות סדורות, לקידום יעדי הארגון.

פתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו מגוון רחב מאד של פתרונות לניהול הידע המסייעים לכל אחד, בדרכו, לנהל את הידע הארגוני. כל פתרון הוא שילוב של כלי מחשובי, תהליכי עבודה תומכים, ארגון ועיבוד תכנים והיבט תרבותי ארגוני. הפתרונות המוכרים לניהול ידע כוללים:

  • פורטל / אתר ידע / אתר אינטראנט - אוסף של תכנים מסוגים שונים (נתונים, מידע וידע) המאורגנים יחד למטרה מוגדרת: העברת מידע לקבוצה, סביבת עבודה וכו'.
  • קהילה- שילוב של אתר ידע (המרכיב הווירטואלי) ומפגשים (המרכיב האנושי), המאפשרים גם שיתוף של פריטי ידע וגם קשר ושיתוף בין בעלי הידע.
  • מִנְהלת ידע - פתרון להנגשת פריטי ידע מעובדים בעיקר לנושאי שירות. מתאפיין בהנגשה מובנית ותמציתית, תוך דגש על ארגון המאפשר העברת ידע בזמן אמת.
  • שימור ידע פורשים - מתודולוגיות להתמודדות עם הקטנת הנזק באובדן ידע לקראת עזיבתם של פורשים.
  • הפקת לקחים - מתודולוגיות ליצירת ידע חדש על בסיס ניסיון העבר, באמצעות תחקור. כולל גם ניהול לקחים - ניהול מחזור החיים השלם של הלקח, החל מהפקתו, דרך ניהולו כמאגר וקידום השימוש בו.
  • ניהול תובנות (תובנה) - מתודולוגיה העוסקת בזיקוק לקחים ו- Good Practices , שיתופם ושילובם מחדש בסביבת העבודה הארגונית.
  • למידה מהצלחות - מתודולוגיות ליצירת ידע חדש על בסיס למידה וניתוח הצלחות. - איתור וזיהוי הצלחות, מיצוי הגורמים שהביאו להצלחה, הפיכתם לעקרונות פעולה פרקטיים מכווני הצלחה, ויישום עקרונות אלו בנושאים אחרים בהם רוצים להגיע להצלחה.
  • פיתוח תורה מקצועית - מתודולוגיה לפיתוח התורה המקצועית הארגונית בתחומי ליבה, על ידי איגום הידע הקיים, תוך חשיבה מחודשת .
  • חדשנות - כלים ומתודולוגיות לפיתוח ידע בארגון, בדרך כלל על ידי חשיבה לא לינארית.
  • ניהול נהלים (נוהל) - מתודולוגיה להבניה פנימית של מסמכים לשיפור קריאותם והבנתם.
  • מנוע חיפוש - פתרונות לשיפור הנגשת מסמכים ופריטי ידע ארגוניים.
  • ניהול תוכן או ארגון תכנים - מתודולוגיה להנגשה היררכית ורשתית של מידע דרך עץ ניווט וניווט באתר אינטרנט.
  • ניהול מסמכים- פתרון לארגון, שיתוף, שימור והנגשת המידע המתועד בקבצים.
  • מדיה חברתית - שימוש בכלים מעולם web 2.0 וכן באמצעות חוכמת ההמונים, רשתות חברתיות מקוונות, WIKI, ובלוגים ארגוניים

מרכיבי ניהול הידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי ניהול ידע המוזכרים ניתנים ליישום ברמה ארגונית, מחלקתית, צוותית ו/או אישית. בכל פתרון ניהול ידע משולבים ארבעה היבטים עיקריים:

  • תרבות - טיפוח המודעות והרצון לשמר, לשתף ולפתח את הידע הארגוני.
  • תהליכים - הגדרת תהליכי עבודה בהם יעשו שימוש בידע; הגדרת תהליכי עבודה (ובעלי תפקידים) לעדכון הידע ותחזוקתו.
  • תוכן - עיסוק בהבניית התוכן, עיבודו, ארגונו ודרך הנגשתו, באופן שייקל על המשתמש לעשות שימוש נבון ויעיל בידע.
  • מחשוב (טכנולוגיה)- פלטפורמה מאפשרת לשימור, שיתוף והפצה.

היערכות ארגונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניהול ידע הוא מהלך ארגוני המחייב התייחסות כוללת:

  • מינוי בעלי תפקידים: מְנַהֵל ידע (אחד או צוות), מובילי פעילות ביחידות השונות, מומחי תוכן, ואחראי כולל (בעל חסות מטעם הנהלת הארגון).
  • הקצאת משאבים - זמן ופלטפורמה טכנולוגית.
  • אחריות הנהלה למימושו של תהליך ניהול ידע בארגון.
  • משילות (Governance)- הגדרה סדורה של פתרונות, דרכי עבודה, מדידה, נהלים והנחיות.

ידע סמוי וידע גלוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידע סמוי (Tacit Knowledge) מוגדר כידע בראשם של האנשים ו/או גופם אשר אינו מובע באופן מודע, להם ולאחרים.

ידע גלוי (Explicit Knowledge) מוגדר כידע בר הבעה במילים, מספרים, תמונות או סימבולים.

בין נתונים למידע לידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים הנתקלים בתחום ניהול הידע שואלים את עצמם מה בין שלושת המונחים שקרובים זה לזה: נתונים, מידע וידע.

ישנן תשובות רבות, המקובלות שבהן:

  • נתונים הם גולמיים; מידע הוא עיבוד או אגרגציה של הנתונים; ואילו ידע הוא מידע לפעולה.
  • נתונים הם מספריים כמותיים או בסיסיים גולמיים כתובים; מידע הוא תהליכי או טקסטואלי וגם הוא כתוב; ידע הוא בראש של האנשים; ניהולו הופך אותו למידע או נתונים.

גישה חדשה המוצגת על ידי דיויד ויינברגר בספרו [Too Big To Know] מתייחסת לידע כאל רשת של תכנים או עובדות או רעיונות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום ניהול הידע חדש יחסית ואוזכר לראשונה מאמצע שנות ה-90.

ארגונים ראשונים בעולם שהקדישו מאמץ בנושא: Buckman Labertories, בריטיש פטרוליום הבנק העולמי, NASA.

מובילי דעה ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטר דרוקר- מגדולי עולם הניהול במאה ה- 20. טבע את המונח עובד ידע (Knowledge Worker).

לארי פרוסק- חוקר ויועץ, מייסדה Institute for Knowledge Management (ביחד עם תומ דבנפורט להלן). כתב מספר ספרים בתחום, המפורסם שבהם Working Knowledge

תום דבנפורט- פרופסור ב Babson College ויחד עם פרוסק ייסד את ה Institute for Knowledge Management וכתב את הספר Working Knowledge. עוסק כיום באנליטיקה.

נונקה- פיתח יחד עם טאוקאוצ'י את מודל ה SECI לפיתוח ידע: Socialization, Externalization, Combination, Internalization. מבוסס על פיתוח ידע בתרבות המזרח הרחוק.

התפתחות התחום בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחום הוצג לראשונה בישראל על ידי ד"ר עדנה פשר, יועצת לניהול, בכנס ראשון שערכה הנושא ב 1996- העוסק בידע לפעולה.

מנהל הידע הראשון בישראל היה רון דביר, שמונה למנהל ידע ב ECI. לימים עשה רון דביר דוקטורט בתחום.

ישראל היתה הראשונה לפתח תו תקן בתחום, ביוזמת מכון התקנים הישראלי (ת"י 2006), ומובילה תא צוות המומחים הבינלאומי בגיבוש תקן ISO גלובלי (30401).

כיום ישנם כעשרה בעלי תואר ד"ר בתחום ניהול הידע, וניתן ללמוד אותו במסגרת תואר שני באוניברסיטאות בר אילן ואוניברסיטת חיפה (במשולב עם מדעי המידע).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Knowledge Management Handbook A step-by-step guide to embedding effective knowledge management in your organization. Nick Milton and Patrick Lambe, Kogan Page Publishers, 2016, ISBN-13: 978-0749475536 לסיכום בעברית
  • Working Knowledge How organizations manage what they know. Tom Davenport and Laurence Prusak.. Harvard Business Press, 1998. לסיכום בעברית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]