משתמש:Shellydian/טיוטה
מזון מקדם בריאת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזון מקדם בריאות עוסק באבות המזון, דיאטות, עיכול נכון, שיטות צריכה נכונות של מזון ובעיקר בריאות.
=== שורש המשפט: מזון: הוא חומר הנצרך על ידי הצמחים ובעלי החיים הנספג או נאכל על ידי מערכת הגוף על מנת לספק אנרגיה.
מקדם: מעביר מהר יותר מלמד ועוזר בזמן קצר יותר.
בריאות:היא שילוב של יעילות תפקודית ומטפולית באורגניזם (יצור, בעלי חיים וגם צמחים)והיא נמצאת בשטח הרפואה הנפשית , הגופנית, הפיזית, והטכנולוגית. ===
מזון מקדם בריאות תורם בכך:
- הוא עוזר לעיכול נכון.
- הוא מוסיף לנו ויטמינים לגוף ולאורגניזם .
- הוא בנוי על אבות המזון.
- הוא קשור כמעט לכל סוגי הדיאטות.
- פירמידת המזון בנויה על נושא מזון מקדם בריאות.
הרגלי תזונה מקדמי בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדי שגופינו יפעל כראוי חשוב לספק לו את החומרים הדרושים. חשוב לכלול בתפריט סוגי מזון מכל קבוצות המזון (כולל כמובן את כל אבות המזון). כך אנו נוכל לספק לגוף פחמימות , שומנים, חלבונים ויטמינים ומינרלים.
כמובן שאסור לשכוח לספק לגוף גם מים. תפריט שכולל סוגי מזון מכל קבוצות המזון נקרא תפריט מאוזן. אכילת תפריט מאוזן עוזרת ומאפשרת לגוף לפעול טוב יותר ולהרגיש טוב יותר גם מבחינה בריאותית , נפשית , פיזית ופסיכולוגית.
קבוצת השמנים והשומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שומנים הם קבוצת חומרים חשובה לתפקוד תקין של הגוף ובנייתו.
השומנים מתחלקים לשתי קבוצות , השמנים והשומנים. מקור השומנים הוא בעיקר בבעלי חיים- גבינה, בשר, ביצים וחמאה מכילים שומנים. השומנים נמצאים בדרך כלל במצב מוצק בטמפרטורת החדר.
שמנים מקורם בצמחים. זיתים, אבוקדו, גרגירי תירס, אגוזי פקאן כולם מכילים שמנים. השמנים נמצאים בדרך כלל במצב נוזל בטמפרטורת החדר.
השמנים נחשבים לבריאים יותר מהשומנים ולכן ממליצים להעדיף שמן שמקורו בצמחים על שומן שמקורו בבעלי חיים. המרגרינה היא שומן מוצק, למרות שמקורה בצמחים, והיא אינה מומלצת למאכל. גם שמנים שמטגנים בהם מאבדים את יתרונם הבריאותי.
קבוצת הממתקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקבוצה זו נכללים סוכריות, עוגות ומשקאות ממותקים. קבוצה זו עשירה בסוכרים. סוגי המזון והמשקאות השייכים לקבוצה זו אינם תורמים לגוף. קבוצה זו אינה חיונית לבניית הגוף ויכולה אף להזיק לשיניים למשל. מומלץ להמעיט באכילתה.
קבוצת הירקות והפירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקבוצה זו שייכים הירקות והפרות. הם עשירים במינרלים, בוויטמינים ובסיבים. מומלץ להרבות באכילת ירקות טריים כגון: פלפלים , מלפפונים, עגבניות, חסה ובצל. מדי פעם חשוב לאכול גם גזר או כרוב. גם ירקות מבושלים : כרובית , סלק, קישואים וברוקולי הם בריאים. מומלץ לאכול לא יותר מ2-3 פרות ליום כיוון שהם מכילים סוכר.
קבוצת הלחם ומוצריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דגנים (כמו אלה שאוכלים לעתים בבוקר), פסטה, סוכר, לחם ואורז, מספקים לגופנו פחמימות. הפחמימות מספקות לגוף בעיקר אנרגיה, וחלק קטן מהן משמש גם לבניית תאי-הגוף. קבוצה זאת מהווה מקור טוב למספר ויטמינים ומינרלים. מלבד הפחמימות והוויטמינים, יש בה סיבים תזונתיים, המסייעים לפעולה התקינה של מערכת העיכול.
אנו אוכלים בממוצע 400-600 גר' פחמימות ביום. העודפים הופכים למצבורי שומן. דוגמה: פרי עשיר בסוכר לעומת מזון המורכב מפחמימות. 100גר' אורז= 80-70 גר' פחמימות = עמילן, אשר תוך שניות הופך לסוכר בדם . לעומתו תפוח עץ= 7-8% סוכר. סוכר זה מצוין, בריא ואינו הורס את רמת הסוכר בדם.
עמילן[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמילן – שרשרות של גלוקוז, מתנהג כאילו היה סוכר. מצוי בעיקר בדגנים, קיים בקמח ומוצריו, אורז , תפ"א, תירס. כל מזון המכיל ריכוז גבוה של עמילן הוא מזון פחות טוב.
בדגנים הללו: שיפון, שעורים, שיבולת שועל, 65% מהפחמימות הן בטא גלוקן (פחמימות מורכבות מזן מסוים). בשעורים כמעט כל הפחמימות הן בטא גלוקן. בשיפון כ- 20-25% עמילן. שיבולת שועל כ-10% עמילן.
קמח חיטה הכל עמילן, אין בכלל בטא גלוקן. החיטה אם כן, הכי פחות טובה ואין הבדל בין קמח חיטה רגיל לבין קמח חיטה מלא. קמח רגיל – החלק הלבן בו כ- 90% ממנו עמילן. קמח מלא יש ויטמינים וגם מעט מינרלים, אך העמילן בריכוז גבוה ולכן אין עדיפות עליו.
עדיפות לדגנים הבאים: שיפון, שיבולת שועל (קוואקר) ושעורים (שעורה).
אורז רגיל לעומת אורז מלא- הויטמינים השפעתם מועטה לעומת העמילן שמצוי בשניהם בריכוז גבוה.
פריכיות אורז, פופקורן- המון פחמימות.
בטטה לעומת תפוח-אדמה
בטטה – הפחמימות אינן עמילן;
תפוח אדמה – 70% פחמימות ומרביתו מורכב מעמילן. לכן הבטטה עדיפה על תפוח האדמה.
סיבים תזונתיים מסיסים= פחמימות מורכבות. מומלץ להגביר את צריכת הקטניות, אלו עשירים בסיבים תזונתיים מסיסים. לדוגמה: סויה, עדשים, אפונה ירוקה,שעועית, חומוס גרגרים. רק סיבים מסיסים בריאים ועד 20 גר' ליום. את הסיבים המסיסים אנו מקבלים מהפירות . את הבלתי מסיסים כלל לא לקחת –מסוכן.
ישנם הבדלים עצומים בהרכב הביוכימי של הסוכרים השונים. חד סוכרים- משפחת הפחמימות. מבנה מולקולרי – פחמן , מימן וחמצן.
"דלק" להפקת האנרגיה הנחוצה לגוף.
מזון מן הצומח- בתפוח אדמה יש 70-80 גר' פחמימות ל – 100 גר' תפוח אדמה. הסוכר נאגר בגוף. ואילו מזון מן החי- עני בפחמימות. לדוגמה : סטייק.
דגני הבוקר שאנו אוכלים כ- 60-70% זה סוכר. דגני בוקר = ארוחת סוכר. אנחנו מקבלים המון אנרגיה לזמן קצר מאד. הסיבים מפריעים לספיגת הויטמינים ומכאן שזה אינו רצוי. דגני הבוקר עשירים בעמילנים וגם הפחמימות לא מתעכלות בגוף. לכן ההמלצה לארוחת הבוקר הינה : חלבונים. גם כשיש בעיות של קשב וריכוז המזונות שצריכים לאכול, הם מזונות המכילים חלבון מלא. ואם בכל זאת קשה לנו לוותר על ארוחת הדגנים, רצוי לאכול גרנולה משיבולת שועל , אפשרי עם קצת דבש וגם פירות יבשים . ו/ או עוגיות שיבולת שועל- מזון עם המון חומרי רפואה.