משתמש:Shiraster/טיוטה
מיפוי עצמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיפוי עצמות היא בדיקת הדמיה שבה נעשה שימוש בחומר סימון רדיואקטיבי כדי לאבחן סוגים שונים של מחלות עצם[1]. חומר הסימון נקלט במיוחד באזורים שבהם יש פעילות רבה של פירוק עצם או של בניית עצם. ההדמיה מאפשרת להראות תהליכים שונים בעצמות ובפרקי הגוף, כמו שברים, בעיות באספקת הדם, דלקות מפרקים ואף גידולים סרטניים. לרוב, מטופלים מופנים למיפוי עצמות במקרה של כאבים בלתי מוסברים בעצמות - כאבים שעשויים לרמז על שבר, על דלקת, על זיהום או על גידול בעצם שלא ניתן לאבחן בעזרת צילום רנטגן רגיל[2].
עקרונות עליהם הבדיקה עובדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
החומר הרדיואקטיבי המוחדר לווריד נקרא 99mTc והוא מכיל מתילן די פוספט (MDP). זמן מחצית החיים של 99mTc הוא כ-6 שעות, והפליטה של קרינת גמא שלו עומדת על 140 קילווואט ונראית בקלות, בעוד שאין לחומר דעיכת בטא מסוכנת[3]. 99mTc זורם בדם ושוקע ברקמות בהתאם לריכוז הסידן שנמצא בהם, כך, שהשקיעה המשמעותית מתקיימת ברקמת העצם. בנוסף, 99mTc ישקע באזורים בהם יש מגע משמעותי עם הנוזל החוץ תאי וזרם הדם, כך שעיקר השקיעה של החומר בעצם תיהיה באזור הגדילה בקצוות העצמות הארוכות (מטאפיזיס). במקומות בהם יש גידול, דלקת או בניה מחדש של העצם, יהיה ריכוז סידן גבוהה לצד חשיפה גבוהה יותר של באזור לדם, דבר שיגרום לשקיעת 99mTc גבוהה יותר במקום. ניתן לבצע את ההדמיה עם חומרים ראדיואקטיבים נוספים, שדרך פעולתם דומה[4].
יכולת ההדמיה מתבססת על קליטת גלי גמא. גלי גמא הן גלים אלקטרומגנטיים קצרים מאוד שנפלטים במהלך פירוק גרעין האטום. החומר 99mTc הינו חומר ראדיואקטיבי, משמעות הדבר הוא נוטה להתפרק ותוך כד הפירוק נפלטות קרני גמא. כאמור, זמן מחצית החיים של 99mTc עומד על כ-6 שעות, לכן לאחר כשעתיים-שלוש יהיה פירוק משמעותי של החומר בתוך הגוף ויהיה ניתן לסרוק את הגוף ולמפות את אזורי השקיעה של החומר. הסריקה מתבצעת עם מצלמת גמא, מצלמה בעלת חיישן אשר קולט ורושם את קרני הגמא.
שיטות דימות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
PET[עריכת קוד מקור | עריכה]
PET הם ראשי התיבות של טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (positron emission tomography). ההדמיה מבוססת על מיפוי חומר ראדיואקטיבי שונה המוזרק לגוף. החומר הינו 18F, נגזרת ראדיואקטיבית של פלואור. השיטה מתאימה יותר לגילוי גרורות התחלתיות בעצמות[5].
SPECT[עריכת קוד מקור | עריכה]
SPECT הם ראשי תיבות של טומוגרפיה לפליטת פוטון בודד (Single Photo Emission Tomography) היא שיטת מיפוי טומוגרפית מתקדמת. הבדקה מתבססת על סריקת הקרינה הנפלטת מהחומר הראדיוקטיבי שהוזרק לגוף, אך מספקת תמונות של חתכי רוחב מפורטים של האיבר הנסרק (בדומה לחתכי הרוחב המתקבלים בסריקת CT). חתכי רוחב אלו נאספים ומעובדים בעזרת תוכנת מחשב לתמונה תלת ממדית המשקפת באופן מדויק את האזור שצולם.
SPECT היא תוספת חשובה לבדיקת מיפוי עצמות המאפשרת להבחין באופן מדוייק יותר במיקום הפתולוגיה. טכנולוגיה זאת מאפשרת לבחון באופן יסודי ודקדקני יותר מבנים כמו עמוד השדרה, הירכיים, הברכיים ומפרק הלסת. חריגות ובעיות שנזהה גם במיפוי עצמות שגרתי יזוהו לעתים קרובות באופן משכנע ומדוייק יותר על ידי SPECT .SPECT עשוי אף לאתר חריגות שלד שאינן ניכרות במבט מישורי, עם זאת, למיפוי עצמות רגיל (מישורי) יש רזולוציה גבוהה יותר. מסיבה זו SPECT משלימה, אך אינה מחליפה מיפי עצמות מישורי. בכל מצב רפואי יש להעריך ולבחון את הבדיקה הטובה והמתאימה ביותר לטובת האבחון[6].
מהלך הבדיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטופל מגיע למקום הבדיקה, שם מוזרק לווריד החומר הראדיואקטיבי. לרב, הסריקה תתבצע לאחר כשעתיים, לאחר שהחומר עבר במחזור הדם ושקע בעצמות. הסריקה תתבצע באמצעות מצלמת גמא, שאינה פולטת קרינה, ועוברת לאורך הגוף ומצלמת את פיזור החומר. שיטה זו תדגים בעיקר אזורים בהם יש פעילות גבוהה של אוסטאובלאסטים (תאים בוני עצם). כאשר רוצים מידע אבחוני נוסף יבצעו מספר סריקות בזמנים שונים מזמן הזרקת החומר לווריד. באזורים בהם יש חידוש של רקמת עצם (בעקבות דלקת, שבר, גידול וכו'...) תיהיה עליה ברמת הקרינה הנפלטת, בשל שקיעה מוגברת של החומר ברקמה. כמות החומר המוחדרת לגוף היא קטנה מאוד והדעה הרווחת היא שלא נגרם סיכון בריאותי כל עוד הבדיקה אינה נעשית באופן תדיר ושוטף.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמרים בנושא[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיפוי עצמות בתחום פציעות הספורט (Van der Wall H, Lee A, Magee M, Frater C, Wijesinghe H, Kannangara S. Radionuclide bone scintigraphy in sports injuries. Semin Nucl Med. 2010;40(1):16-30) מאמר על מיפוי עצמות בילדים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורות מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Leon S. Malmud, N David Charkes, Bone Scanning: Principles, Technique and Interpretation, Clinical Orthopaedics and Related Research 107, 1975-03, עמ' 112–122 doi: 10.1097/00003086-197503000-00013
- ^ Andreas Bockisch, Monia Hamami, Sandra J. Rosenbaum‐Krumme, Encyclopedia of Diagnostic Imaging, Berlin, Heidelberg: Springer Berlin Heidelberg, 2008, עמ' 151–154, ISBN 978-3-540-35278-5. (באנגלית)
- ^ Adriano Duatti, Review on 99mTc radiopharmaceuticals with emphasis on new advancements, Nuclear Medicine and Biology, 2020-05, עמ' S0969805120300238 doi: 10.1016/j.nucmedbio.2020.05.005
- ^ Fogelman, Ignac, Bone Scanning in Clinical Practice, London: Springer, 1987
- ^ On behalf of the EANM Bone & Joint Committee and the Oncology Committee., T. Van den Wyngaert, K. Strobel, W. U. Kampen, The EANM practice guidelines for bone scintigraphy, European Journal of Nuclear Medicine and Molecular Imaging 43, 2016-08, עמ' 1723–1738 doi: 10.1007/s00259-016-3415-4
- ^ B. David Collier, Robert S. Hellman, Arthur Z. Krasnow, Bone spect, Seminars in Nuclear Medicine 17, 1987-07, עמ' 247–266 doi: 10.1016/S0001-2998(87)80037-5