משתמש:Siran Bidoyan/רפואה דיגיטלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בריאות דיגיטלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאות דיגיטלית (באנגלית Digital health) היא התכנסות של טכנולוגיות דיגיטליות עם בריאות, אספקת פתרונות בריאות, והחברה כדי לשפר את היעילות של אספקת בריאות[1][2] ולהפוך את הרפואה אישית ומדויקת יותר[3].

הדיסציפלינה כרוכה בשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת כדי לסייע בהתמודדות עם בעיות הבריאות והאתגרים העומדים בפני אנשים תחת טיפול.

טכנולוגיות אלה כוללות גם פתרונות חומרה ותוכנה ושירותים, כולל טלרפואה, ניתוח מבוסס-אינטרנט, דואר אלקטרוני, טלפונים ניידים ויישומים, הודעות טקסט, התקנים לבישים, ומרפאה או חיישנים מרחוק[4][5].

בדרך כלל, הבריאות הדיגיטלית מודאגת מפיתוח מערכות בריאות מחוברות כדי לשפר את השימוש בטכנולוגיות חישוביות, מכשירים חכמים, טכניקות ניתוח חישוביות ומדיית תקשורת לסיוע לאנשי מקצוע בתחום הבריאות והלקוחות שלהם לנהל מחלות וסיכוני בריאות, כמו גם לקדם בריאות ורווחה[3][5].

בריאות דיגיטלית היא תחום רב תחומי הכרוך בבעלי עניין רבים, כולל קלינאים, חוקרים ומדענים בעלי מגוון רחב של מומחיות בתחום הבריאות, ההנדסה, מדעי החברה, בריאות הציבור, כלכלת בריאות וניהול נתונים[6].

Elements of digital health


רכיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כצמיחה של המהפכה הדיגיטלית המאופיינת ב "הייצור ההמוני ושימוש נרחב במעגלים לוגיים דיגיטליים, והטכנולוגיות הנגזרות שלה, כולל המחשב, הטלפון הסלולרי הדיגיטלי, והאינטרנט[7], "רכיבי המפתח של הבריאות הדיגיטלית כוללים התקנים אלחוטיים, חיישני חומרה וטכנולוגיות חישה תוכנה, מיקרו-מעבדים ומעגלים משולבים, האינטרנט, רשת חברתית, רשתות סלולריות/סלולריים ורשתות שטח הגוף, טכנולוגיית מידע במידע גנטי[3][5][6][8]

תחומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאות דיגיטלית מכילה טווח רחב של תחומים[3][4] אלה כוללים הערכה וניטור של טכנולוגיית הבריאות כדי למנוע, לאבחן או לטפל במחלות, בניטור של חולים או בטיפול שיקומי או לטווח ארוך.

טכנולוגיות כאלה כוללות טכנולוגיות מסייעות ורובוטיקה שיקומית עבור אנשים עם מוגבלויות כדי לסייע בעצמאות שלהם לבצע משימות יומיות, חיישני ניטור והתקנים לבישים.

החלטות קליניות מסייעות לקלינאים בנקודת הטיפול, כולל אבחון, ניתוח ופרשנות של נתונים הקשורים למטופל.

סימולציות חישוביות, דוגמנות וגישות למידה ממוחשבת יכולות לדגמן תוצאות הקשורות לבריאות. E-בריאות מספקת מידע ושירותים בריאותיים כדי לאפשר שידור נתונים, אחסון ואחזור למטרות קליניות, חינוכיות וניהוליות.

בריאות ניידת (או mhealth) היא פרקטיקה של רפואה ובריאות הציבור נתמכת על ידי מכשירים ניידים. יישום הנדסת מערכות בריאות במערכות רפואיות כוללת גילוי ידע, קבלת החלטות, אופטימיזציה, הנדסת גורמים אנושיים, הנדסת איכות וטכנולוגיית מידע ותקשורת.

אינטראקציה בין מחשבים אנושיים עקרונות האינטראקציה של המחשב האנושי נוטות להתבסס על עיצובים ממורכזים סביב המשתמש, ממורכזים סביב ההתנסות או מרוכזים בפעילויות.

מציאות וירטואלית, שיקום משחקי וידאו ומשחקים רציניים כדי לספק חוויה חברתית ואינטראקטיבית לחינוך לסטודנטים ולבריאות החולה כאחד.

מערכות דיבור ושמיעה לעיבוד שפה טבעית, טכניקות זיהוי דיבור ומכשירים רפואיים יכולים לסייע בדיבור ובשמיעה. טלבריאות, טלרפואה, טלהדרכה, וטלהביליטציה מספקים צורות שונות של טיפול במטופלים מרחוק ובמרחק.

יישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות דיגיטליות לאומיות קיימות כדי לתמוך בטיפול רפואי, כגון אלה של קנדה Canada Health Infoway בנוי על מערכות הליבה של המטופל והספק הרישומים, מערכות הדמיה קלינית, אבחון, דוחות קליניים וחיסונים[9].

ב-2014, 75% מהרופאים הקנדיים השתמשו ברשומות רפואיות אלקטרוניות[10].

באוגנדה ומוזמביק, שותפויות בין חולים עם טלפונים סלולריים, ממשלות מקומיות ואזוריות, טכנולוגים, ארגונים לא ממשלתיים, אקדמיה ותעשייה אפשרו פתרונות בריאות ניידת mHealth[11].

בישראל ב-2018, המדינה אישרה התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית. התוכנית כוללת מספר רכיבים שהשילוב ביניהם אמור להפוך את ישראל למעצמת בריאות דיגיטלית, ולשפר את הבריאות של תושבי ישראל בפרט ואת הבריאות העולמית בכלל.

התוכנית כוללת כמה רכיבים:

א. הוא שיפור התשתית של המידע הדיגיטלי הרפואי בישראל, כך שכל חוקר באקדמיה או בתעשייה יוכל להפנות אל המידע הזה שאילתות מחקריות בקלות, כדי לאפשר זאת, יש לבצע אינטרגציה של המידע מכל המקורות (קופות חולים, בתי חולים, קליניקות פרטיות),

ב. ניתוק המידע מהמאפיינים המזהים אותו עם אדם ספציפי, וחקיקת חוקים שיאפשרו לבצע מחקר במידע שאיננו מזוהה, גם ללא בקשת הסכמה מן החולים. הרכיב השני הוא חיזוק תעשיית הבריאות הדיגיטלית בישראל, על ידי מתן תמריצים להקמה של סטארט-אפים, לשיתופי פעולה של סטארט-אפים וגורמים רפואיים, להשקעה של חברות בינלאומיות בסטארט-אפים בארץ וכן להכשרה של כוח אדם בתחום.

ג. להוסיף עוד מידע למאגר, וכוללים בין היתר תוכנית להקמה בנק דגימות דם ודגימות רקמה (ביופסיות) וכן תוכנית להקמת מאגר מידע גנטי. שני המאגרים הללו יאספו נתונים ממטופלים רק בהסכמתם[12].

מעגל החדשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך החדשנות בתחום הבריאות הדיגיטלית הוא מעגל איטרטיבי לפתרונות טכנולוגיים שניתן לסווג לחמישה תהליכי פעילות עיקריים מזיהוי בעיות הבריאות, המחקר, הפתרון הדיגיטלי והערכת הפתרון, ליישום בעבודה בשיטות קליניות[3][4].

בריאות דיגיטלית עשויה לשלב שיטות וכלים שאומצו על ידי הנדסת תוכנה, כגון חשיבה עיצובית ופיתוח תוכנה במהיר Agile[13].[14]אלה בדרך כלל משתמשים בגישה ממוקדת-משתמש לעיצוב, אשר מוערכים על ידי מומחים בנושא הנושאים בחיי היומיום שלהם באמצעות נתוני העולם האמיתי[14].

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019, ה-FDA פרסם תוכנית פעולה לחדשנות בריאות דיגיטלית שתפחית את חוסר היעילות עבור רופאים במאמץ להוריד עלויות תקורה, לשפר את הגישה, להגביר את איכות השירות ולהפוך את הרפואה למותאמת יותר בקלות לכל אדם[5]. נושאים בתוכנית החדשנות, בין היתר, הם מכשירים אלחוטיים, טלרפואה, תוכנה ואבטחת סייבר.[5]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kayode Philip Fadahunsi, James Tosin Akinlua, Siobhan O’Connor, Petra A Wark, Protocol for a systematic review and qualitative synthesis of information quality frameworks in eHealth, BMJ Open 9, 2019-03, עמ' e024722 doi: 10.1136/bmjopen-2018-024722
  2. ^ Ralf Minkenberg, Result disclosure on ClinicalTrials. gov — first experiences and challenges, Pharmaceutical Programming 3, 2010-12, עמ' 51–56 doi: 10.1179/175709310x12845438122791
  3. ^ 1 2 3 4 5 Sanjeev P. Bhavnani, Jagat Narula, and Partho P. Sengupta,, Mobile technology and the digitization of healthcare, European heart journal
  4. ^ 1 2 3 Artur Direito, Jonathan Rawstorn, Jacqueline Mair, Reza Daryabeygi-Khotbehsara, Multifactorial e- and mHealth interventions for cardiovascular disease primary prevention: Protocol for a systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials, DIGITAL HEALTH 5, 2019-01, עמ' 205520761989048 doi: 10.1177/2055207619890480
  5. ^ 1 2 3 4 5 Center for Devices and Radiological Health, Digital Health, FDA, ‏2020-01-22 (באנגלית)
  6. ^ 1 2 John O’Donoghue, John Herbert, Data Management within mHealth Environments, Journal of Data and Information Quality 4, 2012-10-01, עמ' 1–20 doi: 10.1145/2378016.2378021
  7. ^ Neeta Baporikar, Handbook of Research on Intrapreneurship and Organizational Sustainability in SMEs, IGI Global, 2018, עמ' 163–181, ISBN 978-1-5225-3543-0
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Ecological effects on streams from forest fertilization; literature review and conceptual framework for future study in the western Cascades, 2002
  9. ^ 2014 National Survey of Canadian Nurses, Canada Health Infoway Data Collection Dataverse
  10. ^ Roger Collier, National Physician Survey: EMR use at 75%, Canadian Medical Association Journal 187, 2014-12-08, עמ' E17–E18 doi: 10.1503/cmaj.109-4957
  11. ^ Karin Källander, James K Tibenderana, Onome J Akpogheneta, Daniel L Strachan, Mobile Health (mHealth) Approaches and Lessons for Increased Performance and Retention of Community Health Workers in Low- and Middle-Income Countries: A Review, Journal of Medical Internet Research 15, 2013-01-25, עמ' e17 doi: 10.2196/jmir.2130
  12. ^ גלי וינרב, "בריאות דיגיטלית": מידע ותקציב יש - אך הביצוע יהיה מסובך, באתר גלובס, ‏2018-03-26
  13. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, High-Performance In-Memory Genome Data Analysis, In-Memory Data Management Research, 2014 doi: 10.1007/978-3-319-03035-7
  14. ^ 1 2 Katherine Benjamin, Henry WW Potts, Digital transformation in government: Lessons for digital health?, DIGITAL HEALTH 4, 2018-01, עמ' 205520761875916 doi: 10.1177/2055207618759168