משתמש:Slav4/ארגז חול/מעבר יבוק (ספר)
מַעֲבַר יַבֹּק הוא שמו של ספר שחיבר אהרן ברכיה מודינה והודפס במנטובה בשנת 1626. בספר 112 פרקים, הכוללים תפילות וטקסים המיועדים לחולה , בני משפחתו והסובבים אותו במשך מחלתו, יציאת נשמתו וקבורתו. בספר יש ביטוי לפחדיו של החולה מן המוות ואת תקוותו להירפא, כמו ההיבט המציאותי של הסובבים אותו בהקשר לתהליך אותו הוא עובר, שלרוב איננו הפיך[1]. הספר אינו חיבור הלכתי במובן המקובל של המילה, אך למרות זאת הייתה, ועדיין יש לו השפעה אדירה בשדה הפסיקה בתחום אחרית ימיו של יהודי[2].
משמעות שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
וחברתי חידושים ודרושים שונים, אשר יחד כולם דברי פרישות וטהרה וקדושה משלשים, ותמכתים בימין הענוה והבושה.
ויחסתים בשם מעבר יבק, להקריבם, ולהקטירם, באהבה ובמורא, לפני כל העדה קדושה.
בתוך עלמות תופפות יעברו דרך גשר רעוע, מעולם התמורה והכליון אשר עוותו המצב השמיימי, להתקשר במעדנים, היחוד והברכה והקדושה.
ובזה תעבור המנחה מנחת ביכורים על פנינו, ונעבור את מעבר יבק להתאבק בה' איש מלחמה.
מפתח ראשון - שפתי צדק עוסק בהלכות חולה, מביא את נוסח בקשת רחמים על החולה בתוספת הכוונות ומבהיר מדוע אין להתחנן על חולה בשבת. על החולה להצדיק עליו את הדין ולתלות את חוליו בעוונותיו. אישה המקשה ללדת. שמונה סדרים שעל החולה לומר בעצמו בכל יום. נתינת צדקה על ידי החולה. וידויים.
לדבר דברי תורה עם הנוטה למות אם הוא מסוגל לשמוע, כוחו של פרק שירה על המתים הבאים לקבל פניו של הנפטר, אמירת שמע ישראל בשעת הפטירה דרושים מהזוהר ותיקונים.
מעבר יבוק מעבר יבוק, או בשמו המלא: ספר מעבר יבק: מכלול תורת האבלות, תפילות והנהגות החברא קדישא, הוא ספר שכתב המקובל ר אהרן ממודינא שבאיטליה בשנת 1627. שמו של הספר גזור מהמעבר המסוכן והמפחיד של יעקב אבינו לפני הפגישה עם עשו אחיו באותו לילה שבו נלחם עם האיש הפלאי. הספר עוסק בכל מה שקשור במוות ואבלות יש בו דינים, מנהגים ותפילות ולמעשה הוא ראשון מסוגו בספרות ישראל לדורותיה. מעבר יבק מחולק לכמה שערים: שפתי צדק - דרושים והנהגות לחולה, דיני גוסס, סדר וידוי, סדר רחצת המת, סדר הקבורה, סדר ההשכבה ועוד; שפת אמת - דרושים והנהגות בעניין הנשמה וסדר צידוק הדין; שפתי רננות - דרושים בענייני פטירה וקבורה; ועוד כדוגמה לתפילות מן הסוג הזה, תובא כאן הפתיחה לתפילה שיש לאומרה בשעת רחצת המת: ריבונו של עולם, חמול על [פלוני בן פלוני] המת הלז שהוא בן אברהם יצחק ויעקב, עבדיך ותנוח נפשו ונשמתו עם הצדיקים כי אתה מחיה המתים וממית חיים ברוך אתה מוחל וסולח לחטאים ולעונות ממתי עמך ישראל בתחנונים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אבריאל בר-לבב, טוב למות בעד חיינו, הארץ 18 בדצמבר 2009.
- ^ משה חלמיש, הנהגה מן הקבלה בספרות ההלכה, דעת - אתר לימודי יהדות ורוח.