משתמש:Timnat/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Timnat.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Timnat.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה
דוד זיצ'ק, בוטנאי ואסטרונום חובב

דוד זיצ'ק בוטנאי, חובב אסטרונומיה, מייסד "אגודת אסטרונומים חובבים בישראל", ומקים מצפה הכוכבים הראשון והפלנטריום הראשון בישראל (1904-1991)

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד זיצ'ק נולד בברנו, צ'כוסלובקיה בשנת 1904. הוא גדל בבית דתי-מסורתי עם יחס חיובי לציונות.

פעילות ציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 11 הצטרף לתנועה "תכלת לבן" (בלאו-וייס), היה מדריך בתנועה ובשנת 1929, בהיותו בן 23, הגיע לתפקיד של מדריך ראשי של התנועה בעיר.

תחילת פעילותו הציונית היתה מכירת בולים והרקת קופסאות כחולות של הקק"ל. בשנת 1927 ארגן תערוכה על עבודות הקק"ל במסגרת הקונגרס הציוני, בתערוכה בקר גם אוסישקין.
בגיל מבוגר יותר היה ה"מהימן" המקומי של הקק"ל ואף רשמו אותו בספר הזהב בתוספת מכתב הוקרה אישי מאוסישקין על פעילותו.

לימודים ועבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד עם סיום הלימודים בבי"ס תיכון החל בלימודים גבוהים בחקלאות, מתוך כוונה לעלות לארץ ישראל. הוא סיים את לימודיו ועבד במחלקות לבוטניקה ובקטריולוגיה חקלאית, ובמחלקה לגידול והשבחת צמחים.
בין השנים 1931-33 שרת בצבא הצ'כי בחיל התותחנים. ב-1934 נישא זיצ'ק ועלה עם אשתו לארץ ישראל.

בשנתו הראשונה בארץ עבד בתחנת ניסיונות חקלאית ברחובות ובנובמבר 1936 עבר לאוניברסיטה העברית בירושלים. מאז חי בירושלים, עבד באוניברסיטה והרבה לעסוק בפעילות ציבורית בהתנדבות במקביל לעבודתו.

באוניברסיטה העברית עבד זיצ'ק במח' לבוטניקה ועסק בהוראה וניהול המעבדות בכל ענפי הבוטניקה עד לשנת 1955, תחילה בהר הצופים ואחר-כך ברח' ממילא. דורות רבים של סטודנטים זוכרים לטובה את ההרצאות המעניינות ואת היחס האישי והחם לו זכו.

זיצ'ק סייע בעריכת המגדיר לצמחי א"י, שנערך על ידי מיכאל זהרי ו-נעמי פיינברון, והוא מוזכר במהדורה שיצאה בשנת 1956.

בשנת 1955 היה פעיל בתכנית להקמת ביה"ס לרוקחות, שם עבד כמנהל המחלקה לכימיה של חומרי טבע ופרמקוגנוזיה עד לפרישתו ב- 1987.

הוא עסק בבוטניקה של צמחי תרבות וצמחי מרפא וכן באתנובוטניקה, פולקלור של צמחי מרפא. פירסם מאמרים בשטח זה [1] וברשותו היה אוסף ענק של צמחי מרפא אותו ליקט במשך השנים. האוסף עבר עיבוד לפורמט דיגיטלי ויוצג באתר "העשבייה" של האוניברסיטה העברית בירושלים העומד לקום בקרוב.

במסגרת עבודתו כבוטנאי, עסק גם בתחום מיוחד הקשור לארכיאולוגיה. שרידי צמחים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות הובאו אליו והוא עסק בהגדרתם ואף פירסם עבודות בתחום זה. זיצ'ק השתתף כמה פעמים במשלחות ארכיאולוגיות, כמו בחפירות במערות מדבר יהודה עם פסח בר-אדון. [2]

פעילות התנדבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לעבודה באוניברסיטה עסק זיצ'ק תמיד בפעילות נוספת בהתנדבות.

ב- 1936 יסד אגודה שמטרתה להפיץ את ידיעת הטבע באמצעות מתן הרצאות והקמת אוספים ומעבדות לשימושם של תלמידים מחוץ למסגרת האוניברסיטה. האגודה נקראה אחר-כך "אגודת אייג", על שם פרופ' אלכסנדר אייג. אל האגודה צרף מרצים מהאוניברסיטה, במקצועות שונים של מדעי הטבע, ביניהם מ. אבנימלך, א. בק, ב. קירזון, אהרן שולוב, י. שטנר ומ. שטקליס. ב- 1951 יסד את "אגודת אסטרונומים חובבים בישראל" (האגודה הישראלית לאסטרונומיה) עם ד"ר אדגר היילברונר וד"ר יוסף זמורה.
האגודה יזמה תצפיות לקהל הרחב, הרצאות למבוגרים וחוגים לנוער. ב- 1952 הוקם מצפה כוכבים הראשון בארץ. המצפה הוקם בירושלים, בצריפים של האוניברסיטה העברית בטלביה, שם שכנה באותו זמן המחלקה לזאולוגיה. הבנין נבנה מכספי אגודת האסטרונומים, הטלסקופ שעמד לרשות האגודה עוד קודם לכן ושימש לתצפיות, היה מתנת חובב מארה"ב לאוניברסיטה.

פלנטריום

ב-1956 הוקם בירושלים הפלנטריום הראשון בארץ, המכשיר והבניה נתרמו על ידי מר נחום זאב ויליאמס. הפלנטריום הופעל בהתנדבות במשך 30 שנה ע"י זיצ'ק ויותר מאוחר על ידי חניכיו. כמה מחברי האגודה הצעירים המשיכו אחר כך בלימודים גבוהים באסטרונומיה ואסטרו-פיזיקה ועומדים היום בראש מחלקות באוניברסיטאות בארץ.
באפריל 1969 ייצג זיצ'ק את ישראל בקונגרס הבינלאומי הראשון לחובבי אסטרונומיה בבולוניה, איטליה, איגוד שהוקם במקביל לאיגוד האסטרונומים המקצועי הבינלאומי. הוא כהן כחבר במועצה הראשונה.

לאחר פטירתו, הוקמה ספריה לזכרו במצפה הכוכבים בגבעתיים. בספריה זו מוצגים ספרי האסטרונומיה האישיים שלו וחוברות כתב העת "הכוכבים בחודשם", אותן הוציא לאור במשך 18 שנה, חודש בחדשו. בחוברות היו מאמרים שתורגמו או נכתבו על ידי זיצ'ק וחברי אגודה אחרים וכן טבלאות על המהלכים של כוכבי הלכת, השמש והירח ותופעות מיוחדות לאותו חודש.

בין השאר התפרסמו במשך כמה חדשים פרקי מבוא באסטרונומיה אותם התכוון לקבץ לספר "מבוא לאסטרונומיה" בעברית.

פעילות במסגרת ההגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אותו טלסקופ - של מצפה הכוכבים שימש, לפי הצעתו של זיצ'ק, למטרת תצפיות צבאיות עבור ארגון ההגנה. הוא שימש כאחראי על מי שעסקו בתצפיות אל מעבר לגבול והוא עצמו ישב בתצפית בקומה העליונה של בית פולצ'ק ומסר מידע על תנועות הצבא הירדני.

במאמר מעיתון הארץ, 19.9.2007, מספר פרופ' גיחון, אז קצין המודיעין של ההגנה: "הכל התחיל בוקר אחד, בסתיו 1947, כשדוד זיצ'ק התייצב מולי. הוא הציג עצמו כחובב אסטרונומיה ואמר שעם הטלסקופים שלו הוא יכול לעזור לנו ... האסטרונומים הצליחו לספק מדי יום תמונות תקריב של עמדות הלגיון הערבי... בהגנה קראו ליחידה ה"אנשים של זיצ'ק". [3]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיצ'ק היה הצעיר מבן 5 אחים. אביו, צבי בנימין, היה פקיד גבוה בחברה למסחר, הוא נפטר לפני מלחמת העולם השניה. אחד האחים, זיגפריד, היה חייל במלחמת העולם הראשונה, הוא חזר חולה בדלקת ריאות ונפטר. זיצ'ק הצליח להעלות לארץ את אמו ואת אחיו אלעזר. אחיו הבכור, לודויג, ואחותו רוזה ומרבית בני משפחתם נספו בשואה.

בשנת 1934 התחתן עם עליזה לבית בלונסקי והזוג הצעיר עלה ארצה.

השאיר אחריו 2 בנות (חנה שוילי – ציירת ועדנה מור – פסיכואנליטיקאית) ו-4 נכדים.

פרסומים בבוטניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • D. V. Zaitschek, Shoshana Levontin, Investigations in phenol-containing essential oils of labiatae from Israel. Prarmeceutical Association of Israel, 1971.
  • Ruth Segal, Ilana Milo-Goldzweig, H. Schupper, D.V. Zaitschek, Effect of ester groups on the haemolytic action of sapogenins—II: Esterification with bifunctional acids, Biochemical Pharmacology, Volume 19, Issue 8, August 1970, Pages 2501–2507.
  • Ruth Segal, M. Mansour, D.V. Zaitschek, Effect of ester groups on the haemolytic action of some saponins and sapogenins, Biochemical Pharmacology, Volume 15, Issue 10, October 1966, Pages 1411–1416.
  • D.V. Zaitschek, Remains of Cultivated Plants from the Caves of Naḥal Mishmar: Preliminary Note, Israel Exploration Journal, Vol. 11, No. 1/2. THE EXPEDITION TO THE JUDEAN DESERT, 1960 (1961), pp. 70-72.
  • D.V. Zaitschek ,1962, Remains of Plants from the Cave of the Pool. Israel Exploration Journal Vol. 12:184-185.
  • D.V. Zaitschek, 1959 Remains of Cultivated Plants from Horvat Beter (Beersheba): Preliminary Note. Atiqot 2: 48-52.
  • The mechanism of the hypotensive effect of Lignum aloes.‏ J. Benbassat, FG. Sulman, D.V. Zaitschek., Arch Int Pharmacodyn Ther. 1959, 120(2):141-51.

פרסומים באסטרונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוברות "הכוכבים בחדשם", בתוכן התפרסמו "פרקי מבוא באסטרונומיה", אותם התכוון לקבץ לספר "מבוא לאסטרונומיה" בעברית. הוא לא זכה לכך. חוברת הכוכבים בחדשם, גלילאו גליליי
קונגרס עולמי2 קונגרס עולמי2 קונגרס עולמי2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://pubget.com/author/d-v-zaitschek
  2. ^ vi. Zaitscheck, D.V., 1980. Plant Remains from the Cave of the Treasure. In The Cave of the Treasure, ed. P. Bar-Adon, pp. 223-227. The Israel Exploration Society, Jerusalem.
  3. ^ http://www.haaretz.co.il/1.1442680