נעמי פיינברון-דותן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נעמי פיינברון-דותן
נעמי פיינברון-דותן במעבדתה.JPG
נעמי פיינברון במעבדתה
לידה 16 באפריל 1900
מוסקבה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במרץ 1995 (בגיל 94)
ענף מדעי ביולוגיה, בוטניקה
ארצות מגורים רוסיה, רומניה, ישראל
פרסים והנצחה פרס ישראל בשנת 1991
תרומות עיקריות
חקר צמחים בישראל

נעמי פיינברון-דותן (16 באפריל 19008 במרץ 1995) הייתה פרופסור לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל לשנת ה'תשנ"א (1991).

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעמי פיינברון נולדה במוסקבה ובעקבות מהפכת 1917 עזבה את ברית המועצות והיגרה לרומניה. היא למדה בוטניקה באוניברסיטת קלוז', ובתום לימודיה, בשנת 1924, עלתה לארץ ישראל ולימדה בתל עדשים. בשנת 1926 הייתה פיינברון בין ראשוני המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים, לצד אוטו ורבורג, אלכסנדר איג ומיכאל זהרי[1]. באותם ימים, המחלקה הייתה מצורפת לתחנת המחקר החקלאית של ההסתדרות הציונית ושכנה בתל אביב, בחצר הגימנסיה העברית "הרצליה". ב-1928 עברה המחלקה להר הצופים ופיינברון העתיקה את מגוריה לירושלים.

משלחות המחקר בהן השתתפה היו הראשונות לחקור את הצמחייה ברחבי המזרח התיכון (ארץ ישראל, ירדן, סוריה, לבנון, מצרים ועיראק). משלחות אלו הניחו את היסוד למחקר הפיטוגאוגרפי של ארץ ישראל ושל המזרח התיכון. יחד עם איג וזהרי הייתה שותפה לפרסום מגדיר הצמחים הראשון בישראל[2] ולקביעת שמם העברי של רבים מצמחי ארץ ישראל. החיבור המדעי הראשון שלה עסק בסוג זמזומית. אחר כך המשיכה לחקור את בני משפחת השושניים הגדלים במזרח התיכון. למאמריה הרבים תרומה למחקר הציטולוגי של צמחי ארץ ישראל.

נעמי פיינברון-דותן לימדה במשך 40 שנה בוטניקה וציטולוגיה באוניברסיטה העברית והעמידה אחריה דורות של חוקרים. בשנת 1960 מונתה לפרופסור חבר באוניברסיטה העברית[3]. פיינבורן הייתה אחת מארבע נשים היחידות שקיבלו את התואר פרופסור חבר, יחד עם טשרנה רייס אלישבע גולדשמידט וחנה רוזן. באותן ימים לא הייתה אישה שהוענק לה תואר פרופסור מן המניין.[4][5]

היא פרשה ממחקר בשנת 1968 והמשיכה לפרסם את ממצאיה ולעדכן מהדורות קודמות. לאחר פרישתה עסקה, בין השאר, בכתיבת הכרך השלישי והכרך הרביעי של "Flora Palaestina" (פורסמו בשנים 1978, 1986). יחד עם אבינעם דנין חיברה נעמי פיינברון-דותן ב-1991 את "המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל" שמשמש בוטנאים וחובבי טבע רבים גם כיום.

בשנת 1991 הוענק לפיינברון-דותן פרס ישראל בתחום ידע ארץ ישראל. כמו כן, נקראים על שמה מספר צמחים: קדד פיינברון (בעבר Astragalus feinbruniae, כיום Astragalus aleppicus) ‏(1950), זמזומית פיינברון (Bellevalia feinbruniae) ‏(1970) הגדלה באפגניסטן[6] וסתוונית הפסיפס (Colchicum feinbruniae) ‏(1992).

בשנת 1995 פיינברון-דותן הלכה לעולמה. היא הובאה לקבורה בהר המנוחות בירושלים.[7]

פיינברון-דותן מעולם לא נישאה. את שם המשפחה דותן הוסיפה לאחר שאחיה עברתו את שם משפחתם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]