משתמש:Unsoop/עורב (כלי נשק ימי)
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
הצי הרומי לפני המלחמה הפונית הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד למלחמה הפונית הראשונה בשנים 264-241 לפנה"ס, היה הצי הרומי קטן ולא מפותח יחסית, והכיל מספר קטן של אוניות, אשר עיקר תפקידן היה לסייר בנהרות וחופי רומא וסביבתה. עד המלחמות הפוניות הייתה שיטת הלחימה הימית העיקרית ניגוח כלי השיט של היריב ומעט ירי קשתים. שיטה זו הצריכה יכולת תמרון ומהירות טובה מהיריב.
מלחמת הפוניות הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצורך בשיפור הצי הרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
העורב ומאפייניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ה"עורב" היה מתקן תקיפה ימי מורכב מכבש אשר לכד את ספינת היריב כאשר היא הייתה קרובה ואיפשר לחיל הרגלים להשתלט על הספינה. המחשבה מאחורי המתקן הייתה ההבנה שהצי הקרתגי מהיר ובעל יכולת תמרון טובה יותר וניסיון רב יותר מאשר הצי הרומי, ויתרונה של רומא נמצא בחיל הרגלים שלה. לכן על ידי ה"עורב" מנטרלים את יכולת הניווט של הספינות הקרתגניות ומאפשרים לחיל הרגלים הרומאי להשתלט על ספינות האויב.[1]
פוליביוס מיטיב לתאר את ה"עורב" בספרי ההיסטוריה, והוא כותב כך:
כיוון שאוניותיהם היו רעועות במבנן ואיטיות, העמידו עליהן מכונות-עזר לקרב. אשר נקראה אחר-כך "עורב" ואשר הייתה בנויה כך: בחרטום-האוניה עמד עמוד עגול, שגובהו כשבעה מטר וקוטר בסיסו- כעשרים ושניים סנטימטרים. על ראשו הייתה גלגלת, ומסביב לו הושמה גמלה עשויה קרשים שתי וערב שחוברו במסמרים, רוחבה היה כ-1.10 מטר ואורכה- כ-10.5 מטר. היה בה חור מאורך שבו נקבע העמוד, מרוחק כ-3.5 מטר מהקצה הפנימי של הגמלה. בשני צדי הגמלה הארוכים היה מעקה בגובה של ברך אדם. בקצה הגמלה החיצוני נקבע מכשיר ברזל הדומה לעלי מחודד שבראשו טבעת, הכלי היה דומה למכשיר לכתישת דגן. לטבעת זו נקשר חבל, אשר באמצעותו בזמן הסתערות האנייה הרימו את ה"עורב" בעזרת הגלגלת שעל העמוד והורידו אותו על סיפון אוניית האויב בחרטומה, או סובבו אותו נגד התקפות מהצדדים.[2]