משתמש:Uri R/ארגז חול/גזע

הגדרה

המונח גזע, כאשר הוא מיוחס לבני אדם, הוא מונח מסַוֶג בו נעשה שימוש לחלוקת האנושות לקבוצות בעלות זיקה של מוצא משותף. לרוב נעשית החלוקה על בסיס מאפיינים פנוטיפיים (מראה חיצוני) מובחנים, גם אם מעורבבים (כגון שחורים, לבנים, קווקזיים וצבעונים). יחד עם זאת, קיימות גם חלוקות אחרות לגזעים אנושיים המתבססות על עקרונות מגוונים, כגון על בסיס גיאוגרפי (אירופאים, אפריקאים או אסיאתיים); שבטי (כגון צ'ירוקים או זולו); משפחות לשוניות (כגון סלביות, לטיניות, הודו-אירופיות או שמיות); מיעוטים (כגון יהודים או צוענים); מאפיינים ביולוגיים (כגון סוג דם או הקפי הגולגולת); ומאפיינים גנטיים.
תיאוריות מוקדמות התבססו על מאפיינים פנוטיפיים כוללניים, כגון צבע עור, ולא התבססו על מובחנות ביולוגית ממשית. כך, למשל, אמריקאי-אפריקאי ויליד אוסטרלי יכלו להיחשב כשייכים ל"גזע השחור" למרות שאין להם מוצא משותף. הגדרות מאוחרות יותר הצביעו על מאפיינים ביולוגיים תורשתיים, שאינם חיצוניים בהכרח, כמופיעים בתדירות גבוהה יותר בקרב קבוצות אוכלוסייה מסויימות יותר מאשר באחרות, כבסיס לחלוקה לגזעים.
החל ממחצית המאה ה-20, בעקבות השפעתן ההרסנית של תורות גזע שונות, נמצא השימוש במונח גזע תחת מתקפה. הביקורת התמקדה בכך שיותר משהמונח מציין מהות כלשהי של "גזע", הוא משקף תהליך היסטורי של הבניה חברתית. היינו, החלוקה לגזעים היא מלאכותית, ומסתמכת על מאפיינים חיצוניים חסרי חשיבות, כך שלגזעים בבני אדם אין ממשות ביולוגית, אלא הם נוצרים ככאלה כתוצאה מתהליכים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים.
התקדמות המחקר הגנטי בעשורים האחרונים העמידה כלים חדשים להבנת מוצאן של קבוצות אנושיות שונות, אם כי בצורה מובהקת יותר בקרב קבוצות קטנות ומבודדות. מחקרים גנטיים גם הראו כי יחסי קירבה ומרחק בין קבוצות אנושיות שונות אינם עולים, לעתים, בקנה אחד עם חלוקות מוקדמות יותר של האנושות לגזעים.

נימוקים להגדרה

הגדרה זו היא ואריאציה והרחבה להגדרתו של באנטון: "גזע הוא קבוצה או קטגוריה של בני אדם הקשורים במוצא משותף". הגדרתו של באנטון מקובלת למדי והיא מהווה את הבסיס להגדרות רבות אחרות. מורכבות מושג הגזע, היותו שנוי במחלוקת וההתפתחות במשמעויות המושג זה למעלה מ- 500 שנה, אינן מאפשרות מתן הגדרה לקונית וחד ממדית שלו בלבד. משום כך, ברוב המקרים מרחיבים הכותבים ומציינים כבר בשלב הגדרת המושג אבני דרך בגלגוליו הרעיוניים.כך, למשל, יש להזכיר כי סיווגם הראשוני של גזעים נעשה בכלים בלשניים להתחקות אחר מקורותיהם של קבוצות אוכלוסייה שונות, או בזיהוי הגזע עם איזור גיאוגרפי מסוים מתוך הדגשת ההשפעה הסביבתית על היווצרות הגזעים יותר מאשר המוצא או הבידוד משאר האנושות
בנוסף, ההגדרה המוצעת היא ציון המכנה המשותף הבסיסי עליו יש הסכמה בקרב הגישות השונות העוסקות בסוגיות ה"גזע" בקרב בני אדם: אלו הטוענות שלגזעים אנושיים יש קיום ביולוגי בלתי תלוי בחברה ובמושג עצמו, ואלו השוללות קיום ביולוגי של גזע, כלומר אינן מקבלות את הטענה לקיומם של מאפיינים העוברית בתורשה בקרב קבוצות אנושיות בעלות מוצא משותף, ובמקום זאת מצביעות על התהליכים החברתיים, התרבותיים, הכלכליים והפוליטיים בהם "נוצרים" גזעים. מכיוון שכך, הגדרה שכזו מהווה נקודת מוצא ראויה לדיון בהיסטוריה של המושג גזע, תוך ציון משמעויות שונות שניתנו לו בעבר ובהווה, מבלי לטעון לנכונותה של תיאוריה זו או אחרת ומבלי לתת בכורה לדיסציפלינה זו או אחרת המשתמשת במושג (ביולוגיה, גנטיקה, אנתרופולוגיה וכדומה).
הגדרת הגזע כקבוצה אנושית בה עוברות תכונות ביולוגיות שונות בתורשה היא הגדרה צרה של נקודת מבט אחת על המושג, המנכסת את המושג כולו לדיסציפלינה אחת (זו הביולוגית/זואולוגית, שאינה דווקא זו העיקרית שעסקה בשאלת סיווג האנושות לגזעים), ולהגדרה אחת מני רבות של המושג. לא רק זאת, אלא גם שהגדרה זו אינה מרכזית כיום במחקר, שכן הן נקודת המבט הסוציולוגית והן זו הגנטית נחשבות כיום למדויקות ומועילות יותר.לבסוף, ההגדרות החלופיות מציגות את הגזעים האנושיים כדבר קיים, כעובדה. לא רק שעובדה זו שנוייה במחלוקת שלא כאן המקום להכריע בה, הרי שגם מראשית השימוש במושג ועד חזית המחקר הגנטי כיום מקובל יותר לראות בו תהליך דינאמי. ?").

קווים מנחים לכתיבת הערך על גזע בויקיפדיה

• הערך יכתב כהיסטוריה של הרעיונות (במונח גזע נעשה שימוש לציון...) ולא בצורה מהותית (גזע הוא...).
• נקודת המוצא היא ההגדרה המוצעת לעיל, שהיא אמנם רחבה, אבל נראה לי שגם לא שנויה במחלוקת.
• באופן כללי הארך יסקור את תחילת השימוש במונח במאה ה-16, בפיתוח מצד האנתרופולוגיה במאה ה-19, בנקודת המבט הביולוגית בעקוות דרווין במחצית המאה ה-19, נגיעה קלה בהתפתחות תורות הגזע במאה ה-20, בשינויים בהבנת המונח במחצית השנייה של המאה ה-20 בעקבות מאבק זכויות האדם, התפרקות הקולוניאליזם והפתחות האקדמיה לקולות אחרים, ולבסוף בתרומת המחקר הגנטי לסוגיה בעשורים האחרונים.
• לא תינתן בכירות להסבר או אידיאולוגיה זו או אחרת וגם לא לדיסציפלינה מסוימת. יחד עם זאת לא יכתבו דברים ללא סימוכין על סמך "היגיון" וידע כללי. הגיון המסועף עד כה הגיע לשלב בו לא ניתן להמשיך עוד בקו זה.

מקורות

• מייקל ג' במשד וסטיב א' אולסון, "האם קיימים גזעים?", Scientific American ישראל, 10: 20 - 27 (לגירסה מקוונת ראו כאן)
• מיכאל ד. בידיס, "גזע", מילון פונטנה למחשבה מודרנית, בעריכת אלאן בולוק ואוליבר סטאליבראס, (עם עובד: תל אביב), 2004, עמ' 94 – 95.
• "גזע", מילון דביר לסוציולוגיה בעריכת ג' דנקן מיטשל, (דביר: תל אביב), 1984, עמ' 32 – 33
• "גזע". האנציקלופדיה העברית, בעריכת ישעיהו ליבוביץ, (חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ: ירושלים ותל אביב), 1962, כרך עשירי, עמ' 563 – 578.

• Michael Banton, "Race - as classification", Dictionary of race and Ethnic Relations, edited by Ellis Cashmore et.el, 4^th ed., 1996, p. 294-296
• "Race", Dictionary of race, Ethnicity and culture, edited by Guido Bolaffi et. el., Sage Publications (London: 2003), p. 239-245
• Marvin Harris, "Race", International Encyclopedia of the Social Sciences, edited by David L. Sills, The Macmillan Company & The Free Press, 1968, Vol. 13, p. 263-267.