משתמש:YoavR/טיוטת מדיניות להתרת כתיבת ערכים על פעולות איבה/ארכיון

ההצעה בדף זה היא טיוטה פרטית ובלתי מחייבת, המיועדת לצורך קיום דיון

ההצעה מובאת כמקשה אחת והקשר בין כל חלקיה הוא חיוני (לדעתי)

בין השורות הוצגו אפשרויות חלופיות לניסוח. הן מסומנות ב[סוגריים מרובעים]

נא לקרוא את סעיפי הטיוטה ביחד עם הערות השוליים

א. מטרה

מטרת המדיניות היא להגדיר פעולות איבה (במובנן המקובל) שכתיבת ערך עצמאי עליהן תהיה מותרת, וזאת כדי לקיים מדיניות אחידה שתמנע ככל האפשר אפליה של נפגעים באירועים שכאלו.

הצורך במדיניות נובע מנקודת המוצא שבימי היישוב היהודי בארץ ישראל ומדינת ישראל נערכו אלפי פעולות איבה, שנהרגו בהן אלפים רבים של אזרחים וחיילים, וכי לא ניתן לצפות שייכתב ערך על כל אחד ואחד מהם. כמו כן ויקיפדיה איננה אתר הנצחה.

מטרת המדיניות היא לאפשר קיום מסגרת כללים מחייבת ברורה, ודאית וקלה ליישום ככל האפשר, ולהצביע בפשטות על הרוב המכריע של המקרים שבהם אין לכתוב ערך על פעולת האיבה.

ב. תמצית כללי המדיניות

1. ייכתב ערך על פעולת איבה אם נסיבותיה עונות על אחד מתנאים עובדתיים מוגדרים מראש וברורים.
2. ערך שנכתב על פעולת איבה למרות שנסיבותיה אינן עונות על אחד מן התנאים המוגדרים מראש יועמד לדיון ראשוני ולפי תוצאותיו יישאר או יועבר למרחב המשתמש שכתב אותו. כעבור זמן (לאחר שהאירוע יפסיק להיות אקטואלי) הוא יצטרך לעמוד להצבעת אישרור שבה יידרש רוב מיוחס וגבוה (70 אחוזים) [לחילופין 2/3] לאישורו. בהיעדר הרוב הדרוש יימחק הערך. ההנחה היא שבמקרה יוצא דופן מובהק של פעולת איבה שאיננו עומד בתנאים המוגדרים מראש לא יהיה קושי להשיג את הרוב הדרוש.

ג. היקף תחולת המדיניות

(להלן - "אירוע" משמעו פעולת איבה)

1. המדיניות תחול על ערכים המתארים פעולת איבה (מאורע) במובנה המקובל ולא תחול על ערכים המתייחסים לאישיות פלונית (ערך ביוגרפי).
2. כאשר אדם שנהרג באירוע הוכר כנפגע בפעולת איבה על ידי המדינה ייחשב האירוע בו נהרג כפעולת איבה. הכללתו של אותו אדם ברשימת האזרחים נפגעי פעולות האיבה שבאתר המוסד לביטוח לאומי תיחשב כהכרה.
3. המדיניות תחול על פעולות איבה שהתרחשו בשטח מדינת ישראל או בשטח יהודה ושומרון או בשטח רצועת עזה (כלומר לא בחוץ לארץ).
4. המדיניות תחול על כל אירוע שהתרחש משנת 1873 ואילך (זו השנה שממנה ואילך החל המניין הרשמי של חללי היישוב וחללי פעולות האיבה בארץ ישראל).
5. המדיניות תחול על ערך המתאר אירוע בודד. היא לא תחול על ערך המתייחס לקרב מסוים שפעולת האיבה הייתה חלק מהאירועים המתוארים במסגרתו, או ערך המתייחס למספר אירועים, או ערך המתייחס למערכה שפעולת האיבה הייתה חלק מהאירועים המתוארים בה.

ד. רשימה סגורה של נסיבות שיעשו את כתיבת הערך למותרת

(ראו כאן סקירה של ערכים קיימים שאינם עונים על הנסיבות המוצעות כאן)

הנסיבות המנויות לעיל מבוססות על העיקרון שככל שקיימות נסיבות המעניקות בולטות וחומרה לאירוע בהשוואה לאירועים אחרים מתגברת ההצדקה לכתוב עליו ערך.

מילוי כל אחד מהתנאים שלהלן הוא מספיק להתרת כתיבת הערך:

1. נפגעים חריגים ובולטים

ניתן לכתוב ערך על פעולת איבה שבה נהרגו לפחות שלושה קורבנות כלשהם (קורבן - לא כולל מבצע של הפעולה), כולל מי שהיה עובר (כלומר היה ברחם אמו בעת האירוע).

ככלל לא ייכתב ערך על אירוע שבו לא נהרג איש או נהרג קורבן אחד או נהרגו שני קורבנות - אך הכתיבה תהיה מותרת במקרים הבאים:

1. באירוע נהרג קורבן יחיד (או אחד מבין שני קורבנות), שהיה אשה בהריון בעת מותה
2. באירוע נהרג קורבן יחיד (או אחד מבין שני קורבנות), שהיה בעת מותו מתחת לגיל 18, לרבות עובר
3. באירוע נהרגו שני בני משפחה גרעינית אחת (כולל בגירים ומאומצים) - זוג הורים, או הורה וילדו או שני אחים, או נהרגו אדם ונכדו או נינו.
4. באירוע נהרג קורבן יחיד (או אחד מבין שני קורבנות) מבין המנויים להלן, ישראלי או זר (בכהונה בתוקף במועד המוות): מלך, יורש עצר או נשיא של מדינה, אישיות בדרגת שר בממשלה ומעלה, חבר פרלמנט לאומי, שגריר, רב ראשי או מקבילו בדתות אחרות, ראש רשות מקומית, שופט של בית משפט עליון (או בית הדין הארצי לעבודה), נשיא של בית משפט או בית דין דתי, מנכ"ל משרד ממשלתי או ראש רשות ציבורית, קצין בשירות פעיל (לא בדימוס) בארגון צבאי, בטחוני או משטרתי בדרגת אלוף משנה ומקביליה ומעלה.
5. [מתלבט] באירוע היו שני הרוגים ולפחות עשרה פצועים.
6. באירוע נפצעו לפחות עשרה בני אדם (למעט המבצעים שלו) - גם אם לא היו בו הרוגים
7. למען הסר ספק - בהרוג או פצוע בפעולת איבה (וכן במבצע להלן) הכוונה לכל אדם ללא הבדל מין, מגדר, גזע, מוצא, דת, לאום או נטייה מינית.

למען הסר ספק, מילוי כל תנאי בפסקאות שלהלן ייחשב למספיק לצורך כתיבת ערך אף אם לא היו באירוע נפגעים או נהרגו בו עד שני קורבנות ואין לכתוב עליו ערך על פי הכללים שבפסקה זו.

2. מבצעים חריגים

1. אחד המבצעים באירוע או מי שסייע לו באופן פעיל היה אדם שבמועד קיומו היה איש ממשל בדרגת שר ומעלה, חבר פרלמנט או שגריר - של מדינה או של המנדט הבריטי או של הרשות הפלסטינית
2. אחד המבצעים באירוע היה משרת בשירות פעיל (לא לשעבר) בארגון צבאי, בטחוני או משטרתי של מדינה (למעט מדינת אויב (איראן, סוריה וכד')) או של המנדט הבריטי או של הרשות הפלסטינית, גם אם פעל מחוץ לזמן מילוי תפקידו.
3. בפעולת האיבה השתתפו באופן ישיר (לא כמסייעים) עשרה מבצעים ויותר.

3. מטרה חריגה

1. האירוע כוון נגד מתקן ממשלתי או ממלכתי או דיפלומטי (כולל שלוחת מוסד בינלאומי) קבוע, מוסד לימודי או דתי או רפואי קבוע, או נגד בסיס צבאי או משטרתי או עמדה צבאית או משטרתית קבועה (כלומר לא זמניים/ארעיים) - כולל אם לא היו כלל נפגעים באירוע או היו נפגעים שלא לפי הכללים שהובאו לעיל.
2. האירוע כוון רק או גם נגד כלי רכב או כלי שיט שבו נסעו או עמדו לנסוע אחד מאלה, ישראלי או זר, אף אם לא נפגעו במהלכו: מלך, יורש עצר או נשיא של מדינה, אישיות בדרגת שר בממשלה ומעלה, חבר פרלמנט לאומי, שגריר, רב ראשי או מקבילו בדתות אחרות, ראש רשות מקומית, שופט של בית משפט עליון (או בית הדין הארצי לעבודה), נשיא של בית משפט או בית דין דתי, מנכ"ל משרד ממשלתי או ראש רשות ציבורית, קצין בשירות פעיל (לא בדימוס) בארגון צבאי, בטחוני או משטרתי בדרגת אלוף משנה ומקביליה ומעלה.
3. התנקשות או ניסיון התנקשות מכוונים באחד מהאישים הנ"ל בכל שיטה שהיא.
4. האירוע כוון רק או גם נגד כלי טיס שעמד לנוע או היה במהלך תנועתו, אף אם הוא לא נפגע במהלכו. בסעיף זה - לרבות חטיפת מטוס.
5. פעולת איבה למטרת מיקוח, שבה נלקח בן ערובה אחד לפחות והוצגה דרישה של תמורה הנדרשת לשם שחרורו.

4. נשק ושיטת ביצוע חריגים

1. באירוע נעשה שימוש אחד מסוגי נשק אלו גם אם לא גרם לנפגעים: טיל בליסטי, נשק גרעיני, נשק כימי או נשק ביולוגי.
2. פיגוע התאבדות באמצעות חומר נפץ או כלי טיס, גם אם לא גרם לנפגעים זולת המחבל המתאבד.
3. שימוש בכלי שיט או בכלי טיס (לא כולל רחפן ובלון תבערה/נפץ) וכולל הגעת מבצעים לפעולה מהים או בדרך האוויר.
4. פעולת האיבה או הנסיון לערוך אותה (כלומר הכנות לפעולת איבה, שלא הגיעו לכלל הפעלת אמצעי לחימה) נערכו באמצעות מכונית תופת ובה מטען חומר נפץ גדול באופן חריג, שהוצבה באתר הומה אדם. ה"חריגות" תצטרך להיות קביעה שניתן להוכיחה באמצעות פרסום המתאר ממצא בהתאם של ארגון משטרתי או בטחוני.
5. בפעולת איבה או בנסיון לערוך אותה כאמור נעשה על ידי המפגעים שימוש במטען חבלה גדול במידה חריגה כאמור, או במספר מטעני חבלה שגודלם המצטבר הוא חריג כאמור, ושהיו עשויים לגרום לעשרות נפגעים.
6. במקרה של מחלוקת לגבי שימוש במטענ/י חבלה בגודל חריג יוכרע גורל הערך בהצבעת אישרור כאמור בכללים שלהלן.

5. נזק חריג

פעולת האיבה גרמה לנזק חריג. נזק חריג יוגדר כאחד מאלה:

1. פגיעה בקנה מידה חריג בתשתית ציבורית, לרבות מוסד רפואי
2. פגיעה שהביאה להשבתה של למעלה מיממה של שירות ציבורי לקהל במועצה מקומית או בעיר, לרבות אספקת שירותי תחבורה, תקשורת, חשמל או מים או שירותי רפואה
3. פגיעה שהביאה להחרבת מבנה מגורים או מבנה לשימוש אחר (למעט מחסן), ללא יכולת להשיבו למצב ראוי לשימוש.
4. במקרה של מחלוקת לגבי קיום נזק חריג יוכרע גורל הערך בהצבעת אישרור כאמור בכללים שלהלן.

6. הנצחה חריגה

1. על שם חלל אחד לפחות בפעולת האיבה נקרא רחוב או מוסד ציבורי (לא כולל מוסד דתי) או מוסד חינוכי (אך לא חלק ממנו (לא פקולטה/בית ספר)) או בסיס צבאי קבוע. למען הסר ספק - לא יהיה די בהקמת אנדרטה לחלל פלוני (אולם ניתן יהיה לכתוב ערך על האנדרטה עצמה, ובלבד שתיאור פעולת האיבה במסגרת הערך לא יהיה רחב מתיאור האנדרטה)
2. כל פעילות אחרת של הנצחה תוכל לאפשר את קיום הערך רק לאחר הצבעת אישרור כמפורט להלן.

ה. כללי נוהל לדיון במקרה של ערך שנכתב ואיננו מותר על פי הנסיבות שברשימה הסגורה

מטרת הכללים שכאן היא לאפשר אישרור של ערכים חריגים ויוצאי דופן - כאלו שאינם עונים על אף אחד מהתנאים שפורטו לעיל, אך שייתכן שהיו בפעולת האיבה המתואר בהם נסיבות אחרות העשויות להצדיק את כתיבתם. הכללים בפסקה זו לא יחולו על ערך שכתיבתו הותרה לפי הכללים שלעיל.

בערך שנכתב שעליו חלה מדיניות זו ואיננו עונה על התנאים שפורטו לעיל ינהגו כך:

1. ערך שנכתב על ידי עורך אנונימי או על ידי עורך רשום שאיננו בעל זכות הצבעה במועד כתיבתו יימחק במחיקה מהירה. לא יהיה בכך כדי למנוע מעורך רשום בעל זכות הצבעה להעלות לאחר מכן את הערך בעצמו.
2. על ערך שנכתב על ידי משתמש רשום ובעל זכות הצבעה במועד כתיבתו (כלומר כזה שניתן להניח שהיה מודע או היה יכול להיות מודע למדיניות שנקבעה לגבי כתיבת ערכים שכאלו) יתקיים דיון ראשוני שיימשך 14 יום ממועד כתיבתו. במידה ובתום הדיון לא תהיה הסכמה רחבה להשארתו, הוא יועבר על ידי מפעיל מערכת [לאסתם] למרחב המשתמש. אחרת - יושאר במרחב הערכים. בסעיף זה - "הסכמה רחבה" - לפחות מחצית ממשתתפי הדיון הראשוני ולא פחות מחמישה.
3. הערך יהיה חייב לעמוד להצבעת אישרור, שתיפתח לפחות 30 יום לאחר מועד כתיבתו ולפחות 13 חודשים (שנה וחודש) לאחר מועד האירוע המתואר בערך. על הצבעת האישרור יחולו הכללים הבאים:

1. ההצבעה תיערך במתכונת של הצבעת מחיקה ואין צורך שיתנהל לפניה דיון חשיבות אנציקלופדית.
2. על הערך יהיה לזכות בתמיכה להשארה של לפחות 70 אחוזים מכלל המשתתפים בהצבעה [לחילופין 2/3]. ערך שהועבר למרחב המשתמש ואושרר יוחזר למרחב הערכים. אם לא אושרר, יתועד הדבר בתבנית שתוצב בדף השיחה של הדף במרחב המשתמש.
3. כל משתמש בעל זכות הצבעה במועד פתיחת ההצבעה יהיה זכאי לפתוח אותה.
4. בדברי ההסבר להצבעה יצויין במפורש במדובר בהצבעת אישרור על פי מדיניות זו. הצבעה שבה לא יצויין הדבר עד מועד פתיחתה תאורכב, אך ניתן יהיה לפתוח הצבעה חדשה במקומה.
5. הצבעת אישרור שנפתחה בניגוד לכללי המדיניות (כולל הצבעה שלא היה צורך לקיים אותה שכן הערך עומד בתנאים שברשימה הסגורה) תאורכב. האירכוב ייעשה על ידי בירוקרט בלבד. עם זאת, מפעיל מערכת יוכל לארכב הצבעה שנפתחה לפני המועד המותר או מבלי שצוין בה עד מועד פתיחתה שהיא הצבעת אישרור כמפורט לעיל.
6. ערך שעבר בהצלחה הצבעת אישרור לא יועמד בהמשך לדיון חשיבות אנציקלופדית או להצבעת מחיקה.

שיחזור: ערך שנמחק בעקבות הצבעת אישרור יוכל להיות משוחזר אם חל שינוי נסיבות עובדתי בנוגע לאירוע המתואר בו, שבגינו מתקיים לגביו אחד התנאים שברשימה הסגורה לעיל ונערך בקשר לכך דיון שיחזור כמקובל, או אם חל שינוי נסיבות עובדתי שבעקבותיו נערכה הצבעת אישרור חוזרת והושג הרוב המיוחס הדרוש.

ו. פרשנות כללי המדיניות

כל מחלוקת שתעלה בנוגע לתוכן של כללי המדיניות תוכרע בהחלטה של הבירוקרטים, שבה יתמכו שני בירוקרטים לפחות. ההחלטה תהיה סופית ותהווה תקדים מחייב לעתיד, אך ניתן יהיה להתגבר עליה על ידי תיקון כללי המדיניות.