משתן לולאה

מְשַׁתְּנֵי לולאה הם קבוצת תרופות מְשַׁתְּנוֹת חזקות, אשר גורמות להפרשה משמעותית ביותר של מים ומלחים. בנוסף לפעילות המשתנת, הן גורמים לסינתזה של פרוסטגלנדינים אשר מגבירים את זרימת הדם בכליות. תרופות אלו הן בעלות תקרת פעילות גבוהה.

בלולאת הנלה שבכליה קיימת משאבת נתרן-אשלגן, אשר אליה מצומדת פעילות הובלת-יחד של נתרן, אשלגן וכלוריד, יחד עם ספיגת מים בחזרה לגוף.

תרופות מסוג משתני לולאה גורמות לעיכוב הקו-טרנספורטר, ולכן יש מניעת ספיגה בחזרה של נתרן, אשלגן ומים, יחד עם אובדן יונים נוספים, כגון כלור. תרופות אלו משמשות למצבים של בצקת אקוטית בריאות, והן משמעותיות מאוד במצבים של אוטם שריר לב אקוטי או אי ספיקת לב.

תופעות הלוואי של התרופות: היפוקלמיה, היפוקלצמיה, היפונתרמיה, אלקלוזיס (ירידה בחומציות הדם), היפומגנזמיה, תפרחת ופגיעה בשמיעה.

תרופות ממשפחת משתני הלולאה כוללות: פורוסמיד, בומטניד ואטקריניק אסיד .

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משתן לולאה בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.