בצקת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בצקת
הופעת בצקת בעין
הופעת בצקת בעין
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D004487
סיווגים
ICD-10 R60.9 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 MG29 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בצקת (בלועזית: Edema, Oedema) היא הצטברות כמות גדולה מהנורמה של נוזלים בחלל הבין-תאי או בחללים הסרוטיים כמו חלל כיס הלב, חלל האדר (בין קרומי הריאה) והצפק בבטן. בצקת יכולה להיות בעיה זמנית (בצקות קלות שלאחר פציעה קלה או ניתוח קל) או מחלה קשה של ממש (בצקת כרונית) ואף כזו הדורשת טיפול דחוף בבית חולים (כגון בצקת ריאות).

בצקת מורכבת מנוזלים שונים אשר העיקרי בהם נקרא דית (Transudate) והוא מתאפיין בתכולת חלבון נמוכה (מעט החלבון שיש בו הוא בעיקר אלבומינים, שהם חלבונים קטנים מאוד) ובחוסר נטייה לקרישה. כל אלו בניגוד לתפליט שבדלקת. עם זאת, ייתכנו גם בצקות שהנוזל העיקרי בהן הוא סרומה.

במצב נורמלי, דם עובר בנימים, כאשר לאורכם יש שיווי משקל בין הלחצים: בתחילה יש לחץ הידרוסטטי (נוזלי) גדול הגורם ליציאת הדם (ועמו החמצן) אל הרקמות. ככל שנוזל הדם יוצא, כך גדל הלחץ האונקוטי (תת סוג של לחץ אוסמוטי הפועל עקב קשירת נתרן אל חלבוני הדם הגדולים ובעיקר אלבומין), שהוא הלחץ אשר מפעילים החלבונים שבדם, משום שריכוזם גדל (כמותם נשארת זהה, אבל נפח הנוזל בו הם נמצאים יורד). הלחץ האונקוטי הגבוה גורם למשיכת הנוזל חזרה אל כלי הדם. במקביל מנקזת מערכת הלימפה, את עודפי הנוזל מהרקמה. כלומר, בצקת יכולה להופיע אם מפגיעה בלחץ ההידרוסטטי, בלחץ האונקוטי, בניקוז הלימפטי, או באיזון של נפח הדם.

פיזיולוגיה של הבעיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחץ הידרוסטטי גבוה מדי יכול להיגרם באופן מקומי בגלל בעיה בהחזר הורידי, למשל בפקקת (סתימת של וריד או עורק). לחץ הידרוסטטי גבוה יופיע באופן סיסטמי בגלל כשל בחלקו הימני של הלב (אשר יגרום לבצקות ברגליים) או כשל בחלקו השמאלי של הלב (אשר יגרום לבצקת ריאות). זאת משום שהלב לא מצליח "למשוך" את הדם בחזרה אליו.

לחץ אונקוטי נמוך (שלא מצליח "לשאוב" נוזלים מהרקמה חזרה לנימים) יכול להיגרם עקב חוסר באלבומין. מחסור כזה יכול להיגרם בגלל אובדן שלהם (למשל בשתן, במחלה הנקראת Nephrotic syndrome (תסמונת כריתת כליה)) או בגלל ייצור מועט או לקוי שלהם (למשל במחלות כבד שונות, או בתת-תזונה).

פגיעה בניקוז הלימפטי תגרום בדרך כלל לבצקות מקומיות. פגיעה כזו יכולה להיגרם בגלל חסימה של צינורות הלימפה עקב דלקת, בגלל מחלות טפיליות שונות שגורמות לחסימה לימפטית, או בגלל הוצאת קשרי לימפה (למשל בניתוחים להוצאת גושים סרטניים, בעיקר בסרטן השד) ובטיפולי קרינה.

רמות המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגל עם "בצקת גומתית" (Pitting Edema)

לבצקת כמה רמות להלן טבלה המסבירה את כל רמות הבצקת:

רמות הבצקת[1]
רמה הסבר
נעדרת העדר נפיחות ובצקת בכל הגוף
רמה + מתון: ברגליים או בברכיים בלבד
רמה ++ בינוני: שתי כפות הרגליים,
רגליים תחתונות,
ידיים וכפות ידיים
רמה +++ חמור: מפושט
בצקת דו-צדדית,
עם כפות הרגליים,
רגליים ידיים ופנים

גורמים עיקריים לבצקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חסימה של הניקוז מהוריד ו/או הניקוז הלימפתי - במצב זה הלחץ ההידרוסטטי לפני החסימה עולה, גורם ליציאת נוזל מכלי הדם למדור הבין-תאי, וכך - לבצקת מקומית באזור החסום שהוא בדרך כלל אחד הגפיים. מצב זה מתרחש ברוב המקרים לאחר ניתוח כלשהו בגף, כגון כריתת קישריות הלימפה בבית השחי שגורמת לבצקת בזרוע באותו צד המכונה לימפאדמה, Lymphedema
  • אי-ספיקה בלב - הלב אינו מצליח להוציא את כמות הדם שמגיעה אליו ממערכת הוורידים ומהריאות. כך מצטבר דם במערכת הוורידים והריאות, עולה הלחץ ההידרוסטטי בכלי הדם, ומתהווה בצקת ריאות עם בצקת מפושטת.[2]
  • תסמונת נפרוטית - ליקוי בכליות הנגרם מסיבות שונות המאופיין בהפרשה מוגברת של חלבון בשתן. במצב זה יש ירידה בלחץ האונקוטי שגורמת לבצקת מפושטת.
  • אי-ספיקה בכבד - צמקת הכבד (Cirrhosis) - הכבד מייצר את החלבון העיקרי שאחראי לשמירה על הלחץ האונקוטי בכלי הדם, חלבון זה נקרא אלבומין. אם חלה אי-ספיקה בכבד יורדת כמות האלבומין ומכאן ירידה בלחץ האונקוטי ובצקת.
  • תרופות - עלולות לגרום לבצקת, לדוגמה: סטרואידים שמורידים את הפרשת הנתרן מהכליה ועל ידי כך מורידים את הפרשת המים בשתן, תרופות נוגדות דלקת, תרופות לטיפול ביתר-לחץ-דם.
  • אנגיואדמה תורשתית (Hereditary Angioedema HAE) - מחלה נדירה המתבטאת בהתקפים חוזרים של בצקות תת-עוריות ותת-ריריות ברקמות שונות כולל בגפיים, פנים ,לוע, אברי המין ובבטן. ההתקפים מאופיינים בנפיחויות כואבות באזורי גוף שונים, כאבי בטן קשים ובצקת בלוע הגורמת לחנק ועלולה להיות מסכנת חיים.
  • בצקת אידיופתית - כלומר ללא סיבה ברורה. תופעה המתרחשת בעיקר בקרב נשים הלוקות בבצקת לסירוגין, כפי הנראה בשל עלייה בחדירות כלי הדם לנוזלים.
  • גם פציעות מסוימות ומגוון ניתוחים קלים ונקודתיים המשאירים חללים בגוף יכולים לגרום לבצקת, כגון בצקת מנוזל סרומה.

בצקת הממוקמת באיבר מסוים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצקת יכולה להתמקם באיברים ספציפיים, יש אברים מסוימים אשר יכולים לפתח בצקת במיוחד בגלל מבנה הרקמתי שלהם.

דוגמאות לבצקת ממוקמת איבר:

  • בצקת מוחית הצטברות לנוזל בין תאי במוח. זה יכול להתרחש במצבים של רעילות או של אי נורמליות בחילוף חומרים, ועוד תנאים כגון זאבת מערכתית או חמצן מופחת בגובה רב. זה גורם לנמנום או איבוד ההכרה.
  • בצקת ריאות מתרחשת כאשר הלחץ בכלי דם בריאה הוא גבוה במיוחד בגלל חסימה ליציאת דם דרך ורידי הריאה. נגרמת בדרך כלל עקב כישלון של החדר השמאלי של הלב. זה יכול להתרחש גם במחלת גבהים או במקרה של שאיפה של חומרים רעילים. בצקת ריאות מייצרת קוצר נשימה. תפליט פלאורלי עלול להתרחש כאשר נוזל מצטבר גם בחלל פלאורלי.
  • בצקת גם ניתן למצוא בקרנית של העין עם גלאוקומה, דלקת הלחמית חמורה או דלקת קרנית או אחרי הניתוח. זה עלול לייצר הילות צבעוניות סביב אורות בוהקים. בצקת סביב העיניים נקראת בצקת periorbital או נפיחות בעין.
  • בצקת בעור : יכולה להיגרם בעקבות עקיצות יתושים, עקיצות עכביש, עקיצת דבורה ומגע של העור עם צמחים מסוימים, כגון אוג ארסי או אלון רעל מערבי,[3] האחרון שבם מכונה דלקת עור ממגע. עוד צורה לבצקת עור היא בצקת רירית, אשר נגרמת על ידי הצטברות מוגברת של רקמת החיבור. בבצקת רירית (ומגוון רחב של מצבים נדירים אחרים) הבצקת נגרמת על ידי נטייה מוגברת של הרקמה להחזיק מים בתוך המרחב החוץ תאי שלה, בגלל עלייה במולקולות עשירות בפחמימות הידרופיליות שהופקדה במטריצת הרקמה. בצקת נוצרת בקלות רבה יותר במצבים התלויים בהזדקנות, (ישיבה בכיסאות בבית או במטוסים) והדבר אינו מובן היטב נכון להיום.
  • בצקת לימפתית נגרמת על ידי כשל של מערכת הלימפה בעקבות ניקוז לא טוב של נוזל ורידי. הדבר עשוי לקרות עקב חסימה למשל, לחץ מסרטן או בלוטות לימפה מוגדלות, הרס של כלי הלימפה על ידי הקרנות, או חדירה של זיהום. נגרמת בדרך כלל עקב כישלון של פעולת השאיבה של שרירים בשל חוסר תנועה, המופיע בעיקר במצבים כמו טרשת נפוצה. היה מי שהציע שהבצקת מתרחשת אצל אנשים מסוימים בעקבות שימוש בתרופות המעכבות תהליכים חיוניים, כמו איבופרופן או אספירין.
  • בצקת עוברית מופיעה בעוברים בהם שני תאים או יותר החלו לפתח תכונות בצקתיות.
  • בצקת המופיעה באיבר ספציפי לאחר פציעה (בצקת במח העצם של גפה מסוימת בעקבות שברי מאמץ וכדומה)

טיפול בבעיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול בבצקת כרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימפאדמה-בבצקת כרונית, יהיו תקופות של החמרה או הטבה במצב. בבצקת לימפאטית מטפלים בטיפול משולב שכולל תזונה דלת מלחים. עיסוי לממפאטי ידני mld על ידי פיזיותרפסטים שהוסמכו לטיפול לימפאטי. וחבישת לחץ בתחבושות מתיחה קצרה בצורה מדורגת עם לחץ יורד ככל שמתקדמים למרכז הגוף. ובשרוול או גרב בסריגה שטוחה שמותאם לניקוז לממפאטי עם דירוג לחצים שיורד בכיוון מרכז הגוף. ניתן לשלב ניקוז במכשיר לימפהפראס. הידרותרפיה יעילה מאוד בניקוז הנוזל הלממפאטי, כשהגפה הבצקתית במים הלחץ ההידרוסתטי דוחק את הנוזל הלימפאטי למרכז הגוף ובכך מסיע בניקוז הלימפאטי. לא בכל בצקת ניתן לטפל טיפול משולב. לדוגמה בצקת כתוצאה מאי ספיקת לב טיפול משולב עלול לגרום לעומס ולכשל לבבי. במקרים שלא ניתן לטפל טיפול משולב, הטיפול יהיה מבוסס על מתן משתנים כגון פוסיד. אם ידועה הסיבה להופעת הבצקת כדאי לנסות ולטפל בה.

טיפול בבצקות קלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבצקות שלאחר פציעה קלה או ניתוחים קלים ניתן לטפל במנוחה או בשאיבה קטנה נקודתית במזרק (זה נכון בעיקר לבצקות של נוזל סרומה) ולעיתים תידרש יותר משאיבה אחת כזו. ובחבישת לחץ וניקוז לימפאטי ידני על ידי פיזיטרפיסט לימפאטי

יישומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפולים נוספים[דרושה הבהרה] כוללים הגבלה בצריכת נתרן על ידי הימנעות מהוספת מלח לאוכל והימנעות מאכילת מוצרים עשירים בנתרן, שכן עודף נתרן מביא לאגירת מים שיעברו בתחילה לתוך כלי הדם ומשם החוצה לתוך הרקמות והתוצאה הסופית תהיה התפתחות הבצקת.

ניתן גם לטפל בבצקת על ידי תנוחות מסוימות אשר מעוררות ייבוש של איברים מסוימים מהנוזלים הבצקתיים. למשל, כאשר הבצקת ממוקמת רק בגפיים התחתונות ניתן להפחית את חומרתה על ידי שכיבה עם רגליים מורמות למשך כמה שעות במשך היום. בנוסף, אפשר להשתמש בשרוול או גרב בסריגה שטוחה מותאם אישית עם דירוג לחצים. יש להימנע מגרביים אלסטיות (סריגה עגולה) הם מיועדים לבעיות ורידים וכלי דם ויכולים להועיל רק בבצקת קלה.

דרגות הטיפול ומקרי חירום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסיכום, פרט למצב של בצקת ריאות, שהוא כאמור מצב חירום הדורש טיפול מיידי, שאר המקרים הם בדרך כלל קלים יותר, כרוניים וניתנים לטיפול, אם כי לעיתים אינם ניתנים לריפוי.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nutrition in Emergencies > Measuring oedema. Erin Boyd, reviewed by Diane Holland, Nutrition in Emergencies Unit, UNICEF. Retrieved Nov 2012
  2. ^ Types of Heart Failure, www.heart.org (באנגלית)
  3. ^ C.Michael Hogan (2008) "Western poison-oak: Toxicodendron diversilobum", GlobalTwitcher, ed. Nicklas Strömberg

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.