מתא"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתא"ם הוא מבחן מיון לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה, שנערך על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בישראל. בחינת המתא"ם הוחלה לראשונה בשנת 2000.

מבנה המבחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבחן מורכב משני פרקים: פרק העוסק בשיטות מחקר בפסיכולוגיה, ומשקלו 30% מהציון ופרק העוסק בהבנה ובניתוח של מאמרים מתחומי הפסיכולוגיה השונים, שפורסמו בכתבי עת מדעיים. משך המבחן הוא כ-5 שעות. בדומה לציוני הבחינה הפסיכומטרית, גם במבחן המתא"ם הציונים הם יחסיים, כלומר משקפים את הישגי הנבחן ביחס לשאר הנבחנים. הציונים המדווחים הם ציוני תקן כשהממוצע הוא 100 וסטיית התקן היא 20. הציונים נעים בין 50 לבין 150. מבחן המתא"ם נערך פעם אחת בשנה, בחודש אוקטובר, לפני תחילת שנת הלימודים האקדמית.

משמעות המבחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגשת הציון במבחן המתא"ם הוא חלק מתהליך המיון שעוברים המועמדים ללימודים בכל המגמות הטיפוליות בארץ. ברוב האוניברסיטאות, משמש הציון גם למיון לקראת הקבלה ללימודים במגמות החברתיות והמחקריות. על אף שהמשקל היחסי שניתן לציון המתא"ם במיון המועמדים (לעומת שאר הנתונים) משתנה בין המוסדות השונים, ברוב האוניברסיטאות ציון המתא"ם הוא המדד המשמעותי ביותר במיון המתמודדים. תוקף המבחן הוא לארבע שנים.

המתא"ם בוחן יכולות מחקריות בלבד ואינו בוחן את כשירות המועמד למקצוע טיפולי מבחינה אישיותית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]