נאום הציונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נאום הציונות
רלף קליין
רלף קליין
תאריך 7 באפריל 1977 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
נואם רלף קליין
מקום בלגרד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"נאום הציונות" הוא הכינוי שניתן לנאום שנשא מאמן מכבי תל אביב בכדורסל רלף קליין ב-7 באפריל 1977 במהלך תדריך הקבוצה בטרם משחק הגמר בעונת 1976/1977 בגביע אירופה לאלופות בכדורסל נגד מובילג'ירגי וארזה. המשחק נערך בבלגרד, יוגוסלביה, ובסופו ניצחה מכבי תל אביב בתוצאה 77–78, וזכתה לראשונה בגביע אירופה. הנאום נחשב לאחד הנאומים הגדולים בתולדות הספורט הישראלי, וככזה שהייתה לו השפעה משמעותית על השחקנים במהלך המשחק.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת עונת 1976/1977 בגביע אירופה לאלופות, הצליחה מכבי תל אביב לראשונה בתולדותיה להעפיל לגמר, לאחר הניצחון המפורסם על צסק"א מוסקבה בבית חצי הגמר.

הגמר נקבע ל-7 באפריל 1977, ונערך בבלגרד, יוגוסלביה. על התואר נאבקה מכבי נגד מובילג'ירגי וארזה אלופת איטליה. וארזה הגיעה לגמר כפייבוריטית ברורה – בהיותה אלופת אירופה של השנתיים הקודמות, ולאחר שניצחה את מכבי תל אביב באותה עונה פעמיים בקלות, כולל ניצחון בהיכל יד אליהו בפער של 23 נקודות. כמו כן הייתה זו ההופעה השמינית ברציפות של האיטלקים בגמר. הגמר עורר התעניינות עצומה בישראל.

הנאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרם יצאה הקבוצה באוטובוס ממלון "יוגוסלביה", שבו השתכנה בדרכה להיכל פיוניר של בלגרד ששם ייערך המשחק, קיים מאמן הקבוצה, רלף קליין את התדריך המקצועי הלפני אחרון לשחקניו בצהריים, כמה שעות לפני המשחק באחד מחדרי המלון. התדריך המקצועי, שנערך באנגלית, הפך בעצם לנאום מוטיבציה המאמן[1]:

כעת אנו לפני התחנה האחרונה. אתם לפני הדבר הגדול ביותר שיכול לקרות לספורטאי או לכדורסלן – להיות אלוף אירופה ואתם מאוד קרובים לכך. אך עליכם לעלות לפרקט עם חיוך על הפנים, לא להיות לחוצים מידי ולתת להם להיות הלחוצים.

הלילה, בשעה 9 וחצי, מדינת ישראל תצפה בכם. מובילג'ירגי וארזה היא רק קבוצה של וארזה. אני לא חושב שבנאפולי מישהו בכלל יודע מי זו מובילג'ירגי וארזה. אבל אתכם – מדינה שלמה תשב ותראה בטלוויזיה. במשחק הזה אנחנו יכולים לנצח, אנחנו יכולים להפסיד, אבל כשנעלה לפרקט אנחנו צריכים להילחם! כל אחד צריך לתת את ה-100% שלו! את המקסימום שהוא יכול לעשות! זה הטופ של קריירת הכדורסל שלכם! יותר מזה אתם לא יכולים לקבל! מובילג'ירגי וארזה לא תיתן לכם מתנה, אתם צריכים לקחת את זה! אתם צריכים לקחת את זה בשבילכם בידיכם! ושוב אתם יכולים לעשות את זה ואנחנו נעשה את זה! זה אומר שעלינו להלחם. עלינו לדעת שאנחנו יכולים לנצח ואנו יכולים להפסיד אבל אנחנו נעשה את זה כמו ספורטאים.

המקור באנגלית
And now we are now before the last station. You are before the biggest thing that can happen for any sportsman and for any basketball player to be the champion of Europe and you

are very close to it. But we have to be we have to go to the floor with a smiling on our face, not to get too be nervous let them be nervous.

Tonight in nine thirty Israel will be watching you. Mobilegirgi Varese is only a team for Varese. I don’t think that in Napoli no one even knows who is Mobilegirgi Varese. But you are now watched in television by all the country. In this game we can win, we can lose but when we go up on the floor we just have to fight! Everybody has to do his 100%. Maximum that he can do! That is the top of your basketball career! More than this you cannot get! Mobilegirgi Varese will not give you a gift, you have to take this! You have to take this for you in your hands! And again you can do it we will do it! This means we have to fight. We have to know that we can win and we can lose but we will do that like sportsmen.
הנאום בתרגום חופשי לעברית[1]

לימים תיאר רלף קליין את הסיטואציה: "שררה דממה. רק קוֹלי נשמע. הסתכלתי לשחקנים בעיניים. המבטים שלי ושלהם נפגשו. הרגשתי שאני מדבר אליהם. הם היו מתוחים ודרוכים. ידעתי שהם מרוכזים ומקשיבים לי. הטפתי להם ציונות".[2]

השפעת הנאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנאום נחשב לאחד הנאומים הגדולים בתולדות הספורט הישראלי וככזה שהייתה לו השפעה מכרעת על השחקנים. במשחק עצמו, ניצחה מכבי תל אביב בתוצאה 77–78 וזכתה בגביע אירופה לאלופות, הראשון של קבוצת כדורסל ישראלית ולדעת רבים גם ההישג הספורטיבי הגדול ביותר שידעה ישראל עד לאותה העת. 200,000 איש חגגו בפארק הלאומי את זכייתה של הקבוצה בגביע ו-150,000 איש קיבלו את פניה של הקבוצה עם שובה לישראל.

בנאומו, הצליח קליין להעצים את הנחישות והמוטיבציה של השחקנים. כמו כן הצליח קליין להעביר לשחקניו את המסר שלעומת האיטלקים שרק העיר שלהם עומדת אחריהם – כאן כל מדינת ישראל מחזיקה להם אצבעות. לימים, תיאר מוטי ארואסטי את הנאום: "רלף בגדולתו זה נאום הציונות שלו בבלגרד ב-1977. לפני המשחק הוא נתן נאום פשוט בלתי נשכח. זה היה חלק מאוד גדול בשביל מי שישב שם. היה לזה חלק גדול מאוד בהבאת גביע אירופה הראשון למדינת ישראל".[3]

הנאום שודר בישראל, כאשר עד אז מעולם לא שמעו צופי הטלוויזיה בישראל נאום מוטיבציה ותדריך מקצועי מסוג זה. דלתות חדרי ההלבשה בהם מתקיימים בדרך כלל התדריכים האחרונים לפני שריקת הפתיחה עד אז היו נעולות ומוגפות בפני התקשורת.[1] בשנת 2008 נבחר הנאום על ידי אתר ynet כנאום הגדול ביותר במצעד נאומי מאמני הכדורגל והכדורסל הישראלי.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 פוסט 194, הבלוג של יואש אלרואי
  2. ^ פוסט 334, הבלוג של יואש אלרואי
  3. ^ 1 2 אהוד כהנים ואיזי עין דור, מצעד הנאומים - דברי המאמנים שעשו לנו את זה, באתר ynet, 30 בספטמבר 2004