נאש (מוזיקאי)
 | |
| לידה |
16 ביוני 1993 (בן 30) לוס אנג'לס, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה | גארט צ'ארלס נאש |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-2010 |
| סוגה |
מוזיקת פופ, R&B אלטרנטיבי, מוזיקת היפ הופ, אינדי פולק |
| חברת תקליטים |
אטלנטיק רקורדס |
|
www | |
  | |
גארט צ'ארלס נאש[1] (באנגלית: Garrett Charles Nash; נולד ב-16 ביוני 1993), הידוע יותר בשם הבמה נאש (Gnash; לעיתים מעוצב כ-gnash),[2] הוא מוזיקאי, ראפר, זמר-יוצר, תקליטן ומפיק מוזיקלי אמריקאי.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאש נולד ב-16 ביוני 1993 בלוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית לאביו, מוזיקאי ולאמו, במאית ומפיקה.[3]
לפני שהתחיל לכתוב את המוזיקה שלו, נאש התחיל להקליט כשהיה בן 13.[1]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2015, נאש התחיל להוציא סדרה של מיני-אלבומים, שקשורה לפרידה קודמת,[4] כאשר ב-15 במרץ 2015 הוציא את U,[5] וב-15 בדצמבר 2015, הוציא את Me.[6] נאש הקליט את שני המיני-אלבומים הראשונים שלו במוסך שלו. במוסך שלו הפיק גם את השיר "I Hate U, I Love U" שנהיה לשיר הפריצה שלו, כאשר בשיאו הגיע למקום העשירי בבילבורד הוט 100 ולמקום השביעי במצעד הסינגלים הבריטי.[7] המיני-האלבום השלישי של נאש, Us, יצא ב-25 במרץ 2016.[8]
בריאיון למגזין בילבורד ב-2016, נאש ציין את Death Cab for Cutie, The Postal Service, קניה וסט וג'ק ג'ונסון (אנ') כהשפעותיו המוזיקליות.[1]
באוקטובר 2017, הוציא בשיתוף פעולה עם MAX את הסינגל "Lights Down Low". השיר הגיע בשיאו למקום ה-20 בבילבורד הוט 100.[9][10]
ב-11 בינואר 2019, הוא הוציא את אלבום הבכורה שלו, We.
ב-21 בדצמבר 2019, הוא הוציא את המיני-אלבום הרביעי שלו, If.
ב-16 ביוני 2020, הוא הוציא את המיני-אלבום החמישי שלו, Outside/Inside.
פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | פרס | קטגוריה | עבודה מועמדת | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 2017 | פרסי המוזיקה של רדיו דיסני | שיר הפרידה הטוב ביותר | "I Hate U, I Love U" (יחד עם אוליביה אובריאן) | מועמדות |
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2019: We
מיני-אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2015: U
- 2015: Me
- 2016: Us
- 2019: If
- 2020: Outside/Inside
סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2016–2017: The U, Me & Us Tour
- 2017: The Sleepover Tour
- 2018: he Young Renegades Tour: Part II
- 2018: The Summer After Tour
- 2019: The Broken Hearts Club Tour
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נאש
נאש, ברשת החברתית פייסבוק
נאש, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
נאש, ברשת החברתית אינסטגרם
נאש, ברשת החברתית טיקטוק
נאש, סרטונים בערוץ היוטיוב
נאש, באתר אייטונס (באנגלית)
נאש, באתר ספוטיפיי
נאש, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
נאש, באתר Last.fm (באנגלית)
נאש, באתר AllMusic (באנגלית)
נאש, באתר MusicBrainz (באנגלית)
נאש, באתר דיזר
נאש, באתר Discogs (באנגלית)
נאש, באתר Songkick (באנגלית)
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Melendez, Monique. "Singer-Songwriter gnash on How He Was Clueless That His Song 'i hate u, i love u' Would Be a Hit". Billboard. ארכיון מ-2020-06-12. נבדק ב-8 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "us by gnash on Apple Music". iTunes. ארכיון מ-2016-06-22. נבדק ב-2016-07-18.
- ^ "Gnash Just Wants You To Be Happy". NYLON. 2016-05-16. ארכיון מ-2021-02-27. נבדק ב-5 במאי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Interview: Gnash". Time Out Hong Kong. ארכיון מ-2018-06-24. נבדק ב-5 במאי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "U by gnash". ארכיון מ-2018-06-24. נבדק ב-5 במאי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Me by gnash". ארכיון מ-2018-06-24. נבדק ב-5 במאי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Interview: gnash On Sleepovers And Success". 20 באפריל 2017. ארכיון מ-2018-06-24. נבדק ב-5 במאי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Gnash - Chart history | Billboard". Billboard. אורכב מ-המקור ב-2018-05-05. נבדק ב-5 במאי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Lights Down Low – Single by MAX". ארכיון מ-2018-06-24. נבדק ב-5 במאי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "home (feat. johnny yukon) – Single by gnash". ארכיון מ-2018-09-09. נבדק ב-5 במאי 2018.
{{cite web}}: (עזרה)