לדלג לתוכן

נגד רגיש לאור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נגד רגיש לאור

נגד רגיש לאור (LDR[א]) הוא רכיב חשמלי העושה שימוש באפקט הפוטואלקטרי על מנת לבקר את הזרם החשמלי העובר ברכיב.

ליבו של הנגד הרגיש לאור הוא חומר מוליך למחצה, שכתוצאה מפגיעת פוטונים בו משנה את מוליכותו החשמלית ומאפשר מעבר זרם דרך התא.

נגדים רגישים לאור נבדלים ביניהם בעיקר בסוג המוליך למחצה ממנו מורכבת הליבה. הבדל זה קובע את סוג האור אליו מגיב התא ועוצמתו. המוליך למחצה הנפוץ ביותר (והזול ביותר) בו נעשה שימוש הוא מסוג קדמיום-גופרית (CdS).

שימושים עיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגדים רגישים לאור משמשים במגוון רחב של תחומים. תאים מסוג קדמיום-גופרית ניתן למצוא בגלאי אור על גבי מצלמות, גלאי אזעקה, פיקוד לדלתות חשמליות, פיקוד לתאורת רחובות ועוד. במוליכים למחצה יקרים יותר, כגון גרמניום-נחושת נעשה שימוש לגילוי אור תת-אדום לצורך מתקני ראיית לילה וטלסקופים אסטרונומיים.

  1. ^ ראשי תיבות של "Light-dependent resistor" באנגלית; מילולית: נגד תלוי־אור, כלומר רכיב חשמלי המגיב לאור. הוא נקרא גם פוטורזיסטור או פוטו-צל (פוטוצל).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.