קדמיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אינדיום - קדמיום - כסף
 
Zn
Cd
Hg  
 
 
Cd-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 48
סמל כימי Cd
סדרה כימית מתכות מעבר
צפיפות 8650 kg/m3
מראה
אפור-כחלחל כסוף מתכתי
Cadmium-crystal bar.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 112.441 amu
רדיוס ואן דר ואלס 158 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 18, 2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 594.22K (321.07°C)
טמפרטורת רתיחה 1040.15K (767°C)
לחץ אדים 14.8Pa ב-597K
מהירות הקול 2310 מטר לשנייה ב293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.69
קיבול חום סגולי 233 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 13.8 106/m·Ω
מוליכות תרמית 96.8 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 867.8 kJ/mol
אנרגיית יינון שנייה 1631.4 kJ/mol
אנרגיית יינון שלישית 3616 kJ/mol

קדמיום (Cadmium) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Cd ומספרו האטומי 48.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדמיום הוא מתכת רכה, רקיעה וגמישה, שצבעה אפור-כסוף. הקדמיום רך כל כך, עד שניתן לחתוך אותו בסכין. לקדמיום ולאבץ כמה תכונות משותפות.

דרגת החימצון הנפוצה ביותר של קדמיום היא 2+. דרגת החימצון 1+ קיימת, אך נדירה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל-75% מהקדמיום המופק תפקיד בסוללות (במיוחד סוללות ניקל-קדמיום), ל-25% הקדמיום הנותרים - שימושים כפיגמנטים, ציפוי וייצוב פלסטיק. שימושים נוספים:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדמיום התגלה בגרמניה בשנת 1817 על ידי פרדריך סטרומייר (Friedrich Strohmeyer), כשמצא יסוד חדש בתור זיהום באבץ פחמתי (ZnCO3) שנקרא גם קלמין ובמשך 100 שנים גרמניה נשארה המדינה היחידה שמפיקה את המתכת החדשה. המתכת נקראה על שם המילה הלטינית של קלמין. פרדריך שם לב שכשמחממים קלמין לא טהור הוא משנה את צבעו, בזמן שקלמין טהור לא. אף שתרכובות קדמיום הן רעילות, בבריטניה נהגו להשתמש בהן בתור תרופה למספר מחלות.

קדמיום מתכתי

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחצבי קדמיום הם נדירים ונמצאים בדרך כלל בכמויות קטנות. CdS הוא מינרל הקדמיום החשוב היחידי והוא כמעט תמיד מופיע עם אבץ גופרי (ZnS). לכן, קדמיום מופק כתוצר לוואי של כרייה, זיקוק ועיבוד אבץ גופרי. ההפקה של קדמיום בארצות הברית החלה ב-1907, אבל רק לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו להשתמש בו בכל העולם.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדמיום מצוי ברמות נמוכות בקרקע ובמים, ונקלט על ידי שורשי צמחים מסוימים והוא נמצא בריכוזים נמוכים מאד כמעט בכל חומר ביולוגי. לפי משרד הבריאות, צריכה ממושכת של מזון או מים המזוהמים בקדמיום עלולה לגרום למחלות שונות, להזיק לכליות ולגרום לסרטן. גורמים שונים קבעו שיעורים שונים של קדמיום כבטוחים. על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי, כמות הקדמיום המותרת לחשיפה היא 1 מיקרוגרם לק"ג משקל גוף ליום‏[1]. בהנחיית משרד הבריאות מינואר 2009 נקבעו רמות קדמיום מותרות בין PPB 5.6 ל- PPB 12 במזון לתינוקות‏[2].

קדמיום הוא יסוד רעיל במיוחד, אפילו בריכוזים נמוכים. אחת ההשערות לגבי הסיבה לכך היא התערבות באנזימים שמכילים אבץ, שהוא יסוד חשוב במערכות ביולוגיות.

אבק קדמיום שנשאף גורם במהירות לבעיות בכליות שיכולות להיות קטלניות (אי ספיקת כליות). קדמיום שמוזרק גורם מיד להרעלה ופוגע בכבד ובכליות. תרכובות קדמיום נחשבות מסרטנות. החומר הוגבל לשימוש על ידי האיחוד האירופי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"א 4333/11
  2. ^ ע"א 4333/11, סעיף 11 בפסק דינה של עדנה ארבל