גרמניום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Disambig RTL.svg המונח "Ge" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו GE.
גרמניום
ארסן - גרמניום - גליום
Si
Ge
Sn
   
 
32
Ge
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
   
                                           
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 32
סמל כימי Ge
סדרה כימית מתכות למחצה
מראה
אפרפר לבן
Polycrystalline-germanium.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 72.64 u
רדיוס ואן דר ואלס - pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 4
דרגות חמצון −4 עריכת הנתון בוויקינתונים
תכונות פיזיקליות
צפיפות 5,323 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 3,093K (2,820°C)
נקודת התכה 1,211.4K (938.3°C)
לחץ אדים -Pa ב-330.9K
מהירות הקול 5,400 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 2.01
קיבול חום סגולי 320 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 1.45/m·Ω
מוליכות חום 59.9 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 762 kJ/mol
היסטוריה
מגלה Clemens Winkler עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1885 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קערת גרמניום

גרמניום (Germanium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות למחצה שסמלו הכימי Ge ומספרו האטומי 32.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו יסוד חזק, בצבע אפור-לבן מבריק עם המבנה הגבישי של יהלום. בנוסף לכך, גרמניום הוא מוליך למחצה עם תכונות ביניים של מתכת וחומר מבודד. גרמניום גבישי אינו מושפע מהאוויר ונשאר מבריק גם בנוכחותו.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות מראהו המתכתי, הוא אינו מוליך טוב של חשמל, ולכן משמש בתעשיית האלקטרוניקה לייצור טרנזיסטורים ומוליכים למחצה. תעשיית הסיבים האופטיים היא צרכנית גדולה של גרמניום. היסוד משמש גם כזרז בתעשיית הפולימרים (בעיקר PET - פוליאתילן טרפתלאט), ובשל שקיפותו לקרינה תת-אדומה הוא משמש בייצור ציוד אופטי תת-אדום.

לסגסוגת צורן-גרמניום יישומים חשובים בתעשיית המוליכים למחצה והמעגלים המשולבים. מעגלים אלקטרוניים שמכילים גרמניום וצורן מהירים יותר ממעגלים שמכילים צורן בלבד.

טרנזיסטורי גרמניום עדיין פופולריים בפדלים-אפקטים לגיטרה החשמלית, בניסיון לחקות את צליל ה"Fuzz" מימי הרוק של שנות ה-60 - אז הגרמניום היה עדיין בשימוש, לפני שהוחלף על ידי הצורן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרמניום זוהה בשנת 1886 על ידי הכימאי הגרמני קלמנס וינקלר, שהפריד אותו מהמינרל ארגירודיט. מנדלייב חזה את קיומו עוד בשנת 1871, לפי הטבלה המחזורית, וניבא כי תכונותיו יהיו דומות לאלו של צורן.

התפתחות הטרנזיסטור שמבוסס על גרמניום פתחה אין ספור דלתות ליישומים באלקטרוניקה. משנת 1950 ועד 1970 הדרישה לגרמניום רק גברה. הדרישה פסקה כאשר ניתן היה לייצר צורן טהור. צורן החל להחליף את גרמניום בייצור טרנזיסטורים, דיודות ורכיבים אלקטרונים נוספים. לצורן ישנן התכונות המתאימות ביותר לתעשיית האלקטרוניקה, אך הוא מחייב רמת טיהור גבוהה במיוחד שטכנולוגיית העבר לא יכלה לספק. היום, 85% מהגרמניום המופק מופנה לסיבים אופטיים, מערכות ראיית לילה ותעשיית הפלסטיק (כזרז בייצור פוליאתילן טרפתלאט).

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום גרמניום מופק כתוצר לוואי של הפקת אבץ, נחושת ועופרת מעפרותיהן, ולעיתים ממחצבי פחם ואפר פחם. כרבע מתצרוכת הגרמניום העולמית היא של חומר ממוחזר, היתר מופק בעיקר בבלגיה, סין ורוסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]