נוודים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נוודים הם קבוצות של אנשים, נשים וטף אשר אורח חייהם נמשך בנדידה ממקום למקום והם אינם חיים באופן קבוע במקום מסוים. הנוודים נודדים בהתאם לזמינות של מים, מזון, מרעה, ביטחון וכדומה. לרוב נעשית הנדידה בשטח מוגדר, או במסלול מחזורי.

אורח חיים של נוודות רווח מאוד בעבר, בעיקר אצל אנשים שחיו במדבר, אך כיום תופעה זו הולכת ומצטמצמת.

נוודות למחצה: כאשר שבטים נודדים עם עדרי הצאן למרחקים קצרים, ובעונות מסוימות, ובשאר ימות השנה הם חוזרים לנקודת יישוב שממנה יצאו ומעבדים את האדמה.

לאורך ההיסטוריה דוגמאות שונות לעמים נודדים אשר בתקופות בצורת ומחסור במזון הפכו לאלימים כחלק מהניסיון להשיג לעצמם מזון, והתקיפו את עמי הקבע, לעיתים לאחר דורות של שיתופי פעולה שלווים יחסית בין עמי הקבע לעמים הנודדים[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.