בצורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שדות בוויקטוריה שבאוסטרליה, אשר סובלים מתנאי בצורת
אדמה מבוקעת - אחד ממאפייני בצורת.

בצורת היא מצב שבו זמינות המים במקום מסוים יורדת במידה ניכרת מתחת לממוצע הרב-שנתי לתקופת הגשמים. בצורת אינה נחשבת לתופעה טבעית, משום שבצורת מתרחשת כאשר זמינות המים לא מספקת את צורכי האדם.

במקומות בהם ישנה עונה יבשה לחלוטין ועונה גשומה (כמו באקלים הים תיכוני שבארץ ישראל), שנת בצורת היא שנה שבה העונה הגשומה אינה מניבה את כמות המשקעים הממוצעת. בישראל שנת בצורת מוגדרת כשנה שבה יורדים 80% ומטה מכמות המשקעים הממוצעת.

סוגי בצורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרה של המילה בצורת עשויה להשתנות בהתאם לנקודת ההשקפה. יש ארבעה סוגים של בצורות "מקובלות":

  • בצורת מטאורולוגית - כאשר אזור מסוים חווה תקופה יבשה וארוכה, בניגוד למצופה מהממוצע הרב-שנתי לתקופה המקבילה.
  • בצורת חקלאית - כאשר תפרוסת המשקעים במרחב ובזמן וצורתם של המשקעים אינם תואמים את דרישות הגידולים החקלאיים.
  • בצורת הידרולוגית - כאשר רזרבות המים הזמינות ממקורות כמו אקוויפרים, אגמים, מעיינות וכדומה נמצאת מתחת לממוצע. תנאים של בצורת הידרולוגית יכולים להתפתח גם כאשר כמות המשקעים אינה נמוכה.
  • בצורת אקלימית - שנה שקיבלה כמות משקעים הקטנה מההפרש שבין כמות הגשם הממוצעת והסטייה הממוצעת לאותו מקום. כלומר, כמות המשקעים שירדה הייתה קטנה ב-30% מהממוצע הרב שנתי לאותו מקום.

השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופות של בצורת עלולות לגרור השלכות סביבתיות, כלכליות וחבריות קשות. ההשלכות הנפוצות הן:

  • שרפות ענק. בעקבות התייבשות הצמחים.
  • מדבור ובליית קרקע.
  • אובדן של תוצרת חקלאית.
  • מחלות.
  • צמא המוני, קיצוב במים.
  • רעב המוני בעקבות מחסור בעקבות אובדן יבולים.
  • נדידה המונית של בעלי חיים בחיפוש אחר מזון ומים ומוות של בעלי חיים רבים.
  • נדידה המונית של בני אדם ויצירת גלי פליטים ומחנות פליטים, דבר התורם אף הוא לבעיות אחרות, כמו מחלות.
  • מלחמה וסכסוכים על מים ועל שטחים בעלי גישה למים. מלחמת האזרחים בסוריה, לדוגמה, פרצה בין היתר בשל המוני חקלאים חסרי-כל שנדדו לעיר דרעא בעקבות 3 שנות בצורת רצופות (2006-2009) שפקדו את האזור, והם היוו גרעין תסיסה להפגנות שפתחו את מלחמת האזרחים. אמנם הבצורת איננה הגורם היחיד לפרוץ המלחמה, אך היא בוודאות היוותה זרז מרכזי.

בארצות העולם השלישי (ולא רק בהן) השלכות הבצורת משמעותיות גם כיום.

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי מתייחסים לבצורת כאל תופעה שלילית, בשל התלות ההיסטורית של האנושות במים שמקורם במשקעים. לפני התקופה המודרנית בצורת סימלה סכנת כליה עקב מוות ברעב, ועקב כך היוותה נושא דרמטי במיתוסים בתרבויות שונות. במקרא, אברהם ירד מצרימה בשל הרעב[דרושה הבהרה]:

וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.

גם אחיו של יוסף ירדו מצרימה "לשבור שבר" - לקנות מזון מאסמי התבואה, עקב בצורת[דרושה הבהרה]:

א וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ. ב וַיֹּאמֶר--הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.

לפי המקרא גם במאה השמינית לפנה"ס חלה בצורת בממלכת ישראל. תחילה מצוין כי אליהו מכריז שבשנים הבאות לא ירד גשם על פי דבריו:[1]

"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד, אֶל-אַחְאָב, חַי-ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, אִם-יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר--כִּי, אִם-לְפִי דְבָרִי."

מלכים א, פרק יז', פסוק א

הכרזה זו מופיעה לאחר פירוט חטאי אחאב והיא כנראה באה כתגובה אליהם. דעות רבות חלוקות כאן כי האם דבריו של אליהו מציגים אותו כשולט על הבצורת או על אלוהים כשולט הבצורת. הכרזתו של אליהו מתקיימת ומאגרי המים והמזון בארץ הולכים ומדלדלים. ה' מורה לאליהו להסתתר בנחל כרית שם העורבים מספקים לו מזון:[2]

בהלכה היהודית נהוג להוסיף בשנות בצורת את תפלת ועננו בברכת שומע תפלה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל נמצאת בבצורת הידרולוגית כמעט תמידית, שהרי צריכת המים בה עולה ללא הרף וממוצע המשקעים נשאר ללא שינוי. להתגברות על המחסור במים נבנו מתקני התפלה אחדים, המספקים כמחצית מצריכת מי השתייה במדינה. בנוסף נעשה שימוש נרחב במי קולחין.

על מנת לאפשר לחקלאים לזרוע שדות ללא חשש מבצורת, מבטיח חוק מס רכוש וקרן פיצויים פיצוי לחקלאים על נזקי בצורת.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בצורת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]