נו ג'אז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נו ג'אז, ג'אזטרוניקה או ג'אז עתידי הוא ז'אנר המערב ג'אז יחד עם מוזיקה אלקטרונית, תוך שילוב אלמנטים של ג'אז עם סגנונות מוזיקליים אחרים כגון פאנק, מוזיקה אלקטרונית ומוזיקה מאולתרת (אנ')‏.[1] ההבדל בין נו ג'אז לסגנון - האח אסיד ג'אז, הוא בכך שנו ג'אז מתאפיין יותר באלמנטים אלקטרוניים.[2] כמו כן, נו ג'אז יכול להיות מאוד ניסיוני באופיו ולנוע בטווח רחב בצליל ובקונספט.[2] בנוסף, הסאונד של נו ג'אז רחוק יותר משורשי הבלוז יחסית לאסיד ג'אז, משום שהוא מתאפיין בניסוי של צלילים אלקטרוניים ובניסיון ליצור ג'אז חושני יותר.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתו של הנו ג'אז היה עם תחילת השימוש בכלים אלקטרוניים בשנות ה-70, בתוספת השפעות משמעותיות של האמנים מיילס דייוויס, הרבי הנקוק ואורנט קולמן. לעבודתו של הרבי הנקוק בתחילת שנות ה-80, ובמיוחד לשיתוף הפעולה שלו עם ביל לאסוול באלבום Future Shock, היה חלק משמעותי בהגדרת הז'אנר, באמצעות כך ששילבו מקצבים של אלקטרו והיפ הופ בנו ג'אז. המגמה המשיכה, ועד סוף שנות ה-80 מוזיקאי היפ-הופ רבים שילבו ראפ יחד עם ג'אז, כולל להקות כמו א טרייב קולד קווסט גאנג סטאר דה רוטס, ונאז. במקביל, בשנות ה-80 מוזיקאי האוס רבים שאבו השראה מג'אז, בפרט מפוסט-בופ וג'אז-פאנק.

באמצע שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 אמני דאון-טמפו רבים נכנסו באופן משמעותי לעולם הג'אז. בנוסף, יוצרים של מוזיקת דאנס אינטליגנטית ומוזיקת טכנו גילו עניין בנו - ג'אז. דמויות מסצנות ההארדקור והברייקקור יצרו גרסה קשוחה ורועשת יותר של נו ג'אז. עשור לאחר מכן, כמה מפיקי דאבסטפ, כמו Boxcutter, התנסו גם הם בג'אז אלקטרוני.

הנו ג'אז יכול לשלב את האלמנטים המסורתיים של הג'אז. הפסנתרן Bugge Wesseltoft והחצוצרן Nils Petter Molvær ידועים באלתורים המוזיקליים שלהם בסגנון נו ג'אז, תוך שמירה על הצורות המסורתיות של הג'אז. הלהקה הבריטית "התזמורת הקולנועית" מוכרת בשילוב של אלמנטים מסורתיים של ג'אז ביצירותיה, יחד עם אלמנטים אלקטרוניים.[3][4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Definition from Sergey Chernov, June 7, 2002, in The St. Petersburg Times (אורכב 18.09.2009 בארכיון Wayback Machine)
  2. ^ 1 2 3 [1] (אורכב 26.12.2007 בארכיון Wayback Machine)
  3. ^ (en) John Bush, «  [archive] », sur AllMusic (consulté le 15 mars 2014).
  4. ^ Lachaud Martine, «  [archive] », sur lexpress.fr, Archive, 13 September 2001