חיים אברהם שפירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי נח חיים אברהם שפירא (תקפ"א-תקפ"ג, 18211823 (בערך), איליה - ד' באייר תרמ"ו, 9 במאי 1886) היה רב וראש ישיבה ליטאי, רבה של סמרגון וראש ה"קיבוץ" המפורסם בעיר זו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באיליה לרב אריה לייב שפירא, תלמידו של רבי מנשה מאיליה ומגדולי תלמידי רבי חיים מוולוז'ין, שכיהן באותה תקופה כרבה של העיירה. חיים אברהם היה הבן השלישי בין ששה בנים שכולם היו רבנים מפורסמים בליטא. בצעירותו עברה המשפחה לסמרגון והוא למד תורה מפי אביו, חברו ללימודים אצל אביו היה ראובן (ראוב'לה) לוין, שנעשה לימים רבה של דווינסק. כשעזב אביו את רבנות סמרגון לטובת רבנות קובנה הגדולה, מינו אותו בני הקהילה המקומית כרב, אך הוא סירב לשבת על כיסא אביו בחייו ולקבל את תואר הרבנות. הוא ענה לשאלות הלכתיות והתמקד בשיעוריו בישיבה, ה"קיבוץ" אותו הקים אביו בעיר, שמשך אליו את טובי הלמדנים בתקופתו[1]. מעמדו בקרב אחיו הרבנים היה נכבד, ואחיו רבי רפאל שפירא כיבד אותו להוביל את בתו ליפשא לחופתה עם רבי חיים הלוי סולובייצ'יק[2].

לאחר פטירת אביו בראשית 1853 התמנה רשמית כרבה של סמרגון, תפקיד בו כיהן עד פטירתו בד' באייר תרמ"ו, 9 במאי 1886. הוא התפרנס ממסחר, ואת משכורתו על עבודת הרבנות תרם בקביעות לצדקה, בעיקר לתמיכה בלומדי ה"קיבוץ"[3]. הוא הנהיג תמיכה מסודרת ומכובדת ללומדי ה"קיבוץ" כדי שלא יצטרכו להתארח בבתי תושבים מקומיים כמנהג אותם ימים[4].

כתביו אבדו ככתבי אביו, אך חידושים מתורתו שבעל פה מצוטטים בכתבי בני דורו. בתשס"ד (2004) נעשה ניסיון ראשון ללקטם[5].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מבין תלמידי ה"קיבוץ" התפרסמו רבים, בהם: רבי שמעון שקופ ורבי אברהם יצחק הכהן קוק.
  2. ^ ראו גם: אפרתי, תולדות אנשי שם, ורשה, תרל"ה. עמ' 23 הערה ט, המונה את בני רא"ל שפירא ומונה רק שנים מהם: "הוא אבי הבנים הגאונים המפורסמים בחריפותם ובקיאותם הנפלאה כו', מו"ה חיים אברהם שפירא שי' הגאבד"ק סמארגאָן, ומו"ה רפאל שפירא שי' מוואלאזין...". בסוף הספר נדפס מכתבו של רבי חיים ברלין המעיר למחבר על כך שלא שמע על שאר האחים.
  3. ^ חיים קרלינסקי, הראשון לשושלת בריסק, הערה 353.
  4. ^ המנהג שזכה לכינוי "ימים", היה מנהג רווח בקרב תלמידי ישיבות מזרח אירופה העניים לאכול את ארוחותיהם אצל משפחות הגרות סמוך לישיבה
  5. ^ ראו הפנייה בפרק "קישורים חיצוניים"
  6. ^ עליו ראו: משה צינוביץ, עץ חיים: תולדות ישיבת וולוז'ין, תל אביב: מור, תשל"ב. עמ' 371–372. וראו עוד: אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' איסר גינזבורג שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 19, באתר HebrewBooks.