נטליזומאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נטליזומאב
טיסברי
נתונים כימיים
מסה מולרית 149 kDa
נתונים פרמוקוקינטיים
זמן מחצית חיים 11 ± 4 ימים
בטיחות
מעמד חוקי בישראל תרופת מרשם, נכללת בסל הבריאות[1]
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון C (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
מספר CAS 189261-10-7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נטליזומאב (Natalizumab) היא טיפול לטרשת נפוצה מסוג התקפי-הפוגתי, המונעת את כניסת תאי מערכת החיסון אל המוח ובכך מגינה עליו מפני הרס עצמי. זהו נוגדן המהונדס חלקו מנוגדן אדם וחלקו האחר מנוגדן עכברי. התרופה נמכרת בישראל בשם המסחרי טיסברי (Tysabri).

בטרשת נפוצה, תאי ה-T עוברים מן הפריפריה דרך מחסום דם-מוח, השולט על העברה של חומרים מהדם למוח, ותוקפים את המיאלין. הנטליזומאב נקשרת לתאי המערכת החיסונית (תאי T ותאי B) ומונעת את כניסתם למוח דרך מחסום דם-מוח. כתוצאה מהטיפול ישנה ירידה בתדירות התלקחויות הסימפטומים של המחלה.

אופן הפעולה של נטליזומאב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטליזומאב נקשרת למולקולות הדבקה על תאי הדם הלבנים. מולקולות ההדבקה נקראות Alfa 4 Integrin. על ידי קשירת הנטליזומאב למולקולות ההדבקה הנמצאות על תאי הדם הלבנים, נמנעת חדירתם של תאי הדם הלבנים ממערכת הדם אל המוח.

בנוסף נקשרת הנטליזומאב גם למולקולות הדבקה הנקראות VCAM, הנמצאות על תאים אנדותליאלים דלקתיים בעורקים, בוורידים ובנימים. על ידי כך נמנעת כניסתם של תאי הדם הלבנים למוח.

ממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר רב-מרכזי וכפול-סמיות שבדק את יעילותה של נטליזומאב לעומת פלצבו ב-942 חולים הלוקים בטרשת נפוצה מסוג התקפי-הפוגתי נמצא כי מינון של 300 מ"ג נטליזומאב שניתן כל 4 שבועות בעירוי, למשך 116 שבועות המחקר, הפחית באופן מובהק את תדירות ההתקפים השנתית ב-68% (P<0.001). כמו כן נצפתה ירידה של 54% בהתקדמות הנכות הקבועה של החולים (P<0.001). בדיקות MRI שנערכו לחולים בתום שנתיים הראו ירידה של 92% בנגעים מואדרי גודליניום (Gd+) המעידים על תהליך דלקתי פעיל חדש (P<0.001). שיפור מובהק נמצא גם במצב הקוגניטיבי של החולים (PASAT3 test), וירידה מובהקת באטרופיה של המוח יחסית לפלסבו (P=0.005)

אופן השימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטליזומאב ניתנת בעירוי תוך-ורידי האורך כשעה אחת לארבעה שבועות

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות לוואי בשכיחות נמוכה הן זיהומים, כולל דלקת ריאות, רגישויות כגון פריחה, חום, תת-לחץ דם, כאבים בחזה ודיכאון. תופעות לוואי נפוצות יותר הן זיהומים בדרכי השתן, במערכת הנשימה, במערכת העיכול, כאבי ראש, דיכאון, כאבי פרקים והפרעות בווסת. תופעת לוואי נוספת היא חולי מוח מתקדם רב-מוקדי, מחלה נדירה ולרוב גם קטלנית אשר נגרמת מנגיף ה-JC virus על רקע הפגיעה החיסונית הכרוכה בטיפול בנטליזומאב. הסיכון היחסי ללקות בחולי מוח מתקדם רב-מוקדי מוערך בפי 1.35 לאחר טיפול של שנה בנטליזומאב.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נטליזומאב, אגף הרוקחות, משרד הבריאות
  2. ^ Pietropaolo V, Prezioso C, Bagnato F, Antonelli G, John Cunningham virus: an overview on biology and disease of the etiological agent of the progressive multifocal leukoencephalopathy. New Microbiol. 2018 Jul;41(3):179-186.