ניל מורס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניל מורס
Neal Morse
ניל מורס בהופעה בזוטרמר, הולנד, ב-2007
ניל מורס בהופעה בזוטרמר, הולנד, ב-2007
לידה 2 באוגוסט 1960 (בן 63)
ואן נייס, קליפורניה
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1980
מקום לימודים Granada Hills Charter High School עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק Musician
סוגה רוק פרוגרסיבי, מטאל מתקדם, רוק נוצרי
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה שירה, קלידים, תופים וגיטרה
חברת תקליטים Radiant Records, מטאל בלייד רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים Spock's Beard, Transatlantic, Eric Burdon, Yellow Matter Custard, Flying Colors, The Neal Morse Band
http://www.nealmorse.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניל מורס (נולד ב-2 באוגוסט 1960) הוא זמר אמריקאי, רב-נגן, מנהיג להקות ומלחין רוק מתקדם מנאשוויל. ב-1995 הוא הקים את להקת Spock's Beard עם אחיו אלן, ויחד הוציאו לאור אלבום שזכה להצלחה מתונה. ב-1999 הוא הצטרף למתופף המקים של Dream Theaterמייק פורטנוי, רוינה סטולט מ-'Flower Kings ופיט טרוואואס מ-Marillion ויחד יצרו את להקת Transatlantic.[1] בשנת 2002 מורס התקרב לדת הנוצרית, עזב את Spock's Beard ופצח בקריירת סולו בסגנון רוק נוצרי. במסגרת קריירת הסולו שלו הוא הוציא לאור מספר אלבומי קונספט בעלי אמונה דתית. בינתיים, הוא המשיך לנגן עם Transatlantic ויצר שלוש להקות חדשות - Yellow Matter Custard, Flying Colors ו-The Neal Morse Band.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות בלהקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורס גדל בעמק סן פרננדו של לוס אנג'לס בתור אחד מתוך ארבעה ילדים. אביו היה מנהל מקהלה. מורס התחיל לנגן על פסנתר בגיל חמש, והחל ללמוד לנגן על גיטרה בגיל תשע. במהלך שנות העשרים לחייו הוא כתב שני מחזות זמר (Hitman ו-Homeland), ביצע מספר עבודות כנגן באולפן, ניסה את מזלו כזמר/כותב שירים בלוס אנג'לס והקליט כמה דמואים מסוגת קאנטרי עם אחיו ריצ'רד.

כעבור עשור למורס נמאס מסצנת המוזיקה של לוס אנג'לס והוא יצא לטייל באירופה במשך מספר שנים, תוך שהוא מקים הופעות רחוב ומנגן במועדונים קטנים. כשהוא חזר לארצות הברית הוא הקים את הלהקה Spock's Beard עם אחיו אלן, והאלבום הראשון שלהם The Light מ-1995 קיבל תשבחות רבות. עד מהרה הפך לאחד המצליחים ביותר בז'אנר הרוק המתקדם, לצד להקות אחרות בסגנון בשנות התשעים כמו Dream Theater, Porcupine Tree ו-The Flower Kings'.

בעת פעילותו עם Spock's Beard, מורס הוציא שני אלבומי סולו של מוזיקת רוק. ב-1999 הוא הצטרף למתופף Dream Theater לשעבר מייק פורטנוי, לרוינה סטולט מלהקת Flower Kings ולפיט טרוואואס מ-Marillion כדי ליצור את Transatlantic. הלהקה הוציאה ארבעה אלבומי אולפן - SMPT:e,  The Whirlwind ,Bridge Across Foreveו-Kaleidoscope וכן שלושה אלבומי הופעות חיות - Live in America, Live in Europe, Whirld ו-Whirld Tour 2010: Live in London. ההופעה כללה את דניאל גילדנלאו מלהקת Pain of Salvation, ומדי פעם טד לאונרד, מחליפו של מורס מלהקת Spock's Beard.

מורס בהופעה עם The Flying Colors (ספטמבר, 2012)

בשנת 2003 מורס, מייק פורטנוי, פול גילברט ומאט ביסונט הקימו את Yellow Matter Custard כלהקת מחווה לביטלס. שם הלהקה נלקח משירם של הביטלס I Am the Walrus, מהציטוט: "Yellow matter custard, dripping from a dead dog's eye...". ב-26 במרץ 2012, מורס הוציא עמם את אלבומם הראשון (מייק פורטנוי על התופים והשירה, דייב לארו על הבס, ניל מורס על קלידים וקולות חיצוניים, קייסי מקפירסון שירה וגיטרה וסטיב מורס בתפקיד הגיטרה הראשית). ב-2014, הוא הקים להקה אחרת בשם The Neal Morse Band (עם מייק פורטנוי, רנדי ג'ורג', אריק ג'ילט וביל הובאוור), ששחררו את אלבום האולפן הראשון שלה The Grand Experiment ב-2015. האלבום השני של הלהקה, The Similitude of a Dream, יצא ב-11 בנובמבר 2016.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניל מורס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Neal Morse Interview". Guitarhoo!. Guitarhoo.com. 24 בדצמבר 2013. אורכב מ-המקור ב-2017-10-27. נבדק ב-22 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)