ניקולאי מאלקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולאי מאלקו
Микола Андрійович Малько
לידה 4 במאי 1883
בראילוב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 ביוני 1961 (בגיל 78)
סידני, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג, אוניברסיטת סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר דנבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקולאי אנדרייביץ' מאלקואנגלית: Никола́й Андре́евич Малько‏; 4 במאי 1883, סמאקי, אוקראינה - 23 ביוני 1961, סידני, אוסטרליה) היה מנצח רוסי.

מאלקו ניצח על הבכורות של הסימפוניה הראשונה והשנייה של שוסטקוביץ' ושל החמישית של ניקולאי מיאסקובסקי. בשנת 1951 ניצח על ביצוע הבכורה של הסימפוניה השביעית של ואגן הולמבו עם תזמורת הרדיו הדני. בשלהי חייו התמנה למנצח הראשי של התזמורת הסימפונית של סידני, לאחר שהופיע (והקליט) לעיתים קרובות בבריטניה.[1][2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאלקו למד בפקולטה לפילולוגיה של אוניברסיטת סנקט פטרבורג ואחר כך בקונסרבטוריון סנקט פטרבורג בשיעורי הלחנה אצל ניקולאי רימסקי-קורסקוב, אנטולי ליאדוב, אלכסנדר גלאזונוב, ניצוח עם ניקולאי צ'רפנין, ומאוחר יותר שיפר את יכולותיו במינכן עם פליקס מוטל. את הופעת הבכורה שלו ערך ב-1909 כעוזר מנצח הבלט בתיאטרון מריאינסקי. זמן קצר לפני המהפכה קיבל את תפקיד המנצח הראשי.

בתחילת העידן הסובייטי הפך מאלקו, שהיה בעל גישה חיובית לממשלה החדשה, לאחת הדמויות המובילות בחברה המוזיקלית. בשנים 1918-1921, מאלקו עמד בראש הקונסרבטוריון העממי של ויטבסק ובראש התזמורת הסימפונית. בשנים 1922-1924, היה פרופסור בקונסרבטוריונים של מוסקבה, חרקוב וקייב והוביל שיעור במכון למוזיקה ודרמה בקייב על שם מיקולה ליסנקו, אז המנצח הראשי של הפילהרמונית ופרופסור של הקונסרבטוריון בלנינגרד (1925-1928). הוא הוביל תזמורות שונות (כולל הפילהרמונית של לנינגרד), ביצע מספר בכורות, ביניהן הסימפוניה החמישית של מיאסקובסקי (1920) והראשונה של שוסטקוביץ' (1925).

בשנת 1929 עזב את ברית המועצות, ועבד כמנצח אורח בווינה, פראג, קופנהגן, לונדון וערים אחרות. בשנת 1940 הוא התיישב בשיקגו, שם הוביל קבוצות שונות ולימד במילס קולג' בקליפורניה. משנת 1957 הוביל את התזמורת הסימפונית של סידני ואיתה בשנת 1959 סייר בברית המועצות.

ביצוע התזמורת בניצוחו של מאלקו התאפיין בחיות ובדיוק טכני ללא דופי. המנצח ערך מספר הקלטות עם התזמורות הפילהרמוניות המלכותיות של קופנהגן ולונדון, כתב ספר על אמנות הניצוח, המנצח והשרביט שלו (Дирижёр и его палочка), שיצא לאור בקופנהגן.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1963, התחרות הבינלאומית של מנצחים על שם מאלקו נערכת בבירת דנמרק, קופנהגן, אחת ל-4 שנים.

תלמידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידיו הם ליאו גינזבורג, אלכסנדר מליק-פאשאייב, אבגני מיכלדזה, יבגני מראווינסקי, איליה מוסין, ניקולאי רבינוביץ', גלב טרנוב, בוריס חייקין, איסאי שרמן ומארק שניידרמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
ואלרי ברדייב
מנהלים מוזיקליים, הפילהרמונית של לנינגרד

1926-1930

הבא:
אלכסנדר גאוק


הקודם:
לאוני גרנדל
התזמורת הסימפונית הלאומית של דנמרק

1930-1937

הבא:
פריץ בוש


הקודם:
יוג'ין גוסנס
מנצחים ראשיים, התזמורת הסימפונית של סידני

1957-1961

הבא:
דין דיקסון