ניקי ואן דר זיל
מוניקה "ניקי" ואן דר זיל (בגרמנית: Monica "Nikki" van der Zyl; 27 באפריל 1935 – 6 במרץ 2021) הייתה מדבבת גרמנייה ממוצא יהודי אשר פעלה בבריטניה. התפרסמה במיוחד בשל דיבוב דמויות שונות בסדרת סרטי ג'יימס בונד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואן דר זיל נולדה בברלין ב-27 באפריל 1935. היא הייתה בתו של הרב הרפורמי ורנר ואן דר זיל ואשתו אנליזה. ב-1939, לנוכח הרדיפה הגוברת של יהודים בגרמניה הנאצית, עקרה משפחתה ללונדון. היא למדה ב-Stoatley Rough School, בית ספר שנועד לפליטים מגרמניה. בגיל 11 היא השתתפה בדיבוב סרט ילדים גרמני לאנגלית, מה שגרם לה לרצות בקריירת משחק ודיבוב. לאחר שסיימה את בית הספר, היא למדה בבית הספר המרכזי לדרמה בלונדון, ולאחר מכן באקדמיה המכינה של האקדמיה המלכותית לאמנות ודרמה. עם זאת, היא לא התקבלה לאקדמיה עצמה, ולפיכך הצטרפה לתיטרון נודד ושיחקה בו במשך שנתיים. בסוף שנות החמישים, בזכות המדובב והבמאי רוברט ריטי, קיבלה ואן דר זיל עבודה באולפני דה ליין לאה, שהתמחו בדיבוב סרטים עלילתיים. ב-1958 היא דיבבה את דמותה של מארי ורסיני בסרט "בין שתי ערים", וב-1960 את דמותה של שירלי אן פילד בסרט "איש בירח".
ב-1962 הוזמנה ואן דר זיל לדבב את דמותה של האני ריידר בסרט "ד"ר נו" - הראשון בסדרת סרטי ג'יימס בונד. מפיקי הסרט סברו שלאורסולה אנדרס, אשר גילמה את ריידר בסרט, ישנו מבטא גרמני בולט מדי, ולפיכך בחרו בוואן דר זיל לדבב אותה. המפיקים כל כך התרשמו מהדיבוב של ריידר, עד שבחרו בה לדבב את כל הדמויות הנשיות בסרט, למעט דמותה של מאניפני ושל מיס טארו. את סצנת השירה המפורסמת של האני ריידר, לעומת זאת, ביצעה דיאנה קופלנד.
בעקבות הצלחת הסרט ד"ר נו בכלל, והצלחתה של דמותה של האני ריידר בפרט, החלה ואן דר זיל לדבב דמויות נשיות נוספות בסרטי ג'יימס בונד הבאים. בסרט "מרוסיה באהבה" דיבבה את דמותה של פקידת מלון. בסרט "גולדפינגר" היא דיבבה את דמותה של ג'ין מאסטרסון (בגילומה של שירלי איטון) וכן דמות שולית נוספת. בסרט "כדור הרעם" היא דיבבה את דמותה של דומינו ויטלי (בגילומה של קלודין אוז'ה). בסרט "אתה חי רק פעמיים" היא דיבבה את קיסי סוזוקי (בגילומה של מיה המה). היא דיבבה דמות שולית בסרט "יהלומים לנצח". בסרט "חיה ותן למות" היא דיבבה את דמותה של סוליטר (בגילומה של ג'יין סימור). בסרט "האיש בעל אקדח הזהב" היא דיבבה דמות שולית. הופעתה האחרונה בסרטי ג'יימס בונד הייתה בסרט "מונרייקר", אשר בו דיבבה את קורין דופור (בגילומה של קורין קלארי) ודמות שולית נוספת. כל הדיבובים שלה בסדרת ג'יימס בונד היו ללא קרדיט.
ואן דר זיל דיבבה עוד סרטים רבים במהלך שנות ה-60 וה-70, אולם היא המשיכה לעשות את מרבית עבודותיה עשתה ללא קרדיט כך שמספרם המדויק נותר לא ידוע. בסוף שנות ה-70 היא פרשה מקריירת הדיבוב, למדה משפטים והוסמכה כעורכת דין. בין 1979–1992 עבדה כעוזרת של חבר הפרלמנט דייוויד מלור. לאחר מכן עבדה ככתבת בתחנת הטלוויזיה ITV עד 1992.
חלקה של ואן דר זיל בהפקת סרטי ג'יימס בונד נודע לציבור הרחב רק בשנות ה-80. בשנות 2012 נערך ויכוח ער האם לכלול אותה בחגיגות 50 שנה לסרט ד"ר נו. ב-2013 ראתה אור האוטוביוגרפיה שלה, במקביל לתערוכה המוקדשת לחייה בעיר הולדתה ברלין. במהלך חייה היא נישאה פעמיים ונולדו לה שני ילדים. כלתה מארי ואן דר זיל, היא נשיאת ועד שליחי הקהילות מאז 2018.
היא נפטרה בלונדון ב-6 במרץ 2021.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניקי ואן דר זיל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ניקי ואן דר זיל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
