נירוונה דבאח
| לידה |
18 באוקטובר 1981 (בת 44) עכו, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | תואר ראשון ושני באומנות ותעודת הוראה מכללת אורנים |
| ילדים | 3 |
נירוואנה דבאח (נולדה ב-18 באוקטובר 1981) היא אמנית, ציירת ריאליסטית ומרצה לציור ורישום במכללת אורנים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דבאח נולדה וגדלה בעכו להורים מוסלמים, מוחמד ולילא אסדי. היא למדה וחונכה במסגרות חינוך יהודיות וערביות, קיבלה חינוך לדו-קיום ושיוון בין כל העמים. בתיכון למדה במגמת ביולוגיה. ציור למדה עם מורה פרטית.[1]
עם סיום התיכון עברה לירושלים שם למדה תואר ראשון בתולדות האומנות באוניברסיטה העברית.
לאחר עשור החלה ללמוד לתואר ראשון באמנות ותעודת הוראה במכללת אורנים. היא החלה לעבוד כמורה לאמנות בבית ספר יסודי, והמשיכה לימודי תואר שני באמנות. ב-2017 עם סיום לימודי התואר השני החלה ללמד במכללת אורנים. ומאוחר יותר גם במכללת לינקס.[1]
גרה עם משפחתה מספר שנים בדיר אל-אסד שם פתחה סטודיו ולימדה ציור. כאשר עברה לעכו פתחה סטודיו לציור בעכו.[1]
דבאח התארחה מספר פעמים בבית נשיא המדינה ראובן ריבלין. ב-2024 מוזיאון תל אביב לאמנות רכש מספר מיצירותיה.
משנת 2024 חברת הוועד המנהל של העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל וחברת ועד השופטים בפרס בקי דקל לשנת 2025.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשואה לעורך הדין אחמד דבאח ולהם שלושה בנים. מתגוררת בעכו.
יצירתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשעזבה את עיר מולדתה עכו, לטובת לימודיה האקדמאים באוניברסיטה העברית בירושלים, חוותה מקרוב את השסע הפוליטי במהלך אירועי הטרור של תחילת שנות ה-2000. היא החלה תהליך של התבוננות עצמית עמוקה וחקר הזהות שלה. בהמשך החליטה דבאח לצאת במסע ציורי מיוחד, שבאמצעותו בנתה גשרים לשלום בין העמים, הקול הציורי הייחודי שלה מראה את המורכבות ובו זמנית היכולת לחיות יחד למרות השוני, ובכך לייצר פסיפס חברתי מיוחד בחברה הישראלית.
דבאח מציירת בסגנון ריאליסטי, בשמן על בד. היא נוהגת לתכן מראש את ציוריה, לצלם קומפוזיציה ואז לצייר.
תערוכות יחיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2018 - "עיניים של מבע אחר", דימונה, אוצר: עדי יקותיאלי[2]
- 2019 - "נוסטלגיה", נצרת, אוצרת: עוראיב זועבי
- 2022 - "זומינג", סטודיו משלך, ירושלים, אוצרת: מיטל מנור[3]
- 2023 - "בין מרחבים", גלריה לאמנות אום אל פחם, אוצרת: פרופ' יעל גילעת[4]
תערוכות קבוצתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2016 - "זה אפשרי", שפרעם. אוצר עדי יקותיאלי[5][6]
- 2016 - "جوهر الذات, כפר יאסיף. אוצר איליא בעינה
- 2017 - תערוכת " אמני העמק 5 ", תמרת. אוצרת נורית טל טנא
- 2017 - "انطباعات فلسطينيه", נצרת. אוצר אליאס עאקלה
- 2018 - "אמנים בסטודיו של אלי שמיר", ספריה ומרכז ההנצחה קריית טבעון. אוצרת שחר מרנין
- 2018 - "אגדה מקומית" עפולה. אוצר עוז זלוף
- 2018 - תערוכת "אמני העמק 6", תמרת. אוצרת נורית טל טנא
- 2018 - "גם זה אפשרי", מוזיאון היכל שלמה ירושלים. אוצר עדי יקותיאלי[7]
- 2018 - תערוכת הזוכים בפרס אמן צעיר, מוזיאון הכט אוניברסיטת חיפה
- 2019 - "מחפשים את אליס", גלריה על הצוק, נתניה. אוצר עדי יקותיאלי
- 2019 - "כאן ועכשיו", בית הגפן, חיפה. אוצרת עולא זייתון
- 2019 - תערוכת "אמני העמק 7", תמרת. אוצרת נורית טל טנא
- 2019 - "אמנים במפגש אחר", מרכז פסגה מג'ד אל כרום. אוצר סלאם דיאב
- 2020 - תערוכת "אמני העמק 8", מוזיאון העמק. אוצרת נורית טל טנא
- 2021 - HaLounge, תערוכת אמנות עכשווית בהשתתפות האמנים: אלי שמיר, ציבי גבע, אורית אקטע, אניסה אשקר, פאטמה שנאן ועוד, מוזיאון יפו העתיקה. אוצרות ניצן מרקוביץ ואורלי בלום
- 2021 - "המפתן", זומו לוד. אוצרת מילנה גיצין אדירם[8]
- 2021 - HaLounge, תערוכת אמנות עכשווית בהשתתפות האמנים: אלי שמיר, ציבי גבע, מאיה גולד, מרים כבסה, כרמל אילן ועוד, נווה שכטר ל אביב. אוצרות ניצן מרקוביץ ואורלי בלום
- 2022 - "נגע", מוזיאון על התפר ירושלים[9]
- 2022 - "זומינג", סטודיו משלה, ירושלים. אוצרת מיטל מנור[10]
- 2022 - "להקיץ להקיץ" מוזה מכללת אורנים. אוצרת רותי הלביץ.
- 2022 - " דיוקן כיתת אמן ", מורים אמנים יוצרים, הגלריה צפונית משרד החינוך.
- 2022 - " קומה רבעית ", תערוכת גמר בוגרי תואר שני אמן מורה, מכללת אורנים. אוצר פריד אבו שקרה
- 2022 - "נעים במרחב ובזמן", תחנת רכבת שדרות. אוצרת גלית מיילס
- 2022 - "אמני העמק 10 ",מוזיאון העמק. אוצרת נורית טל טנא
- 2022-תערוכת מכירה פומבית, בית המכירות תירוש. אוצר אמיתי חזן
- 2023 - "אורחן זיפזיף", זומו עכו. אוצרת מילנה גיצין אדירם.
- 2023 - " Roma Art In Nuvola ", רומא איטליה. אוצרים ברק רובין וליביה טגליאקוזו
- 2023 - "הקול והטקסט", בית חנקין כפר יהושע. אוצרת נטע הבר
- 2023 - "כולנו זקוקים לחסד", מכללת אורנים. אוצרת שחר מרנין
- 2025 - "עדות מאוזנת – דיוקן האישה השוכבת כקריאת תיגר", הגלריה לאמנות ישראלית בקריית טבעון, אוצרת: סיגל כספי[11][12]
תערוכות בחו"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2023 - רומא איטליה La Nuvola Rome
- 2025 - דובאי BETWEEN SAND AND STARS
- 2025 - דובאי Ambassador of Two Visions Exhibition
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2017 - זוכת פרס ציון לשבח לאמנים צעירים לשנת 2017, מוזיאון הכט
- 2021 - פרס מפעל הפיס לקטלוג, מוזיאון אום אל פחם.
אוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוסף מוזיאון תל אביב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מתפללת במרפסת, עיפרון על נייר, 45/70, 2023
- עטופה באפנדי, עיפרון על נייר, 45/70, 2023
- אל דאמון, עיפרון על נייר, 69/90, 2024
- ללא שם, עיפרון על נייר, 40/60, 2024
אוסף דובי שיף | Dubi Shiff Art Collection
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סבתא בשעת תפילה, שמן על בד, 120/160, 2017
- מבט על ציור של אלי שמיר, שמן על בד, 145/190, 2017
- דיוקן עצמי, שמן על בד, 70/90, 2017
- בחיקה של סבתא, שמן על בד, 90/120, 2020
- תפילה, רישום עיפרון על נייר, 45/60, 2020
- מתפללת 3, שמן על בד, 200/300, 2021
- בחוף על החול, רישום עיפרון על נייר, 55/100, 2024
אוספים פרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סלמא, שמן על בד, 90/130, 2019
- דיוקן עצמי בכפר יהושע, שמן על בד, 30/40, 2019 – אוסף אורי רוזנבלט[13]
- דיוקן עצמי עם שאל, שמן על בד, 70/90, 2019 - אוסף אשל
- אישה ועץ זית, שמן על בד, 70/90, 2020 – אוסף פרטי תל אביב
- מתפללת, שמן על בד, 90/120, 2021 – אוסף בלום
- טאבון, רישום עיפרון על נייר, 2020 – אוסף פרטי תל אביב
- רגע, רישום עיפרון על נייר 45/70, 2020 – אוסף פרטי תל אביב
- אל דאמון, רישום עיפרון על נייר, 20/30, 2021 – אוסף פרטי תל אביב
- נטישה, רישום עיפרון על נייר, 30/40, 2020 – אוסף מרקוב
- בידוד, רישום עיפרון על נייר, 45/70, 2021 - אוסף פרטי תל אביב
- נחה, רישום עיפרון על נייר 45/70, 2021 - אוסף פרטי תל אביב
- אמאן, שמן על בד, 90/110, 2022 - אוסף פרטי תל אביב
- בחוף על החול, שמן על בד, 80/150, 2023 - אוסף פרטי תל אביב
- יוסף, שמן על בד, 90/130, 2021 - אוסף פרטי תל אביב
- אישה בכחול, שמן על בד, 100/180, 2023 - אוסף פרטי תל אביב
- קדרית, שמן על בד, 120/120, 2021 - אוסף בנק דיסקונט
- שיחה בין שתיים מגובה רגליים, עיפרון על נייר, 45/70, 2024 - אוסף ליפשיץ
- סלע רך גוף נוקשה, שמן על בד, 120/180, 2025 - אוסף פרטי תל אביב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נירוונה דבאח, ברשת החברתית פייסבוק
שירין פלאח סעב, האמנית הערבייה שמחפשת את השייכות בתוך אי־השייכות, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3
בר בליניצקי, "מכרתי ציור ב-70 אלף שקל, אבל אין יציבות בעבודה כציירת עצמאית", באתר TheMarker, 10 בדצמבר 2025 - ↑ עיניים של מבע אחר, תיאטרון דימונה
- ↑ הרשימה המשותפת // 24.3.2022, באתר "פורטפוליו", 23 במרץ 2022
- ↑ דר מוספיר, הגלריה לאמנות באום אל פחם היא רגע של אופטימיות בימים קשים, באתר ynet, 7 בינואר 2024
- ↑ - "كل شيء ممكن" في شفاعمرو
- ↑ ביום המאבק הבינלאומי נפתחה תערוכה בשפרעם: אמנות נגד אלימות כלפי נשים, זו הדרך
- ↑ תערוכת גם זה אפשרי, באתר מוזיאונים בישראל
- ↑
זומו לוד - המפתן - נירוונה דבאח, סרטון בערוץ "Zumu Israel", באתר יוטיוב (אורך: 1:18) - ↑ תערוכה, מוזיאון על התפר
- ↑ סביבות עבודה
- ↑ alonoz, חקירה, עדות, ומעשה האומנות - שיחה עם סיגל כספי ונירוואנה דבאח, באתר קריאות ישראליות, 2025-05-25
- ↑ חגית פלג רותם, עדות מאוזנת: מציבות את עצמן במרכז הפריים, באתר "פורטפוליו", 28 באפריל 2025
- ↑ דיוקן עצמי בכפר יהושע, אוסף רוזנבלט
