ניתוח פריטים

בפסיכומטריקה, ניתוח פריטים מתייחס לשיטות סטטיסטיות המשמשות לצורך בחירת פריטים שיכללו במבחן או בסקר. ניתוח זה מקורו לכל המאוחר ב-1936. התהליך והשיטות הסטטיסטיות המעורבות משתנה בהתאם למודל הפסיכומטרי שבשימוש. כך לדוגמה, בתורת המבחנים הקלאסית ובתורת התגובה לפריט נעשה שימוש בכלים שונים. עם זאת בכל המקרים, מטרת ניתוח הפריטים היא לייצר רשימה קצרה יחסית של פריטים (כלומר שאלות שיש לכלול בסקר או בשאלון) היוצרות מבחן או סקר מקיף מהימן ותקף של המבנים הפסיכולוגיים או תחומי הדעת הנבדקים.

כדי לבצע את הניתוח, נדרש מאגר גדול של פריטים מועמדים, אשר כולם מראים מידה מסוימת של תוקף פנים, הניתן למדגם גדול של משתתפים המייצגים את אוכלוסיית היעד הצפויה להשתתף במבחן או הסקר. באופן אידיאלי, צריכים להיות לפחות פי עשרה פריטים מועמדים מהאורך הסופי הרצוי של המבחן, ופי כמה יותר משתתפים במדגם מאשר פריטים במאגר. חוקרים מיישמים מגוון כלים סטטיסטיים על התגובות כדי לסנן פריטים שלא עומדים בסף הנדרש מבחינת מהימנות ותוקף. לדוגמה, לפי תורת המבחנים הקלאסית, החוקר משמיט פריטים אם הם:

• מציגים שונות נמוכה מידי בתוך המדגם
• נמצאים במתאם חזק עם פריט אחד או יותר הנמצאים כבר בתוך במאגר.
• מציגים מתאם חלש עם מכלול הפריטים הנותרים, המתבטא בעלייה של מדד אלפא של קרונבך אם הפריט יוסר מהמבחן

מבחינה מעשית, ניתוח פריטים הוא תהליך איטרטיבי, ואינו יכול להיות אוטומטי לחלוטין. נדרש שיקול דעת של פסיכומטרי מיומן בכדי לקבוע האם קבוצת הפריטים המתהווה יוצרת מבחן מספק העונה על המטרה שלשמה הוא נועד. בהתאם לא תמיד ניתן לעמוד באופן שלם בשלושת הקריטריונים לעיל, ויש לאזן ביניהם בהחלטה אם לכלול פריט או לא.

ראו גם

• פסיכומטריקה
• תורת המבחנים הקלאסית
• תורת התגובה לפריט

לקריאה נוספת

• ג'אנדה ה', לואיס (2009). מבחנים פסיכולוגיים: תיאוריה ומעשה, רעננה: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
• פרידמן, יצחק (2010). ניתוח פריטים: מה הוא ולשם מה? תיאוריות קלאסיות ומודרניות, ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
• Ronald K. Hambleton (1991). Fundamentals of Item Response Theory, London: SAGA