נפץ (מכשיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נפץ חשמלי

נפץאנגלית: Blasting Cap או Detonator) הוא מתקן באורך של אצבע בקוטר 4 מילימטר, מחציתו מלאה בכספית רועמת או באזיד עופרת והוא משמש כיזם ראשון בשרשרת ניפוץ עקב רגישותו הגבוהה.

קיימים שני סוגי נפצים: חשמליים ומכניים. הנפץ החשמלי מופעל על ידי גנרטור (פצץ) שיוצר זרם. הנפץ המכני מופעל על ידי החדרת פתיל השהייה לתוכו והידוק הפתיל על ידי צבת צימות מיוחדת. הפתיל מודלק על ידי מצת או גפרור.

בדרך כלל הנפץ מוכנס לתוך חומר נפץ שנקרא מאיץ (Primer), שמהווה שלב שני בשרשרת הניפוץ. לעיתים מרכיב זה מכונה תחל (מלשון התחלה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נפץ בוויקישיתוף