לדלג לתוכן

סאדיר ג'פארוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאדיר ג'פארוב
Садыр Жапаров
לידה 16 בדצמבר 1968 (בן 55)
קירגיזסטן הסובייטית, ברית המועצות
מדינה קירגיזסטןקירגיזסטן קירגיזסטן
השכלה
  • Kyrgyz-Russian Slavic University
  • Kyrgyzskaya State Academy of Physical Culture and Sports עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מקנצ'יל
אטא-ג'ורט
בן או בת זוג Aigul Japarova עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא קירגיזסטן
28 בינואר 2021 – הווה
(3 שנים)
הוא עצמו (כממלא מקום)
ממלא מקום נשיא קירגיזסטן
15 באוקטובר 202010 בינואר 2021
(88 ימים)
הוא עצמו (במינוי קבוע)
ראש ממשלת קירגיזסטן
14 באוקטובר 202014 בנובמבר 2020
(32 ימים)
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סאדיר נורגוג'וייביץ' ג'פארובקירגיזית: Садыр Нургожоевич Жапаров; נולד ב-6 בדצמבר 1968, קן-סו, מחוז איסיק-קול, הרפובליקה הקירגיזית, ברית המועצות) הוא מדינאי קירגיזי, המכהן כנשיא קירגיזסטן מאז אוקטובר 2020.

הוא חבר המועצה העליונה, שהיה ממלא מקומו של הנשיא הקודם, סואורונבאי ג'נבקוב מאז התפטרותו ב-15 באוקטובר ולאחר מכן נבחר לנשיאות בינואר 2021. במהלך ההפגנות באוקטובר 2020 נבחר לראשות ממשלת קירגיזסטן בנסיבות שנויות במחלוקת עד נובמבר 2020 עת הוחלף על ידי ארטיום נוביקוב.

נולד ב-6 בדצמבר 1968 בכפר קן-סו, מחוז טיופ, איזיק -קול, בשנת 1986 סיים את לימודיו בתיכון ובאותה שנה נכנס לאוניברסיטה לתרבות גופנית בפרונזה, רוסיה. בשנת 1987 גויס לשורות הצבא האדום, עד 1989 שימש כראש מחלקת הרדיוגרפיה בנובוסיבירסק וזכה בתואר "עובד מצטיין של הצבא הסובייטי". מ-1989 עד 1991, המשיך את לימודיו במכון לתרבות גופנית. מ-1991 עד 1994 עבד כיו"ר חוות סולטונקול ובשנים 1994–1996 הוא היה מנהל חברת הנפט "קרגיי" בעיר קרקול.

בשנים 1996–1997 (בהזמנת משטרת מרחב איסיק-קול) עבד כפקח של המשטרה המיוחדת במחוז איסיק-קול. לאחר מכן כיהן משנת 1996 עד 2001 כמנכ"ל חברת Guzel.

בשנים 2001–2005 היה מנכ"ל בית הזיקוק לנפט נורנבטגאז בבאליקצ'י ובשנים 2001–2005 היה מנכ"ל חברת הנפט נורמניאגז. בשנת 2006 השלים את לימודיו בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה הסלאבית הקירגיזית-רוסית על שם בוריס ילצין, וקיבל השכלה גבוהה שנייה.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא החל את הקריירה הפוליטית שלו לאחר מהפכת הצבעונים בשנת 2005. במרץ 2005 נבחר לחבר פרלמנט מטעם מחוז טיופ ועמד בראש סיעת קלצ'ק. הוא היה תומך של הנשיא קורמנבק בקייב.[1] בשנת 2006 היה חבר בוועדת פרסי המדינה. בשנת 2007 היה סגן יו"ר ועדת אמנסטי. ב-22 באוקטובר 2007 הוא עזב את הפרלמנט. בבחירות 2007 השתתף במסגרת רשימת המפלגה הפרו-נשיאותית אק זול, שזכתה ברוב המושבים בפרלמנט, אך המשיך לעבוד כיועץ לנשיא. מ-2008 עד 2010 עבד כנציג מורשה של הסוכנות הלאומית למניעת שחיתות.[1]

בשנת 2010 היה מעורב בהדחת הנשיא במהפכה. בעימותים הבין-עדתיים שהתרחשו באוש ובדחלאל-עבד, לקחו ג'פרוב ושותפיו חלק פעיל, על פי הצהרותיהם - הם ניסו למנוע עימותים, אך מתנגדיהם טוענים שהם תמכו בלאומנים הקירגיזים.[1] בבחירות באוקטובר 2010 הוא נבחר מחדש כחבר המועצה העליונה ברשימת המפלגה הדמוקרטית אטא-ג'ורט, בראשות קמצ'יבק טאשייב, שזכתה ברוב המושבים. הוא מונה בהמשך ליו"ר הוועדה לעניינים משפטיים. מאז 2012 הוא דוגל בהלאמת מכרה הזהב קומטור הממוקם במחוז איסיק-קול מולדתו, והאשים את חברת הניהול בהפרות סביבתיות ובשחיתות.[1] בהקשר זה הוא צבר פופולריות רבה.

באחת העצרות להלאמת קומטור בסתיו 2012 ניסו המפגינים להשתלט על הבית הלבן בבישקק (בית הפרלמנט). טאשייב וג'פארוב הואשמו על פי סעיף 295 לחוק הפלילי של הרפובליקה הקירגיזית ב"תפיסת שלטון בכוח אלים." במרץ 2013 בית המשפט המחוזי בעיר בישקק מצא אותם אשמים וגזר עליהם עונש מאסר של שנה וחצי שנה, בהתאמה. אולם ביוני 2013 זיכה בית המשפט העירוני בבישקק זיכה אותם והם שוחררו.[2]

ב-27 ביוני 2013, במהלך ההפגנות נגד קומטור בקארקול (המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז איסיק-קול), המפגינים ניסו לחטוף את מושל המחוז, אמילבק קפטגאייב. הממשלה האשימה את סאדיר ג'אפרוב וקובניצ'בק קדירוב בארגון החטיפה. מנהיגי המחאה עוכבו, אך סאדיר ג'פארוב, שהכחיש את מעורבותו, עזב את המדינה.[1] התגורר זמן מה בקפריסין.[3] בשנת 2017 ניסה לחזור לקירגיזסטן. ב-25 במרץ 2017 הוא נעצר בגבול קירגיזסטן-קזחסטן. באשמת ארגון חטיפת אמילבק קפטאגייב, נגזרו עליו 11 שנות מאסר וששה חודשי מאסר נוספים.[3]

ראשות הממשלה ונשיאות המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
ראו גם – המחאות בקירגיזסטן (2020)

ב-5 באוקטובר 2020 החלו בקירגיזסטן הפגנות המוניות נגד תוצאות הבחירות לפרלמנט. בבוקרו של 6 באוקטובר מפגינים בראשות קמצ'יבק טאשייב שחררו את סאדיר ג'פארוב ולקחו אותו לכיכר המרכזית של בישקק, שם הוא נשא נאום.[1] בערב 6 באוקטובר 2020 אישרו חברי פרלמנט במלון דוסטוק את מינויו של ג'פארוב לתפקיד ראש ממשלת המדינה. עם זאת, מועמד אחר לראשות ממשלת קירגיזסטן ממפלגת אטא-מקן, טילק טוקטוגאזייב, אמר בעצרת ליד בית הממשלה כי הוא היה ראש הממשלה החוקי, מכיוון שהוא נבחר לתפקיד זה בישיבת מועצת התיאום שהוקמה על ידי מנהיגי מפלגות האופוזיציה. טוקטוגאזייב ראה במינויו של ג'פארוב כבלתי חוקי, שכן הצירים אישרו אותו בלחץ של כמה מאות תומכי ג'פארוב, שהתאספו בסמוך למלון דוסטוק במהלך פגישת חברי הפרלמנט.[4] כמו כן, מתנגדי ג'פארוב הצביעו על היעדר מניין פרלמנטרי והפרת נוהלי בחירת ראש ממשלה.

ב-15 באוקטובר 2020 הוא מונה זמנית לתפקיד נשיא קירגיזסטן לאחר התפטרותו של סואורונבאי ג'נבקוב.[5] הוא מונה במינוי קבוע לנשיא קירגיזסטן לאחר שנבחר ברוב קולות ב-10 בינואר 2021.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי. אב לארבעה ילדים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאדיר ג'פארוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Admin, Почему осужденного Садыра Жапарова так продвигают в премьер-министры и как он стал так популярен среди некоторых протестующих, KLOOP.KG - Новости Кыргызстана, ‏2020-10-07 (ב־)
  2. ^ Нурия Рыскулова, Нуржамал Джанибекова, Шахида Дюшеева, Суд оправдал лидеров "Ата-Журта" [+ видео], KLOOP.KG - Новости Кыргызстана, ‏2013-06-17 (ב־)
  3. ^ 1 2 Р. И. А. Новости, Биография Садыра Жапарова, РИА Новости, ‏20201006T2024 (ברוסית)
  4. ^ В Киргизии за право управлять страной борются два «премьер-министра»
  5. ^ "Исаев отказался быть и.о. президента, полномочия передали мне — Жапаров". Sputnik Кыргызстан (ברוסית). נבדק ב-2020-10-15.