סבאוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סבאוס
Սեբեոս
לידה המאה ה־6 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־7 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ארמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סבאוסלטינית: Sebeos; בארמנית: Սեբեոս) היה בישוף והיסטוריון ארמני מהמאה ה-7.

מעט ידוע על המחבר, אולם חתימה על החלטת ועידת הכנסייה הרביעית של דווין (אנ') בשנת 645 אומרת: "הבישוף סבאוס מבגראטוניס", וחוקרים מזהים אותו עם סבאוס ההיסטוריון.[1]

לכתביו יש ערך כאחד המקורות הבודדים ששרדו בשלמותם המספקים כרוניקה של ארמניה והטריטוריות הסובבות אותה במאה ה-6. ההיסטוריה של סבאוס מכילה תיאורים מפורטים מתקופת השליטה הסאסאנית בארמניה (אנ') ועד לכיבוש המוסלמי של ארמניה (אנ') בשנת 661. ההיסטוריה שלו פורסמה לראשונה בשנת 1851 באיסטנבול.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"היסטוריה של הרקליוס", המתעדת אירועים מסוף המאה ה-5 ועד שנת 661, יוחסה לו.[2] היא כוללת שני חלקים. החלק הראשון (פרקים 1–6) מתחיל עם היסוד המיתולוגי של ארמניה עם האגדה של הייק (אנ') ובל, ועובר להיסטוריה בת זמנו עם ההתקוממות העממית בהנהגתו של של ורדן השני ממיקוניאן (Vardan II Mamikonian) נגד פרס בשנות ה-70 של המאה ה-6. בחלק השני הוא מספר על המאבקים והבריתות בין פרס לביזנטיון, ובין היתר גם על כיבוש ירושלים על ידי הפרסים.[3]

בחלקים האחרונים של החיבור, סבאוס מתאר את עלייתו של כוח מדיני וצבאי חדש, הישמעאלים (כלומר הערבים) בשנת 622 לספירה.[3] חלק זה מתאר כיצד הקים מוחמד לראשונה קהילה של ישמעאלים ויהודים על סמך מוצאם המשותף מאברהם; הערבים דרך ישמעאל, והיהודים דרך יצחק. משם השיגו הישמעאלים הישגים טריטוריאליים דרמטיים, כולל ניצחונם על השושלת הסאסאנית, והתיאור נכנס לחלוקת הצבאות הישמעאליים ולהתחלת הפתנה הראשונה (אנ') (מלחמת אזרחים בעולם האסלאמי). הוא מקשר את ההתפתחויות הללו לארמניה. הוא מפסיק את תיאורו עם סוף הפתנה הראשונה, כאשר מועאויה הראשון עושה שלום.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Armenian History attributed to Sebeos, translated, with Notes, by R. W. Thomson, historical Commentary by J. Howard-Johnston, Assistance from T. Greenwood (Translated Texts for Historians), 2 Volumes, Liverpool 1999
  • T. Greenwood, "Sasanian Echoes and Apocalyptic Expectations: A Re-Evaluation of the Armenian History attributed to Sebeos", Le Muséon 115, Fasc. 1–2 (2002) 323–397
  • Agop Jack Hacikyan, The Heritage of Armenian Literature, Wayne State University Press, 2002, vol. II, Sebeos, pp. 81-93

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hacikyan, The Heritage of Armenian Literature, vol. II, pp. 81-82
  2. ^ Hacikyan, The Heritage of Armenian Literature, vol. II, p. 81
  3. ^ 1 2 Hacikyan, The Heritage of Armenian Literature, vol. II, p. 82