סגידת השכחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ילד מוסלמי סוגד בתפילה

סגידת השכחהערבית: سجود السهو, תעתיק: סג'וד אל-סהוו) היא אקט אשר מתרחש במהלך צלאה. הסגידה הזאת נעשית על ידי המתפלל אם מתוך שכחה או חוסר תשומת לב הוא החסיר חלק חיוני מהתפילה או הוסיף חלק שלא קיים[1][2].

סוגים של סגידת השכחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחמד תיאר בחדית' מה על המתפלל לעשות במידה והוא הוסיף דבר מה לתפילה או גרע ממנה משהו, כתוצאה משכחה או חוסר תשומת לב.

  • במידה והמתפלל החסיר חלק מהתפילה, אז לפני התסלים המתפלל מחויב באמירת תכביר בעודו יושב, ולאחר מכן לסגוד סגידה רגילה, לשוב למצב ישיבה, ורק לאחר מכן לעשות את התסלים[3].
  • במידה והמתפלל הוסיף דבר מה לתפילה כתוצאה מחוסר תשומת לב, אז לאחר התסלים, עליו להמשיך לשבת, להגיד את התכביר, ואז לעשות שתי סגידות.
  • במידה והמתפלל לא בטוח אם הוא הוסיף או החסיר חלק, אז עליו תחילה להתנהג לפי מה שבטוח. למשל, אם בתפילה של ארבע רכעות המתפלל לא בטוח אם הוא התפלל ארבע או שלוש רכעות, עליו להתנהג כאילו הוא התפלל שלוש, להמשיך את הרביעית, ולבסוף לפני התסלים עליו לסגוד פעמיים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]